אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

מכתב בשביל עצמי

זה לא שלא אהבת אותי... אהבת.. אפילו מאוד..
כבר שנה שאני מנסה להבין למה זה נגמר
הרבה תהיות, הרבה מחשבות, הרבה בכיות אל תוך הלילה..
שנתיים מדהימות היינו ביחד..
תמיד אומרים שבקשר תמיד צריך להמשיך ולהשקיע, להפתיע, לרתק,
שלא ישעמם.. שלא יהיה הרגל.. שיהיה ריגוש...
יש הרבה אנשים שאני מכירה שלא עושים את זה..
ובאמת לפעמים זה נגמר כתוצאה מזה..
אבל אני.. אני מיום ליום יותר ויותר השקעתי בך..
לעולם לא נתתי לך להרגיש שאתה כמובן מאליו...
הדרך הכי טובה להיות ככה זה לחשוב שאולי מחר כבר לא נהיה ביחד...
וכשיש את הפחד הזה אז מפחדים שנאבד את האהבה שלנו...
והאמת שכך גם אתה.. תמיד ידעת איך לרגש אותי כל פעם מחדש.. איך להוציא אותנו משגרה..
איך להעריך אותי בכל מצב...
למרות זה.. בתוך תוכי הרגשתי שאתה האחד שלי.. שבחיים לא ניפרד..
הבטחנו אחד לשני שנהיה ביחד לנצח..
אני זוכרת שפעם אחת אמרת לי שגם אם לא נהיה ביחד.. תמיד איכשהו הגורל יפגיש בינינו שוב..
היום, כשעברה לה שנה שאנחנו לא ביחד..
אני חושבת שהבנתי למה נפרדנו.. למה זה בא ממך..
כשנפרדנו הכל היה נשמע לי תירוצי...
אמרת לי שאתה נפרד ממני בגלל אי הסכמה בינינו על איזה נושא..
שאף אחד מאיתנו לא מוכן להתפשר עליו...
תמיד כיבדת אותי על ההחלטה שלי.. אבל אמרת לי שלאט לאט זה "התבשל" אצלך ואתה לא יכול יותר..
זה היה מעין "אולטימטום בשבילי"..
לוותר על עיקרון שלי...
האמת היא שמרוב שאהבתי אותך רציתי לוותר ולהתפשר...
לא עשיתי זאת מתוך זה שתמיד חשבתי שזה שיאהב אותי אהבה אמיתית יחכה...
ואני לא מדברת על לעשות אהבה.... אני בסך הכל מדברת על לישון אחד אצל השני...
ההורים שלי מאוד קשים איתי בנושא הזה..
ואני החלטתי להמשיך לכבד אותם...
כשאמרתי לך שאני לא מוכנה להתפשר על הנושא הזה עזבת אותי..
ואז אחרי חודש של בכיות, תהיות, מחשבות אל תוך הלילה...
חשבתי על זה שזה לא הגיוני..
ראיתי אותך במקריות במסיבה.. העיניים שלנו נפגשו ומשם גם השפתיים..
אחרי זה הלכנו אליך.. לא נכנסת לתוכי כי מנעתי בעדך..
דיברנו על לחזור.. אפילו שרציתי מאוד.. בתוך תוכי רציתי לדעת אם הסיבה שנפרדת ממני הייתה אמיתית.. אז אמרתי לך שאני מוכנה להתפשר ושאני אוהבת אותך..
פתאום נעלמת לי... הבנתי לבד את התשובה...
ככה עברו להם ימים.. שבועות.. חודשים...
עוד פעם עברתי את כל הסבל של הפרידה..
ליום אחד הרגשתי שאתה שוב שלי.. ולמחרת כלום..
איבדתי פעמיים בחודש את הבן אדם שאני אוהבת...
אחרי חצי שנה נפגשנו שוב..
אבל אז כבר הבנתי שאני לא יכולה שוב שתשחק בי.. אז בפעם השלישית החלטתי לוותר...
כי אני ידעתי שתברח שוב..
הסיבה היחידה לפרידה היא הסביבה שלך שהשתנתה והשפיעה עליך..
היו לך שני חברים טובים שלכל אחד מהם הייתה חברה הרבה מאוד זמן..
שניהם נפרדו מהחברות שלהם.. לחצו עליך..
פתאום התחלת לצאת יותר מדי לבד.. לפתוח את העיניים...
הרגשתי את זה בחודשיים האחרונים שלנו ביחד.. גם אמרתי לך שאתה מרגיש מרוחק אבל הכחשת... והנה זה קרה..
פשוט היה לך נוח להגיד לי שקשה לך עם משהו אחר.. "וללכת באלגנטיות"..
המכתב הזה לא בא להגיד שאני אוהבת אותך
ולא תקבל אותו כי הוא לא בשבילך..
המכתב הזה הוא בשבילי..
וכמה שחשבתי ושהייתי בטוחה שלעולם לא אמצא עוד אהבה..
יש לי כבר שלושה חודשים חבר מקסים שאותו אני כל כך אוהבת!!!
כל כך טוב לי איתו ואני מאושרת
אני לא האמנתי שאני אוכל לאהוב מישהו אחר..
אבל הוא כבש אותי...
הייתי חייבת להתפרק כי ראיתי אותך פתאום היום...
אני אשקר אם אומר שזה לא עשה לי משהו...
אבל זו לא אותה הרגשה שהייתה לפני שהכרתי את חבר שלי..
זו כבר לא אהבה..
רק געגוע וסנטימנטים לבן אדם שהיה בשבילי הכל במשך שנתיים...
מה שכן.. לא שכחת את המשפט שלך שאמרת לי פעם... איך אני יודעת את זה?
הייתי באירוע וראיתי שם את ההורים שלך..
הייתי עם המשפחה שלי וחבר שלי..
אמא שלך חטפה אותי לרגע באה ואמרה לי סוד...
והיא אמרה את המילים הבאות: " הבן שלי אמר לי שאם את המזל שלו.. אז אתם עוד תיפגשו בעתיד..."
אחרי זה היא גם אמרה שהיא אוהבת אותי ומאוד מתגעגעת, ושהבן שלה טיפש חחח... שוויתר עליי...
אבל היא איחלה לי את כל ההצלחה שבעולם עם החבר החדש...ואמרה לי שהוא זכה...
ואני אמרתי לה- אני בחיים לא אשכח אותו.. ותמיד אמרנו אחד לשני שאולי ניפגש בעוד כמה שנים...
והלכתי משם בחיוך...
 
ולסיום... אני חייבת להגיד משהו...
אני פונה לכל הבנות שעצובות מפרידה...
אני לא מאמינה שאני רושמת את זה..
פעם קראתי מישהי שרושמת דבר כזה ובכיתי כי לא האמנתי..
אבל אם אני הגעתי למצב שאני כותבת לכן, אז באמת שהכול אפשרי...
תנסו לא להגיע למצב שאני הגעתי אליו אחרי פרידה...
במשך שבועיים ירדתי 10 ק"ג...
נהייתי בן אדם עצוב ודכאוני..
כשאני בטבעי  בן אדם חייכני היפראקטיבי ומאושר...
ניתקתי את עצמי מאנשים..
הזנחתי את התואר הראשון שלי....
עד שהבנתי שזאת טעות..
התחלתי לצאת אפילו כשהיה קשה...
השקעתי שוב בלימודים..
עוד מעט אני מסיימת תואר ראשון בפסיכולוגיה בגיל 22..
ומתחילה את השני בפסיכולוגיה קלינית..
זו הייתה אחת השאיפות שלי כשעוד הייתי איתך והחלטתי ללמוד בגיל יחסית מוקדם...
תמיד האמנת בי שאני אעשה את זה אפילו ברגעים שנשברתי והיה לי קשה...
הכרתי כל מיני אנשים שחלק מהם גרמו לי להיות עוד יותר בבאסה כי הם לא השתוו אליך..
עד שהכרתי את הנסיך שלי...
אז אל תשכחו שתמיד יש אור בקצה המנהרה.. ולפעמים זה יכול לקחת זמן.. אבל הזמן שווה את זה!!!


נוסף: May 16th 2010
מספר: liny123
דירוג:
כניסות: 1384
שפה:
  

[ חזור לאינדקס מכתבי האהבה | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים