אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

אהבה של קיץ - חלק א'.

בחופש הגדול של שנה שעברה נסענו אני ו-2 החברות הכי טובות שלי לאילת. בהתחלה רצינו להיות באכסניה...לא במלון 200 כוכבים כי בראסמי באנו כדי ליהנות ורוב היום נהיה בחוץ, לא כדי לשרוץ כל היום במלון ולהיות בבריכה. :/

בסוף היינו במלון 3 כוכבים...כזה של נוער.

כל כך התלהבנו מהנסיעה: ניסע רק אנחנו, נבלה, נתפוס צבע, נכיר בנים. מה רע? חיים טובים.

קנינו מלא בגדים חדשים, ממש כאילו אנחנו טסות לחו"ל. :)

הגענו למלון... היו בלובי המון ילדים וילדות בגיל שלנו. אין היינו בפאנן הרגשנו כאילו בחלום. סופסוף חווופש!

הנסיעה הייתה ל-4 ימים. ביום הראשון התלהבנו מהטיילת ומהקניון...ישר קפצנו לשם אחר כך חתכנו לים...שמש חם כוסונים.

אני קצת ילדה בעייתית אני מודה, לא יודעת למה אבל יש לי אובססיה שאני חייבת לישון צהריים. אפילו שהייתי באילת, כאילו, דה ביג פאקינג סיטי, הייתי חייבת. חחחח אתם בטח מזה צוחקים עליי, אבל אין מה לעשות ככה אני.

באותו מלון שהיינו בו, בקומה למעלה, הייתה חבורה של איזה 6 בנים.

כולם היו מזה שווים, אבל היה להם את האחד הזה...שהוא היה הכי פופולרי ומן מנהיג כזה?

כולם ליקקו לו ועשו כל מה שהוא אמר.

איך שראיתי אותו, שהסתכלתי עליו היה מן קליק כזה. אי אפשר להסביר..

לירז הלכה לרשום אותנו ולהשכיר לנו חדר, בזמן שאני וחגית ישבנו שם.

הלובי היה מפוצץ והשולחן היחיד שהיה פנוי היה לייד השולחן של הבנים האלה.

אחד מהם קם והזמין אותנו לשבת איתם. אמרנו להם שאנחנו כבר טסות למעלה. הוא הבין את המסר וחזר לחברים שלו..

נרשמנו והכל, עלינו לחדר מס' 307. החדר היה חמוד ביותר. הקירות מסביב היו צבועים בצבע כחול והיו עליהם מלא ציורים של דולפינים מתוקים.

הכנסנו מהר את כל הבגדים בארון. רבנו מי תשים מה באיזה מדף. חחח ממש כמו 3 פאקצות סתומות.

קבענו שבערב קורעים את העיר ויוצאים לאיזה מועדון טוב. דפקנו הופעה, התבשמנו, התאפרנו, והלכנו למועדון.

ווא ווא רק נכנסנו וכבר ראינו פול אנשים, כולם רוקדים נהנים. חלק היו שתויים חבל על הזמן, קפצו כמו גורילות.

התקרבנו לכיוון הרחבה, התחלנו לזוז לנו לצלילי הקצב המקפיץ כשלפתע ראינו את החבורה הזו של הבנים מהמלון שלנו. הם רקדו שם כמו משוגעים. וגם הוא היה.

חגית אמרה לי שכשהיא ירדה לבחון את המלון בזמן שישנתי לי צהריים, היא פגשה אותו. הם ירדו יחד במעלית.

היא אמרה שקוראים לו בן והם דיברו. היא סיפרה לו שהיא באה עם עוד 2 חברות שלה, והוא שאל מאיפה אנחנו.

היא לא שמעה אותו טוב והבינה "איפה אנחנו" במקום מאיפה, היא אמרה לו שלירז מסדרת את הכל בארון ושאני יושנת צהריים.

הוא צחק ואמר שאני ממש מטומטמת שאני יושנת פה.

כנראה שהם זכרו את הפרצופים שלנו, הם באו אמרו שלום וזה..אני לא כל כך התייחסתי הם סתם נראו לי חבורה של אידיוטים שבאו לאילת רק כדי לתפוס כוסיות.

למחרת בצהריים הבנות הלכו שוב לים, קמו בבוקר התארגנו הכל...אני הייתי עייפה מאתמול בלילה במועדון נשארנו עד הבוקר אמרתי להם שאני נשארת לישון צהריים. חטפתי צרחות מזעזעות שעור התוף שלי נקרע, אבל בסוף הן נכנעו ועזבו אותי. אמרו לי שהן יהיו לייד הבקתה של המציל השווה, ושאם פתאום יתחשק לי לבוא אני יודעת איפה למצוא אותן.

טוב נשארתי לבד. סופסוף קצת שקט!

ישנתי לי בכיף עד שלפתע הרגשתי תוך שינה שמישהו מסתכל עליי.

לא פקחתי את העיניים המשכתי לישון, הייתי יותר מדי עייפה בשביל זה.

פתאום שמעתי מישהו אומר "גל?" הוא חזר על זה לפחות עוד 3 פעמים כדי שאני אהיה בטוחה שקוראים לי, ולא, לא בחלום.

פקחתי בעדינות את העיניים וראיתי אותו, את בן, עומד בחדר.

חשבתי שאני חולמת אז מהר מאוד עצמתי את העיניים וחזרתי לישון.

לפתע שמעתי שקוראים בשמי שנית, הבנת שאני לא חולמת ואמרתי "מה? מה אתה רוצה?", כולי עייפה.

"אני מצטער שאני מפריע לך.. כל החבר'ה הלכו לים ולא הלכתי איתם, הם אמרו שאני אבוא יותר מאוחר אם בא לי."

"נו, ומה אתה רוצה ממני?"

"אני יכול להישאר פה?"

"מה, וכאילו אתה רוצה שאני אשעשע אותך?" אמרתי באדישות כשאני מפהקת.

"לא, אני יכול לישון פה?"

חשבתי שהוא צוחק אז לא התייחסתי. כשהוא חזר על זה שאלתי "איפה פה?"

"כאן, איתך" הוא ענה.

"חחח מה?" צחקתי.

"אין לי כוח ללכת לים עכשיו ואני גם ככה עייף."

"טוב מה אתה קודח...תישן פה." אמרתי, מצביעה לעבר הרצפה, וישר סובבתי את הראש לכיוון השני תוך כדי הימרחות על הכרית.

"איפה פה?" הוא שאל כאילו לא מבין.

"שיואו מה החלטת לשגע אותי?! פה, קח סדין שים על הרצפה ותישן!"

"מה?"

"כן, איפה אתה רוצה לישון, על הראש שלי??"

"במיטה, ליידך."

"אה?"

"נו מה עשי כבוד לאורח, על הרצפה? איזה מן כבוד זה?"

"עזוב אותך בן בחייך, לך לים תסתובב עם חברים שלך חפש כוסיות תן לי לישון באמא'שך.." אמרתי ועצמתי את העיניים.

"כוסיות? זה כל מה שאת חושבת שיש לי בראש?"

"סליחה, זיונים..." עניתי בלגלוג.

"אז תדעי לך שלא." הוא בא ליידי.

"שיואווו איתך! קרציה! טוב נו בוא כבר לפני שתשגע אותי לגמרי!" אמרתי ודפקתי עם היד על המזרון, ליידי. זזתי קצת אחורה ופיניתי לו מקום לישון. הוא בא לשכב מאחוריי ואמרתי לו "ואוואו...לא מאחורה! שכב פה." מזהירה.

"מה את פוחדת שאני אזיין אותך מאחורה מתוך שינה?" הוא אמר וצחק.

"מה קשור"

טוב הוא הבין שהוא מתחיל לעלות לי על העצבים ואני עוד שניה דופקת לו תכרית בראש אז הוא שכב איפה שאמרתי לו.

"יש לך עוד כרית?"

"לא מאיפה לי עוד אחת"

"טוב לא נורא, אז נתחלק באותה אחת." אומר ומושך אותה קצת לכיוונו. מניח את הראש.

"אתה גנוב על כל הראש אה?" אמרתי. "תשן, תשן קצת אולי זה יעזור לך." אמרתי מתנשפת, וסוף סוף חוזרת לישון.

שניות בודדות של שתיקה ואז אמרתי "איזה מזל שחברות שלי לא פה וחוזרות מאוחר. אם הן היו רואות אותך פה הן היו חושבות ש.."

"שמה?" הוא הסתובב כשפניו מולי ושאל.

שתקתי, לא רציתי להגיד.

הוא קלט שאני נבוכה אז הוא חייך, ונשאר ככה מולי עם הראש על הכרית.

כשראיתי שהוא מסתכל עליי הכרזתי "לילה טוווב!" - סימן שיפסיק ויעוף לישון.

"אה, ואם אתה בועט או נוחר אני קורעת אותך!" מילמלתי. הוא גחגך.

לא הצלחתי להירדם חזרה. הסתובבתי עם הראש מצד לצד, בהתחלה הסתובבתי לצד השני, לא מול הפרצוף שלו. אחר כך חזרתי שוב. ואז שוב הסתובבתי. לא מצאתי תנוחה נוחה. הוא נשאר כל הזמן הזה באותה תנוחה. הוא עצם עיניים.

כשחזרתי לישון כשפניי מול פניו, לא יכולתי לעצור את עצמי מלהסתכל עליו. ממש נאבקתי עם העיניים אם לישון או להתבונן בו. הוא נראה כזה מתוק כשהוא יושן. התבוננתי, תחילה בעיניו, מעניין ממי הוא קיבל את העיניים האלה - מאימא שלו או מאבא שלו. אט אט ירדתי לאיזור האף והשפתיים. שקעתי בהן. נראות רכות כאלה.

לא שמתי לב שהוא פקח את עיניו וראה אותי, לפתע אני רואה ששפתיו נעות ואני שומעת אותו אומר "את לא יושנת?" ככה, בתמימות, למרות שידע שעשיתי לו ממש בדיקת פנים כשהוא ישן.

נלחצתי לרגע כי נבהלתי מקולו, אבל מהר מאוד עשיתי את עצמי ואמרתי בציניות "איך אני אמורה לישון אם אתה נושם לי בתוך הפרצוף?!"

הסתובבתי כשפניי מסתכלות למעלה עצבנית, מניחה את הידיים מתחת לראש ובוהה בתקרה. מייד שמתי לב שהשמיכה קצת ירדה למטה והייתי עם מכנסונים קצרים, אז ישר התביישתי והרמתי את השמיכה. ואז חזרתי להניח את ידיי מתחת לראש. הוא חייך. הוא קלט שהוא הצליח לעצבן אותי.

"יואו אני לא יכול יותר עם החום הזה!" אמר בעודו מוריד את החולצה, מותח מעליו את הג'ינס כשהתחתונים הלבנים של קווין קליין מבצבצים להם, דפק אנחת עצבים תוך כדי וחזר לשכב.

הצצתי לצד לשניה עם העיניים. חזרתי להסתכל לתקרה.

"על מה את חושבת?" הוא שאל.

"ממ..סתם שאתה צודק, אתה זוכר מה אמרת לי בפעם הראשונה שנפגשנו?" יותר נכון לחגית..

"מה?" הוא הסתקרן.

"שאני דפוקה שאני יושנת צהריים.." הוא הקשיב.

"אז אתה צודק, ולא רק אתה, גם חגית ולירז. כל הזמן הן רוצות שאני אצא איתן, ומשכנעות אותי לא להישאר במיטה. כאילו..אני באילת, פאקינג אילת! כל אחד עושה פה כל כך הרבה דברים, חוץ מלישון צהריים!" אמרתי משכנעת יותר ויותר את עצמי, קמתי קצת עם השמיכה ובאתי לקום.

"לאן את הולכת?" הוא שאל מייד.

"אני הולכת לחפש את הבנות. אין מצב שאני נשארת במלון!" עניתי, כולי באקסטזה.

"מפריע לך לישון עם מישהו בלי חולצה במיטה, נכון?" הוא אמר ועצר אותי בדיוק כשבאתי לקום.

"לא קשור!" ניסיתי לשכנע. "מצידי תשן ערום!"

"באמת??" הוא בא להוריד את המכנסיים.

"לא במיטה שלי!" אמרתי בקול כשפרצוף על פניי.

קמתי מהמיטה,באתי לארון והרהרתי לעצמי מה אני אלבש..

"את הולכת לים?"

"כן."

"טוב.."

לרגע חשבתי שהוא יקום, ילבש את החולצה ויכריז שהוא בא גם לים לחפש את החברים שלו, אבל אז הוא המשיך "אם תראי את החבר'ה מסרי להם ד"ש." הוא אמר, פרש את כל גופו על המיטה מאושר מהמרחב הגדול. אחר כך הסתובב על הצד ועצם את עיניו.

"מה?" שאלתי בפליאה. "אתה לא רוצה לבוא?"

"לא, אני נשאר לישון, מה את חושבת שסתם זיינתי לך תשכל שאני עייף?" הוא אמר תוך כדי שעיניו עצומות.

"טוב, אז, אהה.. אני ישאיר לך את המפתח מתחת לשטיח בחוץ, וכשתרצה לצאת תפתח מבפנים ותנעל איתו, טוב?"

הוא הנהן בראשו.

"מה אני אלבש?"

הסתובבתי לארון והתחלתי להוציא בגדים.

הוא היה בשקט, הוא נרדם.

"אני חייבת פיפי דחוף.." אמרתי לעצמי, זורקת את הבגדים על השולחן לייד ורצה לשירותים.

חזרתי, הוא ישן כבר לגמרי. בקושי הרגשתי בו שהוא היה איתי בחדר...

התביישתי להחליף את החולצה ליידו, אבל אם הוא כבר יושן, אז סבבה הוא לא מסתכל.

בכל מקרה הסתרתי את החלק הקדימי של הגוף, הורדתי מהר את הגופיה הסגולה שישנתי איתה, ולבשתי בזריזות את החולצה הצהובה שבחרתי, מסתירה תוך כדי את החזייה.

באתי להחליף את המכנס הקצרצר לג'ינס, כמעט הורדתי אותו לגמרי כשפתאום הוא הפתיע אותי מאחורה.

"ואו מה אתה גנוב באתי להחליף תמכנס!!" צעקתי.

עכשיו ראיתי את הבטן החלקה עם הריבועים שלו, ביחד עם הג'ינס וכל הגוף ההורס שלו. יכלתי להבין בשניה למה כל הבנות רודפות אחריו.

הוא התקרב אליי קצת ואמר "מה, תגידי מה הקטע שלך?" הוא התקרב יותר כשעניתי לו "מה? איזה קטע?" וכשאני קצת מתחילה להתרגש, ושומעים עליי.

"את מתביישת ממני שאני ככה אה?" הוא אמר, כשהקול שלו נמוך והוא קצת מזכיר את הקול של יהודה לוי כשהוא מדבר עם מיטל, פנים מול פנים.

"אמרתי לך כבר שלא!" פסקתי.

"אה כן? אז למה את כולך רוטטת?"

הוא ראה לפי שפת הגוף שלי שאני לחוצה משהו פחד.

עכשיו הוא כבר היה ממש קרוב אליי כי הלכתי עד הסוף אחורה ונשענתי על הארון. הוא הסתכל לי בעיניים. "אני לא.." לא היה לי מה להגיד, זה נכון, באמת הייתי לחוצה. הוא הוריד לאט מבטו אל שפתיי. פניו התקרבו אליי יותר, ואז הוא נישק אותי.

תחילה נשק בעדינות על שפתיי, נשיקה של ילדים קטנים. אחר כך הלשון נכנסה לעסק.

עצמתי את העיניים ונסחפתי...

פתאום סטרתי לו. "מה אתה עושה?!"

"אחח.." הוא אמר, מניח יד על הלחי.

 

למחרת, כשהיינו אני וחברות בדרך לארוחת הבוקר, ראיתי אותו.

הוא לבש חולצה תכולה ומכנס של בילאבונג.

"היי.." הוא ניגש אליי ואמר שלום.

"היי.." חשבתי.

"מה קורה?" 

"בסדר מה איתך?" עניתי, כשעיניי מתגלגלות, בזלזול.

"וואלה אש. איך היה אתמול?"

"כיף."

"כן, נהניתם?"

"בטח."

"מה איתנו היום?"

"מה איתנו?" עניתי מתחכמת.

"את שונאת אותי." הוא אמר, וחייך חיוך קטן.

"אני לא." לא יכולתי להתאפק וחייכתי גם.

"מה דעתך, בערב לבוא איתי לטיילת נאכל גלידה?"

"רק כדי שלא תשנאי אותי." אחר כך הוסיף.

"גלידה?"

"כן מה יש?"

"אתה אוכל גלידה?"

"לא, רק כוסיות. בטח מי לא אוהב גלידה?". "נו, אז מה את אומרת?"

לירז הגיעה.

"גל תגידי תכננת יציאה להיום?"

"לא." עניתי..

"כן, היא באה איתי לגלידה!" הוא קפץ פתאום.

"לגלידה?" היא צחקה. עשיתי פרצוף.

"כן."

"אתה אוהב גלידה?"

"כן, אני אוהב גלידה. אני מת על גלידה!" הוא אמר בעודו מסתכל אליי ומחייך.

"טוב, אז תבלו." לא הבינה מה קורה פה אבל לא היה לה מה להגיד אז העדיפה תבלו.

"תודה.."

היא חזרה לחגית... הן תיכננו בערב לצאת שוב פעם למועדון. כל כך נהנינו בפעם שעברה!

דפקתי בו מבט והוא אמר "טוב אז אני אאסוף אותך ב-8 מהחדר. ביי."

"ביי..." מילמלתי.

 

אחר כך לא ראיתי אותו יותר עד הערב, חוץ מבארוחת הבוקר. הוא ישב בחדר האוכל של המלון בכניסה, ממש בשולחנות הראשונים, עם כל החברים שלו וצחק בלי הפסקה. אני הייתי קצת יותר בפנים עם חגית ולירז וראיתי אותו. הוא לא ראה שהסתכלתי עליו. פעם אחת רק הוא שם לב, הוא חייך אליי ואני החזרתי לו חיוך.

ישר אחרי הארוחה עליתי לחדר, קפצתי קפיצת ראש לתוך הכרית הרכה ועצמתי עיניים.

לא יודעת למה אבל הנשיקה הקצרה של ה-2 וחצי שניות שהייתה לנו אתמול לא יצאה לי מהראש. חשבתי גם על העיניים הירוקות האלה...איך הוא מחייך...איך הוא מנשק...איך הוא..פתאום לירז נכנסת לחדר.

"נו גללל! מה את שוב יושנת?! עכשיו קמנו!"

"אני יודעת פשוט אני עוד עייפה רצח מאתמול מאמי..קמתי רק בשביל הארוחת בוקר."

"אני ארצח אותך! קומי אנחנו יוצאות לסיבוב שופינג בקניון יא עצלנית אחת!"

"לא אין לי כוח פליז..."

"שום פליז ושום זיבי. קומי ע-כ-ש-י-ו!" היא אמרה ומשכה אותי ביד מהמיטה.

"אוף..קרציה..אין לי מה ללבוש את לא מבינה"

"בואי נבחר לך!"

היא פתחה את הארון, חיפשה חיפשה ואז הוציאה שמלה. לבשתי אותה.

השמלה הייתה ורודה, ועליה היו פרחים לבנים וסגולים. משהו עדין, בייבי.

היא עשתה לי פן, התאפרתי. היא התארגנה ויצאנו.

לקחנו כסף ופלאפון.

כשעברנו בלובי הרבה בנים הסתכלו עליי, הסמקתי קצת.

כשיצאנו מהכניסה, איפה שהבריכה של המלון, לא שמתי לב שבן ישב שם על כיסא נוח עם 2 מהחברים שלו: מעוז ונתי. כשעברנו שם הוא מייד הסתכל עליי, ומעוז סימן לו עם העיניים.

לירז שמה לב וסיפרה לי. "שמעי, הבן הזה הוא נורא חמוד, אה?"

"מי? על מי את מדברת?" שאלתי אותה.

"אל תשחקי אותה תמימה, גלידה אה?"

"אהה..בן?"

"כן, עכשיו שיצאנו הוא הסתכל עליך נשמה שלי. אותי לא עשו באצבע. יש ביניכם משהו ואת לא מספרת לי!"

"באמת שלא.."

"טוב נו, בואי. אויש תראי את זה שם...."

המשכנו לנו.

 

המשך יבוא.


נוסף: November 15th 2006
מספר: La_Bonita
דירוג:
כניסות: 1074
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


אהבה של קיץ - חלק א'.
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-11-22 21:52:31
הדירוג שלי:


וואי סיפור מדהים תמשיכיייי!!!

אהבה של קיץ - חלק א'.
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-11-21 08:12:07
הדירוג שלי:


סיפור מממש יפההההההה :]

תמשיכיי :]

אהבה של קיץ - חלק א'.
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-11-20 21:29:51
הדירוג שלי:


אהבתתתי :]] תמישייכיי

אהבה של קיץ - חלק א'.
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-11-19 17:32:48
הדירוג שלי:


יו סיפפור באןזונה..

המששךךך דחוףףף..:P

אהבה של קיץ - חלק א'.
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2006-11-19 07:33:08
הדירוג שלי:


יאווו מעלף :]
תמשייכייי מהררררררררררררר,





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים