אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

אהוב מלאכותי

אני חושבת שאני אוותר על לשאול למה אתה רוצה אותי.

קסנדרה שכבה על על המיטה מתנשפת וניקתה את הזיעה שהצטברה עליה. היא קיוותה עם כל ליבה שסבסטיאן ישכב לידה הפעם וישן אבל היא ידעה שזה לא יקרה. למען האמת, אחרי כמה דקות של הרגעת קצב הנשימה שלו, הוא יצא מהמיטה ומיהר לקחת את הבגדים שלו שזרק באחת מפינות החדר.

'אבל למה אני?'

היא נשכה את השפה שלה והסתכלה בעצבות על הנער. היא שאלה אותו כבר הרבה פעמים בעבר למה הוא בחר דווקא בה, ובכל פעם הוא צעק עליה, פשוט התעלם, הכה, או פשוט השאיר אותה לבד.

הבהרת את העובדה שאתה תסיים את זה אם אני אמשיך לשאול.

בפעם האחרונה שקסנדרה שאלה אותו, סבסטיאן עבר כבר לאלימות ואיומים.

//"סבסטיאן..." היא אמרה בשקט, צופה בנער מסתכל מהחלון.

"המ"

קסנדרה בלעה את הרוק שלה, מחכה להתפרצות של זעם, "אני תהיתי... אני מתכוונת... למה אני? מכל האנשים בעיר הזו, למה אני?"

"אמרתי לך כבר לפני, קסנדרה! תפסיקי לשאול!" סבסטיאן צעק, מסתובב כדי לבהות בה במבט קר ומאיים.

"כן... אבל למה?!"

"הסיבות שלי הן שלי."

"אבל סבס-" המילים של קסנדה נחתכו כשיד הופיעה מסביב לצווארה. היא נאנקה כשהגב שלה פגש את קיר העץ הקשה, קצות בהונותיה בקושי נוגעות ברצפה. עיניים ירוקות וקרות נפגשו עם כחולות עצובות.

"אמרתי לך להפסיק עם זה. הסיבות שלי הן שלי ואני לא מרגיש צורך לחלוק אותן איתך." הנשימה של סבסטיאן הייתה חמה כנגד הפנים של קסנדרה, גורמים לצמרמורת קלה לעבור בעמוד השדרה שלה.

"טי-טיפש..." קסנדרה מלמלה בשקט בזמן שהשפתיים של סבסטיאן נצמדו לצווארה.

"המ" סבסטיאן המהם לתוך הצוואר שלה, "אבל אם את לא תפסיקי לשאול את כל השאלות הטיפשיות האלו, קסנדרה, אז אני אסיים את זה." קסנדרה צווחה קלות כשסבסטיאן נשך את הצוואר שלה לפני שהוא ליקק את זה. נשמיתה נתקעה בגרונה כשההלשון של סבסטיאן יצרה נתיב מסימן הנשיכה אל תנוך האוזן שלה, "ואת לא תרצי את זה, נכון?"//

אחרי זה מעולם לא היה דיון נוסף, לא החלפנו עוד מילים. הכל דיבר למען עצמו.

קסנדרה שיחררה אנחה כשהיא צפתה בידיד שלה, חבר, מאהב, וחבר ללהקה מתלבש.

'לסיים את 'זה'...' קסנדרה חשבה בעצבות, נזכרת באיום של סבסטיאן מלפני כמה חודשים, 'לא אותנו, לא את החברות שלנו, רק את 'זה'... רק את הסקס...'

את הסקס הקשה, מלא התשוקה... רק תשוקה, אף פעם לא אהבה. לא, קסנדרה ידעה שהוא לעולם לא יאהב אותה, סבסטיאן לא היה מסוגל לאהוב. לאהוב אומר שהוא חייב ליצור קשר, ובעיניו של סבסטיאן, ליצור קשרים רק מחלישים אותך. חולשה לא הייתה אחת מהדברים שסבסטיאן יכול להרשות לעצמו. הלב שלה כאב, יודעת שהיא הייתה רק צעצוע בשבילו, רק דרך כדי לפרוק מתחים, כאבים והורמונים.

אנחנו לא זוג, נכון?

"סבסטיאן?"

"המ?"

"אולי תישאר הלילה? רק הפעם?" קסנדרה התחננה, יוצאת מהמיטה ולוקחת כמה צעדים לכיוון אהובה, "רק הפעם... בבקשה?"

"לא, קסנדרה" בלי היסוס, בלי רגש. תשובה בסגנון רגיל של סבסטיאן. "יש לי דברים לעשות."

קסנדרה התקדמה עוד מספר צעדים והניחה את ידה על הכתף שלו, "בבקשה, סבסטיאן, אני... אני אוה-"

"להתראות, קסנדרה." סבסטיאן אמר, חותך את המילים של קסנדרה. "יש לנו חזרה מחר, הולוו אמר שהוא רוצה לראות את כולנו במקום הרגיל מחר בשעה עשר." ללא שהיה נוספת, הוא יצא דרך הדלת, טורק אותה בפנים של קסנדרה.

אתה האהוב המלאכותי שלי... אני החטא הסודי שלך...

קסנדרה נאנחה ונשענה על הדלת. "לעזאזל!" היא צעקה, דופקת את הראש שלה בדלת שמאחוריה כמה פעמים. "למה אני בכלל מנסה? הוא אף פעם לא נשאר אם אני מתחננת!"

היא רעדה ונסתה למנוע מהדמעות לרדת, מסרבת לתת לסבסטיאן לשבור אותה עוד יותר. אבל זה היה עימות חסר טעם ובקרוב הדמעות ירדו בשקט על לחייה.

כי אין אהבה... גם אם אני אוהבת אותך...

אחרי כמה דקות של בכי, קסנדרה לקחה נשימה עמוקה והלכה לכיוון המיטה, מתיישבת על הקצה.

לפעמים אתה נשאר, ואני נשארת ערה כדי לצפות בך ישן. אני יכולה להעמיד פנים שאתה אוהב אותי כשאתה מתכרבל איתי. אני אוהבת שאתה ישן; אני יכולה להגיד לעצמי שזו באמת אהבה.

קסנדרה העבירה את האצבעות שלה בשיערה בזמן שעוד יבבה הרעידה את גופה. היא שנאה את איך שסבסטיאן גרם לה להרגיש, שילוב של שנאה ואהבה, שמחה ודיכאון. בסוף כולם מתאחדים ויוצרים חלל ריק, אפל ובודד בליבה ובראשה.

לפעמים אני תוהה איך מיטה כל כך קטנה יכולה להרגיש כזו ריקה... היא מרגישה ריקנית גם אם אתה שם וגם אם לא...

עוצמת את עינייה כדי לחסום מראות של סבסטיאן, היא נשכבה על המיטה והתכרבלה אל תוך כדור, כרית מוחזקת היטב אל כיוון החזה שלה.

"אולי... רק אולי... אם אני אחלום חזק מספיק... הכרית הזו תהיה אתה יום אחד... סבסטיאן..." היא שיחררה אנחה וקברה את פניה בתוך הכרית.

בוכה קצת, אני מרגישה ריקנית כמו עיניך.

אחרי כמה זמן, קסנדדרה הרימה את ראשה מהכרית הנוחה, העיניים שלה עכשיו אדומות מהבכי. הגוף שלה רעד כשהיא נסתה להתיישב, נשענת על הקיר ומסתכלת על התמונה של הלהקה שלהם תלויה על הקיר ממולה. הם צלמו את התמונה רק לפני חודש כשהם חזרו מסיבוב הופעות מצליח. התמונה הייתה כמו התמונה הראשונה שלהם שצולמה מתי שהלהקה הוקמה, רק שעכשיו סבסטיאן היה בגובה של סקוט והולוו לא רחוק מהם, ואפילו שהיה על פניה של קסנדרה חיוך ענק, מבט אחד בעינייה היה יכול להוכיח שהנערה שפעם הייתה היפראקטיבית עכשיו הייתה גוססת מבפנים.

לכמה זמן יכלתי להעמיד פנים, אבל כל החיוכים שלי היו מזוייפים. לאט אני מבינה שזה הורג אותי.

'למה אתה לא יכול פשוט להגיד שאתה אוהב אותי, טיפש? רק פעם אחת, אפילו אם זה לא נכון?' קסנדרה חשבה בעצב. 'אם היית אומר את זה רק פעם אחת, אני בטוחה שהייתי יכולה להחזיק מעמד עוד קצת זמן, הייתי יכולה להיות קצת יותר שמחה...'

"אבל אתה לא תגיד את זה, נכון?" היא לחשה, דמעות זולגות על לחייה בזמן שהיא הלכה אל החלון, "אני לעולם לא אשמע את המילים האלו יוצאות משפתיך המשולמות."

הנוכחות שלך היא כמו רעל בשבילי ואני די בטוחה שהנשיקות שלך יהיו המוות בשבילי.

"למה לעזאזל?!" קסנדרה צעקה כשהיא דפקה את ראשה בחלון הסגור עם עוצמה שתספיק כדי לשבור את הזכוכית, "למה התאהבהתי בך, טיפש?!"

היא התעלמה מהדם שעכשיו ירד מהפצע שנהיה לה, עכשיו עובר במסלולם של הדמעות.

כל ליטוף, כל מכה, אני מרגישה את עצמי נשברת. אתה התמכרות מסוכנת, התמכרות שתהרוג אותי.

היא העבירה את ידה על סימן הנשיכה החדש שנוצר על צווארה, נזכרת בהנאה שזה הביא, ברגש.

אתה לא יכול לראות את הכאב שלי? או שפשוט לא אכפת לך? לא, אתה פשוט מסובב את גבך לעיני מלאות הכאב, זו התשובה שלך, הדרך שלך כדי להתחמק מהאמת.

אבל עם ההנאה, בא גם הכאב; הכאב של העובדה שאף פעם לא אהיה נאהבת על ידיו, שרק אהיה הצעצוע שלו.

השתיקה בינינו רק גורמת לזה להיות נורא יותר, ועכשיו, בגלל זה, הסדקים נפתחים...

העיניים של קסנדרה נפתחו לרווחה והיא הסתכלה דרך השברים שבחלון על ההר שממול לבית שלה. לפתע, משהו בקסנדרה התעורר וכל הרגשות המעורבבים שלה, הלב התשוש, והמחשבות המפוזרות כולם נפלו אל תוך האפלה שהגיעה פתאום.

אני מגיעה לסוף של הדרך השוממת הזו והקצה שלה רק מתקרב

'כמה מתאים,' קסנדרה חשבה לעצמה בעמעום בזמן שהיא התלבשה, 'כמה אירוני...'

ברגע שהיא הייתה לבושה, היא הלכה לעבר התמונה של כל החברים שלה ששמחו אותה בחייה האומללים.

"לאיפה שאני הולכת עכשיו, אני לא יכולה לקחת את זה." היא לחשה, מעבירה את אצבעותיה על התמונה, "זה לא מגיע לי גם ככה. מה שאני מתכננת לעשות נוגד את כל העקרונות שלכם... וגם את כל העקרונות שלי, שנלחמתי כל כך חזק להגן עליהם..."

היא התסכלה פעם אחת אחרונה בחדר הפשוט אך האהוב שלה ויצאה דרך הדלת, לא טורחת לסגור אותה אחריה.

'האם תתאבל עלי? תתגעגע?'

אוויר הלילה היה כל כך קר ומרענן על גבי עורה החשוף, כשהיא הלכה בלי להיות מוטרדת דרך העיר. כשהיא התקרבה ליעד שלה היא הביטה למעלה אל קצה ההר. היא חייכה חיוך קטן, קטן ועצוב.

'איזה סוף מתאים' היא חשבה בזמן שהיא עשתה את דרכה באיטיות אל פסגת ההר, עומדת בדיוק על הקצה.

'האם אחת אחרת תקח את מקומי? זה לא באמת משנה.'

היא פשוט עמדה שם, מסתכלת על העיר שהיא תמיד אהבה. היא ידעה שלא יהיה להם אכפת אם משהו יקרה לה. אלו שהיא כן הייתה חשובה להם יצליחו לשכוח ממנה; לכולם היו אנשים אחרים חשובים יותר אחרי הכל.

"אני תמיד הקרבתי את הכל למען הלהקה הזו," היא לחשה, מסתכלת למעלה אל השמיים הורודים-כחולים בזמן שהשמש שקעה והלכה לברך מקום אחר עם האור שלה. "הם בטוח יסלחו לי על מעשה אחד אנוכי... אני פשוט לא יכולה להמשיך ככה..."

אני רק רוצה לצעוד עוד צעק אחד אחרי הקצה.

היא התקדמה קדימה כך שהבוהנות שלה נתלו מעבר לקצה.

'כמה אירוני,' היא חשבה לעצמה שוב, הרוח מעיפה את השיער שלה אל פניה, 'אני תמיד אהבתי את הנוף של ההר הזה, תמיד חלמתי שיום אחד אהיה כאן עם זה שאוהב... ועכשיו, אני מסיימת את החלום הזה, בדיוק כאן...'

"בבקשה תסלח לי... סבסטיאן."

טיפה יחידה זלגה מעינה כשהיא התקדמה אל מעבר לקצה.

אהובי המלאכותי, לא נותרה בי עוד טיפשה של אהבה לתת לך...


נוסף: July 14th 2008
מספר: Angelika23
דירוג:
כניסות: 762
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]


אהוב מלאכותי
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-07-18 04:26:38
הדירוג שלי:


ואוו


!!!!!!!!!!!!!!!


צמרמורת


אהוב מלאכותי
אושר לפרסום על ידי אנונימי ביום 2008-07-17 21:36:10
הדירוג שלי:


וואו....


עצוב...יש לו המשך? מעניין מה סבסטין עשה...


אהוב מלאכותי
אושר לפרסום על ידי julie-vered ביום 2008-07-17 19:19:49
הדירוג שלי:


ממש יפה:) יש לך כתיבה וכשרון לזה.


מוזמנת להיכנס ולקרוא את הסיפור שלי אם את רוצה-חמה כמו קרח.


תמשיכי לכתוב:)





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים