איך מתמודדים עם הערות משפחתיות על שמלה, משקל, או בחירות: תגובות חכמות בלי להישבר

בתקופת האירוסין אנשים מרשים לעצמם לומר דברים שהם לא היו אומרים בשום זמן אחר.

פתאום כולם נהיים "כנים": על השמלה, על הגוף, על המשקל, על האיפור, על השיער, על התפריט, על האולם, על המוזיקה, על מי הזמנת. ולמרות שלפעמים זה נאמר בטון של "דאגה", זה יכול לפגוע מאוד.

והכי מתסכל?

שאת אמורה להיות בתקופה שמחה, אבל משפט אחד יכול לשבת עלייך ימים.

במאמר הזה תקבלי:

• למה משפחה מעירה דווקא עכשיו
• איך להפסיק לקחת את זה פנימה
• תגובות מוכנות לפי סוג ההערה
• איך להציב גבול בלי מלחמה
• ומה לעשות אם זה מגיע מאנשים קרובים במיוחד

למה משפחה מעירה על שמלה, משקל ובחירות?

1) הם חושבים שזה "חלק מהאירוע"

כאילו מותר להעיר כי "זה חשוב".

2) פחד ממה יגידו

חלק מההערות יושבות על חרדה חברתית של הדור הקודם.

3) ניסיון להרגיש רלוונטיים

כשמישהו לא יודע איך לעזור, הוא נותן דעה.

4) שליטה דרך ביקורת

במשפחות מסוימות ביקורת היא דרך לנהל.

5) חוסר מודעות

הם לא מבינים כמה זה רגיש, במיוחד סביב גוף ומצלמה.

עיקרון שמציל כלות: דעה היא לא אמת

גם אם זה נאמר בביטחון, זו עדיין דעה.

והמטרה שלך היא לא לשכנע אותם. המטרה היא להגן על עצמך.

תגובות מוכנות להערות על שמלה

כאן חשוב להיות קצרה ולא מתנצלת.

• "תודה, אני אוהבת את הבחירה שלי."
• "זה סגור, אני לא משנה."
• "שמעתי, אבל אני לא רוצה לפתוח את זה."
• "אני רוצה לשמור את זה כהפתעה."

אם זה מגיע ממישהי שממש לוחצת:

• "אני מבקשת שלא נמשיך לדבר על השמלה."

תגובות מוכנות להערות על גוף ומשקל (גבול ברור)

פה אין מקום לנימוס מוגזם. זו אדמה רגישה.

• "אני לא מדברת על הגוף שלי. בבקשה אל תעירו לי על זה."
• "זה לא נעים לי לשמוע. בואו נעבור נושא."
• "אני בסדר עם עצמי. תודה על הדאגה."

אם מישהו חוצה גבול:

• "אם זה ימשיך, אני אצא רגע מהשיחה."

משפט קצר, ואז באמת עושים את זה.

תגובות להערות על בחירות חתונה (אולם, מוזיקה, רשימת מוזמנים)

כאן המפתח הוא להעביר מסר: שמענו, החלטנו, סגרנו.

• "תודה, אנחנו החלטנו אחרת."
• "זה מה שמתאים לנו."
• "סגרנו את זה כבר."
• "אנחנו רוצים שזה יהיה שלנו."

אם ההערה חוזרת שוב ושוב:

• "אמרתי את זה פעם אחת, אני לא רוצה לחזור לנושא."

מה עושים כשההערות מגיעות מאמא/אבא?

אצל הורים זה מורכב, כי יש גם אהבה וגם קשר עמוק.

הדרך הנכונה:

• להכיר בכוונה
• לשים גבול
• לבקש תמיכה

דוגמה:

"אמא, אני יודעת שאת רוצה שיהיה הכי יפה. אבל הערות על הגוף/השמלה מורידות לי. אני צריכה ממך פרגון ושקט. אם יש משהו דחוף, תגידי פעם אחת וזהו."

מה עושים כשההערות מגיעות מחמות?

עם חמות, עדיף לא להיכנס להסברים ארוכים.

• "תודה, נשקול."
• "אנחנו עדיין מחליטים."
• "סגרנו."

והכלל:

הבן זוג מציב גבול, לא את לבד.

איך לא להיפגע באמת: 3 צעדים פנימיים

1) לזהות מה ההערה הפעילה בך

האם זה:

• פחד לא להיות יפה
• פחד לא להיות מספיק
• זיכרון ישן של ביקורת בבית

כשהשורש ברור, ההערה פחות שולטת.

2) משפט נגד אמיתי

דוגמה:

הערה: "זה לא מחמיא"

משפט נגד: "אני יפה, והשמלה הזו גורמת לי להרגיש אני."

3) להגן על עצמך מראש

בפועל:

לא מראים שמלה ל-10 אנשים.

לא שואלים דעות ממי שתמיד מבקר.

לא נכנסים לנושאים שמחלישים אותך.

אם את רגישה במיוחד למצלמה ולמראה

זה טבעי לגמרי.

תקופה כזו יכולה להציף דימוי גוף. לכן כדאי להחליט מראש:

• מי האנשים שמסביבך ביום החתונה (רק מפרגנים)
• מה לא מדברים לידך (גוף, משקל, "תדיאטטי")
• מי עוצר הערות (אחות/חברה/בן זוג)

משפטים דיפלומטיים שעוצרים התערבות בלי להיות תוקפנית

(זה גם המאמר הבא באשכול, אבל הנה טעימה כי זה חשוב)

• "אני שומעת, אבל אני לא נכנסת לזה."
• "תודה, זה סגור."
• "אני מעריכה את הדאגה, אני מעדיפה שקט."
• "בואו נעבור לנושא אחר."