אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

הבלונדיני שלי..כל הסיפור:] חלק ב:]

****
אחרי אותו ערב נוראי..לא ניסיתי בכלל לדבר יותר עם בן..
וגם הוא לא איתי..
פשוט התנתקנו..
אחרי השיחה שהייתה לי עם בן נשארתי כל כך פגועה..כל כך חלשה..
שלא יכולתי ללכת לבצפר..
עברו עוד יומיים מאז השיחה...
יומיים קשים עברו עליי..
יומיים של בכי אינסופיי..יומיים של כאב שרק בתחילתו...
ואז זה קרההה..
יום אחד ישבתי במיטה שלי בחדר..
מכוסה בפוך ומסתכלת לתקרה..
חושבת..
נזכרת..
או בעיקר מנסה לשכוח...
פיתום נכנס לי מישו לחדר "דניאל..?"
קפצתי..נבהלתייי..
"סליחה שהבהלתי אותך.. מצטער!!" זה היה ערן..
"זה בסדר.." עניתי...
"מה קורה איתך מאמוש.? לאן נעלמת לי? אני דואג לך!! מזה את לא עונה לטלפונים לא מתקשרת..כבר שכחת שדואגים לך בעולם הזה??"
הוא אמר ונשמע קצת נעלב...דואג.. אני מבינה אותוו..הוא ראה הכל בטח הוא מרגיש אשם...מסכןן!!
"אני יודעת שאתה דואג לי נשמה..באמת שכן..אמרתי וליטפתי את הפנים שלו.. פשוט הייתי צריכה קצת זמן לעצמי..מבין? קצת שקט.."
"כן.. תיארתי לעצמי.."
פיתום נזכרתי בבן..במילים שלו שדקרו בי כמו סכין..ישר בלב..דקירה ועוד דקירה..
מתי כל הסבל הזה ייגמררר??? ירדה לי דמעה...
"היי מותק..מה קרה נשמה שלי? למה את בוכה? בגללו? בגלל בן? מתי תביני שהוא סתם אפס שלא שווה אותך?? מתייי???"
"כנראה שאף פעם אני לא יבין ערן..אף פעם.."
"את פשוט צריכה מישו שייגן עלייך.. שלא יפגע בך.. שיאהב אותך..."
"הלוואי וזה היה כל כך פשוט כמו שזה נשמע.." עניתי לו...
"אבל זה כ-ן פשוט!!! הנה אני פה לידך..."
"מ..ה?" לא הבנתי את הכוונה שלו..הוא אוהב אותי..?
"אני רוצה להגיד לך את זה כבר הרבה זמן.. אני...אני.. א..וה...ב...או...תך!!"
"ערן אל תצחק עליי עכשיו..אני לי מצב רוח לבדיחות..."
"באמתת!! דניאל אני אוהב אותך!!!" אמר והסתכל עליו עם העיניי דבש הגדולות שלו...
"באמת..?" שאלתי מסרבת להאמין..
"כןןן..מהיום שראיתי אותך הקסמת אותי..אני פשוט מטורף עלייך!! אני נשבעע לך באור שאני רואה שאני לא ייפגע בך בחיים ואני לא ישקר לך ולא יבגוד בך.. פשוט אני יאהב אותך!! אני ייגן עלייך.. אני יהיה איתך..אם רק תתני לי הזדמנות אני יהפוך אותך למלכה שלי..אני נשבעע לךך!!"
שוב בכיתי..איזה מאמייי!! איזה נשממההה!!! אבלל...
"ערן אבל אתה יודע שאני אוהבת את..בן.."
"כן אני יודע..אבל תתני לי הזדמנות.. בבקשה.. תני לי הזדמנות לגרום לך לשכוח אותו..ותתני לעצמך הזדמנות לאהוב אותי.."
שתקתי..לא היה לי מה לענות..
אבל בעצם..
מה יש לי להפסיד??
הרי בן כבר מצא לו מחליפה..מה אני יתנזר עכשיו מבנים?? י'וואל אללה למה מה קרה??
"דניאל? את איתי?"
"כן..רק איתך.." אמרתי וחייכתי..
"איזה חיוךךך!!" הוא ירד מהמיטה התיישב על הברכיים שלו והסתכל אליי..
"עוד לא הצעתי לך ברשמיות..דניאל לוגסי..את רוצה להיות חברה שלי..?"
עצמתי את עיניי..והחלטתי שזההווו...
פה נגמר הבכי הדמעות הכאב הזיכרונות..
פה נגמר שלב-הבן.. אני יישכח אותו לאט לאט..
כ--ן!!
כמו גדולה אני יישכח אותו וייתן לעצמי להתאהב בערן..
ובעזרת השם אני יצליח..
לקחתי נשימה ארוכה ואמרתיי.."כן..אני מסכימה.."
"מה?? באמתתתת???"
"כן..באמת ערנוש..באמת.. אבל דיר באלקק אם אתה לא מקיים הבטחות שמעת?? אני לא רוצה לבכות יותר..."
"אין בעיההה!!! מה שתרצי בשבילך נשמה שליייייייייייייייייי!!!"
הוא הרים את קולוו... ואז הוא התקרב לנשק אותי..
"ועוד דבר.." עצרתי אותו באמצע ה"כמעט נשיקה" הוא הסתכל עליי מופתע..
"אני צריכה זמן.." אמרתי..
"עדיין כמה שאני רוצה לשכוח אני צריכה להבין שאני לא ישכח אותו ביום אחד.. לקחת הכלל ל-א-ט!! כל החיים לפניי...
"אין בעיה חיים שלי.. בשבילך ה=כ=ל!!" אמר וחייך אליי את החיוך המקסים שלו והעיניים שלו נצצו..
"תודה ערנוש..באמת תודה!!" אמרתי.. "שנייה אחתתת... אייייי..."
"מה קרההה??"
"לא מאמי.. שום דבר מיוחד.. פשוט הברכיים הלכו ליי!! חח..." אמר והתיישב לידי על המיטה...
חייכתי אליו..אל חבר שלי...
"אני יכול חיבוק?" הוא שאל במבט התמים שלו שתמיד שיגע אותייייייי...
"אולייי..." עניתי..
"אני חושב שאני ייקח את הסיכון.."
ואז הוא חיבק אותי לחיבוק ארוך ארוך..
בסופו של החיבוק הוא הרחיק אותי ממנו קצת..
ונשק לי בעדינות על השפתיים.. נשיקה אמיתית..נשיקה אוהבתת... רק שפתיי על שפתיו..
ככה היינו במשך כמה דקות.. עד שהייתי עייפה מאוד..
התנתקתי ממנו ושכבתי על המיטה..
הוא כיסה אותי נישק אותי על המצח ואמר לי.."לכי לישון מלאך שלי..אני יישאר פה לשמור עלייך.."
"תודה נשמה שלי..תודה..." אמרתי והרגשתי איך עיניי נעצמות.......
וכך..
שידו החלקה של ערן מלטפת לי את השיער שכבתי לישון..
והפעם ידעתי שאני יכולה לישון בשקט..
יש מי ששומר עליי..
"אני אוהב אותך יפה שלי!! למה עזבת אותי ככה?? את לא רואה שאני מתגעגע אלייך??"
"באמת?? אוחחח בנוש שליי אני כל כך אוהבת אותך!! בוא נשכח מהכלל.. אני רוצה אותך איתיי......."
"גם אני נשמה שלייייי!!! בואי אלייי.... בואי תחבקי אותי.... תני לי להריח אותך.. יאאאא אמאא איזה ריח... כל כך התגעגעתי אליו... כל כך התגעגעתי אלייך....."
"אני התגעגעתי יותר!!! ולא יעזור לך!!"
"תגידי כוסית שלייי... אני יכול לנשק אותך??"
"זאת שאלה בכלל?!"
אני ובן התקרבנו יותר ויותר.......



"דניאל... דניאללל... דניאלללללל...
קומי יפה שלייייייייייייייייייייייייייייייייייי......"
"ערן?"
"כן מאמי?"
"כלום.. חחח.." צחקתי קלות ונתתי חיוך קטן..
שיטטטט זה היה רק חלום.......
אופפפפפפפפ אני כל כך מתגעגעת אליוו.. אל בנוש שלייי!! נשארו עוד 3 חודשים עד סיום השנה ואני ובן מעל לחצי שנה לא מדברים בינינוו....
כמו שאתם יודעים.. אני עם ערן....אני והוא ביחד כברר.... אממממממ... משו כמו 4 חודשים....
הוא נותן לי הכל מהכל... הוא כל כך אוהב אותייי... ואני מטורפת עליווו!!! אבל בן? לא יוצא לי מהראשש... ומהלבב......
אני מנשקת את ערן.. ומדמיינת את בן... מחבקת את ערן ומדמיינת שאני שוב בין זרועותיו החמות והחזקות של בנוש שלי......
אוחחחחח מתי אני כבר יפסיק לחיות באשלייהה?!

יום שבת... אחחחח אין כמו יום שבת....
ערנוש ישן אצלי אתמול.. והעיר אותי עכשיו לארוחת בוקר שהוא הכין ליי...
אמא ואבא נסעו למלון... בעעעעעעע לא רוצה לדמיין מה הם עושים שםםםםם................
ככה שהבית לרשותנוו... עד יום ראשון בצהריים....
נכנסתי למקלחת והתקלחתי... אוישששש אפילו במקלחות המחשבות לא יוצאות ממני....
המים שוטפים אותיי ואני מדמיינת את בן איתיי.. מעיר אותי מהסיוט הזהההה..
אני יוצאת מהמקלחת.. מגבת לגופי ואני עולה לאט לאט במדרגות לכיוון החדר שליי....
שוכחת מקיומו של ערן...
יופי דניאל!! פרס על טיפשות!!!
אני מגיעה לחדר ועל המיטה אני קולטת את ערן יושב ומסתכל עליי...
ולידו ארוחת בוקר מדהימהההההה!!!
2 טוסטים וחביתה בצורת לב.. 2 כוסות תפוזים ורד אדום ו-ורד לבן מונחים בתוך כוס ליד צלחת קוראסונים שלידה מונחת ברכה בצורת לב שכתוב עליה "לאהובה שלי.."
"וואוו... איזה יפה אתת...." ערן סרק אותי מלמעלה למטה..
"חחחחח אולי לא תאמין לייי אבל לרגע שכחתי שאני נמצאת עם מישו בבית.... והרשתי לעצמי לצאת עם המגבת החוצההה......"
"חחחחח אז את למי אני צריך להודות? לזיכרון היפה שלך??"
"אמממ חחחחח אני חושבת שכן..." חייכתי אליו חיוך מבויש מנסה להסתיר את עצמי כמה שיותר...
"בואי שנייה..." התקרבתי אליו.. הוא נעמד ממש ממש לידי וחיבק אותי...
"ערנוששששש אני כולי מיםםםםםם!!!!!!!!!!!"
"אז מה?? עכשיו גם אניייי!!" הוא הוריד את החולצה והעיף אותה אחורה...
"חחחחחחח איזה חבר חולה נפשש מצאתי ליייייי..."
"איזה חברה מהממתתתתתת אני מצאתייי..."
הוא התקרב אליי בעדינות ונתן לי נשיקה קטנטנטנה על השפתיים..
הסתכלתי עליו...
אויישש הוא מהמםם!!!
מה עד עכשיו לא שמתי לב איזה דבר יש לי בידיים???
העיניים הגדולות והעמוקות שלו הסתכלו עליי.. הוא הזיז את שיערי אחורה ונישק אותייי... נשיקה מדהימהה!!!
הצטרפתי אליו ונישקתי אותווו... זאת הייתה נשיקה מהסרטיםםםםםםםםםםםםםםם!!!!!
אני במגבת טורקיז כולי רטובה... והוא בלי חולצה וגם רטוב ממני... ואנחנו מתנשקים.......
הוא הרים אותי בעדינות.. ושם אותי על השולחן בחדר שלי....
עצרתי את הנשיקה..
"ערנוש למה שמת אותי על השולחן?"
"חחחח את נמוכה בשבילי... אני רוצה להתנשק איתך עד מחר אבל כבר כאב לי הגב......."
"הייייייי י'רשעע!!!!! אל תתקרב אליייי!!!!!!" צעקתי חצי צוחקת... "נעלבתיי..." אמרתי לוו..
"אני לא כזאתי נמוכה!!!!!"
"אויישש אני כל כך אוהב אותך!!!!!"
"אתה לאא..."
"אני כןןן..."
"אתה לאאאאאא....."
"אני כ---ןן!!"
"אתה ל=א!!!!"
"רוצה שאני יוכיח לך??"
"כןןן...."
הוא קירב אותי אליו ונישק אותייי...
התנשקנוו כזאת נשיקה אפילו יותר טובה מהקודמת...
ממש נהנתי.. לא רציתי שייגמר...
אולי אני מתחילה לשכוח את בן.?? הלוואיי......
הוא הפסיק לנשק אותי והחל לנשק את הצוואר... וירד לאט לאט לכיוון הכתפיים..
נהניתי... הרגשתי משהו חזק בפנים.. משהו שלא נתן לי לעצור אותו...
הוא הפסיק וחזר לנשק אותי בשפתיים..
התנשקנו ככה עוד כמה דקות ואז הוא אמר לי... "דניאלוש שלייי אני כל כך אוהב אותךך!!!!"
"גמני אוהבת אותך בנוש שלייי..."
שיטטט!!!!! פאקק!! לא נכוווןן!!! מה אמרתי עכשיו?????? ב=נ=ו=ש=??? זה לא קורה לייי!!!

"מה?" הוא שאל פותח אליי זוג עיניים גדולות..
שתקתיי...
"דניאל מה אמרת לי עכשיו?" שאל אותי ערן ובעינייו דמעות..
"סליחה.." זה כל מה שיכולתי להוציא מהפה...
"סליחה?? את חושבת שסליחה תעזור?? אוופפפפ את לא מבינה שאני אוהב אותךךךך????? לא יכול בלעדיך ואת אוהבת את בןןןן??? תגידי למה את מנשקת אותי בכלל????? מתוך חובההה???????"
"ערן בבקשה ת....."
"פשוט תעזבי אותיי.."
הוא הסתובב ובתחיל לרדת במדרגות בריצה... לקח לי 2 שניות להבין מה עשיתי עכשיו...חזרתי לעצמי ורצתי אחריו...
כשהגעתי למטה הוא בדיוק פתח את הדלת...
"ערן אל תלך....." התחננתי..
הוא הסתובב אליי..
"אתה יודע שאתה חשוב לי... בבקשה אל תעזוב אותי גם אתה.."
הוא סגר את הדלת והתקרב אליי...
"איך את חושבת שאני מרגיש עכשיו?"
"אני לא רוצה לדעת אפילו... אני נורא מצטערת..."
"אני יודע שאת מצטערת.. אבל זה לא משנה לי את ההרגשה...."
התקרבתי אליו קרוב קרוב עד שחשתי את הנשימות שלו... הוא הסתכל עליי במבט המסכן שלו וירדה לו דמעה מהעין.. ניגבתי לו אותה עצמתי לו את העיניים בעזרת הידיים שלי ונתתי להם נשיקה...
הוא פתח את העיניים והחזיק את הפנים שלי... "את הרגשת מה שאני הרגשתי?"
הסתכלתי עליו במבט שואל...
הוא חזר ושאל אותיי... "את הרגשת מה שאני הרגשתי? שהתנשקנו..?"
"אוייש ערנוש שליי... אתה לא יודע מה אני הרגשתיי.. אני כל כך מוגנת ובטוחה איתך.. אתה נותן לי הרגשה כזאת טובה!!! אני כל כך מצטערת...."
"אני לא רוצה שתנשקי אותי מתוך חובה..."
באותו רגע בלי לשאול שאלות וכמובן בלי לחכות שהתשובות יגיעו..
לקחתי את הפנים שלו והצמדתי אותן לשלי.. נשקתי לשפתיו ונתתי לו נשיקה ענקיייייייייתת....
הוא היה בהלם כמה דקות.. אבל אני המשכתי בשלי... נישקתי אותו ונישקתי אותו עד שהוא נענה לי ונישק אותי בחזרה... הוא חיבק אוותי חזק והמשיך לנשק אותיי...
כשהתנתקתנו אחד מהשני.. (וזה היה קצת קשהה..)
הוא אמר לי "וואווו...."
"באמת וואווו..."
"ולכבוד מה הייתה הנשיקה הזאת??"
חייכתי ואמרתי.."סתם... כי בא ליי!!"
"אוחחח ולי בא לאכול אותךךךךך!!!!" הוא התחיל לדגדגגג אותי בכל הגווף.. צחקנווו ונפלנו על הספההה...
"דיייי ערןן.. חחחחחח זה מדגדגגגגג.."
"לא מפסיק ולא מפסייק!!" הוא נפל עליי...
"אחחחחחחח י'שמןןן!! קום ממניי!!!" "לא קם י'קונפההה!! יש לך ריח שמושך אותיי..." "חחחחחחחחחחחחחחחחח.."
"מה מצחייקק??" "אתה יודע שאתה בלי חולצה??? ככה רצית ללכת הביתהה???"
"חחחחחחח וואללהה..."
"יאאאא.... אתה יודע במה נזכרתיי??"
"לא.. במה?"
"שעוד לא התלבשתייי!!" ערן חייך כזה חיווך... איזה מהמם הואאא!!!
"נו וזה טוב או רע?"
"רעעע!!" עניתיי...
"ממש לא... אני דווקא נהנה מכל רגעעע......"
"יאאאאא קום ממנייי!!! תן לי להתלבש י'חולה בראשש... חחחחחחח...."
"אני ייתן לך לקום... בתנאיי...." "ש....."
"שתתני לי נשיקה..." חייכתי ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים...
"אני נראה לך כמו סבתא שלך?"
"חחחח היית מתתתת!! אבל לא... למה?"
"כי את מנשקת אותי כמו שאת מנשקת אותה... תני לי נשיקההההה..."
נתתי לו נשיקה ענקייתתתתת.....
"אפשר לקום עכשיו?!"
"בתנאיייי........."
"מזה כמה תנאים יש לך??? מזה פה בית כלא?"
"חחחחח לא.. אבל תחזרי מהררר..."
"אוקייי..."
קמתי ממנו והלכתי להתלבשש....
עליתי למעלה שמתי את הבוקסר היפה שלי.. וחולצה גדולה כזאתיי.. ובדיוקקקקקקקק שסיימתי להתלבש אני מרגישה מישו מחבק אותייי...
נבהלתייי!!!
"כמה זמן אתה פה כבר??"
"מספיק זמןן......." אווקייי עכשיו נבהלתיי... הוא ראה אותי ע-ר-ו-מ-ה-?
"מהה??" שאלתי כאילו מחכה לתשובה...
"מספיק זמן כדי להבין שאני לא יכול להיות בלעדייך אפילו לשנייה...."
פוייייייייייי.... עכשיו חזרה לי הנשימה....
"אוחחחחחחחחח חמודיייי בוביייייייייי שליייייייייי!!!!!!!"
"בואי לפההה...."
שכבנו על המיטה... התחבקנו.... התנשקנו... שיחקנו ארץ עיר.. (חחחחח...).... דיברנו....... אכלנו.... ראינו טלוויזיה......
ואז הוא שם אותי מעליו והתנשקנו נשיקה ארוכה ארוכההההההההההההה.......
ואז היה טלפווןןן....
אבל לא הפסקנו להתנשק...
"ערן... תענה לטלפון..."
"לא בא לי... אני איתך מי יפריע לי עכשיו?"
חייכתי....
הוא המשיך לנשק אותי אבל הפלאפון המשיך לצלצל...
"ערן... *נשיקה* תענה....."
"ממממממממ תני לי לחשוב על זה רגע..... *נשיקה+נשיקה* לא....."
הטלפון הפסיק לצלצל...
"את רואה שזה מפסיק מתישהו?" אמר וחייך אליי...
התקרבנו שוב ולפתע עוד צלצול...
"תענה אולי זה דחוף!!" התעקשתי...
"בסדרר אמאאאא..." הוא אמר לי..
עשיתי פרצוף כועס וקימטתי מעט את השפתיים... כאילו נעלבתי.....
"אני מתתתתתתת עליייייך" אמר ונתן לי נשיקה קטנה שהחזירה לי את החיוך לפנים...
ואז הוא ענה לטלפון...
זאת הייתה אמא שלו... הוא חייב ללכת...
"לא ערניייי אל תלךך..."
"מה אני יעשה בובה שלי??"
הוא שאל אותי שהיינו למטה ליד הדלת... הוא חיבק אותי סביב המותניים ואני כרכתי את ידיי סביב ראשו..
"אממממממממ... תתגעגעעע אלייייי... תחלום עלייייי.. ותחשוב עלייייייי..."
"חחחחחח אין בעיה המפקדת!! זה הכל??? אני משוחרר??"
"כמעטט...." עליתי על קצות האצבעות וננתי לו נשיקה ...
הפסקתי באמצע..
ליקקתי את השפתיים שלי ואמרתי לו.."עכשיו אתה משוחרר..."
"חחחח תני לי להתאוששש..."
"אני לא רוצה לעזוב אותך בחיים... הייתי כזה טיפש שכמעט הלכתי מפהה..."
"גם אני לא רוצה שתלך... ממש לאא!! אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדייך....."
"גם אני לאא.... ואני לא חושב שאני רוצה לדעתת......."
"נשמה שליייייי!!! קפצתי עליו וחיבקתי אותווו... "יאללה תלךך!! שאמא לא תכעס!!"
"את מגרשת אותיייי??"
"משו כזה...."
חייכנו שנינו...
"אם אתה לא הולך עכשיו אני לא יתן לך ללכת אפעםםםם!!!"
"חחחח טוב הלכתיייייי!!! אוהב אותךך!!"
הוא חזר ונתן לי נשיקה קטנה...
הלך יצא מהדלת וחזר ועוד נשיקה... עוד אחתת... ועוד אחתתת... ועוד אחתתת....
"חחחחחח נו תלךךךךךךך!!!" עוד אחת....
"ביייי הלכתייי....." "אוהב אותךךךךךך!!!!!!"
נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת......

אני מתחילה להתאהב בערן..??
אוייי אלוהים הלוואאיייי!!!!
תעזור לי להתאהב בו... בבקשההה....
פיתאום... צלצול טלפון..

רצתי לשפורפרת והרמתי אותה... "הלו?" אמרתי...
אין תגובה...
"הלו??" שאלתי שוב.. אך זה שבקו השני החליט שהוא לא עונה...
"הלווווו?" ניסיתי את מזלי בפעם האחרונה...
אין תשובה...
ניתקתי את הטלפון וצעדתי לכיוון המטבח... לקחתי כוס ומזגתי לעצמי קולה...
ושוב טלפוןן...... הפעם עניתי מייד!!
"הלוו?" ושוב פעם -אין קול ואין עונהה....
"הלוווווווווווווו??????" צרחתי לתוך השפורפרת בתקווה לקבל תשובה..
אבל "האדם המיסתורי" ממשיך בשלו...
הנחתי את השפורפרת והתיישבתי על הכיסא שליד הטלפון.. מחשבות מוזרות מילאו את ראשי..
'מי זה יכול להיות??' נלחצתי...
'נו באמת דניאל מה נסגר איתך?? ממתי טעות במספר מלחיצה אותך ככה?' - שאלה טובה...
החלטתי לא להקדיש לשיחה הזאתי יותר זמן מחשבה ועליתי לחדר..
נזרקתי על המיטה ולקחתי את השלט.. מזפזפת לי בין הערוצים...
הגעתי לערוץ הופ.. היה איזה שיר שאני אוהבת את השארתי...
"המצאתי לי משחק שמח ונחמד קוביות גדולות נופלות לי אל היד...."
חייכתי לעצמי ועברתי לתנוחה נוחה יותר... חשבתי..
חשבתי על ערן.. מה אני עושה??
אני מתגעגעת אליו???
כן... אני כן....
אני מתגעגעת לריח שלו.. למגע שלו.... לטעם שלו... לאהבה שלו..
אני מתגעגעת אליו... רוצה אותו לידי...
חחחחחח הוא לפני רגע הלך.. ואני כבר מתגעגעת??
"אני אוהב אותך כל כך ואת יודעת..." צלצול הפלאפון שלי העיר אותי מהמחשבות..
ידעתי.. זה ערן!!
זינקתי לטלפון ועניתי עם חיוך מאוזן לאוזן.. "מאמייי שלייייייי!!!"
"אהובתי!!! מה קורה נשמה שלי???"
"הכל רגילל... ואצלך??"
"לא ממש טווב.. אני יושב עם אח שלי מול ערוץ הופ בטלויזיה ולא יכול להתרכז..."
"למה נשמתי?? מה יש??"
"יש שאני מתגעגע אלייך כל כך שאני כבר לא יכול להיות שנייה בלעדייך... אני צריך אותך איתי..."
שתקתי..
אהבתי לשמוע אותו.. היה משהו כל כך אמיתי בקול שלו.. משהו אוהב..
"אני מתגעגע אלייך!!! רק לפני רבע שעה הלכתי ואני כבר מתגעגע אלייך...
למתיקות שלך... לטעם שלך.... לחיבוקים שלך...- ואני כולי מתמוגגת מתכרבלת בתוך הפוך שלי.. מחייכת ומבינה איזה אוצר יש לי בידיים...- ליופי שלך.. למגע שלך.. והכי מכל לריח שלך..
הייתי נותן ה-כ-ל כדי להיות איתך עכשיו......"
"אחחחח חייים שליי!!! אתה כזה נשמה טהורה... אני מודה לאלוהים שהביא אותי אלייך...הביא אליי מלאך!!
נכנסת לחיים שלי כשהיה לי קשה וחשוך.. ומאז רק אור נעשה לי בעיניים...
תודה רבה לך שלא עזבת אותי היום...... אני לא הייתי סולחת לעצמי אם גם אתה היית הולך ממני...."
"אני בחיים לא יעזוב אותך נשמה שלי... בחיים!!!"
"מבטיח???"
"מבטיח..."
"ואיך אני יידע שמה שאתה מבטיח אתה מבטיח באמת.??"
"כשאני יפגוש אותך אני יראה לך עד כמה אני אמיתי..."
"חחחחח זה לא נשמע טווב........."
"כן אני יודע... חחחחחחחחחחחח..."
"אני מתגעגעת אליך!!!"
"מאוד??"
"מאוווווד מאוווווד!! הייתי נותנת הכלללל כדי שתחבק אותי עכשיו..."
"נסיכה שליי!! הלוואי והייתי יכול לבוא אלייך.. אבל אני ואח שלי לא זזים עד הערב מערוץ הופ.. ההורים שלי תקעו אותי...בייביסיטר!!"
"כןן.. אני יודעת..." אמרתי בקול עצובב......
"אל תיהיי עצובה נשמה שלי!! אני מבטיח לך שניפגש אני יפצה אותך..."
"תפצה אותי??"
"אה הא..."
"אם כבר אני יפצה אותך........."
"חחחחחחחחחח גם זה לא נשמע טווב..."
"חחחחחחחחחחח נכוון!!!"
"בואי נגיע לפשרה... נתפצה ביחד!!"
"חחחחחחחחחחחחחחחח יאאללהה!!"
"יאאלה!!"
"אני מתגעגע.... אני חייב לראות אותך!!!"
"מתי ההורים שלך חוזרים??" שאלתי...
"מממממ בסביבות 8 וחצי..."
"אז אולי תבוא אליי בערב???"
"את רוצה שאני יבוא??"
"אתה עוד שואל אותי?"
"חחחחח אוקיי.. אז אני יבוא..."
"סבבה מאמי!!"

הטלפון של הבית צלצל..

"נשמה שלי יש לי טלפון... ניפגש בערב!! ועד אז תתגעגע אליי..."
"מלכה שלי!! בטח שאני יתגעגע... תתגעגעי אליי גם!!! ותחכי לי ב-8 וחצי.."
"אני יחכה.."
"אוהב אותך!!!!!!!!"
ניתקתי..
בלי לענות לו...

רצתי לטלפון ועניתי... "דניאל??" "אהההה אמא מה קורה??"
עוד שיחה משעממת עם אמא... בלה בלה בלהההה...
"אני ואבא חוזרים מאוחר... ככה ב-2 וחצי 3 בלילה... אל תלכי לישון מאוחר כי מחר בצפר!! תשני טוב מאמי.. ניפגש מחר!!
שיהיה לך לילה טווב!!"
"תודה אמא!! בייי..."
"בייי..."

ברגע שניתקתי את הטלפון חשבתי לעצמי.. ' למה בעצם אני לא אומרת לערן 3 מילים פשוטות??? כל כך קשה לי להגיד לו "אני אוהבת אותך?"
כנראה שכן...
כנראה שעדיין אני לא אוהבת אותו מספיק...
לפחות לא כמו שאני עדיין אוהבת את ב...
ל-א!! דניאל דייייייי!!!
לא סבלת מספיק???? תמחקי אותו מהראש שלך!!!!!!

ובאותו הרגע ידעתי מה אני הולכת לעשות...
אני מתגעגעת אליו יותר מדיי...
הסתכלתי במראה חייכתי לעצמי..
וצעדתי בקצב לאמבטיה...
נכנסתי למקלחת ונתתי למים לשטוף את גופי...
חפפתי את השיער ויצאתי מהמקלחת...
עליתי במהירות לחדר שלי והתלבשתי... מכנס אפור וגופייה לבנה..
לקחת או לא לקחת סווצ'ר??
ניגשתי למראה וסירקתי את השיער..
קצת קרם.. זהוו..
שמתי טיפה מבריק בשפתיים והעברתי עוד הברשה על שערי..
מבטיחה בפעם האלף לעצמי שמחר עושים קצוות...
"טיפה" בושם ואני מוכנה...
פלאפון??
לקחתי...
מפתחות?
למטה...
ירדתי למטה לקחתי את המפתחות ויצאתי מהבית..
נועלת אחריי את הדלת..

את הדרך לביתו ידעתי מעולה.. למרות שלא ביקרתי פה הרבההה זמן..
ולמרות שלא בדיוק ידעתי אם מה שאני עושה הוא נכון...
הגעתי לבניין שלו..
לא רחוק ממני בכלל.. אולי 3 בלוקים..
עליתי במדרגות ודפקתי בדלת...
לא לקח הרבה זמן וכבר פתחו לי...
לא הכרתי את אח שלו הקטן אבל הבנתי שזה הוא... חחח אוייייייש הוא כזה חמודדד!!!

"שלום מתוקי!! ערן נמצא?"
"כ..ן.. הוא מתלקח..."
"חחחחחחח הוא מתלקח??"
"כן.. מי את?"
"אני חברה שלו..."
"באמת?"
"כןן..."
"אז בוא..י.. תיכנסי.."
"תודה חמווד.."
"הוא כבר יוצא..."
אני התיישבתי על הספה והקטנצ'יק חזר לספה שלו לראות ערוץ הופ...
לא חיכיתי הרבה.. תוך 5 דקות הוא יצא...
"עומרי מי היה בדל......"
הוא שתק.. הבחין בי וחייך...
הוא עמד שמה.. כולו רטוב... מגבת למותניו בלבד.. איזה גוףףףףףףף...
העיניים שלו נצצו..
הוא התקרב אליי ונגע בי ביד.. כאילו לא מאמין שאני פה...
הייתה שתיקה... ורק צלילי 'בוב הבנאי' התנגנו ברקע..
נעמדתי ומשכתי אותו לחדר שלו... נכנסנו וסגרתי את הדלת..
"זאת את או שאני חולם?"
חיוך התפרש על פניי....
"חחחחחח י'חמוד!! עד כדי כך התגעגעת?? זאת אני ולא אחרת..."
"חחחחחחחח התגעגעתי המוון... תצבטי אותי..."
"חחחח מה?!"
"תצבטי אותיי... אני בטוח שאני חולם!!!"
צבטתי אותו..
"איייייייייייייייייי"
"חחחח עכשיו אתה מאמין שזאת אני??"
"בקושיי....."
"אההה בקושי??" כרכתי את ידיי סביב צווארו ונשקתי לו קלות בשפתיו...
"ועכשיו?" שאלתי..
"עדיין לא..."
הפעם נתתי לו נשיקה ארוכה יותר.... לשוננו נפגשו יחדיו ולא רצו להיפרד.....
"ועכשיו?" שאלתי בשנית ומרחתי חיוך על שפתיי...
"מתחמםם..." הוא ענה...
חחחח איזה חמוד הוא!!!
הפעם קירבתי את שפתי לשפתיו ונתתי לו נשיקה ענקייית.. התנשקנו בכזאתי תשוקה.... כל כך נהניתי....
ואני יודעת שגם הוא נהנה....
הוא הצמיד אותי לדלת... הצמיד אותי אליו עוד יותר והמשיך לנשק אותי............
הוא הפסיק ואמר... "חםםםםםםםםםםםםםםם!!!"
"חחחחחחחחחחחחחחח.... עכשיו אתה מאמין????"
"בטחחחחחחח!!! נסיכה שלייייייי!!!"
הוא הניף אותי באוויר התיישב והושיב אותי עליו....
"עכשיו כולה 1 וחצי... לא דמיינתי לעצמי שאני פוגש אותך לפני 8 וחצי..."
"ראית מזה?! החיים מלאים בהפתעות..."
"כההה אה??" א
מר והתקרב אליי עם הראש שלו ובדיוק שחשתי את הנשימות שלו.. שהרגשתי את שפתיו כמעטטטטט נוגעות בשפתיי..
נפתחה הדלתת...
"ערןןןןןןןןןןןןןןן"
"ערן נבהל וזז טיפה ממני...
"מה עומרי מה יש?"
"אני רעבבבבבב..."
"איזה בוביייייייי... הוא רעבבב....................." אמרתי והסתכלתי על עומריי...
"בוא אליי רגע חמודי.." אמרתי לעומרי וסימנתי לו להתקרב אליי..
הוא בא אליי.. הושטתי לו את היד שלי והוא שם את כף ידו הקטנה בשלי...
"מה אתה רוצה לאכול מאמי??"
הוא הסתכל עליי ואמר "אמא הכינה לי שניצל!!! ופסטה!!!"
"חחחחחחחחחחחח פסטהה!!! אתה כזההה חמוווווווד!!!!!!"
ערן הסתכל עליי וחייך... אבל אני לא הורדתי את מבטי מעומרי הקטן...
"אתה רוצה שאני יחמם לך?" שאלתי אותו.. "כן!!!" הוא אמר..
"אז תביא לי נשיקה חמודי.. ואז אני יחמם לך!! טוב??"
"כן.. " הוא אמר אבל לפני שהפסקתי לתת לו את הלחי שלי הרגשתי את ערן נותן לי נשיקה בפה...
"חחחחחחחחחחחח לא אתההה!!! תינוק מגודל שכמוך.. עומריי!!"
"חחחחחחחחחחחח אני לא מרשה לוו!!"
"סליחה???"
"אני מקנאאא..........." אמר לי ערן ועשה פרצוף עצווב...
"לא נורא.." עניתי לו והסתובבתי אל עומרי..
הוא נשאר עם הפרצוף העצוב ובנתיים אני קיבלתי נשיקה מעומרי...
"איזה כיףףף ליי!!" אמרתי לעומרי והוא צחק קצת...
"עומרי חמוד תלך למטבח אני כבר באה לחמם לך טוב?"
"בסדר.. תודה!" אמר ויצא תוך שנייה מהחדר....
קמתי אחרי עומרי וראיתי שערן עדיין נשאר עם הפרצוף העצוב... חחחחחחחח איזה נשמהההה!!!
צעדתי לכיוון הדלת ואז חזרתי אל ערן בריצה והפלתי אותו אחורה...
צחקנווו....
"אני לא מדבר איתך..." הוא אמר לי בקול תינוקי....
"למה אתה לא מדבר איתי??" עניתי באותו הקול ועשיתי פרצוף עצוב..
"כי אני מקנא באח שלי.. גמני רוצה נשיקה!!"
"אתה גם רוצה נשיקה ממני תינוקי שלי??"
"כןן!!" אמר וחיבק אותי אליו..
הוא התרומם והפך את שנינו על המיטה.. אחד מתחת לשני ואז אמר "אני רוצה חיבוקי ונישוקי!!" "חחחחחחחחחחחחחחחח אתה כזה חמווווד!!!"
"אני יודע..."
באתי לתת לו נשיקה אבל אז עומרי שוב נכנס לחדר...
"ערןןןןןןןןןןןןןןן תגיד לחברה שלך שתבוא לחמם לי לאכוול!!!"
צחקנו שנינו וערן אמר לו "עומרי היא כבר באה... חכה לה בסלון.."
"טוב.. אבל מהר!!" צעק עומרי בקול הקושקושיי שלו..
"טוב חמוד!!" עניתי לו והוא יצא...
ערן נצמד אליי שוב ושאל אותי "אז איפה היינו?"
הסתכלתי עליו וחייכתי "בדיוק פה...."
אמרתי ונישקתי אותו... התנשקנו איזה 5 דקות עד ששמענו את עומרי קורא מהסלון....
"הוא רעב מסכן... קום אני יחמם לו ויחזור..."
"קודם נשיקה.." הוא חזר שוב לקול התינוקי שלו.......
"אחת וזהוו!!"
"לא רוצה ולא רוצה!!"
"אחת וזהו!!! ואחר כך נחשוב עלייך!!" אמרתי ופרשתי על שפתיי חיוך...
"טוב.. אני יכול להגיד לך לא?!"
"חחח כנראה שלא..."
נתתי לו נשיקה והוא הרים אותי לכיוון הסלון...
התנשקנו כל הדרך ואז בסלון הוא הוריד אותי והתנתק ממני...
"רואה עומרי?? אני מקבל נשיקות יותר טעימות משלך..."
התגלגלתי מצחוווקק...
קרצתי לעומרי ואמרתי לו "אל תקשיב לו.. הוא עובד עלייך..."
וככה אני ושני התינוקות הקטנים שלי הלכנו לחמם לאכול...
אחר כך עשינו מלחמת פסטה!!! חחחחחחח..
עשיתי מקלחת לעומרי ואז החלטנו שאנחנו יוצאים לגן משחקים...
וכך צעדנו בדרך... עומרי באמצע.. אני מצד וערן מצד...
ערן עצר אותי באמצע הדרך ונשק לשפתיי..
"לכבוד מה זה היה?" שאלתי..
"לכבוד זה שאני אוהב אותך...." אמר וחייך אליי...
"אתה משהו אתה..." אמרתי ונישקתי אותו..
לפתע אני מרגישה מישהו מושך במכנסיי... "דניאלללל..."
זה היה עומרי...
"מה קרה מאמי?" שאלתי אותו והתקופפתי אליו...
"נפתח לי השרוך..." הוא אמר לי והוריד את ראשו.. כאילו התבייש...
כמעט אכלתיייייייייייי אותווווווווווווווווווו... אוייייייישש אני חולהה על ילדים קטניים!!!!!
"אתה רוצה שאני יקשור לך?"
עומרי הנהן בראשו..
הרמתי אותו והלכתי איתו לספסל הקרוב. והושבתי אותו עליי...
קשרתי לו את השרוך..
ואז הוא ירד ממני.. ונתן לי נשיקה...
חייכתי אליו...
"מתוקי שלי!!" אמרתי לו..
כשקמתי מהספסל ראיתי את ערן מסתכל עליי...
"מה קרה?" שאלתי..
"סתם... כל כך מתאים לך ילד קטן..."
"חחחחחחחחחחחחחחח דפוק שליי...."
"באמת.... אם את רוצה אני יכול לעשות לך אחד..."
"חחחח לא תודה *כאפה* יש לי אחד שאני צריכה לשמור עליו וזה מספיק לי...."
"באמת?? איזה ילד יש לך?? עומרי??"
"לא..... קוראים לו ערן.. אתה מכיר אותו?"
ערן חייך ונתן לי נשיקה חטופה בשפתיים...
הגענו לגן משחקים....
ועשינו תחרות מי מגיע ראשון לנדנדה..
עומרי וערן רצו מלפניי...
ואני נעצרתי.. כאילו נתקעתי במקום...
כי מה שראיתי שמה גרם לי להלם.......
לשיתוק........
בטח שיתווק!!!
אתם פשוט לא מבינים מה ראיתי...
בתוך הגן משחקים שלו יש מן מדרגות שמובילות למשטח דשא ענקייייי...
אז שמה.. מתחת לאיזה עץ..
מי ישב והתנשק לו??
ב-ן-!! בנוש שליייייייי!!!
עם איזה פאקצה מפגרתת!!!
גרררררררר בא לי למלווק לה את הראשששששש!!!!!
כלבה... שתמות אמן!!!
היא מנשקת את הבלונדיני???
את הבלונדיני ש==ל==י==??
אין מצבבבב!!!!!
כולי התמלאתי גליי חום...
אני לא יודעת כמה זמן הם התנשקו שמה...
אבל אני יודעת שקינאתי בה...
קינאתי שהוא נוגע בה...
קינאתי שהוא מנשק אותה...
קינאתי שזאת היא ולא אני..
בא לי ל.....
הרגשתי מישו מחבק אותי מהמותניים...
"בובה שלי לאן נעלמת?"
זה היה ערנוש... הוא סובב אותי אליו ורכן לעברי.. הוא קירב את שפתיו לשפתיי..
אבל חשבתי על בן.. הוא לא יצא לי מהראש...
נגעלתי מעצמי...
חושבת על בן ועומדת להתנשק עם ערן??
סובבתי את הראש..
ערן פתח אליי זוג עיניים שואלות... "מה קרה?"
לא עניתי ורק סובבתי את הראש לכיוון אחר והלכתי לשבת על הספסל הכי קרוב שמצאתי...
ערן בא והתיישב לידי..
"הלו מותק.? מה יש?? דברי איתיי...."
לא עניתי.....
לקחתי את ראשו בידיי וסובבתי אותו מעט..
עכשיו גם הוא הבין על מה אני מסתכלת...
"הבנתי... זה בן נכון?"
לא עניתי... לא הייתי מסוגלת...
ערן התקרב אליי.. והרים לי את הפנים...
הוא נשק לי על המצח ואסף אותי אליו.. חיבק אותי חזקקק חזקקק...
אחחח הייתי זקוקה לזה...
הרגשתי שעוד רגע אני מתפרקת..
המשכתי להסתכל עליהם...
עכשיו הוא כבר שכב והיא הייתה עליו... הוא הכניס לה את היד מתחת לחולצה...
ראיתי את זה...
אלוהייייים!!! שישכרו חדרר!!!!
ערן לא עזב אותי לשנייה... אבל אני השתחררתי מהחיבוק שלו הסתכלתי לו בעיניים...
ווו....

נישקתי אותו....
הוא לא שיתף איתי פעולה... הרגשתי כאילו אני מנשקת קיר...
השתחררתי מהנשיקה ושאלתי אותו "מה קרה מאמי?"
"דניאל תעשי לי טובה ואל תשחקי בי.. אל תנשקי אותי סתם כי את מקנאה... אל תעשי משהו שאחר כך תתחר..."
לא נתתי לו לסיים משפט... השתקתי אותו בנשיקה...
הלב שלי אמר לי לעשות את זה...
ולכי תביני לבבות...

ערן שוב לא שיתף פעולה...
ואני גם יודעת שהוא הסתכל עליי בעודי מנשקת אותו...
זתומרת היה עם עיניים פתוחות...
הרגשתי את זה....
הורדתי את הידיים שלי מהפנים של ערן והעברתי אותם על גופו השרירי...
מלטפת אותו ולבסוף כורכת את שתי ידיי מסביב לצווארו ומהדקת אותו אליי...
הוא נכנע...
הוא חיבק אותי ונישק אותי...
הופתעתי.. לא חשבתי על דבר חוץ מאשר על הבנאדם המקסים שמולי...
נהניתי להתנשק איתו...
נהניתי מכל מגע שלו...
התמכרתי לתחושה המענגת של להיות איתו... בזרועותיו...
שהתנתקנו מהנשיקה הוא חייך אליי... ואני אליו...
הוא הרים אותי...
"אייייייייייייייייייייייייייי מפגררר חחחחחחחחחחחחחחחחח תוריד אותייייייייייייייייייייייייייייי!!" צרחתי את זהה!!!
הוא הפתיע אותייייייי..
"תכריחיי אותייייייי" הוא ענה ונתן לי נשיקה קטנה על הפה...
"תכף אני בועטת בך!!!" לחשתי אליו...
"אני כזאתי שמנה איך אתה מרים אותי??"
"שתקיייייי לפני שאני יהיה זה שיבעט בך!!!"
"חחחחחחחחחחחחחחח י'משוגעעעע!!!!"
"משוגע עליייייייך!!!!!" הוא לחש לי לאוזן...
"חחחחחחח שקרןןןןןןןןןןןןן......" אמרתי לו וחייכתי...
ירדתי ממנו ועמדתי לידו...
"את לא מאמינה לי?"
"לאא................."
"בטווח??"
"כןן....." הוא חייך אליי..
"אהה כןןן?????"
"כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!"
"אההההההההההה בטוחחחחחחח?????????"
"בטווווחחחח!!!"
" 100 אחווזזזזז???????"
"200!!!!!!!!!!!!"
"כולםםםםםםםםם לדעתתתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!! הוא התחיל לצעוקק....
כל המבטים של כל הילדים וההורים שהיו בגן פנו אליו... הוא המשייך.....
" אתם רואים את הילדההה הזאתיייייייייייי????????????????? -כל המבטים הופנו אליי- אני מאוהבבבבבב בההההההההההה!!!!!!!!!!!!!
מ=א=ו=ה=ב ב=ה=!!!!!!!!!!!!!"
הוא הרים אותי באוויר וחיבק אותי חזק.....
"חבר מטורף יש לי....." אמרתי לקהל שנעץ בנו מבטים..
"מטורףף עליייייך!!!!!!!!!!!!! עכשיו את מאמינה ליי????"
"בטח שמאמינהההההה!!! מאמינה הכיייי בעולםםם!!!!!!!"
אמרתי ואני וערן נסחפנו לנשיקה סוערתתתתתתת שנמשכה כמה דקות..
ואחרי שמחיאות הכפיים של כולם שככו קצתת...
ערן הוריד אותי והסתכל עליי...
"אני כל כך אוהב אותך... ואני מבין שאת עוד לא יכולה להגיד לי את זה.. אבל זה בסדר.. כי אני מחכה לך..."
הסתכלתי עליו..
ליטפתי את פניו ולחשתי "תודה נשמה שלי.... תודהההההה!!"
ההרגשה שלי השתנתה פיתאום...הרגשתי כאילו מישהו מביט בי...
הרגשתי לחוצה....
הסתובבתי לחפש משהו לא מובן...
משהו שגורם לי להרגשה הזאתי..
אבל לא מצאתי כלום...
הסתובבתי שוב והפעם מצאתי....
מצאתי זוג עיניים.. כחולות.. עמוקות... עצובות............
הכרתי את העיניים האלה....

בן.....

הוא לא אמר מילה... רק עמד שם והביט בי...
לא יכולתי לסובב את מבטי ממנו... עמדתי והסתכלתי עליו.... והוא עליי...
וככה עמדתי באמצע הגן... מסתכלת אליו והוא אליי...
מחכה שיזוז.. שיקפוץ.. שיבוא... שידבר... שיעשה משהוו למען השםםםם!!!
אני משתגעתתתתתתתתתתת!!!!!
ידעתי שהוא משותק בדיוק כמוני...
הבנתי שהוא מתגעגע.....
הלב שלי נשבר לאלפיי רסיסים קטנים כשראיתי דמעה זולגת מעיניו...
רציתי ללכת אליו.. לחבק אותו... למחות את הדמעות שלו ולהגיד לו שאני פה... איתו...
ושהפעם באתי כדי להישאר...
אבל המוח אומר דבר אחד והלב דבר אחר....
אחחחח אלוהייםםם...
מה כבר ביקשתי??
לשכוח???
וכך עמדתי שם.. משותקת..
או אולי מהופנטת..
אבל בעיקר כואבת..
קשה לי!!
קשה לי עם כל החרא הזה!! נמאס לי לסבול!!
נמאס לי לחלום עליו בלילה.. ולקום איתו בבוקר...
נמאס לי לחשבו שהוא מנשק אותי.. ולדמיין את מגע ידיו החמות על פניי..
פשוט נ=מ=א=ס ל=י=!!
נשברתי...
כן.. אני הילדה הכי חזקה בעולם ששום גבר לא הצליח לשחק בה.. ומי ששיחק שילם ביוקרר...
אני הילדה שאם החיוך נמחק מפניה לשעתיים רצופות.. היו מבינים שמשהו לא בסדר...
שהדמעות שלה התגלו רק לאחר טקס יום השואה..
כן, פשוט נשברתי!!
בן לא הוריד ממני את מבטו.. נזכרתי אז באותה הפסקה ארורה שבה איבדתי אותו...
איבדתי אותו לנצח......
באמת לנצח??

דייי!!! אני לא יכולה יותר...
דמעות זלגו על פניי...
הרגשתי שאפחד.. אפעם.. לא יצליח להבין מה אני מרגישה....
החלטתי ללכת לאן שהרגליים לוקחות אותי...
בבת אחת התנתקתי מעיניו של אהובי.. לאאאאאא אהוביי!!! של בן...
והסתובבתי לערנוש שלי..
עכשיו הבנתי שכל הזמן הזה הוא עמד שם.. לידי.. כמו תמייד...
ושתק...
לפעמים אני כל כך מעריכה את השתיקה הזאתי....
לקחתי את ידו בידי והסתכלתי לו בעיניים...
הוא עקב אחרי מעשיי.. צפה בי לוקחת את ידו ושמה בידי.. ואז הסתכל עליי...
"קשה לי... -לחשתי- רע לי..."
"אני יודעת נשמה.. אני מבין......" הוא ענה וחייך אליי חיוך קטן.. חיוך מבין...
"אני הולכת מפה.. אני עם הפלאפון.. תמסור ד"ש לעומרי..." חייכתי חיוך קטן ודמעה נפלה מעיניי...
הוא ניגב את דמעותיי ולחש לי "אני ידבר איתך.. ותזכרי שלא משנה מה אני אוהבב אותך!! ומבין אותך!!! גם אם נראה לך שלא... ואל תדאגי נעבור את זה ביחד...."
"תודה רבהה מאמי שלי.. תודה על הכל!!"
נתתי לו נשיקה קטנה על הפה והתחלתי ללכת...
כשהסתובבתי ראיתי את בן מסתכל עליי...
הוא עוד מסתכל עליי?
לרוע מזלי היציאה היחידה מהגן זה לעבור ממש לידו... ליד בן...
הרגשתי שאני לא יהיה מסוגלת לעשות את זה... אבל אז הסתובבתי לערנוש שלי והסתכלתי עליו..
הוא חייך אליי... החיוך שלו בצורה לא מובנת נתן לי כוח...
לקחתי נשימה עמוקה ועברתי...
בן עקב אחרי צעדיי בדריכות...
תקע בי במבט רב משמעות..
ואני הסתכלתי לרגע קטן... ניגבתי דמעה...
ורצתיי משםם........
רצתי..
אל אותה אחת שתמיד שמה כשאני זקוקה לה.. אל אותה אחת שכבר יומיים לא שמעתי ממנה מילה...
אל קורל....
רצתי כל הדרך עד לבית של קורל.. עליתי במהירות במדרגות ודפקתי בדלת...
לא ענו לי...
צילצלתי בפעמון וחיכיתי..
אבל לא הייתה תשובה...
הסתכלתי בשעון שבפלאפון שלי וראיתי שהשעה 4 וחצי..
מה היא ישנה עדיין?!
ניסיתי את מזלי בפעם האחרונה וצילצלתי..
חיכיתי כמה דקות אבל כנראה שהיא לא בבית...
ובדיוק שהסתובבתי ללכת.. שמעתי קריאה מאחוריי "דניאלל?."
"קורללללללללל!!!" רצתי אליה וחיבקתי אותה.. חיבוק חזקקקק... ובכיתייייייי..
בכיתי כזה בכי.. שמאז שאני ובן "נפרדנו" לא בכיתי ככה...
היא שתקה לכמה דקות הראשונות ורק ליטפה את שערי.. ומדיי פעם הוסיפה "תירגעי מאמי... תירגעי..."
כשנרגעתי קצת והרמתי את הראש היא הסתכלה עליי ואמרה לי "בואי נכנס... אנחנו עומדות בחוץ..."
נכנסנו והיא נעלה את הדלת והובילה אותי למטבח..
ישבנו שמה.. היא הביאה לי כוס מים והסתכלה עליי...
"מה קרה?? בא לך לספר לי??"
שתקתי לרגע קצר והסתכלתי עליה...
"הערתי אותך?" שאלתי..
"חחחחח קצת.. לא משנה אני כבר ישן בקבר..."
"חחחחח" עלה חיוך על פניי.. אין מה להגיד קורל היא היחידה שיכולה לגרום לי לחייך במצבים כאלה...
"נו אז מה קורה?? משאירים אותך יומיים לבד ואת כבר נפגעת מבני זונות שלא שווים אותך??"
"כנראה..."
"ספרי לי אני מקשיבה.."

התחלתי לספר לה על הכללללללללללללללל....
מהרגע הראשון שראיתי את בן....
את הנשיקה הראשונה שלנו..
את הליטופים..
החיבוקים......
הנשיקות.......
האהבה......
ועד לאותו היום הדפווווווווק הזה שאני וערן התנשקנו ובן ראה אותנו...
ואז על כל הדמעות שנשפכו כמו כינרת שנייה...
ועל כל העצבים....
האכזבות...
המבטים...
הגעגועים העזים למשהו שאולי אף פעם לא יהיה שלי?

קורל לא הפסיקה אותי אפילו לשנייה..
היא כבר ידעה הכל בעל פה אבל הקשיבה בכל זאת... הקשיבה -ואולי בפעם הראשונה- באמת!!!!
כשסיימתי לדבר הרגשתי מעין הרגשה מוזרה...
הרגשה של הקלה...
הרגשתי רגועה יותר....
הבכי נרגע...
והדמעות כבר התחילו להיעלם.. ורק העיניים והפה שלי נשארו טיפה נפוחות ואדומות מהבכי....
ואז באה השאלה של קורל... שאלה שהעסיקה לי את המוח ימים שלמים אחר כך..
"דניאלוש, נשמתי.. זה הרי ב-ר-ו-ר שאת אוהבת את בן... אז מה את עושה עם ערן??"

שאלה טובה...

רציתי לתכנן מה להגיד לה.. או סתם פשוט לשתוק..
אבל אז לקחתי נשימה עמוקה ואמרתי את מה שיצא לי מבפנים....
"אני עם ערן כי אני מרגישה אליו משהו.. גם אם זה לא כל כך חזק כמו שאני מרגישה לבן זה עדיין משהו... הרי את יודעת שלא הייתי נשארת איתו סתם...
אני מרגישה איתו בטוחה... מוגנת... אהובה....
אולי בעזרתו אני יוכל לשכוח את בן..."
"אבל למה.?? למה שתשכחי אותווו????? יש בינכם אהבה כזאתי גדולהה!!! לא חבל תגידי לי????"

"חבל?? אני יגיד לך על מה חבלל!!
חבל על כל הדמעות שהוצאתי עליו!!! חבל בכלל שפגשתי אותווו!!!
כי מהיום שפגשתי אותו רק סבל הוא גרם לי!!! על זה חבלל!!
חבל.. חבל בשביל מי??? הוא לא אוהב אותי יותר!!! אני סתם כמו ילדה תמימה ומפגרת לא יכולה להוציא אותו מהראש כבר ש=נ=ה!!!!!! שנה שלמהההההה!!!!!
אז על מי חבל?????? חבל רק על מי שמת......."
צעקתי עליה.. וירדו לי דמעות...
כאב לי... כאב לי לשמוע את השם שלו...
כאב לי על האהבה הזאתי שאני מרגישה אליו...
קורל באה אליי וחיבקה אותי חזקקק חזקק.... "אני מבינה שקשה לך... אבל את לא יכולה להמשיך לסבול ככה!! את חייבת זמן עם עצמך.. זמן לחשוב טיפה... בלי אף אחד מסביבך!! קחי לעצמך כמה זמן שאת רק צריכה... ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה שגורל שלך יחליט בשבילך..."
הסתכלתי על קורל בעיניים שואלות... והיא רק ענתה לי "עם הזמן את תביני...."
נשארתי אצל קורל עוד משהו כמו שעה בערך.. אבל אז לא דיברנו יותר עליי ועל בן... לא דיברנו בכלל...
בסביבות 5 וחצי הודיתי לקורל על הכללללל וקבענו שניפגש מחר בבוקר... נתתי לה נשיקה ענקייתת וחיבווק והלכתי...
התחלתי ללכת.. ובדרך קיבלתי טלפון מערן...
רציתי לענות אבל משהו עצר אותי...
אז כיביתי את הפלאפון וחשבתי עללל הדרך הביתה על המשפט הזה שקורל אמרה לי.. "ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה שגורל שלך יחליט בשבילך..." ..."
הגורל??? איזה גורל יש לי????
ליד בן?? או שבעצם ליד ערן??? או שאפילו אף אפחד מהם????
את מי אני באמת אוהבת??? עם מי אני רוצה להיות???
מלא שאלות מילאו את ראשי והמשפט של קורל לא הפסיק להדהד...
עליתי הביתה ונכנסתי למיטה...
ככה איך שאני...
הסתכלתי בשעון השעה הייתה 6 וחצי...
הדלקתי את הפלאפון ובאתי להתקשר לערן...
ברגע האחרון ניתקתי ונכנסתי עמוווק עמוווק בתוךך הפוך...
מתכרבלת... וחושבת.......
"את חייבת זמן עם עצמך.. זמן לחשוב טיפה... בלי אף אחד מסביבך!! קחי לעצמך כמה זמן שאת רק צריכה... ואם השכל לא יעזור לך.. אני מקווה שגורל שלך יחליט בשבילך..."

אולי היא צודקת???

וככה שראשי מלא במחשבות...
נרדמתי.........
צלצול השעון המעורר העיר אותיי!!
גררררררררררררררררר למה הוא תמיד חייב להפריע כשיש לי קצת שקט???
השעה 7...
מה?? ישנתי רק חצי שעה???
אפשר לחזור לישון....
בדיוק כשעצמתי את עיניי צלצל הטלפון בבית....
לא נתתי לו להפריע לי וחזרתי לישון....
ברקע אני שומעת את המזכירה הקולית...
"דניאל!!! קומי מאמי כבר שבע בבוקרר!!!!
התקשרתי כי כמו שאני מכירה את הבת שלי היא בטח עוד בחלום השביעי.... קומיייייי את תאחרי לבצפרר!!!"
"בוקרררר?????" חשבתי לעצמי העפתי מעליי את הפוך וזינקתי על הטלפון...
"אמא!!"
"דניאלווש בוקר טוב מאמי!! הצלחתי להעיר אותך??"
"לא... השעון העיר אותי...קמתי לפני 10 דקות..."
"יופי מאמי!! אז לכי תתארגני!!! אנחנו חוזרים בצהריים!!" "אוקייי!! בייי!!"
אני לא מאמינה שישנתי עד הבוקרר!!! איזה חיה אני!!!!
ירדתי למטה ועברתי בדרך ליד המראה הגדולה...
'אוקיי דניאל מאמי.. המקלחת זועקתתתתתת לך!!!!!!' חשבתי לעצמי ונכנסתי להתקלח...
בתוך המקלחת עוד נזכרתי במה שהיה אתמול עם קורל...
ואמרתי לעצמי "אולי באמת אני צריכה קצת חופש??" כןן.. למה לא?? לא יזיק לי להתרחק מפה....."
שטפתי ממני את הסבון ויצאתי מהמקלחת....
"7 וחצייייייי!!!! אוייי מיי גאדד!!!!!"
טסתייייייייי למעלה!!!
הוצאתי מכנס טרנינג וחולצת בצפר והתלבשתי במהירות!!!
דאודורנט.. בושם.. קרם פנים....
איפה המברשת נעלמה ליייייי?????
ירדתי למטה גוררת אחרי את התיק הכבד...
גרבתי גרביים ושמתי נעליים...
העברתי סירוק בשער ושמתי טיפה קרם...
"עשרה לשמונה..." פוייייייייייי...
עכשיו הרשיתי לעצמי לנשום........
קורל באה בשמונה ועשרה ככה שאפשר להרגע קצת...
שמתי את התיק ליד דלת הכניסה ונזרקתי על הספה...........
"לאן אפשר לנסוע??" חשבתי לעצמי...
"אני מתה להתרחק מפה..."
"אולי לאילת???? כן רעיון לא גרוע בכלל..."חייכתי מרוצה מעצמי...
אבל מהר מאוד החיוך נמחק...
"מה אילת?? מאיפה לך כסף???" - נקודה טובה....
"אמא!!!" עניתי לעצמי.. והרשיתי לעצמי לשוב ולחייך...
"ככה אני יתרחק קצת מכולם... מבן.. ומהפילגש הזאתי שלו... כלבהה!!!
איך הוא מישש אותה... ונישק אותה... ועוד באמצע הגן שעשועים!!!!!
הוא לא מתבייש???? מטומטםם!!! יעשה לי טוב לשכוח ממנו.... אבל אני יתגעגע לערנוש....
אוייייייייי שיטטטטטטטטטטט ע-ר-ן-!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שכחתי ממנו לגמריייי אתמוולללל!!!!!!!"
אני וערן קבענו שאחרי האימון שלו הוא יבוא אליי... ואני נרדמתי כמו איזה ממוטה.....
אוייייייייישש נווו איזה טיפשההה!!!!!
רק אז נזכרתי בפלאפון שלי... עליתי למעלה והתחלתי לחפש אותו...
הפכתי את כלללללל החדרר ולא מצאתייי... "אוחחחחחחחח נוו פלאפון מטומטםם!! איפה אתה??" דיברתי לפלאפון כאילו הוא פיתאום יענה לי!! חחח איזה טיפשה....
התעייפתי וישבתי... ופיתום אני מרגישה רטט...
קמתי מהר!! הנה אתהההה!!!!!!
הרמתי את הפלאפון ועניתי.... "דניאלל???"
"פה!!!! מה קורה קורל???"
"הכללל טווב!! את יורדת??? אני מחכה לך למטה....."
"אוקיי!!"
"בייי.." ניתקתי...
הסתכלתי בפלאפון... 7 שיחות שלא נענו... 5 מערן ו- 2 ממספר חסום....
"מעניין מי זה יכול להיות?"
חשבתי לעצמי בעודי יורדת במדרגות לכיוון התיק שלי...
2 הודעות!!
ערנוש שלייי- "נשמה שלי למה את לא עונה? קרה לך משהו?? תעני לי את מדאיגה אותי...."
מסכןןן שליי!!! איזה מותקק!!!
ערנווש שליי- "יפה שלי הלכתי לישון... לילה מתווקה ומקסים כמוך!!! מתגעגע...."
קראתי את ההודעות ונמלאתי רגשות אשם...
"איך יכולתי ככה להבריז לו אתמול???"
חשבתי שעוד כמה דקות אני כבר יהיה בבצפר.. ואז אני יעשה איתו סולחה....
התלהבתי מהמחשבה ויצאתי החוצה..
אל קורל שבטח כבר התייבשה....
יצאתי ונעלתי את הדלת אחריי...
"נווו איזה יופי!! הפרינססה הועילה בטובה לצאת מהבית....."
"חחחחח בוקר טוב גם לך!!!"
"חחחחחחח פוסטמהה!!! מה קורה???"
"הכל טוב מה איתךך???"
"בסדרר..."
התחלנו ללכת...
"נו... -שאלה פתאום קורל- איך את מרגישה אחרי אתמול??"
"אממממ קצת יותר טוב... ישנתי שינה עמווקה.. משחזרתי ממך ועד שבע בבוקר..."
"באמתת?????"
"כןן!! ראית מזה????"
"חחחחחחחחחח"
"אבל יצא לי קצת לחשוב על מה שדיברנו........"
"נוו..."
"והגעתי למסקנה שאני באמת זקוקה לחופש...."
"יופי מאמי!! אני שמחה שהגעת למסקנה הזאתי...."
"כן... בואי נומר שאפילו אם החופש הזה לא יעזור לי הוא גם לא ממש יזיק לי..."
"צ-ו-ד-ק-ת-!!!" אמרה קורל בהתלהבוות...
"אבל מה תעשי עם ערנרן?? אני מפחדת שהוא ימות מגעגועים..."
"אל תדאגיי!! אני יטפל בוו... ואפרופו ערן..........."
התחלתי לספר לה על כל מה שקרה לי איתו ביומיים האחרונים מסכן...
מאותו היום שהוא ישן אצלי... ושהתנשקנו... ושהתבלבלתי בינו לבין בן.....
ואז שהייתי אצלו עם אח שלו ועד הגן שעשעועים..
עם כל זה שראיתי את בן ואז ההכרזה של ערן על אהבתו בפני כולם חחחחחחח...
ושקבענו אתמול והברזתי לו....
"נו מה את דפוקה??? הוא שלח לך שתי הודעות ולא ענית לו??????"
"איך את רוצה שאני יענה לו?????? מתוך שינה?????? אני אומרת לך שישנתי... י=ש=נ=ת=י=!!"
"טוב שכבר הגענו לכיתה... ככה תוכלי לדבר איתו......"
"כן... את צודקת..."
בעודנו מדברות.. צעד לעברינו אושרי...
"שלום בנות!!" "חחחחחחחחחחח שלום שלום!!" ענינו שתינו...
"מה קורה.??" הוא שאל... "הכל בסדר מה איתך??" ענתה לו קורל...
"בסדר... ואצלך דניאלוש??"
"הכל טוב..."
"ראית במקרה את ערן??" שאלתי..
"לא... נראה לי שהוא עוד לא הגיע...."
"תרגעוו מה קורה לכםם!!" "דיייי בןןן!!!!!!!" "עזווב אותווווווווווווווווו!!!!!!!"
שמענו צרחות איומות מהכיתה...
"בן?? שאלתי.. "מה קרה לווו???" רצתייי מהר אל תוך הכיתה ואושרי וקורל אחריי...
ומה אני רואה שמהה?????
את תום!!!!!!!! ואת בן!!!!!!!!! הולכים מכווותתתתת...
אבל שאני אומרת מכווווותתתת אני מתכוונת מ=כ=ו=ת=!!!!
העפתי את התיק שלייי ורצתי אל תום...
ידעתי שכמה שהוא חזק בן קורע אותווו...
תפסתי את תוםם וניסיתי להחזיק אותוו.. אבל הוא לא נתן ליייייי....
"תוםםם דייייייי!!!!" צעקתי אליו והוא הסתובב אליי ירד לו דם מהאף...
"אתה בסדרר???" שאלתי כולי מבוהלת ונגעתי בפניו...
"כן.. אני בסדר... רק זוזיי..."
"לאא אני לא זזה!!!!!!!!! מה אתה חושב שאתה עושהה????"
הוא תפס אותי סובב אותי ואמר לי "זה לא עניינךךךך!!!"
היה לו כעס בעיניים...
כעס שלא ראיתי אף פעם... לפחות לא כלפיי...

בשנייה שאחרי זה הרגשתי מכה חזקהההההה בראש ונפלתי לרצפה....
ופתאום...
חושךך.........
כשהתעוררתי לא זיהיתי איפה אני..
ורק הרגשתי כאב חד בראשי...
הסתכלתי מסביב..
מיטה עם סדינים לבנים..
קירות לבנים עם טפטים בצבע ירוק בהיר...
אני בבית חולים???
מה קרה לי???
פתאום שמעתי מישהו נכנס לחדר...
גבר בשנות השלושים שלו.. פלוס מינוס... גבוה.. עם פנים נעימות.. מחייכות..
ועם זאת עדיין היה בהם משהו רציני..
"בוקר טוב חמודה.. איך את מרגישה?"
"בסדר.. קצת כואב לי הראש אבל חוץ מזה הכל בסדר... אני רק טיפה מבולבלת.."
"כן.. זה טבעי שיכאב לך הראש.. קיבלת מכה חזקה.."
"מה? מכה?? למה אני פה בכלל?"
"רק עכשיו התעוררת אז עוד לא הספיקו לדבר איתך.. אני יסביר לך...
אתמול התחוללה איזושהי קטטה בין שני נערים אצלך בכיתה.. את הגעת כדי להפריד ביניהם..
אבל הקטטה הפכה אלימה יותר ויותר כאשר אחד מן המתקוטטים זרק כיסא שהיה אמור לפגוע בשני ובטעות פגע בך.. בראש...
איבדת את ההכרה והנה את פה.."
"אההה אני זוכרת משהו... כן.. תום ובן...."
"מי?"
"אהה כלום... אתמול?? אתה רוצה להגיד לי שישנתי יום שלם??"
"חחח כן..."
"אהה.. ומה בדיוק קרה לי?"
"קיבלת מכה חזקה בראש.. בכל זאת כיסא, זה לא צחוק..
את תישארי פה ביומיים שלושה הבאים למעקב.. ואחר כך אנחנו נשחרר אותך הביתה..."
"שלושה ימים? טוב...." חייכתי אל הרופא הנחמד...
"טוב אני צריך לזוז.. אם את צריכה משהו האחות נמצאת בסמוך לחדרך....ואני יחזור לבקר אותך עוד שעה בערך...
ביי בינתיים..."
"ביי.. ותודה!!"
חייכתי אליו והוא פנה ללכת וברגע האחרון חזר ואמר.. "יש לך מבקרים.. להכניס אותם??"
"חחח כן בטח!! תודהה!!"
הוא יצא ואמר "אתם יכולים להיכנס.. היא התעוררה..."
לפני שהספקתי להבין מה קורה הרגשתי את החיבוק החם של קורל עוטף אותי...
"דניאללל!! מפגרת שלי הבהלתת אותיי!! כל כך דאגתי לך!!!"
"אחחחח קורללוש.. אחחחח את מוחצת אותיי..."
"חחחחחח סליחה...."
"זה בסדר.. מה קורה??"
"אצלי הכל טוב.. ואצלך??"
"בסדר.... "
"תגידי לי.. מה קורה איתך?? איך חטפת כיסא בראש???"
"חחח שאלה טובה.. אין לי מושג... רגע אחד אני עם תום.. ורגע שני אני מתעוררת פה..."
"רגע אחד את עם תום באמצע מריבה קשה בינו לבין בן..." אמרה לי קורל..
"את היית בכיתה נכון?? שהכל קרה??"
"כןן בטחחח..."
"אולי תספרי לי איך הכל קרה??"
"אוקיי... אז ככה...:
כששמענו את הצעקות מהכיתה ורצנו לתוכה בן ותום רבו.. מכות רציניות...
את הלכת אל תום וסובבת אותו אלייך..
דיברתם כמה שניות.. אין לי מושג על מה..
ובן שהיה בשיא האטרף על תום הרים כיסא.. ובלי לחשוב פעמיים זרק אותו לעברו...
רק שבדיוק באותה השנייה תום המסכן שלא ראה בכלל את בן סובב אותך בטעות לכיוון של בן..
ואת קיבלת את הכיסא בראש..."
"אוייש... מסכן תומי שלי....." אמרתי והרגשתי שוב את הכאב הזה.. בראש...
"חבל לך על הזמן מה הלך שמה... תום לא הספיק אפילו לקלוט מה קורה וכבר הוא מצא אותך על הרצפה.. מדממת...
הוא היה פשוט בהלם...
המורה שכבר הגיעה לכיתה הספיקה לקרוא לעוד שני מורים שהזעיקו אמבולנס...
הם לקחו אותך עם האמבלונס ולא נתנו לאף אחד לעלות איתך...
הסתכלתי על בן... דניאל.. אם רק היית רואה איך הוא רעד... באתי אליו וחיבקתי אותו.. חזקק... ואני מוכנה להישבעע לך שהוא בכה!!!"
"מה?? שקרנית אחת..." לא האמנתי.. לא יכול להיות.. בן?
"באמת דניאל.. אני לא צוחקת איתך.. הוא לא הרפה מהחיבוק שלי עד שלא נרגע... ואחר כך אמר לי תודה וחייך אליי חיוך מאולץ... ויצא מהכיתה...."
"אלוהים... אחחח מסכן שלי.... ותום?? מה עם תוםם???" שאלתי מודאגת..
"כשעזבתי את בן תום קיבל חיבוק משני... ואחר כך לקח את התיק שלו קרא לי ולקחנו את האוטובוס הראשון אלייך....
ואז "בילינו" פה את הלילה.. על הכיסאות... מחכים שהגברת תתעורר..."
"חחחח איזה דפוקים... למה חיכיתם??"
"כי רצינו!! חחח מזה למה.?"
"חחח איזה חברים יש לי.. אין עליכםם ואפעם לא יהיהה!!"
צחקנו שתינו...

טוק טוק טוק..
דפיקה בדלת..

הופיע לפתע דובי ענקיייי בפתח החדר...
"משלוח לגברת דניאל לוגסי... הגעתי לחדר הנכון?"
הופיע לפתע פרצופו היפה ושיניו הלבנות השזורות בחיוך רחב.. חם.. אוהב..
של ערנוש שלי......
"בטח שזה החדר... בנוסף לכל הצרות שיש עליךך אתה גם לא רואה?" שאלה קורל...
שהספיקה לקבל ממני כאפה קטנה...
"חחחחחחחח" צחקנו..
"השליח יכול התקרב אליי רגע??" שאלתי בחיוך...
"בטח..."
ערן הניח את הדובי ליד המיטה והתקרב אליי...
"אווו עכשיו אני רואה עם מי יש לי עסק...." אמרתי..
ערן חייך ושאל "איך מרגישה היפייפיה הנרדמת???"
"אממ.. עכשיו? הרבה יותר טוב..."
אמרתי ומשכתי אותו אליי... קירבתי אותו לשפתיי ונשקתי לו...
זאת הייתה נשיקה חמימה.. אוהבת.... דואגת...
מתגעגעת..
כן.. בלי ספק..
התגעגעתי לערנוש שלי...
"הופההה הופההה.... אני מתחילה לחוש מיותרת..."
אמרה קורל כשראתה שערן מצמיד אותי אליו יותר ויותר.....
"טוב אני יצאתי... דניאלוש וערנרן אני בחוץ..."
גם זה לא מה שהפריע לנו להתנשק... זאת הייתה נשיקה כל כך נחוצה...
הייתי חייבת את ערן שלי... הרגשתי כל כך רע עם עצמי שהברזתי לו...
הרגשתי כל כך רע שאני איתו אבל אני יודעת.. שאני עוד אוהבת את בן.....
אבל מה אני מסוגלת לעשות.?
עם ערן אני מרגישה מוגנת.. בטוחה.. אהובה....
אני לא רוצה לאבד אותו...
וכשהוא מנשק אותי... אווו הוווו מה קורה לי....
אני שוכחת איך קוראים לי.... לא מעניין אותי כלוום חוץ ממנו....
שומדבר!!!!!
התנתקנו מהנשיקה...
ערן נשאר עם שפתיו באותה צורה שבה שפתיי עזבו אותן....
"וואו... הייתי זקוק לזה... כל כך התגעגעתי אלייך...." הוא אמר פיתאום..
"כן נשמה שלי... אני יודעת....."עניתי וחייכתי אליו...
"כשאישפזו אותך.. רציתי למות!!!רציתי להיות שמה במקומך!!!"
הסתכלתי עליו בעיניים גדולות..... מעריצות... אסירות תודה לאדם שעומד מולי....
רציתי לענות לו.. אבל הוא המשיך והוסיף..
"את לא יודעת מה עבר עליי ביומיים האחרונים שלא שמעתי ממך...
לא ענית לטלפונים שלי... לא להודעות שלי.... נעלמת לי!!! דאגתי לך...התגעגעתי כל כך!!!"
"אני יודעת.. ואני יכולה להסביר ל...."
"לא... קטע ערן את דבריי... כלום לא משנה עכשיו... העיקר שאת בסדר..."
ובעודו אומר את זה הוא הצמיד אותי אליו...
כרך את ידיו סביב מותניי...
וסחף אותי איתו לעוד נשיקה..
ארוכה ומתוקה יותר מהקודמת...
קמתי בסביבות 6 וחצי בערב...
הרגשתי ראש על ביטני...
"ערנוש.." אמרתי בלחש.. "אחח אלוהים תודה לך שהבאת אותו אליי.. את המלאך הזה..."
ליטפתי את ראשו...
וחשבתי...
'מה אני בעצם עושה?? למה כל כך קשה לי לשכוח את בן??'
"פפפפפפפ..." התייאשתי...
אני רוצה לרוץ אל בן שלי ולהרגיש אותו א-י-ת-י-!!
אני מתגעגעת אליו...
אני זקוקה לו... כל כך זקוקה....
אבל מצד שני אני לא מוכנה בעד שום הון שבעולםםם להפסיד את ערן..
שהיה שמה בשבילי..
שחיבק.. שתמך.. שאהב...
שאסף את השברים של הלב שלי... שבן טרח לשבור...
'אופפפפפפפ מה יהיה דניאלל??? אההה???????'
צעקתי על עצמי..
שוב אל עצמי..
צועקת אל הדממה...
צועקת ומחכה לתשובה..
שאף פעם לא מגיעה אליי.....
"שלום לך.."
שמעתי פיתאום קול...
"הרופא!! -הופתעתי-"
"כן זה אני.. מה קרה חמודה?? למה את מופתעת??"
"לא.. חחח פשוט לא שמעתי אותך נכנס.. זה הכל..."
"אהההה בסדר... נו איך הראש שלך?"
"בסדר... כמעט בסדר גמור..."
"יופיי.. אני שמח!!"
חייכתי...
"ומי זה שלידך?? הוא יושן...?"
"חחח כן.. זה ערן... חבר שלי...."
"חבר שלך?!" שאל אותי הרופא בתמיהה...
"כן.. למה אתה מופתע כל כך?"
"לא.. תסלחי לי.. פשוט הוא לא אותו אחד שזכרתי..."
"מה??" שאלתי אותו...
את מי הוא זכר?? ולמה הוא היה אמור לזכור את ערן??
"לא... תשמעי.. פשוט כשהביאו אותך לבית החולים אז ישר אישפזנו אותך... וגם כשערן, נדמה לי..."
"כן.. ערן.." קטעתי את דבריו..
הוא המשיך..
"אז כמו שאמרתי.. גם שהוא וחברה שלך חיכו לך בחוץ.. ישב שמה עוד מישהו...
ילד בגיל שלך...
מודאג..
מפוחד...
הוא ישב סמוך לחדרך ולא זז משמה.. לא זז מהכיסא.. כל הלילה...
ורק כל הזמן שאל אותי מה שלומך.. מה מצבך.. איך את מרגישה...
מתי תתעוררי....
הוא נראה לי ממש מודאג... אפילו פעם אחת ראיתי את עיניו אדומות מבכי...
כששאלתי אותו אם הוא קרוב אלייך הוא אמר לי כן.. וששאלתי אותו מי הוא בשבילך הוא שתק..
ממש השתתק...
וחזר לשבת..
רק כאשר הוא שמע שפתחת עיניים הוא לקח את עצמו ופשוט נעלם....לא ראיתי אותו יותר...."
"אויי... זה בטח ערן.. חחח יכול להיות שאתה פשוט לא מזהה אותו..."
"לא מתוקה.. אני בטוח כמעט במאת האחוזים שלבחור ההוא היו פנים שונות לגמרי..."
התחלתי להילחץ...
מה שונות??? איך זה יכול להיות??? ואם זה לא ערן.. אז מי???
"אתה יכול לתאר לי אותו??" שאלתי כדי להשתיק את המחשבות הבלתי אפשריות שעלו במוחי...
"אמממ נראה לי שכן..."
הקשבתי..
"הוא היה גבוה... עם עיניים בהירות גוון של כחול... הוא לבש חולצה כחולה.. בדיוק כמו זה ששוכב לידך..."
"אולי אתה מתבלבל??? אולי זה בכל זאת הוא??"
שאלתי... והפעם כבר התחלתי לחשוש...
מה הוא מנסה להגיד לי?? שאולי זה בעצם..........
"לא זה לא הוא... אני זוכר בפירוש שלאותו נער היה שיער בלונדיני..."
"ב=ל=ו=נ=ד=י=נ=י=???" אני חושבת שצעקתי...
ערן שינה תנוחה...
"בלונדיני??" חזרתי שוב בלחש על דבריי...
"כן.. בלונדיני.... את יודעת מי הוא??"
"כן... אני יודעת מי הוא...."
"אההה אוקיי.. אז אני מכניס את אמא שלך היא בחוץ מחכה שתתעוררי...."
"בסדר.." אמרתי...
כשעדיין מהדהד במוחי המילה "בלונדיני..." אני לא מאמינה!!!
הוא באמת חיכה לי??
דאג לי????
לא יכול להיות........

אמא נכנסה לחדר...
"דניאלווש שלייייייייייי כל כך דאגתי לך!!!!!!!!!!!!"
היא אמרה לי וליטפה את ראשי.. מה שהזכיר לי עד כמה הוא כואב..
"אווווווווץץץ' אמאא..." אמרתי..
"סליחה מאמי סליחהה!!!"
"זה בסדר..." אמרתי וחייכתי...
ונתתי לה הזדמנות לעשות את החקירה הרגילה שלה...
מי? מה? איפה? מתי? כמה? למה? מדוע? והיכן?
קיצור... עניתי וחייכתי...
דיברנו בערך שעה...ובסוף השיחה פיהקתי איזה שלוש פעמים ברצף..
רק כדי להראות לה עד כמה אני עייפה....
היא הבינה את הרמז.. ומיהרה לצאת מן החדר..
לא לפניי שהדביקה לי איזה 20000 נשיקות רטובות על הלחי...
והשביעה אותי "להתקשר עם כל דבר קטן..." "ולשמור על עצמי.."
נוו.. כל הקטע של האמהות האלה!!!
כשאמא יצאה מן החדר...
נכנסתי עמווק בתוך השמיכה...
התעגעתי הביתה..
ולא משנההה מי יגיד מהה איןןן כמו הבית!!!!!
עוד לא הספקתי לנסות אפילו לחשוב על כל מה שגיליתי היום וישר שקעתי בשינה עמוקה..
****
אחרי יומיים השתחררתי מבית החולים..
וישר כשהשתחררתי הלכתי לראות את תום שהיה במצב נוראי...
הוא הרגיש כל כך אשם...
הייתי איתו וחיבקתי אותו ובעיקר הרגעתי אותו...
"הכל בסדר אצלי!! אין לך יותר מה להיות מודאג... זאת לא אשמתך.." אמרתי והתיישבתי לידו על המיטה...
הוא רק הסתכל עליי בעיניו הכחולות ולא אמר מילה..
"תום.. דבר אליי.." ביקשתי ואחזתי בידיו..
"אני מרגישה כל כך אשם.. אני מצטער שבגללי היית צריכה לסבול מכאבים.. בבית חולים שזה המקום הנורא בעולם!!
סליחה אהובתי.. סליחה..."
"אין לי על מה לסלוח.. הכל בסדר...."
תום תפס את ראשי בין ידיו וקירב אותי אליו...
"אני לא יודע מה היה קורה לי אם לא היית מתאוששת.. ששכבת שמה... על הרצפה.. מדממת... רציתי למות... להיעלם.......דניאל אני......."
ניסיתי להתשחרר מאחיזתו.. אך לשווא... הוא תפס אותי חזק מדיי...
"תום מה קורה?"
"אני אוהב אותך!!" הוא אמר ומשך אותי אליו ונתן לי נשיקה..
העפתייי אותו ממני ויצאתי מהבית שלו בריצה טורקת אחריי את הדלת..
כשיצאתי מהבניין החל לרדת גשם...
"בשביל מה זה טוב כל השטויות האלה שעוברות עלי??? הא????? אני רוצה רק להבייןן!!!"
צעקתי...
לא יכולתי יותר......
"שומדבר לא הולך לי טוב....... אני עם בנאדם שאני נמשכת אליו.. אוהבת להיות בחברתו... אבל אוהבת אחר... מתגעגעת.... רוצה להרגיש אותו איתי.... כואבת... מחכה....
מחכה למשהו שאף פעם לא יגיע????
ועוד עכשיו התום הזה... אופפפפפפ למהה הוא נישק אותי??? בשביל מה???? רק בעיות נוחתות עלייי!! רק בעיות!!!!"
הגעתי הביתה..
כולי ספוגה מים.... אבל לא היה אכפת לי...
עליתי לחדר והורדתי את הבגדים... לבשתי פיג'מה וסירקתי את השיער...
בפעם הראשונה בהיסטוריה לא היה לי כוח להתקלח...
ראשי היה מפוצץץץ במחשבות...
בקושי יכולתי להרדם.. אבל בסופו של דבר נרדמתי....

"אין לי עוד אוויר... בלעדיייייך... כל גופי צמאאאאא.. רק אלייייךך......"

התעוררתי לקול "שירה" אם אפשר לקרוא לזה ככה...
מבחוץ ירד גשם.. אפשר היה לשמוע את הטיפות... ועוד מישהו שר ברקע...
כנראה איזה שיכור..
משהו בקול שלו היה נשמע לי מוכר.. אבל אני החלטתי לחזור לישון...
ובדיוק כשעצמתי את העיניים שמעתי...
"דניאלללללללללללללללללל" "דניאלללללל בואייייי אליייייייייי אהובתיייייייייייייייייייי"
פתחתי את העיניים וזינקתי מהמיטה....
רצתי לכיוון החלון והרמתי את התריס...
פתחתי את החלון ורוח קפואאאאאאהה נכנסה לחדר....
רררררררררררררר.... איזה קוורר!!!
טיפות הגשם ירדו בקצב... ואני חיפשתי את הקול...
הקול שקרא לי....
או שרק דמיינתי....?

ופיתאום... ראיתי אותו..
לא האמנתי.. לא יכולתי להאמין...
זה היה בן...
הוא היה כולו רטוב מן הגשם...
הכל היה חשוך ורק פנסי הרחוב עם אורם העמום הצליחו להאיר ואפילו במקצת את עיניו ואת הבקבוק שהוא החזיק בידו...
לא חשבתי פעמיים וישר יצאתי אליו...
הייתי עם גופייה ובחוץ הגשם לא חדל לרדת...
היה קפוא!!!
אבל עצם המחשבה שבן.. שם בחוץ.. שיכור....
עניינה אותי יותר...
רצתי החוצה סוגרת אחריי את הדלת של הבית.. ואחרי זה של הבניין...
יוצאת אליו...
עמדתי והבטתי בו יושב שמה על הספסל..לוקח עוד לגימה מן הבקבוק.. וממלמל משהו לעצמו..
עוד לגימה.. ופיתאום הוא הרים את מבטו לעברי..
"אווווווווווווווווווווו הנההההה היאאאאאאאאאאאאאאאאאאא היא יצאהההההה אלייייייייייייייייייייייייייי"
הוא צרח בקולי קולות....
התקדמתי לעברו לאט לאט.. שוקלת כל צעד....
למה אני עוד דואגת לו?
למה כל כך קשה לי להוציא אותו מהראש?
מהלב??
והנה אני כבר עומדת ליד הספסל שלו... מביטה בו...
עיניו כאילו נצצו אליי..
מבט מוכר נגלה אליי....
"עכשיו את נזכרת לבואאאאאאאאאא??????????" הוא שב לצרוח עליי..
ניסה לקום ונפל חזרה לסלפסל כולו צוחק..
"ב...בן.." בצלחתי להוציא מהפה שלי את השם שלו.. שכמו תמיד העביר בי רעד קל...
"מה אתה עושה פה בגשם???? השתגעתת??????"
"מה את לחוצה?? כולה כמה טיפותת.."
הגשם שלא חדל לרדת רק גרם לי להבין יותר ויותר עד כמה הוא לא מבין מה שהוא אומר...
"כמה טיפותת??? זה נרראה לך כמה טיפות??" צעקתי עליו..
"לא נראה לי כלום...-הוא הוריד את קולו- רק נראה לי שאני מתגעגע אליךך... לא יכול בלעדייך..."
הורדתי את הראש...
למההההה?? אלוהיםםם למה?????
"אני מצטער שגרמתי לך לשבת בבית חולים המסריח הזה... זה הכל בגללי.. בגלל הטיפשות שליי...."
"אל תדאג לי.. אני בסדר עכשיו..."
אמרתי ונזכרתי במילותיו של הרופא :

--------------------------------------
"ילד בגיל שלך...
מודאג..
מפוחד...
הוא ישב סמוך לחדרך ולא זז משמה.. לא זז מהכיסא.. כל הלילה...ורק כל הזמן שאל אותי מה שלומך.. מה מצבך.. איך את מרגישה...
מתי תתעוררי....
הוא נראה לי ממש מודאג... אפילו פעם אחת ראיתי את עיניו אדומות מבכי....
כששאלתי אותו אם הוא קרוב אלייך הוא אמר לי כן.. וששאלתי אותו מי הוא בשבילך הוא שתק.. ממש השתתק...
וחזר לשבת..
רק כאשר הוא שמע שפתחת עיניים הוא לקח את עצמו ופשוט נעלם....לא ראיתי אותו יותר...."
----------------------------------------

"בן.. אני יודעת שהיית בבית החולים..."
"מאיפה את יודעת?" הוא הרים את מבטו אליי..
"אני פשוט יודעת... למה לא נכנסת אליי?"
"נראה לך?! שלא הייתי מפריע חססססססס ושלווווווווווווווווםםםםםםם (פה הוא שוב צרח...) לזוג אוהבייייייייםםםםםםם כשהם מזדייניייייייםםםםםםםםםםם"
"אתה מוכן להרגע י'בהמה???"
"לא אני לא מוכן להרגעע!! מה כואב לך שאני אומר את האמת?????
כואב לך שאני אומר שערןןןןןןןןן מזייייייייייןןן אותךךךךך כל כךךך חזקקקקקק שכלל השכונה
שומעתתתתתתתתתתתתת???? האאאאאאא?????????
זה שאת זונהההההההההההההההה זאת לא אשמתי!!!!!!!!!!!!!!!"
הוא רק הגביר את קולו....
דמעות עלו בעיניי... לא יכולתי יותר...
סללללללאאאאאאאאאאאקקקקקק
נתתי לו כאפה...
הוא בחיים לא ישכח את הכאפה הזאת......
הסתכלתי עליו נגעלתתת ממנו... ממה שיצא ממנו..... או בעצם.. ממה שנשאר ממנו...
גועל נפש!!!!
ירדה לי דמעה מהעין...
"אתה רואה את זה י'זבלללל??????? -אמרתי והצבעתי לפנים שלי- אתה גורם לי לבכוותת......
אז תצלם את זה טוווווווווב טוווווווובב כי אני בגללך לא בוכה יותררררר הבנת אותיייייייייייייייייי?????????
חתיכת נבלהההה!!!
אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים שליייייייי!!! אני שונאת אותך בן!!!!! ש=ו=נ=א=ת=!!!!!!
אתה יודע איך קורראים לדבר הזה??? רגשש!!!
שמעת על המילה הזאתי פעם?????? חתיכת חרא....
אתה יודע


נוסף: December 3rd 2005
מספר: דניאלוש!!=]
דירוג:
כניסות: 1612
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


הבלונדיני שלי..כל הסיפור:] חלק ב:]
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-12-13 22:07:32
הדירוג שלי:


דנאלייי..אהבתיי שהמשכת ת''סיפורר..
אבלל ההמשכיםם לא ברוריםם..תמשיכי את הסיפורר מפרק 42..
ההמשכיםם החדשיםם שעשיתת לא כלכך ברורים..
סייפורר יפההה..:) :)

הבלונדיני שלי..כל הסיפור:] חלק ב:]
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-12-09 23:50:12
הדירוג שלי:


היי לכולם!!
זאת דניאל..
אני פירסמתי את כל הסיפור!!
אני לא יודעת למה הגיע רק חצי מחלק א'' וחצי מחלק ב''...
מוזררר:/

טוב אני יפרסם מהחלק שהפסקתן לקרוא...
לאב יו אוול=]]

הבלונדיני שלי..כל הסיפור:] חלק ב:]
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-12-08 05:07:30
הדירוג שלי:


י-א-ל-ל-ה המשך ........חח סתם
דניאלוש'' אני חולה על הסיפור שלך ואני יכולה לקרוא אותו גם אלף פעם
אני אוהבת אותך בובה והסיפורים שלך יפים מאוד
אז תמשיכי לכתוב באהבה כמו שרק את יודעת לעשות
ממני דניאל {נשיקות כואבות המשך קרוב מאוד }

הבלונדיני שלי..כל הסיפור:] חלק ב:]
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-12-05 02:29:53
הדירוג שלי:


מאמי הלכת פה לאיבוד .. בחלק א'' סיימת במסיבה שחברה שלך הכירה לך מישו ואיפה פה ההמשך ?

הבלונדיני שלי..כל הסיפור:] חלק ב:]
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2005-12-05 00:59:15
הדירוג שלי:


דניאלוש מאמי איןן סיפור מעלףףף
אבל מתי יהיה כבר המשך!!!
מחכה כבר...
אוהבבתת ליאורוששש




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים