החיים הם אוסף של רגעים - בו הרגע שאני איתך , מסמל הכל !
גל , אתה ילד מדהים , אתה פרק מהחיים שלי , במין סדרה כזאת לא כל כך מציאותית !
משאני זוכרת את עצמי , יושבת וחושבת על מישהו , תמיד זה היית אתה .
הרגע הראשון שמישהו בא ונישק אותי , היה רגע שכולו שלי ושלך .
הנגיעה הראשונה שגבר נגע בגופי , הייתה חוויה מדהימה , איתך !
כל מבוכה , מבט , היסוס , או כל דבר שקשור בלאהוב ...
היו רגעים שאני לא ישכח ל=ע=ו=ל=ם , במיוחד שאתה שותף לכך .
כיתה ח' , בטיול השנתי זה קרה , ישבנו רק שנינו , בלילה לבד ...
דיברנו המון , היה כל כך הרבה מה להכיר , כל כך הרבה רצון לשמוע אותך .
הרי אנחנו מכיתה א' ביחד ,
ואף פעם באמת לא שמתי לב לדמותך שהייתה מונחת שם פשוט כל הזמן !
תמיד היה מרחק של חברים , עיסוקים שונים , עיוורון שכזה בין כל תקופת הילדות .
עד שהתבגרנו , ומזל שהטיול הזה הגיע כדי לתת לנו דחיפה קלה בדרך לאהבה .
3 בלילה , אפילו את השעה קשה לשכוח , נישקת אותי , כולי רעדתי ...
חשבתי שאני חולמת ! הרי הנשיקות , האהבות , הסיפורים , שייכים לסרטים , לא אליי !!!
ילדה , בלילה כל כך מיוחד , יושבת לידך , ופתאום בבום אחד מבינה :
מצאתי לי אהבה ! מצאתי לי אותך ! גל ! איפה היית עד הרגע הזה ?? ..
חודש לאחר מכן מלאו לי 14 , כל כך קטנה ... היית שם , ביומולדת המושלמת הזאת !
עשית לי את מירב השמחה מבין כל האורחים , בזכותך חייכתי כל היום !
מאז פשוט הכל התחיל , החיים שלי וגל ... תמיד היית היחיד מבין כולם ,
תמיד היית הבולט מבין כל הבנים , היה מקום עצום בליבי שמוקדש אך ורק לך !
אחח ... איזה מצחיק להיזכר ... איזה ילדה הייתי ...
כל היום , בטלפון , בהפסקות , בכל מקום אפשרי -
דיברתי עליך , חשבתי עליך , בהתלהבות עצומה שאין כמותה לתאר .
היית תמיד איתי ! גם שאתה לא שם פיזית ...
היינו מושלמים , בסרטים , בתמונות , משפטים , רק של שנינו ...
התבגרנו יחד , למדתי להכיר אותך יותר טוב מכל בן אדם אחר !!!
היינו בטיולים , הצגות , ובכל המקומות ... אפילו בחו"ל ,
עברנו תקופות מדהימות ביחד , ועם הקשות ידענו להתמודד ...
אהבתי אותך כל כך , רק לאלוהים יש את הכוח להבין עד כמה !
היום אני בת 18 , יושבת פה וכותבת לך מכתב ,
לילה אחד אחרי שיחה ארוכה שלנו , שבה הכל נגמר ...
איך אומרים בעצם נגמר לדבר שכזה , נגמר ?
החיים שלי התבטלו בשנייה אחת ! בשיחה אחת !
זה סופי , זה נגמר , סוף , אנד , פ=י=נ=י=ט=ו !
הראש לא מעכל ... המחשבות מתחילות לרוץ , להתרוצץ , המוח נשרף ...
הסכמנו , אמרנו י=ח=ד , שבאמת הכל כבר על סף התפרקות ,
הכל כבר במין " מובן מעליו " ,
" שני וגל " ... מושג שנמצא אצל כולם בראש, גם אצלינו , אך כנראה שלא כמו פעם ...
כנראה שהגיע הזמן להגיד שלום ... להגיד תודה , אהוב שלי , על חברות מדהימה !
על האושר וההבנה שהענקת לי ילד ...
הגיע הזמן לפרוס כנפיים ולעוף ... הינה .. עוד מעט אתה כבר מתגייס ,
בטח אני ישבר , ימצא את עצמי לבד , עכשיו זה רק " שני " , אתה כבר לא שם לצידי ...
כל אחד הולך לדרכו ומכיר גם הזדמנויות נוספות .
לרגע שבו אני ישב ויבכה , עוד לא הגעתי ... כנראה שזה יגיע בהמשך בו הכל יתעקל ,
ברגע שאני יבין שאיבדתי ,
את האהבה הראשונה ...
