יש רגע בהיכרות שבו את מרגישה:
אנחנו כבר לא "רק יוצאים". יש משהו.
אתם נפגשים קבוע, יש חיבור, אולי כבר יש אינטימיות, ואת רוצה לדעת שאתם באותו כיוון.
ואז עולה השאלה:
מתי נכון להציע בלעדיות?
איך אומרים את זה בלי להישמע לחוצה?
ומה אם הוא יברח?
החדשות הטובות:
בלעדיות לא אמורה להישמע כמו בקשה. היא אמורה להישמע כמו צעד טבעי של קשר שמתקדם.
וגבר רציני בדרך כלל יעריך בהירות, במיוחד אם היא מגיעה בשקט ובכבוד.
קודם כל: מה זה "בלעדיות" באמת?
בלעדיות היא לא חוזה חתונה.
היא פשוט החלטה בסיסית:
אנחנו לא ממשיכים לצאת עם אחרים בזמן שאנחנו בונים משהו בינינו.
זה לא "לשים עליו טבעת".
זה לשים מסגרת שמאפשרת ביטחון וגדילה.
מתי זה הזמן הנכון להציע בלעדיות?
אין מספר קסם, אבל יש סימנים ברורים.
זמן טוב בדרך כלל:
- אחרי 3-6 דייטים שיש בהם רצף
- כשיש תחושה שאתם מתקדמים
- כשאת מרגישה שאת רוצה להשקיע יותר
- ובעיקר: כשבלעדיות תעשה לך שקט ולא תעשה לך לחץ
לא זמן טוב:
- אחרי דייט ראשון מתוך התלהבות
- כשהוא עדיין חם-קר
- כשאין רצף מפגשים
- כשאת רוצה בלעדיות כדי להרגיע חרדה
בלעדיות נועדה לבנות קשר, לא להחזיק אותו בכוח.
איך מציעים בלעדיות בלי להרגיש שאת מתחננת?
הסוד הוא לדבר בשפה של בחירה, לא של בקשה.
כלומר:
את לא אומרת "אני צריכה שתתחייב".
את אומרת "ככה אני בוחרת להתנהל אם אנחנו ממשיכים."
# 4 תבניות דיבור שעובדות (במינון הכי נכון)
1הכי טבעי ורך
"אני נהנית איתך, ומרגישה שזה הולך למקום טוב. לי מתאים להיות בבלעדיות כשאני נכנסת לזה. איך אתה מרגיש עם זה?"
זה רגוע, לא מאיים, ומאפשר לו להגיב.
2כשכבר יש אינטימיות
"אם אנחנו כבר קרובים, חשוב לי שזה יהיה בבלעדיות. אני לא נכנסת לזה כשיש עוד אנשים ברקע. זה מתאים לך?"
זה משפט בוגר ומכבד.
3כשאת רוצה לשים מסגרת בלי דרמה
"לי חשוב לבנות קשר אחד בכל פעם. אם אנחנו ממשיכים, הייתי רוצה שנהיה בבלעדיות."
4כשאת מרגישה שהוא אולי לא שם
"אני מרגישה שאנחנו בכיוון טוב, אבל אני גם צריכה לדעת שאנחנו באותו מקום. בלעדיות זה משהו שמתאים לך עכשיו?"
איך לקרוא את התגובה שלו?
זו נקודה קריטית.
בלעדיות היא לא רק "כן או לא", היא מבחן של רצינות.
דגל ירוק
- "כן, גם אני"
- הוא לא נבהל
- הוא שואל שאלות ענייניות
- הוא מתחיל להיות אפילו יותר עקבי ותכנוני
דגל צהוב (דורש בירור)
- "אני צריך קצת זמן"
- "אני לא בטוח"
אם זה מגיע עם כוונה והתקדמות, אפשר לתת שבוע-שבועיים. אם זה מריחה, זה דגל אדום.
דגל אדום
- כעס על עצם השאלה
- התחמקות
- "למה צריך להגדיר"
- שינוי נושא
- או שהוא נעלם אחרי השיחה
גבר שלא מסוגל לדבר על בלעדיות כנראה לא בכיוון של חתן.
מה עושים אם הוא אומר "אני צריך זמן"?
אפשר לענות בצורה נקייה:
"אני מבינה. לי חשוב לבנות קשר עם מסגרת ברורה. אם אתה צריך זמן, אני מכבדת, אבל אני לא רוצה להישאר באזור אפור. בוא נראה איפה אנחנו עוד שבוע-שבועיים."
שימי לב:
לא אולטימטום, כן גבול.
איך לא להפוך את השיחה לכבדה?
שתי טעויות שעושות את זה כבד:
1) נאום ארוך
שיחה על בלעדיות צריכה להיות קצרה.
2) להציף פחדים
לא:
"אני מפחדת שתעזוב"
כן:
"חשוב לי קשר עם מסגרת."
הכוח הוא בפשטות.
ואם הוא אומר "כן" ואז מתנהג אותו דבר?
אז הבעיה היא לא מילה, אלא מעשים.
בלעדיות היא גם:
- עקביות
- יוזמה
- התקדמות
אם אין שינוי והתנהלות, את צריכה לשאול:
"האם אנחנו באמת בונים קשר, או רק קוראים לזה בשם?"
