מרצה + שולט הוא צמד שנראה בהתחלה "מושלם": אחד נעים, מתחשב ומרגיע, השני החלטי, מוביל ונותן תחושת ביטחון. אבל אם לא שמים גבולות בזמן, זה הופך מהר לשחיקה, ביקורת, וחוסר שוויון. כאן תביני מה כל אחד אומר, מה זה אומר באמת, ומה צריך כדי שזה יעבוד.
מה זה בעצם "מרצה + שולט"?
- המרצה/ה מפחד/ת לאבד, ולכן נותן/ת יותר מדי, מסכים/ה מהר, מוותר/ת, ומנסה לשמור על שקט.
- השולט/ת אוהב/ת להוביל, לקבוע, להיות צודק/ת, ולפעמים מתקשה בשוויון. כשהוא/היא מרגיש/ה חוסר שליטה, הוא/היא מגביר/ה שליטה.
התוצאה הקלאסית:
אחד אומר "הכול בסדר" גם כשלא.
השני מקבל עוד ועוד מרחב לשלוט, עד שהקשר נהיה לא מאוזן.
למה זה מרגיש טוב בהתחלה?
כי יש השלמה:
- המרצה מרגיש/ה שיש פה מישהו "חזק" שמחזיק
- השולט מרגיש/ה שיש פה מישהו "נוח" שלא מתווכח
זה נעים, אבל זה גם מסוכן:
שקט לא תמיד אומר בריאות. לפעמים הוא אומר פחד.
# מה הם אומרים (והתרגום האמיתי)
השולט אומר: "אני פשוט יודע מה נכון"
יכול להיות בריא אם: הוא באמת מוביל מתוך אחריות, כולל הקשבה וגמישות.
כשזה לא בריא: הוא לא רואה אותך כשותפה, אלא כמי שצריכה להתיישר.
השולט אומר: "אל תהיי דרמטית"
בריא אם: הוא מנסה להרגיע רגע של סערה ומקשיב אחר כך.
דגל אדום אם: הוא מבטל רגשות ומקטין אותך כדי לשמור שליטה.
השולט אומר: "ככה עושים דברים"
בריא אם: יש שיח, הסכמה, התאמה.
דגל אדום אם: זה חוק חד צדדי, בלי מקום לצרכים שלך.
המרצה אומר/ת: "לא משנה, איך שנוח לך"
בריא אם: זו בחירה קטנה ולא מחיר פנימי.
דגל אדום אם: זה דפוס קבוע שמוחק אותך.
המרצה אומר/ת: "אני פשוט רוצה שיהיה לנו טוב"
בריא אם: יש שיתוף, בקשות, גבולות.
כשזה תקוע: הוא/היא מוותר/ת על עצמו/ה כדי "שיהיה טוב", ואז מצטבר כעס.
# איך זה נראה ביום-יום (סימנים מוקדמים)
- את/ה מתחיל/ה להתייעץ על כל דבר "שלא יכעס"
- יש הרבה הערות קטנות ("למה אמרת ככה", "למה לבשת ככה")
- המרצה עונה מהר "סליחה" גם כשלא עשה כלום
- השולט מחליט על קצב, תכנון, כסף, מפגשים
- את/ה מרגיש/ה שאת/ה הולך/ת על ביצים
הפוטנציאל שלהם (0-10) והסיכון (0-10)
פוטנציאל: 5/10
זה יכול לעבוד רק אם השולט לומד שוויון אמיתי, והמרצה לומד גבולות.
בלי זה, זה נשחק.
סיכון: 8/10
כי זה מתדרדר בקלות למערכת כוח:
אחד שולט, השני נעלם. ואז או פיצוץ או דיכאון שקט.
# מה צריך כדי שזה יעבוד (5 תנאים)
1המרצה חייב להתחיל "לא" קטן כבר מההתחלה
אחרת הדינמיקה מתקבעת.
משפטים לדוגמה:
- "זה פחות מתאים לי"
- "אני מעדיפה אחרת"
- "בוא נעשה גם וגם"
2השולט חייב להוכיח הקשבה, לא רק הנהגה
שאלה שבודקת:
"כשאנחנו לא מסכימים, איך אתה אוהב לפתור את זה?"
שולט בריא יגיד: מדברים, מתפשרים, מוצאים פתרון.
שולט לא בריא יגיד: את מגזימה, אין על מה לדבר.
3יש כלל: ביקורת לא נכנסת בתחילת קשר
הערות על לבוש, חברים, עבודה, כסף - מוקדם מדי - זה סימן של שליטה.
גבול נקי:
"אני לא אוהבת הערות כאלה. אם זה חוזר, זה לא מתאים לי."
4שוויון בהחלטות בסיסיות
תכנון דייטים, קצב, מסגרות, כסף - לא חד צדדי.
משפט מסדר:
"אני אוהבת החלטות ביחד, לא לבד."
5המרצה צריך להפסיק לפייס במקום לדבר אמת
פחות "סליחה", יותר "זה לא עובד לי ככה".
# מה לעשות בפועל (תוכנית קצרה)
שבוע 1-2
- המרצה מתרגל/ת גבולות קטנים
- השולט נבחן: איך הוא מגיב ל"לא" קטן?
שבוע 3-4
- שיחת מסגרת: איך מקבלים החלטות יחד
- בודקים אם יש ירידה בביקורת ועלייה בכבוד
שבוע 5-6
- אם השולט לא משתנה מול גבולות, מסיימים
# מתי לעצור (3 סימני אזהרה חזקים)
- 1. ביטול רגשי ("את רגישה מדי", "את דרמטית")
- 2. ביקורת קבועה והערות שמקטינות
- 3. ענישה בשקט או התפרצויות כשאת שמה גבול
אם זה מופיע, זה לא מסלול לחתן. זה מסלול לפגיעה.
# איך זה נראה כשהצמד כן מצליח?
- השולט הופך למוביל בוגר: מקשיב, מתפשר, מכבד
- המרצה נשאר חם, אבל לא נעלם
- יש שוויון בהחלטות
- יש תחושת ביטחון בלי פחד
