לפני חודש בערך קרה לי משהו מאוד חשוב ומאוד עצוב, ובעקבות המקרה הזה ישבתי בחדר, והוצאתי כל מכתב שאי פעם כתבתי לחבר הקודם שלי ולא שלחתי לו. את כל המכתבים האלה קרעתי ואחר כך בכיתי ובכיתי ובכיתי. זרקתי את כולם לפח והלכתי לישון. כשקמתי, שוב התחלתי לבכות ורצתי ישר לפח. לא יודעת למה, אבל הייתה לי מן הרגשה מוזרה... מעין כעס על עצמי, על כולם, עליו. הוצאתי את כל הדפים, אבל כולם היו קרועים לחתיכות כל כך קטנות שאי אפשר היה להבין כלום.. ואז ראיתי מכתב אחד שכנראה לא קרעתי טוב.. חיברתי אותו והתחלתי לקרוא. המכתב שאני מביאה לכם פה, זה מכתב שכתבתי לחבר הקודם שלי חודש אחרי שנפרדנו. אולי לא אחד הטובים שביניהם, אבל זה היחיד שנותר. היום שוב קראתי אותו, הפעם רגועה יותר והחלטתי לשתף אותכם בו.
אז הנה-
הרבה זמן עבר מאז שנפרדנו. עדיין קשה לי, עדיין אני בוכה בגללך. הלב שלי עדיין לא מלא, וכנראה שהוא לעולם לא יהיה. אבל עבר כבר הרבה זמן ואני ממשיכה הלאה. ככה זה בחיים, לא תמיד מקבלים מה שרוצים. למרות שמההתחלה ידעתי שלא אוכל לקבל אותך, זה עדיין קשה. זה מכאיב ופוגע וגורם לעיניים שלי להיות אדומות. בימים שהסתובבתי בבית, כל העיניים שלי נפוחות ואדומות מבכי, ההורים שלי חשבו שאני על סמים. הם לא ידעו איך שאהבתי אותך, הם חשבו שאני לוקחת סמים. הם לא מבינים שאני עברתי את הגמילה הקשה ביותר בחיים שלי- הגמילה ממך. אבל אלה החיים לא?! לפעמים צריך לדעת לעזוב את הדברים הכי יקרים לך, רק כדי לדעת שהם יהיו בסדר.
אז עזבתי. מן הסתם ההחלטה הקשה ביותר שקיבלתי בחיי, אבל כשחייבים אז חייבים. סתם רציתי שתדע שאני תמיד אוהב אותך, בגלל זה הכנתי רשימה של כל הדברים שאהבתי בך ושאני מתגעגעת אליהם
בתקווה שיום אחד תראה ותזכור את "הבת הקטנה שלך"-
אהבתי את הנשיקות שלך, את הלשון שלך כשהיא הייתה עוברת על השפתיים שלי בעדינות.
אני מתגעגעת לקול שלך, כשסיפרת לי על כל הדברים שעשית ואתה עושה.
אהבתי כשלחשת לי באוזן מה אני בשבילך ומה אני עושה לך.
אהבתי כשנגעת בי, כשליטפת אותי.
אהבתי כששיחקת לי בשיער, זה עשה לי צמרמורות טובות.
אהבתי כשדיברנו בטלפון והייתי מספרת לך איך עבר היום שלי ואתה היית נוזף בי על כל הדברים הרעים שעשיתי.
אהבתי את הידיעה שלא משנה מה אני עושה- אתה איתי במחשבותיי ובלבי.
אהבתי את הפנים שלך, שתמיד ידעו לחייך אליי בזמן המתאים.
אהבתי את הפה שלך, שהרגיע אותי בדיוק איך שרציתי.
אהבתי את המחשבה שהכל קורה רק בגללך! הירח זורח בגלל שאני אתך, השמש מחייכת, כי היום אני אראה אותך וכו'...
אהבתי לתכנן אתך איך החיים שלנו היו נראים בעולם מושלם.
אהבתי לחשוב על היום שבו אנחנו באמת באמת נהיה ביחד.
אני מתגעגעת לחיבוקים שלך.
אני מתגעגעת להרגשה הטובה שהייתה לי כל פעם שהייתי מסתכלת עליך.
אני מתגעגעת לריחופים שלי באמצע השיעור, מדמיינת איך אתה נכנס לכיתה ופשוט לוקח אותי משם.
אני מתגעגעת למורות שרצו לדעת מה לא בסדר איתי, ולא הבינו שהכל בסדר. הכל הרבה יותר מבסדר!
אני מתגעגעת לכל מה שייצגת עבורי- אבא, חבר טוב, מורה, מאהב והמיועד להיות הראשון שלי.
אני מתגעגעת לרעד שעבר בגופי בפעם הראשונה שהתנשקנו.
אני מתגעגעת למבטים שלך.
אני מתגעגעת לחלומות שלי עליך.
אני מתגעגעת לפנטזיות שלי, שתמיד הייתי מספרת לך עליהן.
אני מתגעגעת לשאלות שלך.
אני מתגעגעת לזה תמיד ידעת מה טוב בשבילי.
אני מתגעגעת לזה שאתה היית הכי טוב בשבילי.
אני מתגעגעת לתחושה שכנראה לא תהיה לי לעולם.
אני מתגעגעת ללב שלי, שלקחת בלי לבקש אפילו.
אני מתגעגעת למחשבות שלי, שהסטת אותם אליך כל פעם שניסיתי להתרכז במשהו אחר.
אני מתגעגעת לעיניים שלי, שפעם היו עיניים רגילות, מחייכות ועכשיו הן תמיד למטה.
אני מתגעגעת אליך.
אני אוהבת אותך ואני מתגעגעת אליך, ואני צריכה אותך ואני רוצה אותך, וזה כל כך קשה מאז שאנחנו לא ביחד. הרבה זמן עבר מאז שנפרדנו.
:| אוייש איזה ממי..
עדיין לא עברו לך הרגשות? והגעגועים? :|
לפעמם זה עובר ולפעמים לא... אני לא יודעת איך להסביר..
לפעמים אני כל כך שמחה שכבר המשכתי הלאה, ויש לי חבר ואני הצלחתי להתגבר עליו!
ולפעמים יש את המחשבות המעצבנות של- "מה היה אם..." או... "מעניין מה הוא עושה.."
אני לא מצליחה להתנתק מהמחשבות האלה... לא ידעת.. :?
טוב אני מאמינה שזה דבר טיבעי... אבל את צריכה להיתפס במה שיש לך...,בחבר שלך כיום.
כי אני בטוחה שהחבר שלך הוא החבר הנכון בשבילך.. לא? הרי את איתו... :wink:
אני מבינה אותך גם לי זה קרה עם החבר הראשון שלי.......לוקח הרבה זמן עש שזה יוצא לגמרי מהלב...אבל זה יוצא לבסוף,הבטחה שלי.. :roll:
QUOTE :|
טוב אני מאמינה שזה דבר טיבעי... אבל את צריכה להיתפס במה שיש לך...,בחבר שלך כיום.
כי אני בטוחה שהחבר שלך הוא הבר הנכון בשבילך... לא? הרי את איתו... :wink:
צודקת מאוד........
וואוו איזה מכתב מהמם!!
ממש התרגשתי עכשיו כשקראתי אותו.
פעם הייתי במצב דומה..
היום ב"ה כבר לא,..
למדתי להתגבר ועברתי הלאה
היום יש לי חבר שאני פשוט אוהבת אותו מאוד
בהצלחה לך,הלוואי שתצליחי לשכוח את העבר ותעברי לעתיד חדש 😂
QUOTE
טוב אני מאמינה שזה דבר טיבעי... אבל את צריכה להיתפס במה שיש לך...,בחבר שלך כיום.
כי אני בטוחה שהחבר שלך הוא הבר הנכון בשבילך... לא? הרי את איתו... :wink:
תחיי בשביל העתיד... העבר היה... תנסי לדאוג לעתיד שתיהי בו מאושרת באמת, עם מי שאת עכשיו :wink:
כן...יש לי חבר.. יש לי חבר מדהים.
אבל אני לא אוהבת את המחשבות האלה על הקודם. אני קוראת את המכתב ויודעת שאלה הרגשות שלי אליו באותה תקופה. זה מה שהרגשתי, ולפעמים זה חוזר אליי.. אני פתאום נזכרת איך הוא נישק אותי, או חיבק אותי וזה גורם לי להרגיש עצובה. לפעמים זה שובר אותי, אבל אם מישהו ישאל אותי אם אני מאושרת התשובה תהיה כן. כי לעולם לא הייתי רוצה לוותר על מה שעברתי איתו, על מה שהוא לימד אותי.
תנסי לחשוב על מה שעכשיו!
על מי שאת איתו,
ופחות לחשוב על מי שהיה איתך בעבר..
ותחשבי על כל הדברים המקסימים שקורה בינכם עכשיו! וזה כאילו,התחלת דבר חדש ומקסים עם אהוב אחר!
ועל כל הדברים שהוא לימד אותך!
אולי לא היית רוצה לוותר על כל מה שהיה איתו ואולי זה תרם לך למי ולמה שאת היום אבל בכל זאת אלה דברים שאת פשוט לוקחת אותם איתך כזה את לא צריכה להסתכל עליהם הרבה.. אלא לנסות לקחת ממה שיש לך עכשיו דברים טובים ולא לחיות בעבר 😛
וואיי את מדברת ממש מתוך הלב.. כנראה שהוא היה האהבה האמיתית שלך.. !
ואני חושבת שאת לא רוצה כל כך לשחרר.. כי אם היית מרגישה שלמה עם מה שיש לך עכשיו לא היית מדברת ככה..
תתחילי להסתכל על מה שיש לך ולא על מה שהיה.. :|
טוב לא ראיתי את כל התגובות!
אבל המכתב ממש מרגש...
תראי אני חושבת זה ככה-
זה מאוד טבעי שזה קורה...
אמ...יש משפט שאני רוצה הלגיד לך...הוא די ידוע...
אנחנו חיים בהווה הלב בעבר והמחשבות בעתיד...
חמודה נסי כמה שפחות לחשוב על העבר...למרות שזה קשה ואני יודעת!!!
ני מאחלת לך המון בהצלחה עם החבר שיש לך כרגע...
ויש לי שאלה...את לא חייבת לענות כמובן...חח
החבר שיש לך עכשיו, יודע שאת חושבת על הקודם מדיי פעם ומתגעגעת אליו כל כך?
