אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

איך אני אקרא לו?סיפור...סיפור...סיפור קשה1

איך הכל התחיל?איך הכל התחיל?אוקי..
זאת היתה אהבה ממבט ראשון,כמו שמתואר בספרים.איך שראיתי אותו עומד בקצה מגרש הכדורסל,נשען על הגדר עם התרמיל הירוק
כהה על כתף אחת,ושני עגילים באוזן,וחולצת הטישרט השחורה שכל כך התאימה לו,ומכנסי ה'ליווייס'שהיו קצת שמוטים למטה,
והשערות הבהירות שכיסו כמעט את כל המצח שלו,ישר ידעתי.
העמידה האדישה הקולית הזאת שלו,כאילו שום דבר לא נוגע בו.כיאלו אין בעולם מישהו או משהו שיכול להביך אותו.והיד
הימינית שהייתה מונחת ככה על הגדר.הרגשתי את החום הפתאומי בלב וברגליים.בלב הייתה התפוצצות והיו לי דפיקות חזקות,
שהייתי בטוחה שכולם מסביבי שומעים אותן,וברגליים היו זרמים,כיאלו חשמל עובר בהן.
הייתי חייבת לנשום אוויר עמוק.הוא כל כך מצא חן בעיני,עד שברגע הראשון חשבתי שאולי זה סתם דימיון.שזה לא יכול להיות,
כי דברים כאלה לא קורים.שאני מדמיינת לעצמי מישו שלא קיים,וממציאה אותו בדיוק לפי החלומות שלי.או שאני סתם מגזימה
בהתפעלות,כי אולי אני לא רואה טוב מרחוק.לכן התקרבתי אליו,כדי לראות אותו יותר טוב.
ואז כשעמדתי ממש מולו,ראיתי גם את העיינים שלו,הן היו מדהימות.מד-הי-מו-ת.עיינים שחורות,גדולות וקצת כיאלו
מלגלגות,כאילו צוחקות על כל העולם.וחשבתי שמי שיש לו עיינים כאלה,ומי שיש לו מבט כזה,חייב להיות אחד עם חוש הומור
ובטחון עצמי.עכשיו,כשעמדתי מולו,אני כמעט בטוחה שהוא הבחין בי.ושם לב שאני מסתכלת עליו.אני יודעת שהסמקתי.
היה לי לא נעים.הפנים שלי ממש בערו.שוב הייתי לחוצה,כי פחדתי שרואים מה שקורה בתוכי.
הוא הרים את הראש וסילק את השערות שלו הצידה.הוא חייך מין חצי חיוך,ולמרות שלא קרץ אליי,היתה לי תחושה
שהוא שולח אליי מין תחושה של הבנה.יכול להיות שמצאתי חן בעייניו?רגע הבטנו זה בזו,וכמעט התעלפתי מהמבט שלו.
אחר כך הוא הסתובב ופנה אל עמיעד שעמד לידו.אני חושבת שהוא אמר משהו לעמיעד.ראיתי את השפתיים שלו נעות,
אבל מהמקום שבו עמדתי לא יכולתי לשמוע את קולו.נלחצתי עוד יותר,כי פחדתי שהוא אומר לעמיעד משהו עליי.אולי הוא
שואל מי אני?עמיעד ענה לא,ולא הביט לכיוון שלי,מה שקצת הרגיע אותי.הבאתי בחשבון גם את האפשרות שהשלילית שהוא
לא סתם שואל מי אני,אלא אומר משהו כמו,"איך קוראים לזאת שנועצת בי עיינים?"שניהם הסתובבו,עזבו את המקום ונכנסו
לתוך בית הספר.מאחור הוא נראה לא פחות מרשים מאשר מלפנים,הולך זרוק כזה,כיאלו מעל כולם.כיאלו הוא בכלל
לא מתאמץ להרשים אף אחד,כי ברור לו שכולם מרגישים שהוא הרבה יותר מבסדר.
"ראית אותו?"שאלתי את זוהר.
"את מי?" היא הביטה סביבה.
"אותו,"משכתי אותו אחרי,וזזנו קדימה כמה צעדים אל שער בית הספר,משם יכולתי להראות לה אותו עולה במדרגות,
"מי זה?"
"את מתכוונת לזה שהולך עם עמיעד?"
"כן,"הינהנתי,"הוא נראה ממש טוב."
זוהר צחקה.
"טוב?"היא אמרה בזלזול,"לי הוא בכלל לא נראה משהו,אני חושבת שהוא החדש הזה שעמיעד דיבר עליו.את לא זוכר
שהוא סיפר שיבוא לכיתה אחד חדש?אני כמעט בטוחה שקוראים לו גולן.לפני שבאת מישהו צעק 'גולן,גולן',והוא ענה לו."
גולן,השם דווקא מתאים לו.גו-לן.אני אוהבת את הצליל הזה.גולן ןמעיין,השם מתאים לי.אוף,איך שאני כבר מגזימה
באשליות שלי.שני השמות שיצרו יחד חרוז,גרמו לי להתרגש עוד יותר.ואו מה קרה לי?אלוהים,תעשה שהוא יהיה באמת הבן החדש
שעמיעד דיבר עליו,שהוא באמת יהיה בט'2,בכיתה שלנו.הלוואי הלוואי והלוואי.בבקשה.
ההסתייגות של זוהר מהמראה שלו בכלל לא עשתה עלי רושם.אפילו לשנייה לא האמנתי להצגות שלה.העובדה שהיא
עזבה אותי מיד אחרי שאמרתי לה שגולן נראה ממש טוב,והתחילה לרוץ במדרגות אחריו ואחרי עמיעד,דיברה אמת הרבה יותר
מהמילים שאמרה.
אני מכירה את זוהר יותר מדי טוב.מכיתה א' אנחנו יחד.כלפי חוץ היא משחקת אותה החברה הכי טובה שלי,אבל עמוק בתוכה אני
יודעת שההתנהגות שלי מעצבנת אותה.ואם פעם ייווצר מין מצב שבו איזה בן יעדיף אותי עליה,וינסה להתחיל איתי,היא תעשה הכל
כדי להרוס לי את הסיכויים איתו.
זוהר חייבת להרגיש שכל הבנים נמשכים קודם כול אליה.רק אחרי שהיא דוחה אותם,לא מפריע לה שהם הולכים עם מישהי אחרת.
עד היום זה לא הפריע לי,אולי בגלל שלא מצאתי מישהו שבאמת רציתי.בגיל 15 החלטתי שזכותי לא להתפשר.הבעיה שלי
היתה שהייתי בררנית מדי,כולם אמרו לי.בכל בן מצאתי פגמים.עמיעד לא מספיק חכם,ויריב לא מספיק גבוה,ואורי ביישן
ולתומר אין ביטחון עצמי,ואצל דרור הפריע לי שהוא מתלבש בסגנון שאני לא סובלת.
היו בנים שחשבו שכל אלה סתם תירוצים ושאני לא מעיזה להתאהב,כי אני מפחדת שזוהר תקלקל לי.שטויות.הנה עובדה,גולן,
אם זה באמת שמו,נראה אחר.וכשעליתי לי לאט במדרגות,חייכתי לעצמי,כל הבנות שאמרו לי'בחיים לא תמצאי
את מה שאת מחפשת' טעו.נכון שאני לא מכירה אותו,ואפילו לא הספקתי להחליף איתו חצי מילה,אבל הרגשה חזקה כמו זו שהייתה
לי ברגע שראיתי אותו,אף פעם לא חוויתי.
נכנסתי לכיתה,וכבר מהפתח ראיתי שהוא יושב ליד עמיעד בקצה,קרוב לחלון.זוהר לא ביזבזה זמן ותפסה את השולחן לפניהם.כמה
שהיא שקופה,הזוהר הזאת.גם סיכוי לשבת לידה היא לא השאירה לי,כי שרית התיישבה שם.ממתי זוהר חברה כל כך טובה של שרית,
שהיא רוצה לשבת לידה?הרי היא אף פעם לא סבלה אותה.הרי עד לפני רבע שעה תיכננו לשבת יחד.וחוץ מזה,מה כל הקטע הזה?
לזוהר יש חבר מכיתה י"א,יואב,והם ביחד יותר משנה,ולפי מה שהיא אומרת,היא מאוהבת בו נורא,מה היא כבר זוממת,המגעילה
הזאת?עשיתי את עצמי כיאלו כלום,כיאלו זוהר ואני מעולם לא קבענו שנשב ביחד,כיאלו גם בשנה שעברה לא ישבנו יחד,
כיאלו גם לפני שנתיים לא ישבנו יחד.תפסתי מקום בקצה השני של הכיתה,הכי רחוק מהשולחן של עמיעד וגולן,הנחתי את
התיק על הכיסא,ושאלתי את רותי אם היא רוצה לשבת לידי.רותי הביטה בי במבט מופתע וחיפשה בעיניה את זוהר,כי גם לה היה
ברור ששתינו נשב יחד,והפליא אותה שאני מציעה לה הצעה שכזו.היא גילתה את זהור יושבת ליד שרית.היא משכה בכתפיה והנהנה,
וכשחביבה המחנכת נכנסה לכיתה,ישבנו זו ליד זו.
לפני שנתיים,כשהגענו לחטיבת הביינים הזאת,הכל כאן היה חדש.שלושה בית ספר יסודיים התערבבו יחד,ובכל כיתה היו המון
תלמידים שלא הכירו.במשך השנה התרגלנו והתגבשנו,וכשעלינו לכיתה ח' השאירו את כולנו יחד,ולא היה אצלנו אפילו תלמיד
חדש אחד.השנה,רוב הכיתות נשארו כמעט באותו הרכב,ורק שלושה-ארבעה תלמידים חדשים נוספו לשכבה.בכיתה שלנו גולן
היה החדש היחיד.לכן מה הפלא שבהפסקה הראשונה הוא היה הנושא המרכזי בשיחת הבנות?כל אחת הרגישה צורך למסור לאחרות
את המידע שיש לה,וכל אחת הייתה מוכנה להישבע שהמידע שיש לה הוא היחד המהימן.
יומית אמרה שהיא שמעה שהוריו של גולן היו בשליחות בדרום אמריקה,וחזרו רק השנה,ולכן הוא לא למד איתנו קודם.
חן אמרה שהוא עבר דירה מפסגת זאב לרחוב רמב"ן,ובגלל זה הוא עבר מהחטיבה שם לחטיבה שלנו.
דניאל אמרה שאבא שלו היה טייס,ושקודם הם גרו בבסיס צבאי,ורק השנה,כשהוא השתחרר מהצבא,הם עזבו את הבסיס ועברו לגור
פה.
אפרת אמרה שהוא נולד בקיבוץ,ושההורים שלו עזבו את הקיבוץ ועברו לירושלים.
ורותי שמעה שמועות אחרות לגמרי,שהוא בכלל ממשפחה חד הורית,שהוא לא יודע מי אבא שלו,ושאמא שלו לא הסתדרה איתו,
כי הוא עשה לה המון בעיות,ולכן היא שלחה אותו לסבא וסבתא שלו שגרים בירושלים.
כל הבנות שדיברו הסכימו שהוא נראה טבו,וטל אפילו אמרה שהיא שמעה שיש לו חברה נורא חתיכה.
עמדתי לי ליד החלון ולא התערבתי בשיחה.הבטתי החוצה אל המיגרש,ועקבתי אחרי הבנים ששיחקו כדורסל.גולן לא היה ביניהם.
חיפשתי אותו,עד שגיליתי אותו עומד בקצה המיגרש,בדיוק במקום שבו עמד כשראיתי אותו בפעם הראשונה.הוא עמד לבדו ונשען,
על הגדר,וגם עכשיו העמידה שלו היתה קולית כזאת,כיאלו שום דבר לא נוגע בו,כיאלו הוא צוחק על כולם.עמיעד שכידרר,
התקרב אליו וכנראה הציע לו להצטרף למישחק.אבל גולן עשה בראש תנועה של סירוב.כשעמיעד מסר את הכדור לאורי והתרחק,
זוהר הופיעה והתקרבה אל גולן.גולן המשיך לעמוד כמו קודם,ולא זז.מרחוק היה נדמה לי שהיא מדברת אליו.הוא כנראה הקשיב,
אבל לא התעניין במיוחד,והשיב באדישות.היא נעמדה לידו,ממש קרוב,והא גם עכשיו לא זז.
היא נשענה על הגדר כמוהו,והמשיכה לדבר.מהמקום שבו הייתי,לא יכולתי להבחין בהבעה שלו,ובכל זאת היתה לי מין הרגשה,
מעורבת בהרבה תקווה,שהוא מנסה להתחמק ממנה.ואולי סתם השליתי את עצמי,כי רציתי שכך הוא יתנהג?
"תראו את זוהר,"טל אמרה,"היא כבר מנסה להתלבש על גולן."
כל הבנות נדחקו אל החלון,דחפו זו את זו כדי לראות,ואפרת אמרה:
"מתאים לה."
ההתלהבות הגדולה שהייתה לי קודם מהמבט של גולן שלח אלי,התחלפה בחשש עמוק.הרגשתי מין מחנק של כעס בגרון,
ובעיינים הרגשתי צריבה של עלבון.מטומטמת אחת,אמרתי לעצמי,למה היית צריכה לתת לזוהר להבין שאת מתלהבת ממנו?
את לא מכירה אותה?את לא יודעת מי זאת זוהר?את לא יודעת למה היא מסוגלת?לא יכולת לשמור לעצמך את הרגשות שלך?
זזתי מהחלון,עזבתי את כל הבנות,יצאתי אל המסדרון,ומשם פניתי את השירותים.כאן נכנסתי אל אחד התאים,
התיישבתי על האסלה וסגרתי את הדלת.נשכתי את השפתיים,ועצמתי חזק את העיינים כדי לעצור את הדמעות.
אלף פעמים אמרה לי תמר אחותי,'תתרחקי מהטיפוס הזה,היא תהרוס לך את החיים',ולא שמעתי לה,כי הרגשתי
מספיק חזקה כדי להתמודד עם הקירבה לזוהר.גם בנות אחרות מהשיכבה התפלאו ולא הבינו איך שתיים כל כך שונות
כמונו יכולות להיות חברות כאלה טובות.אבל אני דווקא נהנתי מהחברות הזאת,וידעתי בדיוק מה הגבולות שלה.
לא חייתי באשליות.היה לי ברור,שאם פעם באמת אזדקק לתמיכה ממשהי,זוהר תהיה האחרונה שאוכל לסמוך עליה.
מצד שני,עם זוהר אפשר לצאת לדיסקוטקים,לרקוד ולצחוק,להסתובב עם בנים מבוגרים יותר,ותמיד אפשר לשמוע
רכילויות על כולם.זוהר סיפרה לי הכל על היחסים שלה עם יואב,ואפילו את הפרטים הכי אישיים והכי עסיסים.היה לה את
האומץ לעשות דברים שאף אחת מהבנות האחרות לא העזה.כמה פעמים היא אפילו סידרה לי מישהו מהכיתה של יואב,
ויצאנו יחד ברביעייה.
אז מה קרה היום?האם תחילת שנת הלימודים,וכל מה שקרה בשעתיים האחרונות,הם סימן לסוף החברות הארוכה שלי עם זוהר
עמיר?האם זו היתה רק אשליה לחשוב שהתחלתי את כיתה ט' ברגל ימין?והמבט הקורץ הזה של גולן,האם לא היתה לו שום
משמעות?
~;~;~;~;~;~;~>
מצטערת שזה כזה ארוך!
~;~;~;~;~;~;~>
אם אתם רוצים המשך...
כי אני מבטיחה זאת רק ההתחלה ויש עוד הרבה מה לספר...
אז פשוט תגיבו!


נוסף: January 26th 2005
מספר: מאמוששש
דירוג:
כניסות: 1409
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


איך אני אקרא לו?סיפור...סיפור...סיפור קשה1
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-08-30 23:37:45
הדירוג שלי:


אבל זה ספר ממש ממש יפה....ובכל זאת זה זכויות סופרים! אז אני יגלה לילדים שקראו (אם קראו) ת''סוף או שאת תגלי ותפסיקי להעתיק למה זה נגד החוק!

איך אני אקרא לו?סיפור...סיפור...סיפור קשה1
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-08-30 23:34:36
הדירוג שלי:


אולי תפסיקי להעתיק ספרים? קראתי ספר בדיוק כזה!!!




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים