אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-

האישה שישבה ממולי השפילה פנים "מה?" לא הבנתי מה אמרתי לא בסדר או לא נכון!!
היא הרימה את הראש שעל הפנים שלה היו מלא דמעות..
דמעות של עצב וכאב.. "מה קרהה? למה אפחד לא מסביר לי מה הולך פה?? מי אתםם בכלל??? למה כולכם פה שותקים ובוכים ולא מסבירים לי מה יש!? " התחלתי לצעוק על כול מי שהיה בחדר..
האישה שהתיישבה לידי התחילה להסתובב בחדר ואחרי דקה או שתיים היא התקרבה אליי..
"גברת מה יש לך?" ניסיתי להבין..
"אני אמאא שלךךךךךך!!!!!"
בוום!
הרגשתי משהו שהכאיב ליי..אמא שלי? איך אמא שלי ואני לא מזהה אותה?!
אחרי שהיא אמרה לי את המשפט היא פשוט יצאה מהחדר בבכי היסטריי...
הייתי בהלם של החיים!
הרגשתי כואב מבפנים שלא הכרתי את האישה הזאת ואת האנשים האלה.
פתאום אחד מהגברים שהיו בחדר ביקש מכולם לצאת מהחדר כי הוא צריך לדבר איתי..
אחרי שכולם יצאו מהחדר הוא התיישב לידי "אני יסביר לך הכל.." ניגב דמעה.. "ואח"כ תשאלי אותי מה שאת רוצה".
הסכמתי..
הוא נתן נשימה עמוקה והתחיל.. "קוראים לי אייל ואני אח שלך..יש לך אחות גדולה שקוראים לה מורין והיא נשואה לדורון והיא בהריון בחודש השמיני כבר..יש לה בת.
האישה שיצאה מהחדר כמו שהבנת זאת אמא שלך זוהר וזה שיצא אחריה? זה אבא שלך משה. כל האנשים שהיו פה הם החברים שלך בניהם רועי הידיד הכי טוב שלך, רומי החברה הכי טובה שלך ועוז שהיה בניכם משהו.." והוא המשיך והמשיך אבל לא ממש הצלחתי להתרכז במה שהוא דיבר, אבל על דבר אחד ממש נתפסתי כששמעתי אותו!
"את היית בקומה חצי שנה בערך..כבר הפסקתי לספור אחרי 3 חודשים בערך.
אלה היו חודשים של פחדים, של חרדות של תקוות..ופתאום כשאמא ראתה את העיניים שלך נפתחות ומסתכלות עלייה.."
הוא עצר ואני המשכתי "אני לא זכרתי אותה, ולא זכרתי אף אחד אחר שהיה בחדר..אני..אני..
אני מצטערת" והתחלתי לבכות..
הוא חיבק אותי למרות שממש לא אהבתי את זה בהתחלה, כי עדיין הוא היה זר לי..לא הכרתי אותו :.
אח"כ אפשרתי לעצמי לזרום עם המצב וחיבקתי אותו בחזרה..
"אני רוצה שתכניס לפה בבקשה את אמא שלי..אני רוצה לדבר איתה קצת אולי אני יחזור אליי משהו"
הוא ניגב לי דמעה, נתן לי נשיקה והלך החוצה להביא את אמא שלי..
היא נכנסה כולה רועדת וכואבת.
היא התיישבה לידי ותפסה לי את היד חזק והתחילה לבכות שובב..
"אני מצטערת שאני ככה" היא הצליחה להוציא כמה מילים... "אני לא יכולה לראות אותך ושאני יודעת שאת לא מזהה אותיי" והתחילה להרגע.
התחלנו לדבר..שאלתי שאלות, היא ענתה. השיחות אולי הכניסו לי סוג של מידע חדש לראש אבל שומדבר לא צלצל לי או היה מוכר..הרופא אמר להורים שלי שבמשך הזמן הזיכרון יחזור..ושהוא ממליץ לעזור לזיכרון לחזור בלהראות תמונות ולקחת אותי למקומות שאני מכירה ואוהבת ולהראות לי את האנשים שאני מכירה אבל שזה יהיה במינון נמוך..לא כל היום רק לדחוף לי אלבומים ואנשים כדי שאני יזהה, אלא פעם אחת בשבוע משהו כזה.
וככה עשיתי שיחות עם כל מי שהיה בחדר שלי לפני שהוציאו אותם.
עד שהגעתי לרומי ורועי שנכנסו יחד. הם התחילו לספר לי מה שעשינו ביחד וכל הכיף והצחוקים וכל השטויות..הם צחקו ואני אחריהם, ניסחפתי אחרים הטירוף והבנתי למה היינוחברים כאלה טובים! הם פשוט שני אנשים מדהימים..
עד שהם הגיעו למצב שהם פשוט בכו ורומי כבר יצאה מהחדר כי היא הרגישה שהיא מתחילה להשתגע.
רועי נשאר כמה דקות אחרי שהיא יצאה בהיסטריה ואח"כ אמרתי לו שיצא אליה ושיהיה איתי.
הוא יצאא..התחלתי לבכות! לא יכלתי יותר..ניסיתי לקום מהמיטה אבל הרגשתי שאני חלשה מאוד מאודד..
אבל בכל הכוחות שכן היו לי יצאתי מהחדר והתחלתי ללכתת במזדרונות שאמא שלי רודפת אחריי ואייל וכולם...עד שנפלתי כי הרגליים שלי כבר התחילו לרעוד ולא עמדו בזה.
אייל הרים אותי והחזיר אותי לחדר.
חיבקתי אותו. הוא חיבק אותי תוך כדי שהוא מחזיק אותי, כנראה היינו אחים טובים חשבתי לעצמי..איך הוא עוזר לי, איך הוא מקשיב ואוהב. ובכל הבלגן הזה ג חשבתי לעצמי שזה מזה מבאס שהוא אח שלי! כי הוא נראה ממש טוב..אבל זאת הייתה מחשבה של חצי שנייה שיש העפפתי אותה כי חבל על החצי שנייה הזאת בכלל!
ביקשתי שישאירו אותי לבד כי לא היה לי כוח יותר לכל הדרמה הזאת!
ישבתי וחשבתי, ניסיתי להיזכר!
חשבתי חשבתי וחשבתי ופשוט לא הלך..כל כך כאב לי!!
מרוב שכאב לי מכל הקטע הזה כבר שכחתי על זה שהייתי בקומה כמעט חצי שנהה ועל זה שעברתי ניתוח וכו'.
אחרי חצי שעה ככה שבהיתי בתקרה וניסיתי להיזכר הדלת נפתחה.
ראיתי חצי פנים של מישהו.
אחרי שהוא קלט שאני ערה הוא שאל "אני יכול להיכנס?" בפרצוף מתוק שעליו חיוך עוד יותר מתווק..
חייכתי אליו בחזרה והינהנתי..הוא נכנס והתיישב לידיי.
"שם" ישרתי תקפתי אותו חח, הוא צחק
"עוז.." חייכתי "חח מה קרה? מה החיוך הזה?" הוא היה חייב לדעת
"סתם..סיפרו לי עליך".
"ומה בדיוק אמרו עליי אם אפשר לדעת?" שאל
"שהיה בנינו איזה משהו, מי שסיפר לי צדק?"
הוא חייך ותפס לי את היד.." צדק צדק..אבל עכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה"
וליטף לי את הפנים.. "לא נראה לי שתהיה לי עם זה בעיה" וקרצתי לו.
"אתה יכול רק לספר לי בבקשה מה היה בנינו?"
ישר חשבתי על דברים!
מה כבר עשיתיי לפני?? וראו על הפרצוף שלי שזה מה שחשבתי לעצמיי..
הוא התחיל לצחוק "את יכולה להרגעע! חוץ מנשיקה פה ושם לא היה כלום"
נשמתי לרווחה..חבל שקרה משהו ואני לא זוכרת..מבאס!
והוא התחיל לספר לי מה היה, ואיך הכרנו, ואיך רבנו, ואיך השלמנו..ועל כל קטע שהוא סיפר לי שיניתי פרצוף! שהוא סיפר לי על זאתי שבהריון עשיתי פרצוף מבואס כשהוא סיפר לי על זה שרבנו והשלמנו חייכתי:] ואחרי שהוא סיים פשוט רציתי לנשק אותו!
לא יודעת למה אבל היה לי ממש דחף!!!
"אהבתי" חייכתי אליו "אני מקווה שבפעם הזאת לא נריב הא?" וצחקתי..
"אני מאוד מקווה שלא..רע לי שאנחנו רבים" הוא אמר את זה ברצינות את המשפט.
והבנתי באותו רגע שהוא ממש מרגיש אליי משהו ואני מרגישה אליו גם..אני לא יודעת אם הייתה לנו אותה הרגשה אבל עדיין..
אחרי כמה דקות של דיבורים וצחוקים ההורים שלי נכנסו לחדר ועוז יצא ושלח לי נשיקה באוויר שהיה כבר מחוץ לדלת.
הם התיישבו לידיי ותחילו לדבר איתי על ההחלמה שלי ואמרו שהד"ר עוד מעט יכנס ושהוא יענה לי על כל השאלות שיש לי ..אם יש.
הם אמרו שאני יצטרך לעשות שבוע שבועיים פיזוטרפייה כדי שאני יוכל לחזור לעצמיי ושאני מחר מתשחררת.
הייתי שמחה אבל ראיתי על ההורים שלי שהם לא עם אותה הרגשה כמו שלי, הם היו כבויים..
"אז מהה..שמעתי שאחותי בהריוןחודש שמיני" וחייכתי אליהם.
אמא שלי העלתה חייוך פעם ראשונה מאז שראיתי אותה!
היא התחילה לספר לי שהיה לה ציריםם באותה שננייה שפתחתי את העיניים והיא לא יכלה להישאר בחדר כי היא הכניסה את כולם להיסטרייה וכבר חשבו שהיא הולכת ללדת אז לקחו אותה החוצה..
והיא עכשיו במחלקת היולדות באחד החדרים.
"כנראה היא תלד אוטוטו" היא אמרה וכולה התמלאה באושרר וגם אבא שלי, שתיהם קרנו מאושר ואני ביחד איתם.
"איזה כיףף! אני יראה את האחיינית הקטנה שלייי " הייתי כל כך מאושרת!!!
"אמא?"
אמא שלי הסתכלה עליי וליטפה לי את הפנים.. הושטתי את הידיים שלי לצדדים- חיבוק..
היא עוד שניה בכתה ברגע הזה וישרר חיבקה אותי, חיבוק מאושר וחיבוק שהייתי צריכה ממנה..מאמא שליי. אחרי זה הסתכלתי על אבא שלי והוא הבין שגם הוא מוזמן לחיבוק והתחבקנו ככה שלושתינו.
ושניה לפני שהם שחררו אותי מהחיבוק אייל נכנס לחדר "חיבוק משפחתי" רץ אלי והתחבקנו כולנו שאנחנו מתפוצצים מצחוק..
אחלה משפחה יש לי:] חשבתי לעצמיי.
אייל נכנס לחדר כדי להודיע לנו שמורין יכולה לחזור הביתה כי היום? היא לא יולדת.
אז דורון בעלה החזיר אותה הביתה כי היא לא ממש הרגישה טוב, ואייל מסר לי ממנה שהיא ממש מצטערת שהיא לא יכולה לבוא לראות אותיי ושמחרר היא תפצה אותי.
הייתה מתה לראות איך היא נראית ולחבק אותה ואת הבטן שלה:]
*-*
השעה 10:30 בבוקר ההורים שלי עזרו לי לקום מהמיטה ואמא הביאה לי בגדים נורמליים שאני להוריד את החלוק הזה של הבית חוליםם.
היא הביאה לי ג'ינס וקפוצ'ון לבן ונייק לבנות וככה, בעזרתם של המשפחה התומכת שלי, התחלתי לצעוד לי בבית חולים.
אחרי יומיים שאני ערינית ומודעת למצב שלי לא שאלתי על מה ולמה יש לי תגבס הזה ביד!
אייל הסביר לי מה שקרה ואיך בכלל הגעתי למצב של קומה בכלל..
"וואה וואה עכשיו אני בטוח בריאה? ממש לא באלי לחזור לפה שוב!" אייל צחק ואמר שהרופאים עשו את הבדיקות שהם צריכים כדי לדעת שאני ביראה ושלמה.
הייתי שמחה והמשכתי במשימה שלי- לנסות ללכת! אחרי כמה צעדים הרגליים רעדו וכמעט ונפלתי..אייל הרים אותי. איזה אח פשוש!!!
הגענו למכונית ונסענו הביתה..
המשפחה נתנה לי לפתוח את הדלת ראשונה למרות שטיפה חששתי מזה..
וכשפתחתי תדלת..
ווואה ווווואההה!

הממשך..:]
 


נוסף: December 16th 2007
מספר: יעלי:]
דירוג:
כניסות: 567
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-25 22:13:47
הדירוג שלי:


זה סיפור אמיתיי?!!? כי זה נשמע לי ממש הזוי...

ובת כמה את!?
בכל מקרהה סיפורר מהמםםםם

סתיו:)

-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-23 22:04:50
הדירוג שלי:


יאוו איזה סיפור מרגשש!!
מתי הפרקק האחרון??
ולמה זה הפרקק האחרוןןן

-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-21 17:33:09
הדירוג שלי:


הי מדהימות ואולי מדהימים שלי חח:]
זה הפרק לפני האחרון כמו שהבנתםם..
נכון שהשארתי אותכם עם הרבה שאלות והרבה דברים פתוחים..
אבל יש דברים שעדיף פשוט לא לספר ;]
ואולי יש שאלות שאני יענה אליהם בפרק הבאהה..
*-*
בקיצור אני רוצה להגיד לכם שתודה רבה לכל מי שקרא את הסיפור שליי
ואני מקווה שנהנתם.
כי אני נהנתי לכתוב לכם:]
וניפגש כבר בפרק האחרון חחח
אז שתהיה לכולם שבת שלום אוההבת אותכם 3>

יעלי:]

-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-20 23:34:30
הדירוג שלי:


ואו סיפור מדהיםם!
זה אמיתי?

תמשיכיי =]

טלו''ש

-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-19 14:00:40
הדירוג שלי:


וואה וואה
איזה מרגש
ואיזה חמודה את
את כותבת מדהיייים
תגידי ועכשיו הכל בסדר נכון ?
ותמשיכי מהר
למה אני במתח ! 3>

-וככה זה קרה 13 פרק לפני אחרון:]-
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-17 17:09:18
הדירוג שלי:


ואווווו איזה פרקים מרגשיםם!
תגידי יעלי ואיך עכשיו הכל בסדר איתך?
את זוכרת עכשיו את כולם?
ובת כמה את עכשיו? ובת כמה היית אז, בכל החוויה הארוכה הזו?




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים