אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

מפגש ליילי 10 (חלק אחרון)

 

שלום לכל הקוראים/ות,

אני נורא מצטערת על העיכוב הממושך הזה , יש לי סיבות אישיות, לא הייתה לי אפשרות להמשיך את הסיפור שלי.

תודה על ההבנה.

אוהבת

 

 

אני אספר את הסיפור בקצרה כדי להזכיר לכם במה מדובר.

אושר ואני לא כל כך הסתדרנו בהתחלה, הסתדרנו רק בגלל המשיכה המינית המטורפת שהייתה בינינו שהובילה אותנו בכל פעם אחרי הריבים היישר אל המיטה. עם הזמן התפתחו בינינו רגשות, למרות שהתקשיתי להאמין שבחור רודף שמלות כמו אושר בנוי לקשר רציני, אבל תתפלאו גם זה קורה.

בכל מקרה לאחר תקופה ארוכה של מריבות עם אושר לבסוף גילינו שיש לנו רגשות אחד כלפי השניה והחלטנו לנסות קשר רציני, ותקופה קצרה לאחר שהפכנו לזוג באופן רישמי גיליתי שאני בהריון ופחדתי לספר לאושר על ההריון, כי חששתי שהוא יעזוב אותי לבד כי למרות הכל הוא עצמו עדיין ילד בדומה לי.

 

 

כך ראינו טלויזיה בשקט כשראשי מונח על ירכיו של אושר עד שהנייד שלי צלצל.

"מה נשמע נועה?" נשמע קולו של גל מהצד השני של הקו.

"היי, גלגל הכל בסדר,מה איתך?" המשכתי את השיחה. כעבור כמה דקות ניתקתי את הנייד והמשכתי לצפות בסרט.

"מה הקטע של הידיד הזה שלך?את מדברת איתו יותר מאשר איתי." אושר הפתיע אותי עם השאלה הזאת.

"מה פתאום, אנחנו מדברים מדי פעם אבל בלי הגזמה, איתך אני נמצאת כמעט כל היום.." עניתי.

"מה את מנסה להגיד שנמאס לך ממני או שאני חונק אותך?" הוא המשיך עם השאלות המוזרות שלו.

"אושר מה יש לך?" שאלתי אותו מבולבלת כשקמתי.

"כלום, עזבי. אני הולך להתקלח , נדבר יותר מאוחר." הוא אמר בקרירות ויצא מהדירה מבלי לתת לי נשיקה כפי שנהג לעשות.

אוף! למה זה קורה לי?גם ההריון הזה וגם היחס הקר של אושר, הרגשתי שהוא מחפש על מה לריב.

כשאושר יצא מהדירה שלי השעה הייתה 17:30 ומאז הוא אפילו לא התקשר ולא שלח לי הודעות, זה פגע בי, דווקא ברגעים שהיתי כלכך זקוקה לחיבוק חם הוא לא היה שם. והאגו המטומטם שלי לא אפשר לי להתקשר אליו בעצמי!

בלילה כשהלכתי לישון בכיתי כמעט שעה שלמה.

 

גם יום למחרת בעבודה החזקתי את עצמי לא לבכות.

עברו כמה ימים ולא דיברתי עם אושר ואפילו לא ראיתי אותו כי אחרי שחזרתי מהעבודה ישר היתי הולכת לישון ואושר היה חוזר מהעבודה שעה אחריי.

יום חמישי נתנו לי חופש כי דינה טענה שאני נראת לה חיוורת ושאני צריכה מנוחה.כל-כך הערכתי את האישה המדהימה הזאת! הרגשתי שהיא יותר קרובה אליי מאמא שלי שלעומתה כמעט ולא דיברה איתי, רק בחגים הייתה מתקשרת לאחל לי חג שמח..

 

ביום חמישי בערב ניקיתי את הבית ולאחר שסיימתי ישבתי בסלון סתם ככה, ניסיתי לקרוא ספר למרות שלא היתי מרוכזת בספר. שנאתי את זה שרוב הזמן אני לבד, חברות שלי עסוקות בחיים שלהן ולא הייה להן זמן בשבילי, רק מורן הייתה איתי בקשר כמעט כל יום. דיי אני חייבת להפסיק לרחם על עצמי!חשבתי, ובכל זאת הדמעות פרצו, פשוט ישבתי ובכיתי מבלי לשלוט בזה.

פתאום שמעתי דפיקות בדלת, התפללתי שזה יהיה אושר ולמזלי הרב תפילותיי נענו.

פתחתי את הדלת כשאני מוחה את דמעותיי.הוא עמד שם והביט בי עד שחיבקנו אחת את השני באותה השניה."אני מצטער נועה,לפעמים אני כזה דביל.."הוא אמר לי תוך כדי החיבוק הכיפי הזה שבאותו רגע הייתי זקוקה לו יותר מכל.

 

"גם אני מצטערת שלפעמים אני קרה אלייך, אבל זה לא בגלל שאתה לא חשוב לי, תאמין לי שיש לי סיבות.." אמרתי בהיסוס.

"את באמת מתנהגת מוזר בתקופה אחרונה, אולי בכל זאת תספרי לי מה עובר עלייך?"

"אמרתי לך זה לא משהו רציני, זו סתם תקופה קצת קשה...."

"טוב, מה שתגידי.."הוא ענה .

"אני כבר חוזר, יש לי משהו בשבילך.." הוא חייך לי חיוך קטן ונתן לי נשיקה קצרה לפני שיצא מהדירה שלי ואפילו לא סגר את הדלת.

לפתע ראיתי את המראה שהייתה תלויה ממש ממולי בסלון.

מעניין איך אני אראה בעוד כמה חודשים. חשבתי לעצמי כשהסתובבתי והסתכלתי על עצמי בפרופיל מצמידה את החולצה לבטן. עדיין לא גדלה לי הבטן.גיחכתי לעצמי.

"את בהריון!" הקול של אושר הקפיץ אותי. איך יכולתי לא לשים לב, הרי הדלת הייתה פתוחה ולא שמעתי את צעדיו. ליבי החסיר פעימה.

עמדתי שם מבולבלת לא ידעתי מה להגיד.

"זה מסביר הכל! את כל הבחילות שלך, ומצבי הרוח המשתנים....והריגשי הזה שלך...." הוא אמר מבולבל כשעמד בפתח הדירה שלי אוחז בידו בדובי גדול בצבע לבן, בדיוק הדובי שלפני כשבועיים ראינו כשעברנו בין כל מיני חנויות.

שתקתי, פחדתי להוציא הגה מהפה. "אז את כן בהריון? חשבתי על זה..אבל...." הוא לחש כשהביט בי רציני.

בטוח הוא יעזוב אותי ויסע רחוק מפה. חשבתי.

"אושר....אם תרצה..להפרד ממני, זה בסדר...אני אבין אותך...אתה צעיר ובטח יש לך עוד הרבה שאיפות ..ובטח ..אתה לא בנוי להיות אבא עכשיו..אז..זה באמת בסדר ..אני אוכל להסתדר...,ואני לא מבקשת ממך שום דבר....."התפרצתי לפתע לאחר גל האומץ שהשתלט עליי.

"מה?..להפרד?..למ...על מה את מדברת..?נועה את בהריון!!!!" הוא חייך לפתע כשהתקרב אליי במהירות וחיבק אותי. לא הבנתי לרגע מה קורה.

"מה יש לך?את הבחורה היחידה בעולם שהיתי רוצה ילד ממנה!" הוא אמר לי כשעדיין חיבק אותי מאושר.

באותו רגע היתי הבחורה הכי הכי מאושרת בעולם. אבן ענקית ירדה לי מהלב. למרות שידעתי שאושר בחור מקסים, חששתי שהוא לא ירצה ילד, לא ציפיתי לתגובה כזאת יפה מצידו.

 

"אושר אתה בטוח במה שאתה אומר?...בכל זאת אתה בעצמך עדיין ילד." שאלתי אותו בהיסוס כשהוא ישב על אחד הכיסאות ומשך אותי והושיב אותי על הירכיים שלו.

"אני בטוח! אני משתחרר עוד חודש ולא תהיה לי בעיה למצוא עבודה קבוע, אני אפרנס אותכם,לא יחסר לכם כלום, אני מבטיח לך!" הוא אמר כששוב חיבק אותי וכל הזמן הזה החיוך היפה שלו לא ירד משפתיו.

"אין..נועה...אני אוהב אותך! את לא יודעת כמה!" הוא הפתיע אותי אף יותר ממה שהיתי מופתעת, הלב שלי כמעט יצא ממקומו מרוב אושר. "גם אני אוהבת אותך!!!" כבר לא חששתי להגיד את זה.

 

מאז הכל היה פשוט מושלם!זה קצת הפחיד אותי, כי אין דבר מושלם, חייב להיות משהו שיהרוס את הכל, ניסיתי להתנער מהמחשבות השליליות. אפילו הדרך שבה הוא הציע לי נישואין הייתה מדהימה.

זה היה ביום שני חודש אחרי שהוא גילה על ההריון, יומיים לפני אותו יום אושר השתחרר וחגגנו את מסיבת השיחרור שלו בדאנס-בר שהינו יוצאים אליו כמעט כל סוף שבוע.

באותו יום בדיוק חזרתי מהעבודה ובכניסה לקיבוץ היה שלט גדול ועליו היה כתוב "נועה התנשאי לי?" שוב פעם הופתעתי מהדרך החמודה שלו לעשות להציע לי נישואין , אך גם כשנכנסתי לקיבוץ ראיתי שהקיבוץ מלא בשלטים כאלה, כל הדרך לדירה היו תלויים שלטים. כל-כך הערכתי את ההשקעה שלו, לא היה בנאדם שאהבתי יותר מאושר זה היה בטוח.

עברה תקופה קצרה ויום החתונה שלנו קרב, החברים שלנו עזרו לנו בארגון החתונה, גם ההורים של אושר לקחו על עצמם הרבה באירגון ומימון החתונה, הערכנו את זה מאוד. רק אמי לא גילתה התעניינות, זה פגע בי מאוד.

אבא שלי לעומתה כן עזר לנו ותמך בנו בהכל.ובכל זאת אתם בטח מבינים כמה זה פוגע כשאמא לא מתעניינת בילדים שלה.

 

"איך החיים יכולים להשתנות אה?" מורן גיחכה כשהינו במדידות של שמלת הכלה שלי שבוע לפני החתונה.

"כן, את זוכרת שאמרת לי שאושר לא נראה בחור רציני ושבטוח אני אפגע ממנו?" שאלתי אותה בקלילות.

"באמת נפגעתי ממנו הרבה פעמים אבל הוא התבגר, דינה צדקה, גם אני קשורה להתבגרות שלו." חייכתי.

 

יומיים לפני החתונה ישבנו בדירה של אושר עם כמה חברים שלו ומורן שישנה אצלי. פתאום הגיע עוד חבר של אושר כשבידו הוא מחזיק קסדה ולובש מעיל אופנוענים.

"מה קורה?" הוא שאל את כולם והחל לברך לשלום את כל החבר'ה.

"נו מה תיקנת את האופנוע?" אושר שאל אותו.

"כן, בוא תראה הוספתי כמה חלקים." אושר, נתנאל(האופנוען) ועוד 2 חברים יצאו החוצה בזמן שנשארנו אני,מורן ועוד כמה חבר'ה בתוך הדירה ולאחר כמה דקות יצאנו לשבת בחוץ.

החורף כבר היה בפתח , לכן היה קריר ואף טיפות גשם החלו לרדת.

"יפה שלי אני כבר חוזר, אני הולך לעשות סיבוב קטן באופנוע." הוא הודיע לי ונתן לי נשיקה.

"אושר, לא צריך, זה מסוכן התחיל לרדת גשם." ביקשתי ממנו.

"נו מה את לא סומכת עליי?" הוא שאל בקלילות.

"אני סומכת עלייך אבל לא על נהגים אחרים." עניתי.

"אני מבטיח 5 דקות אני פה. אל תדאגי." הוא אמר.

"בבקשה תזהר."

"אוהב אותך." הוא אמר ועלה על האופנוע.

הייתה לי הרגשה לא טובה, אבל שום פעם ניסיתי להתנער מהמחשבות הרעות והשליליות שהיו בראשי.

עברו כבר 10 דקות והוא עדיין לא חזר, גם הנייד שלו נשאר בדירה.

"תרגעי נועה, הוא בטח התלהב ונסע לעשות עוד סיבוב." ניסו להרגיע אותי, אבל בלב לא היתי רגועה.

 

את המשך הלילה באמת ביליתי בבית החולים, אחרי התאונה הקטלנית של אושר, אז כבר ידעתי שהחוש השישי שלי אף פעם לא טועה.

 

לא ידעתי על מצבו שלו אושר שום דבר עד שבבוקר הודיעו לי שהחתונה שלי בוטלה.

ידעתי שאין דבר מושלם, משהו חייב להיהרס, והפעם מה שנהרס היו החיים שלי.

יומיים לפני החתונה איבדתי את החתן, והכל בגלל נהג שיכור שבדיוק חזר מבילוי.

מפחיד שטעות אחת קטנה יכולה להרוס למישהו את החיים.

 

בלוויה של אושר ראיתי את אמא שלי, היא סופסוף נזכרה בי, לא שנאתי אותה חלילה, ידעתי שלמרות שהיא קרה יש לה לב חם. הרגשתי את זה כשהיא חיבקה אותי באותו היום.

 

מזל שאושר השאיר לי מזכרת את אור הקטן שנולד אחרי 7 חודשים מאז מותו של אבא שלו.

למה קראתי לו אור? כי הוא היה האור בקצה המנהרה , הוא האיר לי את החיים , כשהיתי מביטה בעיני של היצור הקטן הזה שסחבתי 9 חודשים היתי רואה בהן את אושר וכך הרגשתי שהוא עדיין איתי.

 

כולם עזרו לי, שני ההורים שלי,האחים שלי, מורן, גל,חברים של אושר, ההורים של אושר,בכל זאת אור הוא הנכד שלהם והם אהבו אותו מאוד וגם אותי הם אהבו, הרגשתי את זה, ואפילו רז עזר לי.

בזכותם הצלחתי לסיים את הלימודים שלי וגם לגדל ילד לבד.

אני מאמינה שיבוא יום ואצליח להכנס לקשר עם מישהו חדש, יהיה לי קצת קשה כי אושר היה האהבה הראשונה שלי, אבל אני מאמינה שבסוף יהיה טוב.

 

 


נוסף: October 16th 2009
מספר: april00009
דירוג:
כניסות: 1399
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים