אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 31

הלכתי לבית שלו.. ראיתי שלא היה שם אפחד אז פשוט ניכנסתי... קראתי אמיר.. ואפחד לא ענה לי.. התקדמתי לכיוון החדר שלו... ולא תאמינו בחיים.. מה שאני ראיתי שם...........
את אמיר חבול, פצוע עם דם שוכב על הרצפה ממש כמעט גמור!!!
בלי לחשוב פעמיים הדבר הראשון שעשיתי זה להתקשר לאמבולנס שבא בדקות אחדותת!!
כשהגיע האמבולנס נסעתי איתו לכיוון הבית חולים.
זה היה מפחיד אני לא ישכח את זה בחיים עלו לי מחשבות שלא ניתן לתאר אותן בכללל כ"כ דאגתי זה היה טירוףףףףף.
לא הודעתי לאפחד עדיין מה שקרה כי לא רציתי להדאיג את אמא שלו... או את אבא שלו... ממש פחדתי לא הבנתי מה פירוש התרגיל הזה, אבל ידעתי שמשהו רע מסתתר מאחורי כל הסיפור.
אמיר ניכנס לחדר ניתוח שערך כמה שעות טובות.
בשעות האלה כבר התקשרתי להורים שלו... שדאגו מאוד ובאו הכי מהר שרק יכלו.
המחשבות עדיין התעופפו לי בראש.. הרגשתי שידעתי מי עשה ולמה... חיברתי הכל... אבל עדיין שמרתי על זכות השתיקה.
הייתי מוקפת בשוטרים, בלשים... רצו לקחת אותי לחקירה כי בעצם אני זאת שבאתי והזמנתי את האמבולנס...
ידעתי שכאשר השמועה תתפשט הדבר ה-1 שיגלו.. זה שאני יוצאת עם אמיר בסתר עד היום.. וזה היה אחד הפחדים הגדולים שעטפו אותי בצמרמורות ופחד.
כ"כ הרבה שאלות ודווקא אליי כולם באו, הייתה לי כבר סחרחורת ולא יכולתי יותר, אבל הייתי חזקה מאוד חזקה.. לא בכיתי אמנם דאגתי אבל לא איבדתי עשתונות.. הסימני שאלה שהתרוצצו לי בראש.. זה מי...? למה...? איך...? ולשם מה...?
כמה פעמים אמרתי את המשפט אני שומרת על זכות השתיקה אני כבר לא זוכרת..
עד ש.. נלקחתי לחקירה... שזה היה הסיוט של החיים שלי.
התלוויתי בליווי של שניים מהשוטרים לתחנה.
זאת הייתה חפירה אמיתית!!! סיפרתי להם בדיוק איך באתי למה באתי הכל... בהתחלה חשבו שיש לי קשר אבל לסוף שיחררו אותי אחרי איומים שישאירו אותי 48 שעות.
אמיר עוד הייה בבית חולים כמובן מחוסר הכרה... אחרי ניתוח קשה.. שבזכותו יצא מכלל סכנה.
הוא היה דקור 7 פעמים.. ברגלים.. בישבן.. בכל מקום כמעט.. פניו היו חבולות זה היה מחזה שקשה לראות.
ואז קיבלתי את הטלפון שלו בעצם חיכיתי...............
אני:"הלו?"
"תיארתי לעצמי" אמר.
זה היה אליאב... אחי.
אני:"אליאב, אין לי מה להגיד..."
אליאב:"אל תתטרחי לחזור הבייתה אפילו.."
אמר בעצבות רבה.... הוא אפילו אל השקיע מאמץ על צעקות וכל מיני כאלה.. הוא היה חד וישיר... הוא ניתק תטלפון וסגר אותו לגמרי.
בפעם נשברתי.. הדמעות בעיינים הציפו אותי.. עד שזלגה לה הדמעה מעצמה... הכל היה ברור לי עכשיו.. בהמשך תדעו.
מבית חולים לא זזתי עד שאמיר פתח את עיניו...
לאחר כמה שעות שעוד שנייה כבר נשפכתי מעייפות אחד הרופאים קרא לי.. ולהורים של אמיר מכייון שהוא פתח את עיניו.
"בזהירות, עדיף שאמיר כרגע לא יבזבז שום אנרגיה שגם ככה אין לו" אמר הרופא.
ניכנסתי אל החדר.. אמיר היה על הפנים.. בחיים לא ראיתי אותו במצב כזה בחיים.. אמא שלו התחילה לבכות ושאלה מי עשה לו את זה... אבל היא הלחיצה אותו והרופא ביקש שתצא להירגע...
אבא שלו הרגיש שאנחנו רוצים לדבר אז גם הוא יצא החוצה...
אמרתי לו:"אמיר, אל תגיד אף מילה... פשוט רק תקשיב"
הוא הביט בי במבט מוזר כזה... מרחם... הוא לקח לי את היד ולחש:"ששש... תחזרי מחר.." מממממממשש מוזר הוא היה כאילו רצה להגיד לי משהו עוד לפני שאני יגיד... בסופו של דבר הקשבתי לו ונסעתי... היה כבר כמעט בוקר.. לא ידעתי אם לחזור הבייתה או לא..
בסופו של דבר התקשרתי לאוראל והלכתי לישון אצלה.
הפאלפון שלי לא הפסיק לצלצל...! חסומים סיון חברות באלגן.. פשוט כיביתי אותו.
באתי לאוראל שפוכה בקושי הצלחתי לספר לה מה קרה.. פשוט נירדמתי.
שהתעוררתי אוראל לא הייתה, השעה הייתה 7 בערב.. היא השאירה לי מכתב..
"עדן הלכתי לכמה סידורים עם אמא שלי תתקשרי שאת קמה אין אפחד.. אוהבת אוראל."
מהר מהר קמתי התקלחתי אצלה לקחתי מאוראל ג'ינס וחולצה ושוב נסעתי לבית חולים... לאמיר.
הדלקתי תפאלפון... סיון שלחה לי הודעה:"איפה את?? את לא נורמלית את ממש מדאיגה אותי תחזרי אליי" , ממש לא החזרתי לה הודעה ולא כלום...
הגעתי לבית חולים.. היו מלא מלא אנשים.. אפשר להגיד שטיפה התביישתי.. אמיר הרגיש הרבה יותר טוב הוא יכל לדבר כבר.
הוא ביקש מכולם שיצאו ויתנו לנו להיות לבד... נישארנו לבד.. והמתח רק גבר.
"תתקרבי אליי" אמר.
התיישבתי לידו... הוא החזיק לי את היד..שוב.. ואמר:"אני מניח שאת יודעת מי עשה לי את זה"
שתקתי והוא אישר לי את המחשבה...
"אחיך ורותם, לא פחות ולא יותר וזה רק מתחיל" שתקתי לא אמרתי מאום.
הוא המשיך... "תבחרי, או אני או הצד השני" הוא ממש העמיד לי עובדה ישירה!
העמיד אותי במצב קשה... "יאללה תבחרי!!!!! ותזכרי ברגע שאת בוחרת בהם מבחינתי את אפר של גופה...!!!" נפגעתי ממנו כ"כ אני זאת שעמדתי לצידו ואפשר להגיד שהצלתי לו תחיים.. למה חצי שעה אחרי אם אפחד לא היה רואה אותו הוא היה גומר!!
באותה שנייה קמתי מהכיסא נעדמתי דום מוחלט.. חייכתי חצי חיוך ואמרתי לו:"אני בוחרת בזה שיהיה איתי לנצח באלה שתמיד יישארו איתי ביקר לי באליאב!!!"
הוא רצה לבכות דמעות של דם... אבל התאפק סיבבתי לו את הגב ואז הוא תפס את היד שלי חזק חזק ואמר:"עכשיו גם את בסכנה!"
לא האמנתי על הדיבור שלו.. על הפה שלו.. על הליכלוך.. מחקתי אותו באותו רגע מכל מקום שהוא היה לי בגוףף.. אויב.. זהו שמו החדש...
נסעתי מהר מהר לבית פתחתי את הדלת נסערת ואחי עמד מולי... הסתכלתי לו בעיינים ופשוט רצתי וחיבקתי אותו הכי חזק שאפשרררררר...
"עדן ? מה אני מבין מהחיבוק הזה??"
עדן:"עזבתי אותו, עזבתי הכל הוא נתן לי בחירה בחרתי בכם... אני מצטערת על הכל לא ידעתי מי עומד מולי!"
הוא חייך אליי ואמר לי:"אני סולח לך את אחותי ואני ישמור עלייך מכל דבר..."
ישבתי איתו וסיפרתי לאחי בדיוק הכל.. אפילו את המשפט האחרון שאמר לי כשיצאתי מהבית חולים... שזה הדליק אותו מאוד מאוד.
סיכמנו ת'שיחה ב"יהיה טוב אני מבטיח לך"
סיוון מזה חיבקה אותי ואמרה לי:"את משוגעתתתת כמעט התעלפתי בגגגגגלךךך, אני כ"כ שמחה שחזרת למקום שאת צריכה להיות בו עדן את פשוט לא מתארת לעצמך!!!"
אני:"הייתי צריכה להקשיב לך מההתחלה.."
סיוןן:"עזבי שטויותת בואי בואי נכיון משהו לאכול בטח לא אכלתת כלום"
באמת עשינו ארוחה כזאת רק אני והיא ודיברנו על הכל.. היא סיפרה לי על רותם.
סיון:"אין לך מושג כמה רותם דאג לך.. הוא אפילו לא נירדם בלילה.. הוא עדיין אוהב אותך.."
אני:"את זה הוא אמר לך?"
סיון:"לא צריכים להגיד.."
אני:"טוב עזבי את זה עכשיו... אני מעדיפה לא לדבר על זה למה זה מדכאא אותיי, אז מה איתך? עוד מעט חתונה אהההה?"
סיון:"בעזרת השםם עדן בעזרת השםם!!"
כשסיימנו לאכול קראנו קצת לאוראל שתבוא לשבת איתנו.
כשאוראל הלכה אני וסיוון ישבנו בסלון ואז אליאב בא... אחריו הגיע רותם.
ישבנו ארבעתינו... זה היה מוזר אין מה להגיד... אני ורותם לא החלפנו אף מילה... כאילו אנחנו לא מכירים.
ידעתי שהמתח רק יגבר ויגבר וזאת הייתה הרגשה ממש לא נעימה.. אז החלטתי לעלות למעלה לחדר שלי.
אחריי גם סיון ואליאב חתכו לחדר... והייתי בטוחה שהבית ריק מאנשים... ניכנסתי להתקלח.. וירדתי למטה אחרי המקלחת עם המגבת לנשנש משהו.. היה חושך.. שמעתי קולות ורעשים אך לא התייחסתי יותר מדי, כאשר הדלקתי את האור......
נגלה למול עיניי רותם.... יושב בחושך... במטבח... ואני נבוכה.. שאי אפשר לתאר את הפדיחה.. עם מגבת אחרי המקלחת, והוא לבד.. היה ממש שקט.. עד שפצחתי באמירה:"אמאל'ה הבהלת אותי.. מה אתה עושה פה לבד בחושך?"
שחכתי בכלל שאני בלי בגדים רק עם מגבת... הוא שתק ואמר לי:"ניראלי.. שכדאי שתתלבשי קודם"
הוא יייייבשששששששש לי את החיייייייםםםםםם ממש!!! החלפתי צבעים אדום סגול לבן הכל.. עשיתי כזה פרצוף מעפן ועליתי לחדר להתלבשש... ירדתי חזרה למטבח הוא עדיין נשאר באותה הפוזה שללוו.
שיחקתי אותה טבעית, פשוטה רגילה כאילו לא קרה כלום.. למרות שמבפנים אכלתי את עצמי כמו שצריך.. זרמתי עם העניין ובזמן שאני מכינה לעצמי נס שאלתי:"רוצה גם ?" הוא עענה בקרירות בשלילה ואז שאלתי..:"אז מה בעצם אתה עושה פה בחושך?"
הוא היה קררררר כקרח.. ולא השקיע מאמץ בדיבור כלפיי.
רותם:"אני ישן אצלכם הלילה הזה"
לא שאלתי יותר מדי שאלות... כי ידעתי שאם הוא כאן אז יש סיבה לכך!
אני:"אהה הבנתי.."
זה עשה לי פרפרים בבטן... רציתי מאוד לחבק אותו לנשק אותו ולהסביר לו כמה אני שמחה שהוא בחוץ... אבל המצב מנע ממני , כי ידעתי שהוא כועס ופגוע.
התיישבתי ליד השולחן והוא מולי... בקושי החליף מילה.. ממש נפגעתי..
הסתכלתי כמה יופי יש בבנאדם אחד... הוא לבש טרנינג של אדידס שחוררר.. והעיניים שלו בלטו עוד יותר.. הוא פשוט.. אין מילים לתאר כמה שרותם בחור יפה.
אחרי כמה דקות.. כאשר סיימתי לשתות את הנס קמתי בכוונה כדי לעלות לחדר.. כבר הגעתי למדרגות.. ואז הוא קרא בשמי בעדינות:"עדן..."
הסתובבתי אליו.. ואז אמר:"בואי שנייה.." התקרבתי אליו הוא הצמיד את הפנים שלו אל שלי... ההייתי בטוחה שזהו שאנחנו עומדים להתנשק ואז אמר:"החזקתי ממך בחורה אחרת" התרחקתי ממנו לאט לאט.. כשעיניי מכוסות דמעות... לא אמרתי אף מילה פשוט עליתי לחדר שלי חזרה.
בקושי שיכולתי להירדם ממש בקושיייייי.. זה הטריף אותי המשפט שהוא זרק ליי ככה באוויר.. בסופו של דבר לא יכולתי להירדם והשעה הייתי 2 וחצי לפנות בוקר בערך.. פשוט שמתי עליי טרנינג ויצאתי מהבית.
לא חשבתי על כלום לא יכולתי לחשוב... פשוט לקחתי ת'מפתחות ונסעתי לאיזה דארגסטור לקנות סיגריות... הרחובות היו שוממים הרגשתי פחד עצוםםםםםם פתאום.. חזרתי מהר מהר לאוטו...
הכבישים היו ריקים ממכוניות.. הייתה שממה אמיתית ומאחורי נסע אוטו שהיה בעיניי חשוד ניסיתי לפנות לכל מיני מקומות אבל עדיין הוא היה אחריי זה היה מטורף.. נסעתי לכייווןן הבית.. והמכונית ההיא כבר נעלמה.. כשירדתי מהאוטו... פתאום נשמעו...


2 יריות!!!


נוסף: November 17th 2007
מספר: עדן
דירוג:
כניסות: 1391
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


איך שהסורגים הפרידו בינינו-חלק 31
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2009-12-21 18:33:13
הדירוג שלי:


ואי מהממם רק רציתי להגיד לך שרק אתמול בערב התלתי לקרוא תסיפור והוא נורא מהממם


למרות שהוא סוג של יותר מדי הכול קורא אצל בגדול!!


יש לי כמה שאלות..


-הסיפור אמיתי?, בת כמה את היית שרותם יצא מהכלא הפעם הראשונה?, את ורותם בסוף תהיו ביחד?, עם כה כמה זמן?, אתם חברים עד עכשיו? עם לא לפחות שמרתם על קשר?


זהו סורי שחפרתי מקווה שתעני לי...


3>>>





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים