אחרי8 חודשים אני יושבת בחדרי
ונזכרת בכל אותם הרגעים שלנו יחד
אני רואה בראשי כל תמונה ותמונה שלנו
ומנסה להבין הכי טוב שאפשר למה זה נגמר ואיפה טעיתי?
אם רק אהבתך היתה מספיק חזקה
לו רק ההית פה לצידי עכשיו
אני יודעת שהכל היה יכול להיות טוב
אני לא יכולה לחיות בלי אהבתך אני נולדתי בשביל לעשות אותך מאושר
אתה האחד והיחיד בליבי וכך זה ישאר לתמיד
האהבה שלי אלייך לא נגמרת אני יושבת וחושבת ובדמיון ובחלומות שלי מציירת
אותך אומר לי כמה שאותי אתה אוהב ועליי כל הזמן חושב ואז אתה מתקרב אותי מנשק
מחבק חזק ומבטיח שלעולם אותי לא אתה לא עוזב אבל אתה הלכת ואותי עזבת ובליבי השארת רק כאב
רוצה אותך כל כך לשכוח ומנסה בכל הכוח
רוצה מהאהבה שלי אלייך לברוח אבל שוב ושוב זה מכה בי
כל בוקר אני קמה למציאות והמציאות היא שאתה כבר לא איתי
ואז עולה בי גל של געגוע בים של כאב שמזכיר לי שרחוק מהעין קרוב ללב
הלוואי וזה היה פשוט להחזיר אותך אליי
ההיתי עושה הכל חבל שאת הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור
ההיתי מתקנת את כל הטעויות שלי אבל זה בלתי אפשרי וכל מה שנותר לי זה עלייך לוותר ולהבין ששלי אתה כבר לא תהיה יותר בליבי אתה חרוט לעולמים ואותך אוהב לנצחים!!!!
מאחלת לך שתמצא את הדרך אל האושר
אוהבת המון טל...:(