אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'

מהשעשיתי זה באמת להכנס ישר לחדר מתחת לשמיכה..וכך עברתי את המשך יום השישי הזה...למרות שבכל זאת לעולם לא אשכח את היום הזה..את היום שבוא התנשקתי לראשונה עם הבן של הבוס שלי...


עבר שבוע ואריאל לא התקשר אלי.הימים עברו לאט והרגשתי געגוע עז אליו.רציתי לראותו לדבר איתו להגיד לו שהתגעגעתי אליו.אבל לא היה לי אומץ להתקשר, פשוט לא הצלחתי לעשות את למרות שכמה פעמים חייגתי את המספר שלו וניתקתי עוד לפני שהוא ענה.


רק אחרי שבועיים מאותו יום השישי הוא התקשר אלי!
"היי יובל..מה שלומך?" שאל בקול הססני בערב יום חמישי.
"היי...בסדר.תודה!מה איתך?" שאלתי אותו בחזרה.
"טוב..תגידי את רוצה לבוא איתי היום למסיבה של חבר שלי?" שאל לבסוף.
הופתעתי מההצעה שלו, אך עניתי בחיוב אפילו בלי לחשוב.
"יופי..אז..אני אבוא לאסוף אותך ב22:00. בסדר?"
"אין בעיה.."עניתי ונפרדנו ב"ביי"


בדרך כלל לא היו לי בעיות בבחירת בגדים למסיבות, היתי לובשת ג'ינס ואיזו גופיה, אבל הערב כן ריציתי להתלבש יפה, במיוחד בשבילו!
התקשרתי לשרון- מומחית האופנה שלי.חברה טובה שמאז שהתחלתי את שירות הלאומי שלי כמעט ולא התראנו איתה.
שרון באה אלי הכי מהר שיכלה ומייד החלה לחפור בארון הבגדים שלי.
"יובל השתגעת תגידי לי???"צווחה כשהיא מחזיקה בידה את חצאית המיני שקניתי יחד איתה לפני חצי שנה.
"מה עשיתי?" שאלתיה מבולבלת.
"למה קנית את החצאית הזאת אם את לא לובשת אותה??!!"שאלה ברוגז. גם כשהיא היתה מרוגזת היא היתה יפה!
"את לובשת אותה ואין פה מקום לויכוחים!"אמרה חד וחלק כשהושיטה לי אותה.
"אבל.."ניסיתי לומר כשקטעה אותי." שום אבל!זא החצאית המתאימה למסיבה היום!"
לאחר כשעה כבר היתי לבושה, אכן היא הכריחה אותי ללבוש את חצאית הג'ינס הזאת וגופיה כחולה עם מחשוף שבאמת החמיא לי.כמובן שגם לבשתי ג'קט, היה קר בחוץ.
הבטתי במראה וראיתי בחורה דיי יפה..לא ידעתי שלבוש ומעט איפור יכול להפוך אותי ליפה. בד"כ נראתי רגילה לגמרי, גם המגפיים השחורות שלי תאמו מאוד למראה.


אריאל היה זה שהוכיח לי שאני באמת נראת טוב הערב כשהופתע מאוד לראות אותי לבושה כך.
ראיתי את המבט שלו, הוא בחן אותי כמה פעמים מכף רגל ועד ראש.
"יובל?..זא את?" שאל בחיוך קטן.
"כן..אכן אני."עניתי גם אני בחיוך.
"את נראת נהדר!"אמר וחיוכו גדל.
"תודה, גם אתה נראה מצויין" אמרתי בנימוס, הוא באמת נראה נהדר! כל כך חתיך, לא הבנתי איך הגעתי למצב שאני יוצאת עם אחד כמו אריאל!אני?!
נכנסנו למכונית שלו(שדורון קנה לו ליום הולדת 18 כפי שסיפר לי..)
ויצאנו לדרך.


במכונית נשמעה מוסיקה מודרנית והיתה אוירה נעימה של צחוק וחיוכים שזרקנו אחת לשני.
לאט לאט שמתי לב שמבטו של אריאלי משתנה, כעת הוא הביט בי במבט שונה..לא הצלחתי להבין את המבט הזה אבל בהחלט נהניתי ממנו!
הגענו למקום רועש, לא מעט בני נוער בגילנו היו בחוץ, חלק עישנו, חלק דיברו וחלק פשוט יצאו לנשום אויר צח.
"בואי אני אכיר לך את החברים שלי." אמר לי כשנעל את המכונית ולקח את כף היד שלי.


נכנסנו לתוך המבנה, זה היה מן מועדון ריקודים מודרני, ומבפנים הוא ניראה מקום נחמד.
"לירון,מה שלומך אחי?" הוא שאל את אחד הבחורים שעמדו בכניסה למועדון.
לירון ענה לו והם התחבקו, כנראה שלא התראו הרבה זמן...
"תכיר, זו יובל, ידידה טובה שלי" הציג אותי.
לירון חייך לי חיוך חמוד. " היי יובל, שמח שבאת ליום ההולדת שלי" אמר בנימוס.
הוא נראה בנאדם נחמד.
"תודה" חייכתי לו.
לא הכרתי שם אף אחד ובזמן שאריאל דיבר עם החברים שלו פשוט עמדתי בצד וחייכתי כמעט לכל מי שהביט בי.


רק לאחר כמה דקות אריאל התקרב לכיווני. "הכל בסדר?" שאל אותי.
"בסדר גמור" עניתי בחיוך."בואי הצטרפי אלינו" אמר ומשך אותי כשתפס את כף היד שלי.
התיישבתי על הספה ליד כמה בנות שנראו נחמדות.
"היי" אמרה לי אחת מהן בחיוך.
"היי" עניתי גם אני.
"את חברה של אריאל?" היא שאלה בסקרנות.
"לא..אנחנו רק ידידים טובים.."
"הוא לא מפסיק לדבר עלייך בבסיס" אמרה לי בחיוך מוזר.הופתעתי לשמוע זאת.
"את בטוחה שעלי הוא מדבר?" שאלתי.
"את יובל לא?"
"כן" עניתי.
"אז אני בטוחה שעלייך!" היא שוב חייכה לי.
"ורק שתדעי לך שהוא בדרך-כלל לא מדבר הרבה על בנות" אמרה הבחורה השנייה כשהסיטה את שערה המתולתל מעינה.
הרגשתי מעט סומק עולה על לחיי.
המסיבה עברה נחמד מאוד. דיברתי עם שני הבנות הללו, שירז ונגה ושניהן התגלו כנחמדות מאוד.

אריאל התנהג מוזר מאוד, הרגשתי שהוא השתנה מעט בקשר אלי מאותו יום השישי ולא ידעתי מה קורה לו.
השעה הייתה 2 וחצי בלילה כשאריאל החזיר אותי לבית.
"תודה, ביליתי נהדר" חייכתי אליו לפני שיצאתי מהמכונית.
"תודה לך, שהסכמת לבוא איתי" הוא אמר ברצינות.
"אז..לילה טוב.."מלמלתי.
"לילה טוב" ענה בשקט.
"יובל?" הוא קרה בשמי לפני שסגרתי את דלת המכונית.
"כן?" עניתי.
"מה את עושה מחר?" הוא נראה מעט נבוך כששאל את זה וזה מעט הפתיע אותי כי אריאל מעולם לא חשש מכלום הוא תמיד אמר הכל בפנים מבלי להסתיר שום דבר.
"אני צריכה ללכת לבית האבות בצהריים ואני מניחה שבזמן שישאר אשב בבית ואשתעמם" גיחכתי.
"בית אבות?" הוא שאל מופתע ועיני הכחולות כשל אביו, דורון, נפקחו לרווחה.אפילו בחושך אי אפשר היה להתעלם מהיופי של עיניו.
"כן...אני מבקרת כמה זקנים כל הזמן.."עניתי ונזכרתי שבזמן האחרון לא יוצא לי לבקר אותם הרבה.

נהניתי ללכת לבית האבות ולבקר את דינה, רונית, שלמה ועוד כמה זקנים שהיו פעם חברים של סבתי, מרים, זיכרונה לברכה. כשהיתי מבקרת אותה הכרתי אותם ומאוד התחברתי אליהם, לפעמים היתי הולכת לבקר אותם והיתי משחקת איתם קלפים, למרות שסבתי נפטרה לפני שנתיים. פשוט לא יכולתי להפסיק לבקר אותם, הם הפכו לחברים טובים שלי.
"וואו.." הוא נראה עוד יותר מופתע,לא בדיוק הבנתי לטובה או לרעה...
"בחיים שלי לא פגשתי בחורה כמותך" הוא חייך והבנתי שכוונתו חיובית.
"אם תרצה תוכל לבוא איתי, הם אנשים מקסימים..כמובן אם רק תרצה.." הצעתי והיתי בטוחה שיהיו לו דברים אחרים לעשות ושהוא יחשוב שזה משעמם לבקר חבורת זקנים.
"בטח! אשמח מאוד לבוא איתך!"הוא נראה נלהב וזה הפתיע אותי מאוד.
"אתה תאהב אותם!אני בטוחה בכך.אני הולכת אליהם בשעה 13:30..." הסברתי לו איפה זה נמצא וקבענו שנפגש שם מחר.
באמת היה בו מהשהו מיוחד, איזה בחור בימינו היה מסכים ללכת לבית אבות? הוא בהחלט היה מיוחד.


למחורת בדיוק בשעה 13:30 הוא חיכה לי בכניסה לבית האבות.
שמחתי לראות אותו ולפי החיוך הגדול שהוא חייך אלי הבנתי שגם הוא שמח לראות אותי...
"היי שמחה לראות אותך" הודתי בעובדה הזאת.
"גם אני שמח לראות אותך!" ענה בחיוך כשנתננו אחת לשני נשיקת שלום בלחי.
הכרתי לו את כל "החברים" שלי והוא מצא חן בעיניהם וכמובן שגם הם מצאו חן בעיניו.
כרגיל ישבתי שיחקנו כלפים וסתם דיברנו. אהבתי להיות איתם, היתה שם אוירה נעימה.
לא שמנו לב שהשעה היתה כבר כמעט 5 ואריאל היה אמור לנסוע בשעה 6 וחצי.
נפרדנו מכולם ויצאנו משם.
"זה בהחלט היה מהנה, לא ידעתי שקבוצת זקנים יכולים להיות כאלה כיפיים" אמר בהתלהבות.
"אני היתי מבקרת פה את סבתא שלי לפני שהיא נפטרה והתחברתי אל האנשים האלה הם מדהימים ופשוט לא יכולתי להפסיק לבקר אותם." הסברתי לו והתפלאתי שאיתו אני יכולה לדבר על הכל,הוא הקשיב לי בתשומת לב רבה בזמן שהלכנו ואפילו לא שמתי לב שהפעם הוא היה בלי המכונית שלו.
כך דיברנו כל הדרך עד שהוא ליווה אותי עד הבית.
"טוב.אז אני מניחה שעלינו להיפרד עכשיו.." אמרתי בקול רגיל.
"אני מניח שכן.." חיקה אותי בחיוך. בחוץ כבר היה חשוך והיה שקט.
חייכתי אליו."אז להתראות..שתהיה לך נסיעה טובה" אמרתי.
ובדיוק כשרציתי להכנס לבניין הוא תפס בעדינת את היד שלי ואחר-כך התקרב אלי ונישק אותי שוב!!!
חשבתי שאני חולמת אבל הסתבר שלו כי שמעתי רעש של כמה מכוניות שעברו בכביש מעבר לבניין.
זו היתה אחת הנשיקות הכי מדהימות שחוויתי איי פעם הרגשתי את זרועותיו החמות עוטפות את מותניי ונהניתי מכל שניה שחלפה.הנשיקה הזאת היתה ממושכת למדיי.
"את הנערה הכי מיוחדת שפגשתי מימיי.." הוא אמר לי בחיוכו הממיס.
חייכתי אליו גם אני."לקח לי קצת זמן להפנים את זה, אבל לא נורא..העיקר שהבנתי לא?" המשיך.
לא יכולתי לדבר מרוב התרגשות. הרגשתי כאבי בטן מוזרים ולראשונה בחיי נהניתי מהם.
אפילו לא חלמתי שבחור כמו אריאל- מקובל, חתיך, מתוק ושכל בחורה היתה רוצה אותו לצידה, יגיד את הדברים המדהימים האלה דווקא לי!!!איך זה ייתכן? שאלתי את עצמי.
"אין לך מה להגיד על זה?" הוא שאל מעט מבוהל.
"מה אני יכולה להגיד לך?" שאלתי בחיוך.
"לא יודע..תגיבי...תגידי משהו.. "המשיך.
"אני מעט מופתעת...לא ציפיתי שמישהו כמוך...יגיד לי דברים כאלה.." אמרתי את מה שהדהד לי בראש.
"מישהו כמוני?"הוא הרים את גבתו השמאלית(גם כך הוא נראה נהדר)
"אתה..יותר מדי טוב בשבילי..." אמרתי בקול שקט והורדתי את מבטי.
"יובל...את יכולה להיות כזאת טיפשונת לפעמים.."הוא חייך חיוך גדול ושוב נישק אותי.כך עמדנו כמה דקות והתנשקנו, זה היה כמו חלום שהתגשם..
"רגע..תראה מה השעה!" אמרתי כשהבטתי בשעון שעל ידי. השעה היתה כבר כמעט 6:15
"אתה צריך לנסוע לא?" שאלתי.
"בשביל להיות איתך אני מוכן לוותר על הכל!"הוא נישק אותתי נשיקה קצרה על הלחי.
נשיקה כזאת קטנה וגורמת לכל כך הרבה פרפרים לרחף בבטן..חשבתי באותו רגע.
"חמוד" חייכתי.
"תשמעי..למה שלא תבואי איתי? אני צריך לקחת כמה דברים לאחותי היא גרה לא רחוק מהעיר, חצי שעה נסיעה." הציע.זה נשמע לי רעיון נחמד, גם כך לא היה לי מה לעשות בבית ואם זו עוד הזדמנות להיות קרובה לאריאל אני בהחלט לא אפספס אותה, הרי בעוד יומיים הוא חוזר לצבא ולא אראה אותו שבוע שלם.
"אני אשמח לבוא" חייכתי.

לאחר שנכנסתי לבית להחליף בגדים נסענו לביתו של אריאל וחיכיתי לו במכונית כשהלך להביא את מה שצריך להעביר לאחותו.
כל החצי שעה צחקנו ודיברנו הי מאוד כיף לבלות איתו.
סוף השבוע הזה היה הכי מדהים שאפשר! ואני בטוחה שלעולם לא אצליח לשכוח אותו גם אם ארצה!


הבעיות שלנו החלו כשדורון גילה על הקשר שלנו. יום חמישי לאחר שבועיים כשאריאל הגיע למשרד דורון ראה אותנו מתחבקים. על פי הבאת פניו נראה שהוא לא אהב את זה.
"אריאל!בוא למשרד שלי!" הוא אמר בקרירות. נבהלתי מתגובתו בקרה של דורון, מעולם לא ראיתי אותו כך. הוא תמיד היה בוס טוב, התייחס לכולם בחמימות ופשוט נהניתי לעבוד איתו, אבל לפתע תקף אותי חוסר ביטחון.
לא הבנתי למה שיפריע לו שבנו יצא איתי..אבל אז נקלט לי...איתי- עם סתם מזכירה פשוטה...
דורון בטח ירצה את הטוב ביותר לבנו, הוא בטח ירצה איזו בחורה מבית עשיר, אני לעומת זאת מבית רגיל, מעולם לא הינו עשירים אבל תודה לאל גם לא החסירו ממני דבר, היתי בת יחידה וההורים שלי עשו למעני הכל הערכתי אותם מאוד על כך.
המשכתי לעשות את עבודתי כדי להוציא מהראש את המחשבות המעיקות הללו.
אך ככל שהזמן עבר הביטחון שלי פחת ופחת.
לאחר כמה דקות אריאל יצא מהמשרד של אביו ולראשונה בחיי ראיתי אותו כועס.
מעט חששתי לשאול אותו מה קרה אבל בכל זאת שאלתי.
"אריאל מה קרה?" שאלתי
הוא לקח כוס מים ושתה.
"כלום.." ענה ונראה עדיין נרגז.
שתקתי. הוא הביט בי ולפתע מבטו התרכך.
"אני מצטער את לא אשמה.." אמר וחיבק אותי.
"אני חייב ללכת, אתקשר אלייך יותר מאוחר.." אמר, נתן לי נשיקה מהירה על השפתיים ויצא עוד לפני שהספקתי להגיב.
בסוף היום כשהשעה כבר הייתה כמעט 4 דורון יצא מהמשרד שלו והתקדם לכיוון דלת היציאה כשהוא אומר לי משהו כמו "ביי" ואז הוא לפתע עצר והתקרב לשולחן שלי.
"יובל, חמודה תשמעי..הקשר שלך עם אריאל..הוא לא במקום, אני מכיר את הבן שלי והוא יוצא עם הרבה בחורות ופוגע בהן, את בחורה חכמה ואני לא רוצה שתפגעי ממנו וכמו-כן אני לא רוצה שתערבבי חיים אישיים ועבודה, אנחנו זקוקים לך בארגון" אמר, אך בנימה שלו לא נשמה איום, אלא עצה מאב לבת.לא ידעתי מה להגיד לו פשוט שתקתי ותכננתי מתחת לאיזה שולחן אפשר להתחבא והתפללתי שתבלע אותי האדמה, למזלי דורון יצא לאחר שאמר את כל זה.
אריאל יוצא עם הרבה בחורות? חשבתי לעצמי וזה פגע בי, היתי בטוחה שהוא מרגיש כלפי משהו אחרי כל המילים היפות שהיה אומר לי במשך התקופה הקצרה שיצאתי איתו.הלכתי לבית וכל הדרך חשבתי על כל מה שקרה.
הבית שלי כרגיל היה שקט וריק, כמה חבל שאין לי אחים..חשבתי באותו רגע. השקט הזה הפחיד אותי לפעמים.
הרגשתי שאני חייבת לדבר עם מישהו אבל לא היה עם מי..פשוט לקחתי דף ועט וכתבתי את כל מה שאני מרגישה. היתי עושה את זה כל פעם שהרגשתי כך.
לאחר כשעה נרדמתי על השפה וצלצול הטלפון העיר אותי.
"יובלי את רוצה לצאת לאנשהו?" נשמע קולו הרך של אריאל. זה כל כך שימח אותי הוא התקשר.
"אולי תבוא אלי ותסביר לי מה קרה?" ביקשתי ממנו.
"ההורים שלי לא בבית הם עובדים עד מאוחר."הוספתי.
לאחר כמה דקות אריאל הגיע.פתחתי לו את הדלת ונתנו אחת לשני נשיקת שלום.
הוא הסביר לי בדיוק את מה שדורון אמר לי. שהוא לא רוצה שיערבבו בין עבודה לחיים אישיים.
"לא משנה מה הוא יגיד! זה לא מעניין אותי!"אמר ברוגז.
"אני אוהב אותך..." אמר בקול שקט.הופתעתי לשמוע את המשפט הזה.איך הוא הספיק להתאהב בי?למה דווקא בי? ועוד אלף ואחת שאלות כאלה הציפו את ראשי, אך לא שאלתי כלום, אלא פשוט נהניתי מהרגע המקסים הזה. אני כבר היתי בטוחה שאני אוהבת אותו, אחרי כל הרגעים הקסומים שעברתי איתו, אחרי ההרגשות הנהדרות שהוא נתן לי להרגיש כשהקשיב לי ותמך בי, הוא היה בהחלט "האחד" שלי!
אבל לא היתה לי כל כוונה לסכסך בין אב לבן!
חייכתי לו כשאמר לי שהוא אוהב אותי." גם אני אוהבת אותך" אמרתי והתחבקנו בחיבוק נעים, בזרועותיו הרגשתי כל כך בטוחה.
"אבל אני לא מוכנה לסכסך ביניכם!" הוספתי.
"הוא מעולם לא התערב בקשרים שהיו לי עם בחורות אחרות ועכשיו..כשסופסוף אני מתאהב במישהי הוא עומד בדרכי?" אמר מרוגז.
"אולי הוא צריך זמן...יכול להיות שיום אחד הוא יבין שזה לא סתם עוד קשר קצר שיגמר מהר..." אמרתי.
"אני לא יודע..וגם לא אכפת לי מה הוא חושב!"ענה
"אבל אני לא רוצה לדבר עליו..אני רוצה לדבר עלינו" הוא חייך והתקרב אלי.
"כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך?"שאל.
"כן, וגם אני אוהבת אותך!הבן של הבוס שלי" גיחכתי.
 


נוסף: February 23rd 2006
מספר: יובל
דירוג:
כניסות: 450
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-27 14:34:38
הדירוג שלי:


תמשיכי יובלי זה מהמםםם

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-26 23:52:24
הדירוג שלי:


יובליייי זה סיפו מעלללFFFF תמשיכי לכתוב אני מחכההה!!!

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-26 22:47:48
הדירוג שלי:


סיפור מהמםםםםםםםםםם...!!!!
ואת כזאת חמודה:))

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-26 15:10:19
הדירוג שלי:


מאמי אני מהסיפור ( נדמה לי שאהבתי:/ )

שאלת אותי עם חברה שלי יודעת מזה..

אז כן היא יודעת אבל דיברנו על זה והיא הבינה אותי כי נדלקתי עליו ורק אחרי כמה זמן אני והוא היינו ביחד לא בזמן שהיא ממש אהבה אותו

דברי איתייי:-*

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-26 10:06:44
הדירוג שלי:


יוווווווו זה הסיפור הכי יפה שקראתי בחייםשליייייייייי
תמשיכיייייייייי יובלליייייייייייייייי
אוהפתתתת....

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-25 23:14:48
הדירוג שלי:


סיפור מדהיםם נהניתי לקרוא כל מילה ומילה
תמשיכי במהירות האפשרית מחכה בקוצר רוח

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-25 21:58:25
הדירוג שלי:


סיפור מהמממםםםםםם...תמשיכיייי

~~הבן של הבוס שלי.פרק ג'
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-02-25 18:22:05
הדירוג שלי:


יובליייי סיפורר מהמםם אהבתי אני כל יום מחכה שתכתבי את הפרק הבא..
תמשיכי זה מהמםם
אוהבת..




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים