טעם הרגש ניקול בר
זו לא השמש בשקיעה, אלה הים והגלים...
זה לא הירח בלילה, אלה הכוכבים..
זה לא הדמעות שמכאיבות אלא הכאב שמדמיע...
זה לא צבע העיניים המדהים, אלא המבט, שמשפיע....
זו לא ההליכה, אלה הצעדים...
זו לא הלחישה, אלה המילים...
זה לא הסוד, זו ההסתרה...
זו הדרך, לא המטרה...
אלה לא השמים אלא חוסר הגבולות...
זו לא האכזבה אלא ההבטחות....
זה לא מה שאנחנו רואים שגורם לנו לרגשות...
זה מה שאנחנו מרגישים, שגורם לנו לראות....
זה לא הנר, זו הלהבה...
זאת לא הרומנטיקה, זאת האהבה...
זאת לא ההתאהבות, זה אובדן החושים...
זה לא המוות שמפחיד, אלא אובדן החיים...
זה לא הלב, זו הפעימה...
זה לא האויר, זו הנשימה....
זה לא השיר, זו המנגינה...
זה לא הזמן, אלא כל דקה...
אלה לא השמים אלא חוסר הגבולות...
זו לא האכזבה אלא ההבטחות....
זה לא מה שאנחנו רואים שגורם לנו לרגשות...
זה מה שאנחנו מרגישים, שגורם לנו לראות....
החיים בנויים מהדברים הכי קטנים,
לא מתוצאות ולא מהישגים...
ולפעמים בין חוויות מכשולים וקשיים,
קורה ששוכחים, את טעם החיים...




