יש לי חבר חודשיים הכרנו בחופש היינו ניפגשים כימעט כל יום באיזה גן מסויים והיינו יושבים שם כל החברות והידידים והיינו חוזרים הביתה מאוחר היה ביננו מזה אהבהה היינו זוג מושלםםם ובאמת אהבנו המוןןןןן אחד את השני אי אפשר לתאר את זה אני יודעת שכל זוג היה רצה להיות זוג יפה כמונו ככה עבר הזמן וזה היה התקופה הכי יפה בחיים שלי ואז הגיעו הלימודים הוא ניכנס לתיכון על תנאי ולמגמה ריאלית והוא לא יודע כ-ל-ו-ם הוא הבטיח לי שהוא ילמד ויוציא ציונים טובים בבגרויות ובגלל שהוא במגמה שאני לא האמנתי בחיים שהוא ייכנס אליה (זה בגלל פרוטקציות ) יש לו מלא עבודות מבחנים בחנים כימעט כל יומיים בחנים ומבחנים וכמעט כל יום עבודה גדולה לעשות הוא הולך לבית ספר חוזר הביתה לומד לומד לומד לומד ולומד אוכל מתקלח והולך לישון אני לא רואה אותו כל השבוע חוץ מימי שישי וגם יש ימי שישי שהוא נוסע לישון אצל סבתא שלו ואז בכלל אני לא רואה אותו ואני מרגישה שזה כבר לא האהבה היפה שהייתה לנו פעם אני אוהבת אותו פחות ממה שאהבתי אותו פעם אני יודעת שאני עדיין אוהבת אותו ולא יכולה בלעדיו אז קשה לי להיפרד ממנו אני ימות אם אני לא יהיה איתו דיברתי איתו על זה אמרתי לו הכל והוא אמר לי שהוא עדיין אוהב אותי ובגלל שהוא מתגעגע אליי ככה הוא מרגיש שהוא אוהב אותי יותר ויותר ובזמן שלו עולה האהבה לי היא יורדת הוא אומר שהוא מאמין שזו תקופה שתעבור לנו ויהיו לנו תקופות יותר יפות אני כבר לא יודעת מה לחשוב אני ממש לא רוצה לוותר על האהבה הזאת ואני גם לא חושבת שאני יצליח לשכוח אותו אני קשורה אליו מאדדד בחייים שלי לא אהבתי
מישהו כמו שאותו אהבתי אני מוכנה למות בשבילו אבל אני גם לא יכולה להמשיך שהקשר ככה ואין לו זמן להיפגש כי הוא כל הזמן לומדדדדד




