שמחה שאת נהנת!!
ונראה לי רעיוןם טוב למחוא מקום שיהיה "שלך"...
או לכי לחדר כל פעם שאת מרגישה שאת צריכה את המקום שלך לחשוב לבד...לכי לחדר תנעלי את הדלת ותחשבי על כל הדברים שיש לך בחיים...
QUOTE שמחה שאת נהנת!!
ונראה לי רעיוןם טוב למחוא מקום שיהיה \"שלך\"...
או לכי לחדר כל פעם שאת מרגישה שאת צריכה את המקום שלך לחשוב לבד...לכי לחדר תנעלי את הדלת ותחשבי על כל הדברים שיש לך בחיים...
אני לא יכולה לנעול את הדלת, יש לי אחות קטנה
שישר תתחיל לבכות שהיא גם רוצה להכנס.
כמו אחותי אבל אחותי מעצבנת :!:
אחותי כבר למזלי עברה את השלב הזה!!
אמ....אולי את יכולה לבקש מההורים לקרוא לה באותו זמן? ולהסביר להם שאת רוצה להיות קצת לבד...
או...שהיא לא נמצאת והיא אצלל חברות....אז ללכת תלפינה שלך ולחשוב על הדברים לבד...
זה אפשרי?
זה לא ממש אפשרי,
היא כמעט לא יוצאת מהבית
היא לא תבוא אם ההורים יקראו לה, היא נדחפת תמיד לחדר שלי!
אני ממש מבינה אותך!!
לפעמים אני שמחה אש ופתאום מתחילה לבכות בלי סיבה!!! ואני לא מבינה וכל פעם שאני עצובה ממש ממש מתחיל להיות לי מה זה מרץ ומצב רוח והכל וזה הכי מוזר בעולם...
אבל ככה זה בגיל הטיפשעשר....חחח...נאשים את הגיל...חחח...
לא סתם...זאת באמת תקופה מבולבלת שלך שתעבור עם הזמן אבל תנסי לתקן את הדברים הרעים אל תיתפסי מזה שאת מאושרת כי עדיין יש דברים שאי אפשר לאבד וחבל...
בהצלחה לך... :wink:
לכולם קורה שפתאום למרות שטוב להם בדבר אחד והם שמחים הם עצובים ורוצים לברוח מהכל בגלל לחץ כל שהוא או בגלל הרצון להיות לבד אז לדעתי love2love צודקת
לדעתי את צריכה למצוא מקום שהוא רק שלך..שאת יכולה לברוח אליו כדי להיות רק עם עצמך ועם המחשבות שלך..
תחפשי טוב טוב ת'מקום..וכל פעם שתרגישי שאת חייבת לברוח תלכי לשם לחשוב..לבכות..לצחוק..ולדעת שזה המקום רק שלך...אבל תמיד לחזור הביתה..
לפעמים הידיעה שיש מקום שהוא רק שלך עוזרת..למשל הגג של הבניין..או איזה גן שעשועים
שלשם יהיה לך לברוח..
ושיהיה לך בהצלחה.