אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 


האהובה שלי... הטעם לחיי... מה איתנו עכשיו?

קטנה שלי, מהפעם הראשונה שראיתי אותך רציתי אותך, אני זוכר עוד כשנפגשנו באותה מסיבה, איך היית מדהימה ואת כל הבנים הדלקת בריקוד שלך... זוכר איך הושטת לי את ידך והזמנת אותי לרקוד איתך, זוכר איך היינו צמודים ורקדנו לנו כאילו אף אחד לא נמצא, איך לימדת אותי את צעדי הריקוד ואיך מאותו היום כבשת את ליבי!!!
שאלתי אותך אם את רוצה להיות איתי, אמרתי לך שאני מעוניין בך, רוצה להיות איתך, אך את היית פגועה מידי מהחבר הקודם שלך, פגועה מידי כדי להתחיל שוב קשר.... ואני חיכיתי, כי ידעתי שאת מחבבת אותי, חיכיתי שהכאב שלך יפוג ותוכלי להיות שוב עם מישהו...
ביקשתי ממך את מספר הטלפון שלך, והיינו מדברים כמעט כל יום שעות!
זוכר שיום אחד אחרי הלימודים באתי לבית ספר שלך בתקווה לראותך, ואז בין כל הילדים שיוצאים משער בית הספר ראיתי אותך, זוהרת, לבושה לבן, ושיערך השחור החליק על גבך, עיניך זהרו והעינים שלי נתקעו עליך, לא יכולתי להזיז את מבטי ממך, כשראית אותי ניגשת אולי וחיבקת אותי.. היית כל כך מאושרת, מלאה שמחת חיים...
ממש מעט זמן אחרי, שאלתי אותך מתי נוכל להיות יחד? ואת לא ענית לי במילים, רק נישקת אותי, והבנתי שאנחנו יחד! הייתי כל כך מאושר... היינו יחד שבועיים בלבד עד שהחלטת לעשות הפסקה, ואף פעם לא הסברת לי בדיוק למה, אמרת לי שאת מבולבלת ושנראה לך שאת עדיין מרגישה משהו לחבר הקודם שלך אבל אני לא הצלחתי להבין אותך, הייתי כל כך פגוע, אמרת שאת צריכה קצת זמן לבד... נתתי לך.
ההפסקה הזאת נמשכה יותר מידי זמן, וכל פעם כשאמרתי לך שאני רוצה לחזור את אמרת לי שאת צריכה עוד זמן, נתתי לך, חכיתי לך כל זמן כי ידעתי שרק אותך אני אוהב... והזמן עבר ועבר, ואני ידעתי שאנחנו לא נחזור יותר, זה כאב לי, כל יום ישבתי בבית וחשבתי עליך, על יופיך, על השלמות שבך...
עברו כבר חודשיים, אני ואת ניסינו להתנהג כמו ידידים אבל זה לא ממש היה הולך, כל פעם כשהיינו נפגשים, היינו מתנשקים ומרגישים את זה, מרגישים את האהבה בתוכנו, או לפחות כך אני הרגשתי... יום אחד אמרה לי חברה שלך שנפגשת עם מישהו מהבית ספר שלי, לא יכולתי לשמוע את זה, למרות שידעתי שאני ואת כבר לא ביחד, אבל לא יכולתי לתת לך להמשיך להיפגש איתו כי ידעתי מי הוא, וידעתי שהוא מחפש רק את זה, ולא יכולתי אפילו לדמיין אותך איתו... אני זוכר שבאותו יום ששמעתי את זה הייתי כל כך עצבני!! ישר אחרי שסיימתי את הלימודים באתי לבית ספר שלך ואמרו לי שכבר סיימת לפני שעה, רצתי אליך הביתה, אמרתי לך לרדת למטה עכשיו!! הרגשתי את הדם זורם בי, ואיך כל העצבים שלי עולים.. את ירדת למטה והסתכלת עליי.... "מה קרה לך?!" שאלת אותי... צעקתי עליך, לא הייתי אמור לעשות את זה, אבל זה תביני שזה היה רק מאהבה, כי דאגתי לך, פחדתי שהוא ינצל אותך, צעקתי עליך כל כך הרבה ואת צעקת עליי חזרה אך לא הייתי מוכן לשמוע, אמרת לי שנפגשתם רק פעם אחת ואמרתי לך לעזוב אותו כי הוא מנצל אותך, ניסית להגיד לי משהו אבל לא רציתי לשמוע אותך והלכתי משם עצבני!! ידעתי שעכשיו הדבר היחיד שאני עושה זה הולך ישר אליו!! היינו חברים עד אותו הרגע, והכי עצבן אותי זה שהוא ידע שאני אוהב אותך והוא בכל זאת בא אליך... הלכתי אליו, רציתי להרוג אותו, הרגשתי כל כך הרבה זעם! הלכתי אליו אך הוא לא היה בבית, ואני חושב שזה טוב שהוא לא היה בבית באותו זמן כי היינו רבים מכות מהעצבים.... אני ואת לא דיברנו, שנאתי את התקופה הזאת, לשבת בבית ולדעת שאולי את נפגשת איתו, עם אחר... כמה ימים אחרי זה פגשתי אותו והוא אמר לי שהוא מרגיש אליך דברים, ואני ידעתי שהוא משקר כי הוא אמר את זה על כל אחת אבל לא אכפת לי מאף אחת! אכפת לי רק ממך ולא רציתי שינצל אותך, התווכחנו... עד שעזבנו את זה ככה וזהו...
למרות שביניכם זה באמת היה רק מפגש אחד, לא נשארתם כבר בקשר, והחלטתי שאני שוב מנסה להשיג אותך... רציתי להפגש איתך ואת הסכמת, היינו נפגשים הרבה וזה היה כיף! התנהגנו כמו חברים, כמה אהבתי אותך קטנה שלי, אבל כל פעם כשהיינו מתנשקים הייתי מרגיש בך משהו, מן רגש כואב או אולי חרטה... אף פעם לא העזתי לשאול כי לא רציתי להרוס את אותו הרגע היפה שהיה נוצר בינינו....
כל פעם הייתי שואל אותך מתי נהייה ביחד ואף פעם לא ענית לי, לא אהבתי את זה, חברים אמרו לי שאני חייב לשכוח ממך, שאני פשוט חייב! אני זוכר שחבר שלי התקשר אליי ואמר לי לבוא אליו באיזה ערב, היינו שם כמה חברים, הם הביאו לשם כמה בנות, ישבנו, שתינו, צחקנו... היינו קצת מסטולים, אך לא לגמרי שיכורים, באותו רגע הרגשתי שדורכים עליי, שאת דורכת עליי, כולם אמרו לי שאת משחקת בי ואף פעם לא רציתי להאמין, השתכרתי, ואז היה נדמה לי שאחת הבנות נישקה אותי, והתנשקתי איתה, תמיד הייתה בי את המחשבה שזאת את ואת אוהבת אותי ואת רוצה לחזור אליי... בוקר למחרת כמעט ולא זכרתי כלום, הראש שלי כאב, הייתי על הפנים! קיבלתי לפתע טלפון מילדה אחת, שאני לא מכיר אותה, היא אמרה לי שאתמול אני נתתי לה את הטלפון שלי ואני לא זכרתי את זה, היא אמרה לי שהיא ממש מחבבת אותי ושהייתי איתה כל הלילה, הבנתי שעשיתי שם שטויות... היא רצתה להיפגש ונפגשנו, רציתי להסביר לה הכל, ושאני לא מעונין בכלום כי רק אותך אני אוהב, אך כשנפגשנו היא שוב נישקה אותי ואמרה לי שהיא רוצה אותי, ואני חשבתי למה לא? במילא אני ואת לא ביחד ואני לא חייב לך כלום, סתם אני סובל במחשבות עליך כשאת נהנת עם אחרים... אני והיא נכנסנו לקשר, היינו חברים, אך בכל זאת תמיד אהבתי אותך ורק עליך חשבתי... וכמה שניסיתי להרחיק אותך מהמחשבות שלי לא יכולתי!! כל פעם הייתה מופיעה מולי דמותך ותמיד רציתי רק לנשק אותך ולחבק אותך ולהרגיש אותך קרובה אליי, אך אף פעם לא יכולתי לעשות זאת באמת.
יום אחד אחרי הלימודים, ישבתי בחצר עם כמה חברים ולפתע ראיתי אותך עומדת מחוץ לשער בית הספר, עומדת שם ומסתכלת עליי, ניגשתי אליך שאלתי אותך מה את עושה פה? אמרת לי שבאת כי רצית לראות אותי, כי התגעגעת, הבטחתי לעצמי שלא אפול שוב בקסמייך אך את כבשת אותי כל פעם מחדש עם שתי עיניך, ועם מבטך העדין... אמרת לי לבוא איתך סתם להסתובב, אמרתי שלום לכל חבריי והלכתי איתך... אני זוכר שישבנו על ספסל באיזו גינה ודיברנו, צחקנו, כמו שכבר הרבה זמן לא עשינו, רציתי לנשק אותך! רציתי לחבק אותך! אך לא יכולתי כי עכשיו לי יש חברה למרות שאני לא אוהב אותה... פנייך היו כל כך קרובות לשלי, הרגשתי את ידך מלטפת את פניי, "אתה מלאך", אמרת לי, שוב נפלתי בקסמיך, הצמדת את שפתיך לשפתי ונישקת אותי... לא יכולתי לעצור אותך, והתנשקנו. באותו הערב חברה שלי התקשרה אליי ואמרה שהיא רוצה לראות אותי, נפגשנו, אמרתי לה שאני רוצה לחתוך, אמרתי לה שהייתי איתה כי רציתי לשכוח אותך, היא נפגעה אך לא הייתה לי דרך אחרת, אותך אני אוהב, לא אותה! עזבתי אותה כי חשבתי שאולי עכשיו יהיו לי סיכויים יותר טובים להתקרב אליך... בהתחלה היה נראה שזה נכון, שוב היינו מדברים הרבה ונפגשים הרבה, ומתנשקים כמו חברים... שאלתי אותך שוב, מתי נחזור? אך לא ענית לי... תמיד ידעת להתחמק מהתשובה...
ככה עברו להם עוד חודש וחצי.
הייתי צריך לטוס להונגריה עוד שבוע מהיום, הייתה לי שם תחרות גמר של נבחרת האיגרוף, אמרתי לך את זה ואת התעצבת, אמרת שתתגעגעי אליי...
יום למחרת באת אליי הביתה, היינו בחדר שלי, שמענו שירים במחשב, ראיתי איך שפתיך זזות לפי קצב השיר, רציתי שוב לנשק אותם, לא יכולתי לעצור את עצמי, נישקתי אותך! התנשקנו ומשם זה זרם, ושכבנו!
הרגשתי מאושר, ידעתי שעשיתי את זה רק כי אני אוהב אותך, וידעתי גם שאת אותי....
כמה ימים אחרי זה התווכחנו ואני אפילו לא זוכר על זה... זה היה היום האחרון של הלימודים, את השכבה שלכם לקחו לבריכה ואני הייתי שם כי אני שוחה שם תמיד! פגשתי אותך שם, בקושי דיברנו, היינו מתוחים, את היית שם עם חברות שלך ואני פגשתי שם כמה חברים שלי... ניגשת אליי ושאלת אותי מתי אני טס, אמרתי לך שאני טס היום בערב, חיבקת אותי ואמרת לי שתתגעגעי, אני כל כך אוהב אותך נסיכתי...
טסתי להונגריה באותו הערב, כל זמן השהות שם חשבתי עליך ומה את עושה עכשיו.... הנבחרת שלי לקחה מקום שלישי, זאת הייתה התרגשות בשבילי... אני זוכר את היום שבו חזרתי לארץ והדבר הראשון שרציתי זה לראות אותך אך זה היה מוקדם מאוד בבוקר ותיארתי לעצמי שאת ישנה... יום למחרת התקשרתי אליך ונפגשנו, חיבקת אותי ואמרת לי שהתגעגעת אליי! הרגשתי את ליבי פועם כל כך חזק כשראיתי אותך, הרגשתי כמה באמת אני אוהב אותך וכמה היית חסרה לי למשך העשרה ימים האלו.
"עוד 5 ימים אני טסה לטורכיה, עם המשפחה שלי, חופשה, אך אני טסה רק ל4 ימים", אמרת לי... בכל אותם חמישה ימים ניצלנו את הזמן והיינו תמיד ביחד... יום לפני שטסת נפגשנו שוב... היית נראית לי כל כך עצובה, מבואסת, דואגת! שאלתי אותך מה קרה ואת לא רצית לספר לי, אמרת לי שזה עניין אישי שאת לא רוצה לדבר עליו, אבל אני הרגשתי משהו אחר, הרגשתי שזה קשור גם אליי, הסתכלת לי בעינים ודמעות זלגו על פניך, הרגשתי מועקה, כאילו אני אשם לסבל שלך, שאלתי שוב מה קרה, ואת אמרת שתספרי לי בבוא הזמן, אמרת לי שעוד מעט אני ידע... לא הייתה לי סבלנות לחכות, רציתי שתספרי לי עכשיו, ביקשת שלא אלחץ עליך, והסכמתי! יום למחרת הייתה הטיסה שלך, התקשרת אליי מהשדא תעופה, אמרת לי שרצית להגיד לי להתראות, ואז שאלתי שוב בקשר לאתמול, בקשר למה שלא רצית לספר לי אתמול, ואת אמרת לי שאני צריך לדעת את זה, שהגיע הזמן אולי שאני ידע, ואני זוכר טוב טוב את המילים שאמרת: "הייתי בהריון ממך"... לא הוצאתי מילה, הייתי המום! לא יכולתי להאמין! שאלתי אותך למה היית? עכשיו את כבר לא בהריון? אמרת לי שהכל התחיל בזמן שהייתי בהונגריה, ושהפלת כי לא יכולת לספר להוריך... אמרת לי שידיד שלך עזר לך בכל התהליך, מצד אחד הייתי עצוב, הייתי דיי מבואס שהפלת, כי בכל זאת את אהבת חיי ואני יודע את זה, והדבר שאני הכי רוצה בעולם זה להקים איתך משפחה, ומצד שני הייתי שמח שזה היה ממני, שמחתי שבכל זאת יש לנו זיכרון קטן משוטף!
הצטערתי בפניך על כך שלא הייתי איתך למשך כל תהליך ההפלה אך לא ידעתי!
כשחזרת מטורכיה הכל היה רגיל, התנשקנו כל הזמן אך לא היינו ביחד! לא היינו מחוייבים אחד לשני וזה משהו שתמיד הציק לי, לדעת שאם את רוצה את יכולה ללכת עם כל אחד, שוב שאלתי אותך מתי נהייה יחד? מתי נחזור? ואת כרגיל התחמקת מהתשובה, תמיד אמרת לי "עוד מעט" וזה כבר נמשך 3 חודשים או יותר....
יום אחד פשוט היה נמאס לי שאת משחקת בי, כל פעם את נמצאת איתי ואף פעם לא ידעתי אם את באמת אוהבת אותי או לא ואף פעם לא יכולתי להדחיק אותך, לא יכולתי לסרב לנשיקותיך! דיברתי איתך באיסיקיו והייתי כל כך עצבני, אמרתי לך שאני לא רוצה יותר להפגש איתך, אני לא רוצה שתפגעי בי יותר, אני לא רוצה אותך, ושאני מצטער בכלל על כל מה שאי פעם היה בינינו!!!
את נעלבת מאוד, לא דיברת איתי למשך הרבה זמן, ואני ידעתי שלא התכוונתי לשום מילה! ידעתי שאני אוהב אותך ורק אותך ואני אף פעם לא הצטער על מה שהיה בינינו כי זה היה הדבר הכי מקסים שהיה לי בחיים, התקשרתי אליך כל כך הרבה פעמים כדי לבקש סליחה ואת ניתקת לי בפרצוף, לא רצית לשמוע ממני... עד שפעם אחת הצלחתי לדבר איתך בטלפון ולהגיד לך שאני רוצה לראות אותך... אני ואת נפגשנו, ביקשתי ממך סליחה, אמרתי לך שאת הילדה שאני הכי אוהב ושאני מצטער על מה שאמרתי כי לא התכוונתי, שאת היחידה בחיי, ואת סלחת לי, התנשקנו שוב אך עוד פעם אותו סיפור, לא היינו מחוייבים אחד לשני.
כך זה נמשך עוד חודש...
יום אחד אמרת לי שאת רוצה לדבר איתי, נפגשנו, אני חשבתי שאולי תגידי לי שאת רוצה לחזור כי המצב בינינו היה כל כך יפה, הרגשתי שאנחנו מתקרבים, אך אני קיבלתי בדיוק ההפך, את אמרת לי שאת מתחילה קשר עם מישהו, כנראה קשר מחייב, ורצית שאני יהייה הראשון שידע את זה ממך כדי שלא אפגע יותר ושלא אשמע את זה ממישהו אחר... הרגשתי את ליבי צונח! הייתי על הקרשים, לא רציתי שתלכי לי, לא רציתי לתת אותך למישהו אחר, לא רציתי לשחרר אותך, רציתי שתהיי שלי לנצח!
פחדתי לאבד אותך גם בתור ידידה, אמרת לי שלא משנה מה יקרה שאותי את תמיד תאהבי ושאני הכי חשוב לך בעולם, אבל שום דבר מהמילים האלה לא הצליח לעודד אותי... כל אותה תקופה הייתי גמור, אמרתי לעצמי שבטוח לא תישארו יותר מידי זמן ביחד... החלטתי לנסות להשלים עם זה ולהיות מה שאת רוצה, להיות ידיד טוב שלך.. הזמנתי אותך לבוא אליי, ואת באת, אני ואת שוב התנשקנו, למרות שיש לך חבר עכשיו, כששאלתי אותך למה את מתנשקת איתי, אמרת לי שאת לא מסוגלת לסרב לנשיקות שלי, את וחבר שלך הייתם חודש ביחד, כל החודש הזה אני ואת המשכנו להיפגש, היינו יוצאים, חבר שלך לא היה מתיחס אליך בכלל, את ראויה ליותר מזה, אני זוכר שאמרת לי שרבת איתו ואת הולכת להיפרד ממנו, כששאלתי למה רבתם את אמרת לי שהוא בוגד בך!! אבל גם את בגדת בו, בגדת בו איתי! לי לא היה אכפת שתיפרדי ממנו, חיכיתי לזה! ידעתי שזה יגיע... אני ואת התקרבנו מאוד! היינו הרבה ביחד, מדברים הרבה, נהנים אחד מהחברה של השני, וכמובן מתנשקים שוב ושוב... הייתי מאושר, גם את היית מאושרת, יכולתי לראות את זה... את אוהבת אותי קטנה שלי אני יודע את זה רק חיכיתי שאת תאמרי את זה.. וזה הגיע... יום אחד ישבנו אני ואת, את הסתכלת לתוך עיני וליטפת את פניי ואמרת לי "ילד שלי אני אוהבת אותך, רק אותך, וחבל שרק עכשיו אני רואה את זה, רק עכשיו אני מבינה כמה אתה חשוב לי ושלעולם לא אוכל להיות בלעדיך"... מחבר שלך נפרדת, באת אליי, הייתי מאושר, אני אוהב אותך קטנה שלי!! את כל מה שיש לי!! את כל חיי! כל עולמי! ואני ידעתי שאיתך אני רוצה להיות!!!
הייתה לנו תקופה כל כך יפה ביחד... סוף סוף אחרי חמישה חודשים את שלי!!! לא רציתי לאבד אותך לעולם! וסוף סוף כל מה שרציתי שיקרה: קרה!
רציתי שנהיה ביחד, אנחנו ביחד. רציתי שתאהבי אותי, את אוהבת אותי. מה עוד אני יכול לבקש?
אחרי חודשיים בערך שאנחנו כבר ביחד, את נסעת עם המשפחה שלך שבוע חופשה באילת, באותו יום שאת נסעת לאילת, אני טסתי לבולגריה, שוב, תחרות של הנבחרת. כשהייתי שם לא היה רגע שלא חשבתי עליך, התקשרתי אליך כמעט כל יום כי רציתי לדבר איתך ולשמוע אותך ואת בכית לי בטלפון ואמרת שאת מתגעגעת אליי, גם אני אליך מתוקה שלי! אחרי 7 ימים את חזרת מאילת אבל אני נשארתי שם עוד 4 ימים. כשחזרתי, באתי ישר אליך ואת עשית לי קבלת פנים שלעולם לא אשכח! מילאת את כל הבית והחדר בנרות ריחניים, לבשת כותונת שחורה שהלמה אותך והבליטה את גופך היפה... זה היה הערב הכי יפה בחיי.
אחרי כמה שבועות, אמרו לי כמה ילדים שאת בגדת בי כשהיית באילת. הראש שלי לא פעל באותו רגע וישר שלחתי לך הודעה לפלאפון שאני לא רוצה לראות אותך! את לא הבנת למה, ביקשת לדבר איתי, באתי לבית ספר שלך, את יצאת בהפסקה והיינו ליד השער. שאלתי אותך "בגדת בי?" ואת הסתכלת עליי ואמרת "לך לעזאזל" הסתובבת והלכת, תפסתי אותך מהיד, לא רציתי שתלכי אבל את הלכת! אמרתי לך שאני מצטער ושאני מאמין לך, השלמנו. בסופו של דבר התברר לי ששיקרו לי בקשר אליך ואני הייתי עצבני!!! באותו יום את בכית, כששאלתי אותך למה את בוכה, את אמרת לי שאת לא רוצה לאבד אותי ושאת פוחדת שמישהו יצליח להפריד בינינו, זה לעולם לא יקרה!
היינו ביחד ארבעה חודשים שבהם היינו מתראים כל יום למשך כך היום!! את היית הכל בשבילי!! ילדים שוב התחילו להגיד לי שאת בוגדת בי, שאת לא אוהבת אותי, לא האמנתי לאף מילה של אף אחד! לא אמרתי לך כלום על זה אבל יום אחד הרגשתי שאני הולך להשתגע! באותו יום אמרתי לך שאני רוצה לדבר איתך, נפגשנו, ונפרדתי ממך... לעולם לא חשבתי שהרגע הזה יגיע, אבל הוא הגיע... כששאלת אותי למה אני נפרד, למה אני זורק הכל, אמרתי לך שאני כבר לא אוהב אותך יותר אבל את לא האמנת לי, את רצית שאני יגיד לך את זה כשאני מסתכל עלייך ואני לא הייתי מסוגל! ברחתי משם!
אף פעם לא ידעתי אם באמת בגדת בי או לא... את כמובן לא ויתרת וניסית לדבר איתי ולהתקרב אליי, היה לי כל כך קשה אבל הייתי אטום מלהקשיב! כל הדברים שאמרו לי פשוט חסמו אותי מלהקשיב לך... כעבור יומיים הרגשתי שאת חסרה לי ושאני אוהב אותך, אמרתי לך שאני רוצה לחזור וחזרנו! אבל כמו מטומטם נפרדתי ממך שוב יום למחרת. שוב הרגשתי שאני רוצה אותך וחזרנו ושוב נפרדנו... כעבור חודש כמעט זה היה היום הולדת שלי, את עשית לי הפתעה מיוחדת... התנשקנו באותו יום, לאחר חודש התנשקנו שוב! זה היה כל כך כיף!
שוב עבר לו חודש, היום הולדת שלך הגיע! עשית מסיבה במועדון קטן, בדיוק אותו מועדו שבו אני ואת הכרנו לראשונה, אותו מועדון שהתנשקנו פעם ראשונה! המסיבה שלך הייתה טובה, היה כיף, את אמרת לי שאת רוצה שאני ישמור לך ריקוד, ואני הסכמתי... רקדנו, רקדנו צמודים, יכולתי להרגיש את הפעימות לב שלך, את ההתרגשות שהייתה לך ואני הרגשתי בדיוק כמוך! התנשקנו שוב! אני יודע שכל מי שהיה במסיבה הסתכל עלינו והיה בהלם! יום למחרת חזרנו! והרגשתי שהפעם אני יודע שרק אותך אני רוצה ואוהב... אך כבור יומיים את נפרדת ממני ואמרת לי שאת פוחדת להפגע ושאת לא יודעת בכלל למה חזרנו. החלטנו להשאר ידידים אבל זה אף פעם לא היה כך! תמיד רבנו, התווכחנו על כל דבר! היינו מעירים אחד לשני על כל שטות! כעבור שלושה חודשים שבהם היינו לפעמים נפגשים ומתנשקים ולפעמים גם מוצאים את עצמינו במצבים אינטימיים, את הכרת מישהו שבמקרה גם היה חבר שלי, אני יצאתי מהתמונה, הוא נכנס לך ללב והייתם ביחד שלושה חודשים, עד שאת נפרדת ממנו בטענה שהוא לא מקדיש לך זמן בגלל העבודה שלו, נשראתם ידידים. במשך כל השלושה חודשים שהיית איתו, היינו יוצאים כל החבר'ה וכמובן שגם את היית באה כי את היית איתו והייתי רואה אותכם המון. אחרי שנפרדתם הרגשתי רצון חזק לפגוש אותך, נפגשנו אצלי בבית. "הרבה זמן לא הייתי פה" אמרת... איכשהו נכנסנו שוב למצב אינטימי, ואני יודע שאת לא אוהבת אותי יותר וגם אני לא אוהב אותך כמו פעם, כמובן תמיד אוהב אותך כמישהי שאני מכיר ויודע מי היא! מלאך! כשדיברנו על המצב שלנו, על זה שלמרות שאנחנו לא אוהבים, אנחנו לא יכולים להפגש מבלי שיקרה משהו בינינו, הגענו למסקנה שאנחנו מתגעגעים אחד לשני וזה נכון! אני מתגעגע אליך תמיד! למרות שאין לי אהבה עצומה כלפיך, אני מתגעגע לחום שלך, לחיבוקים, לנשיקות, לאהבה שהייתה בינינו, לגופך. ואני יודע שגם את מרגישה כמוני. אחרי שאת והוא נפרדתם אני ואת היינו נפגשים מידי פעם בלי שידעו והיינו מממשים את הגעגוע, הרגשתי בסדר עם זה, אבל מצד שני זה לא בסדר כי אנחנו לא חברים יותר, אבל אני לא מסוגל להתנתק ממך! אני מרגיש שאני צריך להרגיש אותך כל הזמן. כנראה שאת לא ממש הרגשת את זה כמוני ויום אחד כשניסיתי לנשק אותך את סרבת ואמרת שאת לא רוצה יותר, שאין לזה שום משמעות ושאנחנו צריכים להתגבר על הגעגוע הזה כי ככה אנחנו לא יכולים להמשיך! הרגשתי פתאום מן כעס פנימי אך לא מוצדק! הבנתי אותך אבל היה קשה לי לקבל את העובדה שסרבת לי... "יש לך מישהו, נכון?" שאלתי אותך "בגלל זה את לא רוצה" את החמצת פנים ואמרת לי "לא צריך שיהיה לי מישהו כדי שאני לא ירצה" וזה נכון, את צדקת, אבל הרגשתי שיש לך מישהו בלב, אולי הוא עדיין בתוכך? אולי מישהו אחר? לא העזתי לשאול והלכתי. אני לא אוהב אותך יותר אבל את חסרה לי תמיד!!! אני מתגעגע אליך כל הזמן ורוצה להיות איתך ולהרגיש אותך, כאילו התמכרתי אליך וכשאת לא רצית יותר להמשיך ככה, כשרצית להתנתק ממני רגשית, הרגשתי שמשהו מפריע לי. והיום, אחרי שנה וחצי של עליות וירידות בינינו אני יודע שלמרות שאין בינינו אהבה, אנחנו תמיד נהיה מחוברים אחד לשני!


נוסף: August 31st 2006
מספר: lior
דירוג:
כניסות: 1145
שפה:
  

[ חזור לאינדקס מכתבי האהבה | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


האהובה שלי... הטעם לחיי... מה איתנו עכשיו?
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-09-01 15:10:58
הדירוג שלי:


ליאור נישמתי...


ואואואו אין לי מילים לתארררר כמה ריגשת אותי במכתב הזה


התבטאת בצורה מדהימההה


כמו שאומרים מאמי החיים ממשיכים האלהה


ותמיד צריך להיסתכל קדימהה וללכת בגאווה ענקית..


תזכור== זכרונות טובים או רעים  תמיד יביאו דמעות


ומילים  לעולם לא יצליחו להחיף רגשות..!! תפנים את זה מאמי.. :-(


רחוק מהעין רחוק מהלבב חקרתי את המישפט הזה והבנתי כמה שהוא נכון לגבייך..!!


בכל אופן נהנתי לקרוא את המיכתב שלךך ממש זלגו לי דמעות מרוב שההרגשה הייתה כל כך עצומה לגבייך..


תמשיך לכתוב מתוק  שהיה לך בהצלחה מאמי והלוואי תימצא את האהבה האמיתית שלך!


אז בכל אופן עם בא לך לדבר ולהתעייץ את מוזמן להיכנס אליי לאייסי מותק 319598000


אז צאו'' בייבי.. אוהבת לימורוש :-)


האהובה שלי... הטעם לחיי... מה איתנו עכשיו?
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-09-01 15:10:07
הדירוג שלי:


ליאור נישמתי...


ואואואו אין לי מילים לתארררר כמה ריגשת אותי במכתב הזה


התבטאת בצורה מדהימההה


כמו שאומרים מאמי החיים ממשיכים האלהה


ותמיד צריך להיסתכל קדימהה וללכת בגאווה ענקית..


תזכור== זכרונות טובים או רעים  תמיד יביאו דמעות


ומילים  לעולם לא יצליחו להחיף רגשות..!! תפנים את זה מאמי.. :-(


רחוק מהעין רחוק מהלבב חקרתי את המישפט הזה והבנתי כמה שהוא נכון לגבייך..!!


בכל אופן נהנתי לקרוא את המיכתב שלךך ממש זלגו לי דמעות מרוב שההרגשה הייתה כל כך עצומה לגבייך..


תמשיך לכתוב מתוק  שהיה לך בהצלחה מאמי והלוואי תימצא את האהבה האמיתית שלך!


אז בכל אופן עם בא לך לדבר ולהתעייץ את מוזמן להיכנס אליי לאייסי מותק 319598000


אז צאו'' בייבי.. אוהבת לימורוש :-)


האהובה שלי... הטעם לחיי... מה איתנו עכשיו?
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-09-01 02:12:22
הדירוג שלי:


איזה מכתב מרגש...


אבל אם האהבה נגמרה...אז אני חושבת שאתה רק מתגעגע..


אתה צריך להתחיל משהו חדש בחיים בלעדיה לשכוח אותה ...היא כמובן תמיד תישאר בלב שלך..


אבל עכשון אתה צריך לחשוב על עצמך...


בהצלחה מותק..


שירנוש..


האהובה שלי... הטעם לחיי... מה איתנו עכשיו?
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-09-01 01:49:59
הדירוג שלי:


אוווו איזה מכתב מדהיםםםם....גרם לי לבכות :''(


גם אני באותו מצב כמוך...אני יודעת שאני לא אוהבת אותו אבל הוא חשוב לי ואני מפחדת לאבד אותו..מפחד שהוא יחליט ללכת...


אבל לא נוראאא נעבור את זה!!!! חח


 


דבר איתי 281986051 (אם בא לך-כמובן)


טולי :)





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - 1996-2022


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה תפילה בגדי הריון Citral benefits רופא שיניים בחולון שרת וירטואלי דיאטה דייט ייעוץ מיני ניר נגר