הכרתי אותך והכל היה נראה לי כמו חלום כל בילוי שלי איתך הייתי מאושרת עד שמיים כל כך סחפת אותי איתך שכבר לא היה אכפת לי מכלום רק ממני וממך..
כל יום היינו יחד כל סוד היינו חולקים יחד אנשים היו מקנאים בקשר שלנו מרוב שהוא היה חזק עד שהבנתי שאני כבר לא רואה לא חברות לא ידידים אפילו כמעט לא את ההורים..
אז אמרתי לך מאמי לי יש חיים מלבדך ולך יש חיים מלבדי בוא ניקח קצת מרחב וניפגש כמה פעמים בשבוע ,
אתה לא כל כך אהבת את הרעיון אבל החלטתי וזהו זה מה שהיה אז שיום אחד הייתי עם חברות ואמרתי לך שאני יוצאת לבלות בנקום לומר לי צאי תבלי אמרת לי לא את לא יוצאת אמרתי לך שאני כן ולא תוכל לעשות כלום בנדון
יצאתי ואז מישהו התחיל איתו אז נפנפתי אותו ואז ראיתי אותך בא לא יודעת מהיכן ראיתי רק חשכה ראיתי אותך עם הסכין ביד ומבט של זעם בעיינים ראיתי את הסוף קרב אבל הלכת אליו ודקרת אותו הכל היה כל כך אדום גואל בדם..
באת אלי ואמרתי לי בואי אמרתי לך אל תתקרב אלי אתה מפחיד אותי תתרחק ממני צעקתי כבר והדמעות ירדו הלכת ואמרת שזה לא נגמר..ובינתים אני רואה בנאדם שוכב על הרצפה וכולו דם..
הרגשתי אשמה כזו גדולה..
הלכתי לבית חולים לראות מה קרה למזלי הוא יצא מכלל סכנה כל יום ביקרתי אותו וככה התחברנו אחד לשני הכרתי בנאדם מקסים..
שחזרתי הביתה ראיתי אותך אמרתי לך אל תתקרב אלי אמרתי לי שלא תוכל לחיות בלעדיי אמרתי לך אתה צריך טיפול שאתה לא בסדר הקשר הזה לא יכול להימשך הוא לא בריא
אבל אתה תפסת את ידי בחוזקה והבאת לי סטירה ואמרת שהקשר הזה לעולמים נתתי לך בעיטה וברחתי..
חזרתי הביתה וכל כך פחדתי לא ידעתי מה לעשות אמא ראתה אותי בוכה שאלה מה קרה עם דמעות סיפרתי לה על המאורע והיא מיד התקשרה למשטרה..
היה לך צו הרחקה ממני אבל זה לא עזר יום אחד שחזרתי מהבית חולים חיכית לי והתקרבת אליי רצתי רצתי אבל תפסת אותי החזקת אותי בחוזקה ולא יכולתי להישתחרר ממך..
נישקת אותי בכוח ולאט לאט הורדת את בגדיי וכן עשית את זה עשית את זה בכוח בכאב בסבל אבל עשית ויצאת גבר..
השארתי אותי עם בגדים קרועים מגואלים בדם בחשכה בוכה בסמטה..
לא האמנתי שזה מה שקרה..
אתה עכשיו במעצר.. כתבת לי מכתב שאתה מצטער על הכל אבל זה לא יעזור הילדה המאושרת שהיתה נעלמה הילדה המאושרת כיבתה את אורה והכל אצלה רק חשכה..
בינתיים אני בטיפולים והידיד מהבית חולים עוזר לי להחלים
אני מקווה שהפצע המגליד יחלים...