מטאליקה בעיני המון אנשים בכלל רוקרים ומטאליסטים נחשבת ללהקת המטאל הכי חשובה ומשפיעה בתחום המטאל ובכלל בתולדותיו (מן הסתם מטאליקה היא להקה שולטת) בניגוד להמון להקות מטאל שהתחילו בשנות ה80 (תקופת ההאבי מטאל)מטאליקה התרכזו בעיקר במוזיקה האלוהית שלהם ולא בלהיות פוזאיסטים...
הסולן השולט המושלם של הלהקה, ג'יימס הטפילד המושלם והשרירי, פיתח סגנון מ-ש-ל-ו לנגינה בגיטרת קצב (עזבו לא תבינו). הגיטריסט השווה השני של הלהקה, קירק האמט, הפך בעקבות האלבומים הקודמים (בעיקר האלבום השחור המהולל השולט) לאחד מהגיטריסטים ה-כ-י מובלים בתחום המטאל. (למרות שבד"כ מטאליקה זה שירי בלאק מטאל). הקצב הייחודי של הלהקה, שמורכב מהמתופף (לא כוסון)לארס אולריך (משו כזה אני חושבת שזה אורליך) והבאסיסט (שמנגן הכי מושלם בעולם) תפקדה מצויין בתאום פרפקטו בין האלים המושלמים שלי.


מטאליקה הוקמה בשנת 1981 והיא עדיין פעילה כמעט באותו הרכב, כשרק עמדת הבאסיסט הוחלפה פעמיים. אלבום הבכורה של הלהקה השווה, "Kill 'Em All", שיצא בשנת 1983, סימן את תחילת הלגיטימציה שנתן הקהל האמריקני למטאל. מכאן והלאה, רמת הכתיבה ויכולת הנגינה של חברי הלהקה רק הלכה והשתפרה מאלבום לאלבום (נו רואים תחמודים שלי? לא מאכזבים אפ אחד). האלבום השני, "Ride The Lightning", יצא בשנת 1984, כשהלהיט הבולט מתוכו, "For Whom The Bell Tolls", כבר הראה שיפור ניכר ביכולת כתיבת השירים של חברי הלהקה. שירים ארוכים כגון "Fade To Black" והקטע האינסטרומנטלי "The Call Of Ktulo" הראו שחברי הלהקה לא חוששים לכתוב יצירות מורכבות וקשות לעיכול.

בשנת 1986 יצא האלבום השלישי של מטאליקה, "Master Of Puppets", שנחשב בעיני רבים לאלבום המטאל הטוב ביותר בכל הזמנים (בעייני, זה אחד האלבומים הכי טובים בעולם חוץ מהאלבום השחור). שיר הנושא של האלבום הוא יצירה מורכבת וארוכה (8:38 דקות) שהלהקה מיצתה בה את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בה. במהלך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום, אוטובוס הלהקה עשה תאונה בדרך להופעה בשוודיה. מהתאונה נהרג באסיסט הלהקה, קליף ברטון (עוד מטאליסט באטסיסט עם קצב ונכונות מושלמת, שהלך לעולמו בדיוק כמו קורט קוביין אהובי)

לאחר התלבטויות רבות, חברי הלהקה הנותרים החליטו להמשיך ללא ברטון. הם צירפו אליהם את הבאסיסט ג'ייסון ניוסטד והוציאו יחד איתו את אלבומם הרביעי, "…And Justice For All". אלבום זה היה המשך ישיר ל "Master Of Puppets", אך הוא סימן את ההתקרבות הראשונה של מטאליקה למיינסטרים. האלבום נכנס לעשרת הגדולים במצעד המכירות האמריקני, למרות שלא זכה כלל להשמעות ברדיו, ו MTV מיעטו לשדר את הקליפ שהלהקה צילמה לשיר . איזה בניזונות אני מתה על השיר הזה הוא כ"כ יפה.

המעבר הגדול מלהקת שוליים איכותית ללהקת מיינסטרים, נעשה באלבומה החמישי של מטאליקה, הנושא את שם הלהקה, ומכונה "האלבום השחור" בשל צבע עטיפתו
אנשים אני רוצה לומר לכם האלבום הזה מדהים. קנו אותו (ולא מטאליקה משלמים לי לומר את זה ואף אחד אחר לא.)
באלבום זה, חברי הלהקה זנחו את היצירות המורכבות שאיפיינו את אלבומיהם המוקדמים (לצערי הרב מאוד), וכתבו שירים קליטים וקצרים (באופן יחסי). האלבום פרץ את דרכה של מטאליקה לתודעת הקהל הרחב. הוא נכנס היישר למקום הראשון במצעד המכירות האמריקני, כשהוא מספק להיטים רבים, ביניהם "Enter Sandman", "Wherever I May Roam", "The Unforgiven" ומעל כולם, הבלדה "Nothing Else Matters".האלבום מכר עד היום 7 מיליון עותקים בארה"ב בלבד! בעקבות "האלבום השחור", הלהקה יצאה לסיבוב הופעות ארוך, שנמשך שנתיים והגיע, בין היתר, גם להופעה אחת בישראל, בפארק הירקון. הצלחת האלבום הפכה את מטאליקה ללהקת המטאל החשובה ביותר בתחילת שנות ה - 90'. הם זכו לביקורות משבחות לא רק במגזיני מטאל מחתרתיים, אלא גם מהמבקרים המוזיקלים הנחשבים ביותר בתחום המיינסטרים.

לאחר 5 שנים ללא אלבום חדש, בשנת 1996 יצא "Load", אלבומה השישי של הלהקה, שסימן באופן סופי את הפיכתה של מטאליקה ללהקת מיינסטרים מובהקת. האלבום הרחיק מהלהקה חלק גדול מהקהל הוותיק שלה, אך למרות זאת היה הצלחה מסחררת כשנכנס היישר למקום הראשון במצעד המכירות ומכר 3 מיליון עותקים בתוך חודשיים בלבד! איזה שווים!!!

בשנת 1997 יצא האלבום "Reload", שהורכב ברובו משירים שהוקלטו בתקופת האלבום "Load" ולבסוף לא נכנסו אליו, לצד מספר שירים חדשים. למרות ביקורות קטלניות של מבקרי המוזיקה, גם האלבום הזה נמכר היטב.דווקא תאלבום הזה לא אהבתי הוא קצת קקי בשירים שלו.

בשנת 1998 הלהקה הוציאה את "Garage Inc.", אלבום כפול שכלל חידושים לשירים ישנים, בי-סיידס ועוד חומרים נדירים של הלהקה.
עו באותה שנה, הלהקה קיימה מופע של מיטב השירים שלהף כשהם מלווים בתזמורת הפילהרמונית של סאן פראנסיסקו. המופע תועד ויצא בשנת 1999 על גבי דיסק כפול ו DVD כפול בשם "S&M". האלבום נכנס למקום השני במצעד המכירות, והוכיח שהלהקה עדיין מאוד פופולארית בקרב הקהל האמריקני.

את שנת 2000 העבירו חברי הלהקה, ובעיקר המתופף, לארס אולריך, במאבק נגד נאפסטר, שהיתה אז תוכנת שיתוף הקבצים הפופולארית ביותר. לבסוף הלהקה פרשה מהמאבק, כנראה מכיוון שהבינו שזה גורם להם נזק תדמיתי עצום. נאפסטר נסגרה לבסוף, אך תוכנות נוספות לשיתוף קבצים צצו לאחריה כפטריות אחרי הגשם. גם מוזיקה הם עשו באותה שנה - שיר בשם "I Dissapear", שהוקלט עבור פסקול הסרט "משימה בלתי אפשרית 2" ואף צולם לו קליפ.

בינואר 2001 הודיע הבאסיסט ג'ייסון ניוסטאד על פרישתו ממטאליקה. מאוחר יותר באותה שנה, שלושת חברי הלהקה הנותרים נכנסו לאולפן על מנת להתחיל לעבוד על אלבום מקורי חדש, הראשון מאז 1997, כשסולן הלהקה, ג'יימס הטפילד מנגן גם בבאס. הקלטות האלבום הופסקו במפתיע בחודש יולי, כשהטפילד נכנס לתוכנית שיקום בעקבות התמכרותו הקשה לאלכוהול. לאחר שסיים את טיפול הגמילה, בקיץ 2002, חזרו חברי מטאליקה לעבוד על האלבום החדש עם המפיק בוב רוק, שגם תפקד במהלך ההקלטות כבאסיסט. לאחר סיום ההקלטות ולאחר שבחנו עשרות באסיסטים, חברי הלהקה צירפו אליהם את הבאסיסט רוברט טרוג'ילו, הידוע כבאסיסט בהרכב ההופעות של אוזי אוסבורן, כחבר מן המניין.

האלבום, "St. Anger", יצא לחנויות התקליטים ב - 5 ביוני 2003.



אנשים,
אספתי המון חומר במחשב על מטאליקה וכתבתי פה הכלללל אחרי המון עבודהההה
זה היה מאוד קשה לסכם תכל אבל עשיתי את רק בשבילכם.
בבקשה קראו את זה.
וואי זה קשה לרשום את זה השפ יפה ובלי קללות...חח אני מותשתתתתת