אחרי קשר שפגע - בגידה, זלזול, משחקים, נטישה, קשר נרקיסיסטי, או פשוט תקופה שבה איבדת את עצמך - הלב לא "חוזר לעצמו" ביום אחד.
הוא נהיה חכם יותר, אבל לפעמים גם מפוחד יותר.
ואז קורה משהו מתסכל:
את רוצה למצוא חתן, אבל הגוף שלך מגיב כאילו כל גבר הוא סכנה.
את בודקת, ננעלת, נבהלת, או נמשכת דווקא למי שמוכר לך - גם אם הוא לא טוב.
טראומה זוגית לא חייבת להיות דרמה ענקית כדי להשאיר סימן.
לפעמים זה פשוט רצף של חוויות שגרמו לך לאבד אמון.
במאמר הזה נבנה דרך:
איך לזהות מה העבר עושה לך, איך להרגיע את המערכת, איך לתקשר את זה נכון בלי להבריח, ואיך לבחור קשר שמתקדם בלי לשחזר כאב.
קודם כל: סימנים שטראומה מהעבר מנהלת אותך בהווה
אם את מזהה את עצמך באחד מאלה, זה לא אומר שמשהו "לא בסדר" בך. זה אומר שהמערכת שלך מנסה להגן עלייך:
- את נכנסת ללחץ כשמישהו מתרחק קצת
- את מפרשת שקט כהזנחה
- את בודקת אותו (סטורי, זמינות, הודעות)
- את מתקשה לסמוך גם כשהוא עקבי
- את חושדת מהר
- את בורחת כשזה נהיה טוב
- את נמשכת לטיפוסים לא זמינים כי זה מוכר
- את מרגישה שהלב שלך לא באמת "נכנס"
למה זה קורה?
כי במוח יש מנגנון פשוט:
אם משהו כאב בעבר, הוא רוצה למנוע את זה בעתיד.
הבעיה היא שהוא לא יודע להבדיל בין:
- סכנה אמיתית
- לבין טריגר שמזכיר סכנה
לכן תפקידך הוא ללמוד להבדיל.
3 הבדלים חשובים: אינטואיציה מול טריגר
נשים לפעמים מתבלבלות ואומרות:
"אני מרגישה משהו, אז זה בטוח נכון."
אבל יש הבדל בין אינטואיציה לבין טריגר.
אינטואיציה
- שקטה
- ברורה
- לא דרמטית
- נשענת על עובדות (התנהגות, עקביות)
טריגר
- דחוף
- מלחיץ
- מלא מחשבות
- קופץ מהר למסקנה
- מבקש פעולה מיידית (לבדוק, לשלוח הודעה, לברר)
הבדיקה הכי טובה:
אם התחושה דוחפת אותך לפעול מתוך פאניקה, זה בדרך כלל טריגר.
# איך לא לתת לעבר לנהל את ההווה? 7 צעדים
1לתת שם למה שקרה
זה נשמע פשוט, אבל זה משנה הכול.
במקום:
"אני סתם חרדתית"
לומר:
"עברתי קשר שגרם לי לפחד מאי עקביות."
כשאת נותנת שם, את מפסיקה לחשוב שזה "האופי שלך". זה פצע.
2להחזיר שליטה לגוף (ולא רק למחשבות)
טראומה יושבת בגוף.
תרגיל קצר כשעולה טריגר:
- שתי נשימות עמוקות
- להרגיש כפות רגליים על הרצפה
- להוריד כתפיים
- לשאול: "מה העובדה?"
- לבחור פעולה רק אחרי 10 דקות
10 דקות כאלה מצילות מערכות יחסים.
3לבנות אמון דרך עקביות, לא דרך הבטחות
נשים עם טראומה מחפשות הבטחות:
"אתה לא תעזוב?"
אבל הבטחות לא מרפאות. עקביות מרפאה.
לכן תמדדי:
- האם הוא יוזם?
- האם הוא עקבי?
- האם הוא מכבד גבולות?
- האם הוא מתקן כשיש טעות?
זה הבסיס לאמון.
4לדבר על זה נכון, בלי להפוך את זה למרכז
את לא חייבת לספר הכול בדייט ראשון.
כן אפשר לתת משפט שמסביר את הקצב שלך.
משפטים שעובדים:
- "היו לי חוויות שעשו אותי יותר זהירה. אני אוהבת להכיר לאט ובצורה ברורה."
- "אני הכי טובה בזוגיות כשיש עקביות ותקשורת."
זה אומר אמת בלי להעמיס.
5לבחור קצב שמגן עלייך
טראומה גורמת לשני קצוות:
- להתקדם מהר מדי כדי לקבל ביטחון
- או לא להתקדם בכלל כדי לא להיפגע
הדרך הבריאה:
קצב מדורג.
לדוגמה:
- דייטים קבועים פעם בשבוע
- לא להיכנס לשיחות אינסופיות בווטסאפ
- לא אינטימיות מתוך חרדה
- כן שיחות כיוון בזמן הנכון
6להפסיק לבחור את "המוכר" אם הוא פוגע
המוכר יכול להיות:
גבר עמום, חם-קר, נעלם, לא זמין.
הוא מרגיש כמו "כימיה", אבל זו לפעמים מערכת עצבים שמזהה דפוס מוכר.
תרגיל:
כשאת נמשכת למישהו לא זמין, שאלי:
"זה משיכה או שחזור?"
אם זה שחזור, את חותכת מוקדם. זה ריפוי.
7לבנות מערכת תמיכה בזמן היכרות
טראומה מחמירה בבדידות.
כשאת לבד עם הראש, הכל נהיה ענק.
מה עוזר:
- חברה אחת שאת יכולה לשלוח לה "תזכירי לי מה העובדות"
- טיפול/אימון רגשי
- שגרה שמחזיקה אותך
את לא חייבת לעבור את זה לבד.
מתי לדעת שזה "פצע שמתרפא" ולא "סימן להפסיק"?
אם הוא עקבי ואת עדיין בלחץ, זה כנראה פצע.
אם הוא לא עקבי ואת בלחץ, זה כנראה אינטואיציה.
הכלל:
כשאין עובדות, לא פועלים מתוך פחד.
כשיש עובדות, פועלים מתוך גבול.
