אהבה - דף ראשי

 

 

 

 

 

 

השקנו גרסה חדשה לאתר האהבה הישראלי!    לכניסה לחצו כאן.

היומן והורד

היומן והורד

  "אני עומד לדעת הכל, מוכנה?” - הוא חייך כששאל אותה. היא שתקה.
הוא הביט עכשיו ביומן קטן שמנעול בצבע זהוב שמר על דפיו חתומים. מכיס חולצתו שלף מפתח זעיר והחדיר אותו אל הפתח. רחש עדין של מנגון הפתיחה התמוסס בעדינות אל האוזניים...

זמן מה קודם לכן

לאחוזות הגדולת במקום בו גדל, תמיד היו גני ענק.
כשהיה ילד, לא היה דבר שאהב יותר מלצפות בצמחים שבגינה. הוא עקב אחר צמיחתם, התהפנט מפריחתם באביב, אסף את דמעותיו כהשקור פילח את האבקנים בחורף. הוא למד את חוכמות החיים מלחישות הפרחים בשדות, ממשלי העצים העתיקים... ולכן כשמלאו לו 21, נהיה גנן, גנן בעוד אחת מגינות הענק של אותן האחוזות הגדולות.

השמש התעללה בו בצהרי היום. קרניה חדרו מבעד לשולי הכובע הענק שחבש, והכו בעורו השזוף כמו שוט שלא חודל מלהצליף. הוא נשכב על הדשא הירקרק שזה עתה גזם ועצם את עיניו. מישהו התהלך על הדשא שלו במרחק כמה מטרים ממנו. "לא לגעת בשיח, הרגע סיימתי להשקות אותו" – הוא קרא מבלי לנוע או לפקוח עיינים. איש לא ענה לו.
הוא נאנח והתיישב תוך שהוא מתכוון לפזר הערה עוקצנית על נימוסים, אבל שפתיו נדמו. בסמוך לשיח הורדים האדומים שמולו עמדה בגבה אליו בחורה צעירה. .הוא החליט להתקדם אליה ובשעה שעשה זאת בהשתאות הסתובבה אליו גם היא. יופיה היה בלתי ניתפס. מיבנה עייניה המעט מלוכסן בשילוב צבען שהזכיר גוונים של דבש דבורים, שיווה מראה משכר. פניה התמימות כמו שרטטו על ידי מכחול העדין ביותר שאשפר לשרטט בו...
"היי, אני הגנן"- אמר לה. היא חייכה אליו ולא השיבה. הוא בהה בה בלי לא יכולת לזוז. כאילו גופו מנותק מכל רצון חופשי. היא שוב פנתה אל שיח הוורדים האדומים.
" יש 200 סוגים של ורדים בעולם...”- סיפר לה בקול צרוד שכאילו לא השתמשו בו במשך שעות. “יש גם כל מיני צבעים וסוגים...”.
"רוז, התרופה שלך!” - נשמעה קריאה מרחוק. רגע עבר, ורשרוש קצר וחד עלה פתאום לאוויר. לראשונה הבחין הגנן בספר קטן שאחזה בצמוד לחיקה. הנערה קירבה את אחת האצבעות לעינה. מבטה שקע אל קצה עורה שהחל להיפרם באיטיות לכדי שריטה מאדימה....
"חיתוך מנייר...”- מלמל הגנן כשהוא מביט אל תוך זליגתה האיטית של טיפת דם שנשרה מהשריטה ומטה. רוז הביטה בו ואז בספר הקטן שלה. חיוך נוסף פיסק את שפתיה בשעה שהסתובבה והתרחקה ממנו...

שמה, רוז, כבר פתר בשבילו את התעלומה.
בעלי האחוזה סיפרו לו על ביתם היפייפיה. זה היה יכול להיות עוד סיפור של הורים עשירים ולא אובקייטיבים שמתגאים ביצר אהבתם. אבל הייתה סיבה שבגינה זכר את שאמרו לו עליה.
"יש רק בעיה אחת...” - סיפר לו אביה בקול קצת עצוב - “רוז אילמת...”.


 הספר שחתך את אצבעה של רוז היה, כך הסתבר לו, היומן שלה. הוא הסיק את המסקנה בשל העובדה הפשוטה שאת הימים הבאים בילה בלעקוב אחריה. המעשה הזה הניב עברו עוד שתי עובדות נוספות. עובדה ראשונה הייתה שבכל יום רוז הייתה יפה יותר מכפי שזכר אותה ביום שעבר. והשנייה היא, שלרוז היה מנהג קבוע לשבת על ספסל האבן שתחת עץ התות ולכתוב במשך שעות ביומן הקטן שלה.
הגנן לא עקב אחריה בשקט או בינות הצללים. הוא גזם והביט בה. והיא מצידה, כתבה והסתכלה. הזמן התקדם ואיתו גם הקרבה בין השניים שהלכה והעמיקה. בהמשך, היה הגנן יושב איתה על הספסל. הוא היה מספר לה על כל הפרחים שבעולם, והיא הייתה מביטה ושותקת.
בסופו של דבר, הייתה רוז נרדמת למנגינת קולו על הספסל ומתעוררת כשהוא כבר היה עוזב...

יום אחד, התהפכו היוצרות והגנן היה זה שנרדם לצידה. האור החמים והעמום של השקיעה הסמוקה העיר אותו ברכות. הוא התיישב וסרק את השטח, אבל רוז כבר עזבה. הוא נעמד, הגיע הזמן לחזור הביתה...
אלא שאז, משהו נקלט בעינו. בקצה הספסל, נצנוץ זהבהב הבליח קלות - רוז, למרבה ההפתעה, שחכה את המפתח הקטן של היומן שלה.
רגשות ומחשבות התנגשו בגופו בסערה... הגנן, זאת ידע כבר מהרגע הראשון, מאוהב בבת העשירים כפי שלא ידע שאפשר לאהוב. אך לגביה, לא היה יכול להיות בטוח...עד עכשיו. המפתח בעברו היה כצינור ישיר למחשבותיה של אהובותו. לריזה, סודתיה, כל אותם הדברים שפילל לגלות אך המציאות הקיימת לא איפשרה, המפתח לכל אלה, נמצא עכשיו בכף ידו.

בפגישות הבאות בינהם הוא לא היה רגוע. ההתלבטות הבלתי אפשרית בין הרצון לצוד את מחשבותיה לבין מצפונו שהורה לו לשמור לה אמונים ולא להציץ לחייה טלטלהו בכוח. הימים חלפו וכך גם הלילות, והיומן נשאר חתום עבורו. הזמן לימד אותו להעריך את הזכות שניתנה לו לאהוב את רוז כפי שאהב אותה.

הקיץ נגמר ואחריו גם הסתיו. ואהובתו, ממש כמו הורד שלמרגלותיו התראו לראשונה, הלכה והתגלתה אליו, כמו עלי כותרת הפורחים מעצמם. כמו פתיחתו הסופית של הפרח, כך גם ליבה נפתח בעבורו. הוא למד הכיר אותה טוב יותר מכל צמח שאי פעם ראה.
ועדיין נשארה שאלה אחת בלבד, האם היא אוהבת כפי שהוא? הוא לא העז לשאול. לא לקחת סיכון, חבל לאבד את מה שכבר יש.. הוא אהב את חייו כפי שהם.

אך המציאות
, התברר לו, הייתה אכזרית יותר מכל שלימדו אותו העצים.
החורף הגיע . השלג המשתולל קבר את הורדים האדומים תחתיו ועימם, כך היה נדמה, גם את החיים אשר אהב. המחלה שלקחה מרוז את קולה, שבה לקחת את כל השאר.
המשפחה הפכה חיוורת, העצב היה עמוק מנשוא. והוא, שתל שיח של ורדים מעל לקברה. כשהכל התפזרו מן ההלוויה הביתה, הוא נשאר. כורע אל הקבר ובוכה. אביה, הניח על האבן הקרה ספר קטן. הגנן נעמד.
"אני עומד לדעת הכל, מוכנה?” - הוא חייך כששאל אותה. היא שתקה. הוא הביט עכשיו ביומן הקטן שהמנעול הזהוב שמר על דפיו חתומים. מכיס חולצתו שלף מפתח זעיר והחדיר אותו אל הפתח. רחש עדין של מנגון הפתיחה התמוסס בעדינות אל האוזניים...הרוח דפדפה את הדפים במהירות. רשרוש קטן. הגנן הביט על אצבעו המדממת. “חיתוך מנייר...” - לחש. דמו התפזר על קצה הדף שאחז כמו התשפטות של מחלה ממארת. עיניו סיירו על הכתוב...

"אני מאוהבת. ויודעת את זה עכשיו בוודאות. שיגיד כבר הגנן הזה, שיגיד שגם הוא. אני לא מבינה את זה, הוא לא אוהב אותי? הוא הרי הוא אמור לדעת שאני כן. השארתי לו את המפתח הנוסף למנעול של היומן שלי על ספסל האבן שמתחת לעץ התות כדי שיוכל לדעת הכל...”


 


 


 


 


נוסף: September 15th 2010
מספר: elia1989
דירוג:
כניסות: 699
שפה:
  

[ חזור לאינדקס הסיפורים | הוסף תגובה ]


[לחזרה לרשת האהבה לחצו כאן]





 


הכל על ...
אהבה , רגשות , תחושות , פרחים , שוקולדים , מדריכים , טיפים , כתבות , שירים , סיפורים , מכתבים , פתגמים ,הגדרות , הכרויות , פורומים ועוד...
tvcv - rdau, - ,juau, - ahrho -nf,cho - p,dnho - nsrhfho - vfruhu, - purunho - prjho - aueuksho
LOVE , LOVE QUOTES ,LOVE  SONG ,LOVE  STORY  

כל הזכויות שמורות -
LOVE - אתר האהבה הישראלי - פמה לשם 1996-2019


שימו לב : כיוון שהאתר מבוסס תוכן גולשים איננו אחראים על תכנים המפרים זכויות יוצרים ,
במקרה ומצאתם באתר תוכן אשר מפר את זכויות היוצרים שלכם אנא פנו אלינו ואנו נסיר את התוכן אשר מפר זכויות בהקדם האפשרי.

אהבה אתר-הכרויות תפילה בגדי הריון Citral רופא שיניים בחולון הכרויות dating שרת וירטואלי numerology calculator דיאטה דייט לירון

דרופ סטודיו - בנייה ועיצוב אתרים