זו אולי השאלה הכי טבעית בעולם בתחילת קשר.
אחרי דייט שני או חמישי, אחרי הודעה טובה, אחרי רגע שמרגיש נכון, משהו בתוכך רוצה תשובה: זה זה?
אבל אהבה חדשה היא לא מבחן אמריקאי עם תשובה אחת נכונה. לפעמים זה כן "זה זה" מהר, ולפעמים זה "זה נכון" לאט. לפעמים יש התלהבות אבל לא התאמה, ולפעמים יש התאמה אבל עוד לא רגש גדול.
המאמר הזה לא ייתן לך הבטחה. הוא ייתן לך דרך חכמה לבדוק: מהם הסימנים שמראים שיש כאן בסיס אמיתי, ומהם הסימנים שמראים שזה בעיקר תקווה, הרגל, או פחד להיות לבד.
קודם כל: "זה זה" זה לא רגש אחד
הרבה אנשים מחפשים רגש ספציפי: פרפרים, תשוקה, ביטחון מושלם.
אבל קשר נכון נבנה משילוב:
- משיכה (במינון שמתאים לך)
- חברות
- ערכים דומים
- תקשורת שמכבדת
- הדדיות
- יציבות בסיסית
אם אחד מהם חסר לגמרי, קשה שזה יחזיק.
8 סימנים טובים שיכולים להגיד "יש פה משהו אמיתי"
1) אתה מרגיש יותר אתה
לא גרסה מתאמצת, לא משחק. אתה מרגיש נינוח, חי, פשוט.
שאלה:
האם אני מרגיש שאני יכול להביא את עצמי בלי לחשוש כל הזמן?
2) יש הדדיות ברורה
לא רק אתה יוזם, לא רק אתה מחזיק.
גם הצד השני מבקש, מתעניין, חוזר.
סימן קטן אבל חזק:
הוא זוכר דברים שאמרת.
3) יש כבוד גם בדברים קטנים
איך הוא מדבר, איך הוא מתייחס, איך הוא מגיב כשלא נוח.
כבוד זה לא פרחים. כבוד זה טון.
4) יש תקשורת שמייצרת שקט
לא מושלמת, אבל מספיק יציבה:
- עונה בזמן סביר
- לא נעלם בלי הסבר
- יודע להגיד "היום עמוס, נדבר בערב"
זו לא דרישה דרמטית. זה מינימום בריא.
5) אתם מצליחים לדבר גם כשיש אי הסכמה
אין זוג בלי אי הסכמה. השאלה היא איך זה נראה:
- מקשיבים
- מתנצלים כשצריך
- לא מבזים
- לא מענישים בשקט
אם יש לכם את זה בשלב מוקדם, זה זהב.
6) אתם רוצים את אותו כיוון כללי
לא צריך לתכנן חתונה בחודש הראשון, אבל כן צריך כיוון:
- מה כל אחד מחפש
- מה קצב הקשר שמתאים
- האם אתם פנויים רגשית
אם אחד רוצה קשר והשני "נראה", זה בדרך כלל לא "זה זה". זה אזור אפור.
7) אתה לא מרגיש רכבת הרים
אתה יכול להתרגש, אבל בלי להיקרע.
קשר נכון לא אמור לגרום לך לאבד תיאבון, לישון רע, לבדוק טלפון בלי סוף.
8) זה מתרחב לחיים, לא נשאר בועה
לאט לאט יש מקום ל:
- יום רגיל
- חברים
- שיחה על שגרה
- תכנון קטן קדימה
כשזה נשאר רק "דייטים נוצצים" בלי חיבור לחיים, לפעמים זה סימן שאין בסיס.
6 סימנים שיכולים להגיד "זה לא זה" למרות שיש רגש
1) אתה כל הזמן לא בטוח איפה אתה עומד
כשאין בהירות לאורך זמן, זה לא רומנטי. זה שוחק.
2) יש דגלים אדומים ואתה מסביר אותם לעצמך
אם אתה מוצא את עצמך מתרץ עקיצות, היעלמות, לחץ, שקרים קטנים - זה סימן לעצור.
3) אתה משלם מחיר כדי להישאר
מוותר על גבולות, על כבוד, על עקרונות, על שקט.
4) יש כימיה אבל אין חברות
יש אש, אבל אין באמת "כיף" ביום רגיל.
אין עניין הדדי בחיים עצמם.
5) הקשר מרגיש כמו מבחן ערך
אתה רוצה להוכיח שאתה מספיק, לא לבנות יחד.
6) אתה מפחד להעלות נושאים חשובים
אם אתה מפחד לדבר אמת כי "הוא ייעלם", "היא תכעס" - אין פה ביטחון.
השיטה הבטוחה: 3 שאלות שמנבאות הכי טוב
אם אתה רוצה כלי פשוט, אלו שלוש שאלות שמחזיקות הרבה אמת:
- 1. האם הוא טוב אליי בעקביות?
- 2. האם אני יכול להיות אני לידו?
- 3. האם אנחנו מתקדמים בצורה שמרגישה בריאה לי?
אם 2 מתוך 3 הם "כן" יציב, יש בסיס טוב.
מה עושים כשאתה עדיין לא יודע?
זה לגיטימי. במיוחד אם אתה טיפוס עמוק, או אחרי פרידה קשה.
1) נותנים לזה זמן עם גבולות
עוד 2-3 מפגשים, תוך שמירה על:
- הדדיות
- תקשורת
- כבוד
2) מדברים על כיוון בלי להלחיץ
משפט שמאפשר שיחה בלי דרמה:
- "בא לי להבין שאנחנו באותו כיוון. מה אתה מחפש בתקופה הזאת?"
3) בודקים "איך זה מרגיש בגוף"
לפני שאתה בוחר בראש, תבדוק:
- האם אני נושם פה?
- האם יש לי שקט?
- האם אני מתכווץ?
הגוף מזהה אמת מהר יותר מהשכל.
תרגיל קצר: "רשימת הראיות"
אנחנו נוטים להחליט לפי תחושה רגעית. במקום זה, תכתוב:
- 5 ראיות שזה טוב ובריא
- 5 ראיות שזה לא טוב או לא ברור
הראיות חייבות להיות התנהגויות, לא תקוות.
זה יפיל הרבה ערפל.
סיום
"זה זה" לא צריך להרגיש כמו חידה אינסופית.
הוא אמור להרגיש כמו שילוב של התרגשות ושקט. רצון ויציבות. חיבור וכבוד.
ואם יש לך ספק, זה לא אומר שזה לא זה. זה אומר שכדאי לבדוק, לא להמר.



