אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

לעולם לא להאמין...פרק8

קודם כל הערה קטנה:אני מצטערת שאני כותבת פעם בשבוע למה אני בפנימיה ואני חוזרת רק בשישי שבת הביתה ואז אני כותבת אז ממש מצטערת...ועכשיו לשלנו...

בפרק הקודם:סיימנו ללמוד והלכנו לאכול...קובי בא לשבת
לידי...ישבתי ליד ספיר ודיברתי איתה..אמרתי לה ליד קובי...מאמי בואי נעבור מקום משום מה התחיל להסריח פה..קמנו והתכוונו לעבור מקום
אבל קובי תפס אותי ביד...אכלנו גזר מתוק ושניצל צימחוני ופסטה לקחתי את הגזר ואמרתי...וואי פתאום לא בא לי לאכול אותו...בואי נזרוק לפח...
לקחתי את הגזר עם היד שלא היתה תפוסה קובי הסתכל עליי ומרחתי לו את הגזר על הפנים...ואז לקחתי טעימה מהפסטה...אני:וואיי זה לא
טעים...לקחתי והלבשתי לו את הצלחת בפנים...הוא הוריד את היד שלו מהיד שלי ושמתי לו את השניצל בפה עשיתי נשיקה באוויר והלכתי..הוא
נישאר קפוא במקום פתאום אני שומעת צחקוקים... התסכלתי על כולם והם מסתכלים עליי קובי לקח את הפסטה שלו ואמר:את יודעת גם לי לא
טעים...הוא הלביש לי את הקערה בפנים...לקחתי את האוכל של ספיר והתחלתי לזרוק עליו...הוא התחיל לזרוק עליי את האוכל שלו...עד
שהריצפה היתה מוצפת כבר במים החלקתי...הוא הביא לי יד ואז זרקתי אותו לריצפה קמתי ניגבתי את הפנים והלכתי מחדר אוכל...
בערב המדריכה שלי הענישה אותי...

העונש שלי היה לנקות כל השבוע בערב עם כמה חברה שגם הם בעונש את חדר אוכל...הייתי בעונש והייתי שמחה שקיבלתי את העונש הזה...לצאת קצת מהטירוף הזה...שקובי לא יחפש אותי...שיוסי יעזוב אותי בשקט...כמה סיבות טובות שאני יקבל את העונש הזה בכיף...כמה חברה רצו מוזיקה אז הלכתי להביא מהחדר את המערכת ודיסק...לפני שלקחתי את זה ראיתי שיש שם קלטת...פתחתי את המערכת והוצאתי את הקלטת...על הקלטת היתה מדבקה עליה היה כתוב משהו לקחתי וקראתי..."לאיילה...תשמעי בבקשה..."לא היה כתוב מי כתב את זה אז לקחתי ושמעתי הדלקתי מההתחלה והתחלתי לשמוע...
"אני מצטער על הכל..."זה היה הקול של קובי.."האהבה הזו הטריפה לי את כל החושים...אני כל כך מצטער שכך זה קרה...באמת שלא רציתי לעשות את זה כך..."הדמעות כבר התחילו לנזול והפסקתי את הקלטת...הוצאתי אותה הסתכלתי עליה והחזרתי אותה...המשכתי לשמוע.."נשמה שלי,איילה,אהובתי היפה,אני אוהב אותך,באמת,מצטער..."הדמעות לא הפסיקו לנזול כל כך רציתי לכבות את ההקלטה אבל ידעתי שעדיף שעכשיו אני ישמע את הכל מאשר שאח"כ אני ישמע קצת בכל פעם ויסבול בכל פעם..."נסיכה שלי,תביני שבלעדייך אין לי חיים,אני רוצה רק איתך להיות,אני אוהב רק אותך...מאז תחילת השנה ידעתי שאיכשהו נהיה ביחד,איכשהו איפשהוא אם נשארה לך טיפת אהבה אליי תסלחי לי...אני מצטער..."ההקלטה נגמרה והרשתי לעצמי לבכות בקול רם...ניגבתי את הדמעות לקחתי את המערכת והלכתי לחדר אוכל לעונש...בדרך ראיתי את קובי...
הוא:איילה,מה קרה?אני:כלום,ההקלטה,אני לא רוצה לסלוח לך..אמרתי בקול מאיים...הוא:בסדר,מה שאת רוצה,היום עד סוף החודש יש לך הצנעה ב22:00...על מדים לחכות לי עם כומתה נעליים והכל ליד החדר שלך...אני:אוקע...הלכתי לחדר אוכל...שמענו מוזיקה...בערך בשעה 20:30 נכנס איזה אחד כוסון...גם הוא בעונש...לרגע המבטים שלנו נפגשו...בערך בשעה 21:00 סיימנו לנקות את חדר אוכל...ואז כולם הלכו אני נשארתי כדי לקחת את המערכת ואת הדיסקים לקחתי את המערכת והלכתי לחדר...ביציאה מחדר האוכל אז הכוסון חיכה לי קראו לו חן...הוא מכיתה י' חובלים..[חובלים=מגמה יש עוד חשמל,בקרה,מכטרוניקה,חקלאות ימית]...הלכנו וישבנו בפרגולה[מקום עם ספסלים ליד הקיוסק]אני:רגע,אז למה חיכית בדיוק מחוץ לחדר האוכל?הוא:סתם...ישבתי עם רונן[המוכר בקיוסק]וידברנו ואז ראיתי שהגעת אז באתי אלייך...אני:כה...אה...אני מאמינה לך...חן:סתם...תאמת...חיכית לך...כולי הסמקתי...ואז:למה חיכית?הוא:סתם...ראיתי אותך...את ניראת לי חמודה...ובא לי להכיר אותך...אני:סבבהה...נחמד...אבל תאמת שעכשיו אין לי זמן ואני צריכה ללכת להתארגן,להתקלח ולעלות על מדים...הוא:סבבה בואי אני ילווה אותך...שיפיפיה כמוך לא תאבד את הדרך...אני:אל תדאג...אני לא יאבד את הדרך...התחלנו ללכת ודיברנו בדרך...הסתכלתי עליו לרגע ולא ראיתי את האבן אז כמעט ונפלתי...הוא בא והחזיק אותי ונתן לי יד כל הדרך...הוא ליווה אותי לפנימייה שלי,החלפנו מספרי פלא' הבאתי לו חיבוק ונשיקה בלחי ונכנסתי לפנימייה...הגעתי לחדר פתחתי אותו ואז אני רואה את ספיר עם...
קובי!!!בחדר...הם יושבים ומתנשקים...שמתי את המערכת בחדר וסגרתי את הדלת...יצאתי וברחתי...התחלתי לרוץ כמו משוגעת...לא יודעת לאן...לאן הדרך שלי מובילה...הרגשתי ריקנות...הרגשתי כיאלו בפעם הראשונה בחיים שלי באמת בוגדים בי ועוד שני אנשים...שני אנשים שיקרים לי כל כך ללב...שני אנשים שבאמת אהובים...התחלתי לבכות ורצתי..הגעתי למעגן...עצרתי ונפלתי על החול...כולי עם בוץ,חולצה לבנה,מכנס שחור,וירד גשם...נשכבתי ובכיתי...הרגשתי כל כך איום שלא היתה לי אפשרות לעשות כלום בנידון...קמתי ישבתי על הבוץ,הגשם התחזק והתחלתי להשתעל...ראיתי כמה אנשים מתקרבים לפה..כשהם היו ממש קרובים הבנתי שזה קובי וספיר קמתי וניסיתי ללכת לרוץ מהם...לרוץ מהבעיות של עצמי..ידעתי שזו דרך שגויה לעשות כך אבל לא היתה לי אפשרות...הכל היה כל כך אפל מבחינתי...הם ניגשו אליי ותפסו אותי ספיר ביד אחת וקובי ביד השניה...העפתי אותם ממני והלכתי קובי קרא לי...:איילה תעצרי שניה זה לא מה שאת חושבת...באמת שלא...ספיר:נשמה איילה תעצרי שניה...אני לא רציתי...באמת שלא...תעצרי תביאי לנו להסביר לך...עצרתי..ואז אמרתי:חח...נחמד מה להסביר לי אה?התחלתי לצעוק...:כשאתה בא ומקליט בקלטת שאתה מצטער ושלא התכוונת לפגוע בי ושלא רצית וכו'...אתה בא ומנשק את החברה הכי טובה שלי?!ספיר:מאמי זה לא ככה...אני:ואת שתקי בכלל!צעקתי:לך אי אפשר לספר כלום...אנחנו היינו ביחד והיה לנו טוב ופתאום את החברה הכי טובה שלי באה ומתנשקת עם חבר שלי?!זה הגיוני תגידי?!מה את במקומי היית עושה?אין לי עוד מה להגיד לכם חוץ מזה שמהרגע שאני מסיימת לדבר אין לכם מה להגיד לי יותר...אני אתכם לא מכירה!אתם שתי זונות ושתי אנשים לא אמיתיים בכלל!חבל שבכלל יש לי חברה כמוך..את אפילו לא חברה...את לא חברה אמיתית!מהרגע הזה...התחלתי לצעוק וניגבתי את הדמעות:הדמעות שלי עליכם אזלו ממזמן!יותר אני לא מכירה את האנשים האלה ועליכם אני לא יכולה לבכות!מהרגע הזה אני עוברת חדר ואת תישארי בחדר הזה...יביאו לך בת אחרת לחדר!הלכתי משם והם נשארו קפואים...כל הדרך אמרתי לעצמי שאני לא יבכה בגללם...הלכתי לחדר והתקלחתי לבשתי פיג'מה שמתי מוזיקה והיה לי טלפון...זה היה חן...אני:היי נשמה מה קורה?הוא:הכל טוב כפרע מה איתך?אני:הכל אחלה..הוא:בואנה כל החברים שלי אמרו לי שהם מכירים אותך ואמרו לי שאת חמודה לאללה...אני:חחח...תודה...אז...מה יש לך חברה?הוא:את האמת שכן...ולך?אני:חחח...למה ניראה לך הייתי בעונש בחדר אוכל?הוא:לא יודע...אני:היום אני וחבר שלי נפרדנו והוא מפקד ועשינו קצת בלאגן...אז שמו לי עונש...הוא:ומה עשו לו?אני:לא יודעת...וגם לא אכפת לי...הוא:אמ...אז את פנויה...אני:כה...ראית?הוא:נחמד...מה את עושה מחר?אני:מחר יש סרט אז בא לי ללכת...הוא:גם לי...בא לך לבוא איתי?אני:סבבה...תקשר אליי וזה...הוא:כה...אני:טוב אני מתה מעייפות ואני רוצה לישון...הוא:סבבה...אני לא יפריע לך יאללה לילה טוב...אני:גם לך..יאללה ביי...סגרתי את הטלפון ועצמתי עיינים...להמשיך או לא?!תגובות...


נוסף: January 7th 2006
מספר: Nשגyת15
דירוג:
כניסות: 949
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


לעולם לא להאמין...פרק8
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-01-10 15:56:59
הדירוג שלי:


תמשיכי מאמי סיפור יפה :]

לעולם לא להאמין...פרק8
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-01-08 20:45:01
הדירוג שלי:


מעלףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אללה המשךך
באוווץ''

לעולם לא להאמין...פרק8
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-01-08 00:53:59
הדירוג שלי:


תמשיכי ד=ח=ו=ף את כותבת פצצה וזה ממש מענייןןן =)




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים