אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

מחיר האהבה

זה התחיל כעוד יום שיגרתי במקום העבודה הממוקם באחד מבנייני המשרדים בפרבריה של העיר המדברית. דוד הגיע למקום עבודתו כהרגלו עם חיוך ואמר שלום לכל עמיתיו לעבודה. "היי עינת, מה שלומך?" אמר דוד לחברתו לעבודה שבה פגש במסדרון המוביל למשרדו. "שלומי טוב דוד" ענתה עינת בחיוך תוך כדי שהיא נבלעת אל תוך המעלית.
דוד המשיך למשרדו אך החיוך של עינת לא עזב אותו. דוד היה מאוהב בעינת אך הוא חשש לספר לה שלו תלעג לו. דוד לא היה בעל מראה כובש לבבות, צורתו החיצונית ומבנה גופו לא היה חלומה של כל אישה. כבר מספר פעמים ידע דוד אין ספור מפחי נפש לאחר שבנות סרבו ליצור איתו כל קשר, לרבות קשר רומנטי, בעקבות כך דוד איבד את הביטחון העצמי שלו וחשש להביע את רגשותיו כלפי בנות שמצאו חן בעיניו. "אם הן לא רוצות אותך אל תיעצב, הן מפסידות, לא אתה. מה חסר לך? אתה אדם טוב, בעל לב זהב ואוהב לעזור לכל אחד. הן רואות רק את החיצוניות שלך ולא את הפנימיות וחבל.." אמר פעם חברו הטוב של דוד, יאיר, כאשר ביקש דוד להתייעץ איתו בקשר לחוסר המזל שלו בענייני האהבה. דוד התחיל את יום העבודה כשהוא שקוע במחשבות על עינת ולא היה מסוגל לתפקד. "אני יוצא הביתה, אני לא מרגיש טוב" הודיע דוד לבוס שלו שמייד אישר לו יום חופש.
דוד יצא ממשרדו והתקדם לכיוון המעלית כשפניו נפולות. המעלית נפתחה וממנה יצאה עינת "דוד, מה קרה? למה אתה נראה ככה? קרה משהו?" שאלה עינת כשראתה על פניו של דוד את העצב "זה בסדר, לא קרה מאום.." ענה לה דוד והנכנס למעלית. המעלית הגיעה לקומת הקרקע ודוד יצא לרחוב הסואן כשידיו נעוצות בכיסי מכנסיו וראשו מורכן כלפי מטה. בראשו של דוד רצו לא מעט מחשבות, גם קולו של חברו הטוב עדיין הדהד לו בראש "הן רואות רק את החיצוניות שלך ולא את הפנימיות" חזר הקול והדהד בראשו. דוד נכנס הביתה, זרק את המפתחות על השולחן ונשכב על הספה ועצם את עיניו. לפתע הטלפון צלצל אך דוד לא פקח את עיניו ולא רץ לטלפון כהרגלו, הצלצול הפסיק והמזכירה האלקטרונית הופעלה "דוד, מה קורה? זאת עינת, שמעתי שאתה לא מרגיש טוב התקשרתי לשאול מה שלומך. אם במקרה..." כאן קטע דוד את המזכירה "הלו? עינת? איזו הפתעה" ענה דוד לטלפון כשהוא מזנק מהספה למשמע קולה של עינת "אני שמח שהתקשרת, אני מרגיש יותר טוב" אמר לה. "יופי אני שמחה. תראה אני מסיימת לעבוד מוקדם אולי אקפוץ אליך? לראות מה איתך" אמרה לו עינת. ליבו של דוד החסיר פעימה "בטח שאת יכולה לבוא אני מחכה לך" ענה לה דוד בהתלהבות, הוא הרי מאוהב בה, היא הייתה יפיפייה ובשבילו ביקור כזה של עינת זה מחמאה גדולה.
נקישות בדלת, דוד מציץ מהעינית ורואה את עינת עומדת שם מאחורי הדלת. ידיו הרועדות פתחו בהתרגשות את הדלת "בואי כנסי.." אמר לה. עינת נכנסה ודוד הזמין אותה לשבת בסלון "תשתי מהו?" שאל. "באמת תודה אבל באתי לזמן קצר, החבר מחכה לי למטה". דוד השפיל מבטו "ח..חבר? יש לך חבר"? שאל בעצב. "כן, יש לי חבר אבל אני עוד אספר לך עליו, זה לא מה שחשבתי שזה יהיה, בקיצור זה סיפור ארוך. אתה יודע מה? אקפוץ אליך בערב ונשב לדבר", אמרה לו עינת. דוד ועינת נפרדו לשלום והיא יצאה מהבית.
השעה 20:00, נקישות בדלת, דוד פתח את הדלת ומולו הופיעה עינת, כמו שהבטיחה. "בואי, כנסי" הזמין אותה דוד אל תוך הבית. עינת נכנסה והתיישבה בסלון הבית "אז מה? אתה מתגורר כאן לבדך?" שאלה. דוד ענה לה שכן והתיישב בספה לצידה. "מה איתך? מה עם החבר?" שאל דוד ועינת החלה לדמוע "מה קרה? שאלתי משהו לא בסדר?" שאל דוד בדאגה "לא זה בסדר" ענתה עינת "לא אמרת כלום, זאת אני, יש לי הרבה בעיות" דוד התעניין לגבי בעיותיה של עינת ואז היא סיפרה לו "זה החבר שלי, הוא מכה אותי ומתעלל בי, אני לא יודעת מה לעשות ואני מפחדת לעזוב אותו כי הוא עלול להרוג אותי. תציע לי מה לעשות" ליבו של דוד נכמר על עינת והוא חיבק אותה בחום "את חייבת לעזוב אותו" הוא אמר לה "זה לא יוביל לשום מקום, את רק תסבלי. תראי עינת..טוב בעצם לא משנה" עצר דוד את שטף דיבורו. עינת הביטה בדוד ושאלה "מה? מה רצית להגיד?" דוד הסיט את מבטו הצידה ואמר "זה לא משנה..." עינת ביקשה מדוד שיביט עליה ואמרה לו "אויי דוד אתה כל-כך מתוק אתה יודע? יש לך לב טוב וכולם בעבודה מדברים עליך, איך אתה לא תפוס? איך בחורות לא שמות לב אליך?" דוד הביט בעינת בעיניים עצובות ואמר "למען השם עינת, הרי את רואה איך אני נראה, יש בחורה נורמאלית שתסכים להיות איתי? אפילו עיוורת לא תהיה איתי!" מעייניו של דוד זלגו דמעות, הוא כל-כך רצה להגיד לה שאותה הוא אוהב "אל תדבר שטויות!" זעמה עליו עינת "מה אתה לא רואה את הפנימיות המדהימה שלך? אתה אדם מדהים! ולפי דעתי אתה ממש לא מכוער, בשבילי אתה יפה ומדהים!"
דוד הביט בעינת בעיניים דומעות ואז אמר "אני דווקא כן מאוהב..." עינת חייכה ושאלה "באמת? במי?"
דוד הסיט את מבטו ואמר בלחש "בך..." עינת קפאה לרגע על מקומה ושקט מתוח השתרר בחדר "רגע..אני לא מבינה..בי? אתה מאוהב בי? אבל..." דוד קטע את שתף דיבורה ואמר "בסדר עינת, זה לא משנה באמת..הייתי חייב להגיד את זה את לא חייבת להסכים..כמו כולן.." אמר דוד וביקש להחליף נושא "לאאאא תפסיק לדבר שטויות...אני כמו כולן?? אני?" קטעה אותו עינת והתנפלה עליו בחיבוק. דוד היה מופתע מהחיבוק אך בידיים רועדות השיב לעינת אף הוא בחיבוק. עינת הניחה את ראשה על כתפו ואמרה "סוף כל סוף גבר שיודע לחבק..." דוד אחז בסנטרה של עינת, הרים את ראשה פנים מול פנים ואמר "לחבק ולאהוב..." עינת הביטה בפניו של דוד במשך דקות ארוכות ואז באופן איטי היא קירבה את שפתיה לשפתיו ונתנה לו נשיקה רכה. דוד ליטף את פניה של עינת והם החלו להתנשק ברוך "אוייי מה אני עושה???" קפץ דוד ממקומו "יש לך חבר, את בטח אוהבת אותו מה יהיה?" שאל דוד בחרדה.
"אל תדאג, אני חושבת שהיום מצאתי את האהבה שלה חיכיתי כל ימיי, אתה האביר שלי, האיש שבאמת יודע להעריך בחורה" אמרה עינת בניסיון להרגיע את החשש של דוד "את באמת חושבת ככה..?" שאל דוד במבוכה "חושבת??? אני בטוחה!" השיבה לו עינת וקמה ממקומה לעברו של דוד "עכשיו אל תדבר, רק תחבק אותי ותאהב אותי" ביקשה.
דוד עטף את עינת בחיבוק חם ואוהב והם התנשקו ארוכות. השעה חצות הגיעה, עינת ראתה שלא לקחה את המפתחות לביתה ושאלה את דוד אם היא יכולה ללון אצלו. דוד הסכים מייד ואף הציע לה לישון במיטתו "זה בסדר, אני אסתפק בספה שבסלון" אמר.
עינת סירבה ולאחר ויכוח של כמה דקות הם מצאו את עצמם זה לצד זו במיטה של דוד "אל תדאגי, לא אגע בך לרעה" הרגיע דוד את עינת. את הלילה הזה הם לעולם לא ישכחו, דוד ועינת אמנם הבטיחו כי לא יקרה כלום ביניהם באותו הלילה אך ההבטחה לא עמדה במבחן המציאות כאשר דוד ליטף את שיערה של עינת. עינת הסתובבה לכיוונו של דוד והחלה לנשקו. הגוף של דוד ועינת נצמד והיא הורידה הפיג'מה שלבשה "קח אותי דוד, אני שלך לנצח" אמרה עינת.
דוד נשק לצווארה של עינת ולשונו טיילה לאורך כל גופה הרך, החיבור שהיה בין עינת לדוד היה חיבור מיוחד, ההתעלסות הארוכה אל תוך הלילה הייתה התעלסות מיוחדת הנובעת מאהבת אמת.
בבוקר פקח דוד את עיניו וראה כי עינת לא נמצאת לידו, רק מכתב קצר היה על השידה שלצד המיטה "אהובי, תודה לך על לילה נפלא ומענג. אני כל-כך מרגישה מאוהבת וזה שהענקתי לך את גופי אומר הכל. אני הייתי חייבת לרוץ לעבודה, נתראה שם...אוהבת, עינת".
דוד קם ממיטתו ונכנס למקלחת ומשם ישר לעבודה. דוד פגש בעינת במסדרון וחיבק אותה ארוכות. העובדים במשרדים לא הבינו לפשר החיבוק כי ידעו שיש לעינת חבר והם בדרך לחתונה, אך איש לא ניסה לברר לפשר היחסים המיוחדים הנרקמים בין דוד לעינת.
הקשר המיוחד בין עינת לדוד נמשך זמן רב. בכל אותו הזמן הם שמרו על סודיות מוחלטת ולא סיפרו לאיש על הרומן המיוחד. ביום הולדתה של עינת דוד נמנע מלהתקשר אליה במשך יום שלם "אני רואה ששכחת אותי" אמרה עינת לדוד בעצב "שכחתי? מה בדיוק שכחתי?" שאל דוד בפנים קרות. עינת לא הוסיפה לדבר וניתקה את הטלפון. "את רואה מה זה? אפילו מזל טוב הוא לא אמר לי ליום הולדתי, ככה הוא אוהב אותי? אולי טעיתי לגביו? אולי הוא באמת לא אוהב אותי?" שאלה עינת את חברתה שהייתה בסוד העניינים. בשעות הערב המוקדמות התקשר דוד לעינת "תקשיבי, היה לי יום קשה ואני צריך לדבר איתך באופן דחוף ביותר. תבואי אליי ותבואי לבד השיחה הזו ביני לבינך הייתה צריכה להתקיים מזמן. אז תבואי, אני מחכה לך". הודיע דוד לעינת וניתק את הטלפון.
עינת חששה ממה שיש לדוד לומר לה אך התלבשה מייד והגיעה אליו. עינת נקשה בדלת, דוד פתח לה והיא הסתכלה עליו במבט עצוב "מה יש לך לומר לי?" שאלה. דוד אחז בידה והכניס אותה לסלון הבית "אמאאללל'ה אני עומדת להתעלף..." אמרה עינת. במרכז הסלון החשוך עמד שולחן עליו היו שתי נרות, בקבוק יין, ארוחה רומנטית וזר פרחים. "היום לא יום הולדתך אהובתי?" שאל דוד. "משוגע את לא יודע מה עשית לי עכשיו!" ענתה עינת כשעיניה דומעות. "מעולם לא הפתיעו אותי ככה!"
דוד ועינת ישבו לשולחן והחלו לסעוד את ליבם מהארוחה הרומנטית שעליה עמל דוד בכל אותו היום. לפתע דוד קם ממקומו וירד על ברכיו. "מ..מה את עושה?" גמגמה עינת "מה אני עושה?" שאל דוד "את אהבת חיי את האישה שלה חיכיתי מאז יום היוולדי. אני לא רואה אישה אחרת בחיי מלבדך אהובתי מה שאני מבקש לעצמי זה רק לחיות לצידך עד ליום מותי. בשל כך אני רוצה לשאול אותך ותעני לי בכנות...התינשאי לי?"
עינת החלה לבכות והתקשתה לעצור את הדמעות "בטחחח!!!" ענתה עינת ודוד העניק לה טבעת משובצת יהלומים ושרשרת עם תליון שעליו חרוט "יהיה ליבי כחותם על ליבך" עינת קמה ממקומה וחיבקה את דוד במשך דקות ארוכות ופרצה בבכי "אני כל-כך אוהבת אותך, אתה כזה מיוחד!" דוד ועינת סיימו את הארוחה ונכנסו לחדר והחלו להתנות אהבים. עד אור הבוקר זה נמשך הם לא רצו לעזוב זה את זו אפילו לא לדקה, גופותיהם התאחדו במשך זמן רב, עד עלות השחר.
בבוקר נכנסו דוד ועינת להתקלח ביחד וגם שם הם התנו אהבים. משם יצאו השניים לעוד יום של עבודה, הפעם כבר כמעט כולם ידעו על הקשר המיוחד של דוד ועינת. בסוף יום העבודה עינת לקחה את דוד לבית הוריה וסיפרה להם על ההפתעה שהכין עבורה ועל כך שהציע לה נישואין. הוריה של עינת שמחו ואף הביעו נכונות לסייע ככל הניתן לזוג המאושר. דוד ועינת היו זוג כמו שלא ראו גם באגדות, הוא היה בשבילה שם בכל רגע ובכל מקום. הוא הרעיף עליה אהבה גדולה ואמיתית וגם עינת הראתה לא שהיא שם בשבילו תמיד.
באחד הימים דוד ראה כי עינת לא הגיעה לעבודה והוא דאג "אהובתי מדוע לא הגעת? הכל בסדר?" שאל דוד את עינת כשהתקשר לבדוק את חוסר נוכחותה באותו היום "כן אני בסדר, אבל לא יכולתי להגיע כי לא הרגשתי טוב, אבל עכשיו אני בסדר" ענתה עינת. דוד התעקש לדעת מה יש לה "אל תדאג מאמי מדובר במחזור החודשי, תמיד ביום הראשון אני מרגישה חולשה אבל אני בסדר, באמת..." דוד ביקש לראות אותה אבל עינת סירבה "אין צורך מאמי, אל תבוא אני אבוא אליך בערב" דוד ענה לה בחיוב וסיים את השיחה.
השעה הייתה 23:00, עינת טרם הגיעה כפי שהבטיחה. דוד חייג אליה שוב ושוב אך לא היה מענה, הפלאפון לא היה זמין.
דוד חשש כי משהו נורא קרה לעינת ויצא מייד לכיוון ביתה. בדרך לביתה של עינת ראה דוד את חברו וזה סיפר לו כי לפני כמה רגעים הוא ראה את עינת יושבת ברכב בחורשה המקומית "אתה בטוח?" שאל דוד "כן אני בטוח לא מזמן חזרתי משם, בוא תעלה לרכב אני אקח אותך" אציע החבר.
דוד עלה לרכב ונסע יחד עימו לאותה החורשה עליה סיפר החבר. דוד ירד מהרכב וניגש בשקט אל הרכב שחנה שם ממול. עיניו של דוד חשכו לראות את עינת מבצעת אקט מיני עם החבר לשעבר. עינת הבחינה בדוד שהחל לצעוד לעבר הרכב של החבר בצעדים מהירים. עינת התלבשה ורצה אחריו "דוד חכה!" קראה לו עינת "אני מצטערת, רציתי לספר לך על זה מזמן, אני ויריב חזרנו להיות ביחד, אני מצטערת שככה היית צריך לגלות..." דוד הביט בעינת בשתיקה אורכה ונכנס לרכב של חברו ונסע משם.
ביום למחרת עינת הגיעה לעבודה וראתה כי דוד חסר "אתה אולי יודע למה דוד לא הגיע?" שאלה עינת את חברו של דוד לעבודה. "אין לי מושג התקשרתי כמה פעמים אבל הוא לא עונה" ענה החבר. במשך כמה ימים נעדר דוד מהעבודה וזה גרם לחבריו לדאגה רבה כי הוא לא הודיע כלום. עינת יצאה ביחד עם חברו הטוב של דוד לעבר ביתו אך גם שם לא הייתה תשובה "מי אתם?" שאל השכן של דוד את עינת והחבר "אנחנו חבריו של דוד אתה יודע אולי היכן הוא?" שאלו. "אתם החברים שלו ואתם לא יודעים איפה הוא?" שאל השכן בתמיהה רבה "דוד התאבד לפני כשבוע, הוא איננו..." הוסיף השכן. "מה???? איך זה ייתכן???" שאלה עינת בהיסטריה "כן.." השיב השכן "המשטרה מצאה אצלו מכתב שהיה מיועד למישהי שהוא אהב אולי אתם מכירים אותה.." אמר. עינת אמרה שהיא מכירה אותה ובעצם זאת היא. השכן העניק לעינת את המכתב שבו היה כתוב "עינת אהובתי, כל חיי הקדשתי למענך, נשבעת לי שאת שלי לנצח, שלא תעזבי אותי. אני לעומת זאת נשבעתי לאהוב עד ליום מותי, נכון? אז אני שם קץ לחיי בכדי שאפסיק לאהוב אותך, כי אחרת אני לא מסוגל. סליחה על כל מה שעשיתי רע, אם יש דבר כזה, ואני סולח לך על הכל. בלעדייך אין לי כלום ולא יהיה. את היחידה שהסכמת לאהוב מכוער שכמוני, אף אחת אחרת לא הסכימה ולא תסכים. אהובתי תשמרי על עצמך ועל כולם ואל תכעסי עליי, זה מחיר האהבה...."

סוף....

 


נוסף: December 23rd 2007
מספר: דודו גוזלן
דירוג:
כניסות: 948
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2009-04-10 00:34:29
הדירוג שלי:


ווואוו סיפור ממש ממש מיוחד וסוחף נהנהתי מכול רגע כמו שהוא עצוב ככה הוא יפה אבל חבל שאהבה כזו גדולה נקטעה בגלל טיפשותה של הבחורה הזו אם זה סיפור אמיתי אז דוד הזה הוא בן אדם זהב ובאמת שזה לא מובן איך הוא לא מוצף בחורות.


בנות אולי כדאי שנלמד כבר שלא רק היופי קובע כמובן שזה חשוב אין ספק אבל אם יש לך בידים בחור טוב לב שמוכן לאהוב עד הסוף ולתת את הנשמה תלכו על זה אל תיתנו למראה החיצוני להטעות כי בסופו של דבר החיצוניות משתנה כשגדלים וגם בחורים מזדקנים להזכירכם אז בנות תבינו עדיף אחד טוב לב אם אופי מאשר אחד שרק מזלזל אם יופי:) מניסיון תאמינו לי אני יודעת מה אני אומרת אז אל תפספסו פיקחו עינים:)


לילה טוב לכוווולם:)


מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-01-31 17:25:14
הדירוג שלי:


למבקר/ת: הכותב הוא לא גורם שלישי כי אם מדובר בסיפור אמיתי לחלוטין שקרה לכותב עצמו, למעט סוף הסיפור כמובן. והכתיבה היא אינה מאולצת, אולי בשפה גבוהה אך בהחלט לא מאולצת.

מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-01-30 17:00:50
הדירוג שלי:


קצת ביקורת: האמת שזה קצת מאכזב לקרוא סיפור שנכתב מגורם שלישי, כמו כן השפה הגבוהה הנכתבת בסיפור נראת מאולצת ומדוקדקת למדי.

מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-27 20:29:26
הדירוג שלי:


אני שמח שהסיפור אכן נוגע ומרגש...וכן...אני כותב ספר בימים אלו אולי אעלה פרקים ממנו לאתר אם זה יתאפשר מבחינת האתר

מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-27 14:02:02
הדירוג שלי:


וואיי....אמא''לה...אני אם דמעות...
סיפור מהמםםםם!!! באמת מהמם....
אתה כותב מדהים...אם אתה ממשיך לכתוב אז תעלה את הסיפורים לאתר...למרות שבאמת האתר הזה זה לא המקום כי אתה צריך לכתוב ספר....

מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-26 15:07:26
הדירוג שלי:


היי
תודה על הפרגון ואני בן 32, לצערי מדובר בסיפור שחלקו אמיתי

מחיר האהבה
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2007-12-26 09:57:04
הדירוג שלי:


אוי,כמה עצוב.
ומדהים בו זמנית,סוחף!
בן כמה שאתה כותב ככה אם אפשר לשאול?




 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים