3 וחצי שנים סגרנו.. 3 וחצי שנים שמתוכם שנתיים של סיוט שלא נגמר..
קשר של מריבות בלתי פוסקות, קללות, השפלות.. ואהבה..אהבה שרק הולכת ומתעצמת
מיום ליום..אהבה ענקית שאף אחד לא יבין ..אהבה שיש רק לנו..רק לשתינו..
לא הסתדרנו..קינאנו אחד לשניה יותר מדי.. לא סמכנו אחד על השניה, רצינו אותנו רק לעצמנו..
שאף אחד לא יתערב, שאף אחד לא ידבר ושלא יסתכל.. היה לנו ימים,חודשים ובגדול תקופות
מדהימות.. של להיות במיטה שלנו הקטנה..שוכבים בצורה כזו שהגופות שלנו נהפכים לגוף אחד,
ככה שעות יכולנו להיות... כל כך כיף וכל כך נגמר..
בשלוש החודשים האחרונים שלנו ביחד.. זה היה נורא.. רבנו בלי הפסקה , כל כך הרבה סבלנו,
לא באתי אליך יותר.. לא היינו יוצאים ובקושי נפגשים.. אבל היינו מדברים המון בטלפון..
שיחות קשות ודוחות..שלא הייתי מאמינה שזה אתה בכלל שמדבר איתי..
הייתי חוזרת לבית רק בסופי שבוע.. חשבת שזה מה שהרס אותנו.. ואני תמיד ידעתי שזה מה
שהציל אותנו.. אותי בכל אופן..
ואז.. אחרי שתיקה של חודש.. שלחת הודעה..אמרת שאתה טס לטיול של החיים שלך..
הטיול שכל כך רצית... לעשות איתי.. אבל עשית אותו לבד.. אמרתי לך תהנה ובהצלחה..
ביקשת שאחכה לך ושהטיול הזה יהיה המבחן של האהבה שלנו..לא ידענו מה יהיה כי אחרי הכל
זה כמה חודשים שלא תהיה פה.. וזהו.. באמת טסת .. אני.. הייתי שבורה לרסיסים , מרוסקת,
אבל כבר באותו לילה.. אין לי מושג איך.. כל כך לא צפוי ..אבל הכרתי מישהו אחר..
דיברנו שעות ...התחברתי אליו בצורה מדהימה..הוא עובר בדיוק מה שאני..
מאותו רגע..לא הייתי לרגע במחשבות שלי..הדחקתי אותך לתא הכי קטן בלב...
ככה עוברים הימים וכל כך נהנתי איתו.. הגבר השני בחיים שלי ..
ואז שוב התקשרת אליי...בוכה.. אומר שאתה אוהב אותי ומתכוון לחזור כי לא טוב לך בלעדיי..
אמרתי לך שיש לי מישהו ולא האמנת.. עכשיו הוא עוד מעט חוזר...
ואני צריכה להקרע מול האהבה הישנה והאמיתית שלי..לבין הגבר החדש שכן הצליח לעשות לי
משהו בלב.. קשה לי.. אבל יהיה טוב.. תמיד יהיה טוב..
ממני..