אתם זוכרים את הסיפור שלי
עם אותו אחד שהייתי איתו (בן 22 ואני 17)
וההורים שלי גילו והיה בלאגן?!?
אוקיי... אז יש התפתחויות...
החלטתי להמשיך לשמור איתו על קשר.. למרות כל הסיכונים והבעיות הכרוכות בכך..
והיו המון בלאגנים עם אחי הגדול וההורים שלי
ועכשיו העיניין התרגע טיפה...
עדיין לא ביפרתי לו בת כמה אני... אני יספר.. אבל אני מחכה שהרוח קרב ששוררת בבית שלי בגלל הקשר הזה תעבור.......
עכשיו, היה בלבול.. וקרה שלא נתתי לו מרחב (ז"א הצקתי קצת- אבל יש סיבה- שאני לא אפרט פה)
וגם עבר עליי שבוע ח-ר-א והרושם שהוא קיבל עליי (רושם מטעה) לא בדיוק הרשימה אותו....
וזה לא טוב!!!!!!!!!! אמרתי לו שייתן לי סיכוי.. להוכיח את עצמי כי בכל זאת הוא לא אשם במצב רוח שהיה לי..
והוא לא אשם באיך שהתנהגתי (הרגשתי חרא עם עצמי ועם כל העולם- לכו תבינו..)
אז "רבנו" (התווכחנו) בהודעות..
והוא כתב לי משו- לא זוכרת..
אז החזרתי לו- אני מבינה רמזים.. אנחנו עדיין יוצאים?
אז הוא אמר לי שהוא רוצה לקחת הפסקה ולחשוב על כמה דברים..
אמרתי לו שיתקשר בערב כי יש לנו על מה לדבר..
הוא התקשר.. וסיכמנו בייננו שאנחנו ממשיכים איך שאנחנו (בקשר)
ובסוף השבוע הוא יחליט אם זה מתאים לו או לא.. (לאן הגענו?! הוא צריך להחליט)
כולם אמרו לי שיש להם הרגשה טובה שהוא ימשיך איתי בקשר..
אבל אני כבר לא יודעת.. אני יקבע איתו איזה יום...
ונשב לדבר...
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.. אם הוא רוצה אותי או לא..
הוא אמר לי דוגרי שהוא לא אוהב אותי....
ומאז שדיברנו- עברו 5 ימים.. הוא שלח רק 2 הודעות וזהו.. לא התקשר כלום..
תעזרו לי.. מה לעשות, מה לחשוב, מה להגיד לו...?!?!?
תודה למי שהגיע עד לכן.... :roll:




