מרצה + נמנע הוא צמד שיכול להיראות שקט ונעים בהתחלה, אבל מתחת לפני השטח נוצר חוסר איזון: המרצה נותן/ת עוד ועוד כדי להחזיק את הקשר, והנמנע מרגיש/ה יותר לחץ ולכן נסוג/ה. בלי מסגרת וגבולות, זה הופך לקשר שבו אחד נעלם ואחד נעלם מעצמו. כאן תביני את המשפטים שלהם, מה זה אומר באמת, ומה צריך כדי שזה יעבוד.
מה זה בעצם "מרצה + נמנע"?
- המרצה/ה רוצה להיות אהוב/ה, שקט/ה, "נוח/ה", ולכן מסתגל/ת, מוותר/ת, לא מבקש/ת, לא מתווכח/ת.
- הנמנע/ת רוצה קשר אבל מתקשה בקרבה, מרגיש/ה לחץ מהר, ולכן נסוג/ה כשיש ציפייה.
הדינמיקה:
המרצה מנסה להיות מושלם כדי שלא יעזבו אותו - הנמנע מרגיש שהוא "נחנק" ומתרחק - המרצה נותן עוד יותר - הנמנע מתרחק עוד יותר.
למה זה נראה טוב בהתחלה?
כי אין מריבות.
כי המרצה מסדר הכול.
כי הנמנע מקבל מרחב בלי דרישות.
אבל שקט כזה הוא לפעמים לא שלום - הוא פחד.
# מה הם אומרים (והתרגום האמיתי)
הנמנע אומר: "אני עסוק"
בריא אם: הוא באמת עסוק אבל עדיין קובע, משלים, ומראה רצף.
דגל אדום אם: "עסוק" = שבוע שקט, בלי תכנון, בלי יוזמה.
הנמנע אומר: "אני לא אוהב לחץ"
בריא אם: המרצה באמת מציף, והוא מבקש קצב.
דגל אדום אם: גם בקשה בסיסית לעקביות מוגדרת כ"לחץ".
המרצה אומר/ת: "הכול בסדר, באמת"
בריא אם: באמת הכול בסדר.
דגל אדום אם: זה נאמר כשכואב לך, כדי שלא תבריחי אותו.
המרצה אומר/ת: "אני לא רוצה להיות כבדה"
האמת: את לא כבדה. את פשוט צריכה יחס.
השאלה היא האם יש פה גבר שמסוגל לתת יחס.
# איך זה נראה ביום-יום (סימנים מוקדמים)
- את עונה מהר, הוא עונה מאוחר
- את יוזמת יותר, הוא זורם
- את מתלבשת/מדברת "לא להבריח"
- את לא מבקשת דברים בסיסיים
- את מרגישה שאת מתכווצת כדי שהוא יישאר
הפוטנציאל שלהם (0-10) והסיכון (0-10)
פוטנציאל: 5/10
זה יכול לעבוד אם המרצה לומד גבולות ובקשות, והנמנע לומד עקביות ונוכחות.
סיכון: 8/10
כי המרצה נשחק מהר, והנמנע נהיה מרוחק יותר.
בסוף המרצה מתפוצץ או נעלם מעצמו.
# מה צריך כדי שזה יעבוד (5 תנאים)
1המרצה חייב להפסיק להיות "קלה" ולהתחיל להיות אמיתית
משפט פשוט:
"חשוב לי שנקבע מראש ושניפגש בקצב קבוע."
זה לא דרמה. זו בקשה בסיסית.
2הנמנע חייב להגיב לבקשות במעשים
אם הוא נעלם אחרי בקשה, זה סימן שאין פה בסיס.
3להכניס מינימום קביעות
בלי מסגרת, הנמנע ינהל את הקשר לפי נוחות.
מסגרת טובה:
1-2 מפגשים בשבוע, תיאום מראש.
4המרצה מפסיק "לרכך" כל אמת
לא:
"אם אתה רוצה ואם לא אז לא נורא"
כן:
"לי זה חשוב. אם זה לא מתאים לך, אני מבינה."
5לא להפוך את הקשר לטקסטינג
טקסטינג מכניס את המרצה לדריכות ואת הנמנע לעומס.
המטרה היא מפגש, לא צ'אט.
# מה לעשות בפועל (תוכנית קצרה)
שבוע 1-2
- המרצה שם גבול קטן אחד (קצב/תכנון)
- בודקים תגובה של הנמנע
שבוע 3-4
- אם יש שיפור, מחזקים מסגרת
- אם אין שיפור, לא "משכנעים" - מסיימים
שבוע 5-6
- אם הנמנע עדיין חמקמק, זה לא מסלול לקשר רציני
# מתי לעצור (3 סימני אזהרה)
- 1. כל בקשה הופכת אצלך לפחד ("אולי אני כבדה")
- 2. הוא נעלם או מתקרר אחרי שאת מבקשת משהו בסיסי
- 3. את מרגישה שאת מתכווצת כדי לא להבריח
אם זה קורה, זו לא אהבה. זה הישרדות.
# איך זה נראה כשהצמד כן מצליח?
- המרצה מבקש, לא מתחנן
- הנמנע נשאר עקבי גם כשיש בקשה
- יש תכנון, קצב, ותחושת "אני לא לבד"
- המרצה לא מאבד את עצמו כדי לשמור על הקשר
