תקציר הפרקים הקודמים:
שירה ורותם השלימו..
שיר לא ממש אהבה תרעיון שרותם ושיר השלימו
רותם היה אצל שירה שפתאום צילצל הטלפון**********************************
מההההההה?! אני בדרךך בי..
דחפתי את רותם מעלי ורצתי לחדר להתלבש אורדתי תטרנינג שהייתי בו ולבשתי מהל ג'ינס חולצה וג'קט מעל.. בזמן שאני מתלבשת אני מנסה להסביר לרותם מה קרה בחצי משפטים..
" מהר לך תתניע ת'אוטו מהרררררררררררר"
" מה קרה מה את בלחץ מה יש לך?!"
מור בבית חולים מהר רד למעטה ותתניע תאוטווו אני מתחחנננת מהרררר"
לבשתי תבגדים לקחתי תיק פלאפון וירדתי למטה.. נכנסו לאוטו ורותם לחץ על הגז.. נסענו בשיא המהירות.
הבית חולים היה 5 דקות נסיעה באוטו מהבית שלי אז הגענו די מהר. נכנסתי בריצה לבית חולים ניגשתי לאחות ושאלתי אותה.. מור כהן?! איזה חדר הוא מהרררר...
היא חיפשה במחשב וישר ענתה לי" הוא בחדר 324 תעלי לקומה שלישית.."
" תודה תודההה" התחלתי לרוץ עליתי במדרגות בשיא המהירות. כולי מחשבות מה קרה לתום .. למה אני כל כך דואגת לו למרות כל מה שהוא עשה לי.. מה יש לי?!"
הגעתי לחדר ובדיוק יצא משם הרופא..
" מה מצבו בבקשה תגיד לי שהוא בסדר בבקשההה"
" אל תדאגי חמודה הוא בסדר יש לו סך הכל שבר ביד נקע ברגל וכמה שריטות בגף"
" פחח סך הכללל"
" חחח אל תדאגי חמודה זה יעבור לו מהר אין לו שום דבר רציני את יכולה להכנס לראות אותו"
" תודה דוקטור תודה" בדיוק באותה שני רותם עלה למעלה וחיבק אותי חיבק אותי חזקה הורדי לו תידיים ואמרתי לו" תעזוב אותי אתה לא רואה שאני בלחץ עכשיו"..
" מה יש לך סך הכל נתתי לך חיבוק אל תהיה עצבנית עלי"
" סליחה מאמי סליחה אני מצטערת אני פשוט כל כך פחדתי שקרה לו משהו" חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה גדולה גדולהה
" חכה פה אני נכנסת לראות מה שלומו"
נכנסתי לחדר ראיתי את מור שוכב שם עם כל השריטות שלו..עם השבר והלב שלי נשבר לא יכלתי לראות אותו ככה.. ישבתי שם 10 דקות בערך והיה שקט לא יכלית להוציא מילה פשוט ישבתי שם לידו וחיבקתי אותו.. לפתע הוא פקח עיניים...
" מור ימטומטם אחד אמאלה כל כך הפחדת אותי תגיד לי מה אתה דפוק"
" שירהה באת.. את פה איתי.."
" ברור שאני פה י'טיפש אחד מה עשית לעצמך".. פתאום הדלת נפתחנ זאת היית שיר..
" שיר מה את עושה פההה?!"
"הייתי איתו כשכל זה קרה לא הסכימו להכניס אותי לאמבולנס אז תפסתי מונית"
אני ושיר השארנו את מור לדבר ולקחתי אותה לצד.
" מה קרה לו ספרי לי"
" הוא התקשר אלי. הוא היה שיכוררר מתתת הוא ביקש ממני שאני יבוא.. כשבאתי הוא היה בלי חולצה עם הבקבוק ביד לא יכלתי להסתכל עליו.. הרמתי אותו והכנסתי אותו לבית שלי.. ואז הוא התחיל למלמל משהו הוא אמר" שירה לא רוצה לסלוח לי. היא לא מבינה שאני אוהב אותה או משהו כזה..."
לפני שהיא סיימה תמשפט אמרתי.." מההההה?! תחזרי על המילים האחרונות שאמרת
היא לא מבינה שאני א ו ה ב א ו ת ה?!?!?!?! זה מה שהוא אמר..
כןן זה מה שהוא אמר..
מה?! מור אוהב אותי שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות מה פתאום הוא היה שיכור הוא לא ידע מה הוא אומר..
נו תמשיכיי.. אז ה\ניסיתי להרגיע אותו והוא התחיל לצעוק עלי שאני יעזוב אותו הוא יצא מהבית בריצה הוא רץ לכביש והתחיל לצעוק ובדיוק באה מכונית מאחורה הוא לא ראה אותה והיא פגעה בו!
הוא כל כך מפגר אמרתי לעצמי בראש
נשארנו בבית חולים עוד קצת ואז נסעתי הבית הייתי כל כך עייפה ומוטשת..
נכנסתי להתקלח ואחרי מקלחת ישר לפוף.. נכנסתי לפוף עם המחשבות של מה שמור אמר" היא לא מבינה שאני אוהב אותה"
איך זה יכול להיות מה הקשר אני ומור ידידים כל כך טובים אני לא מבינה..
עצרתי את המחשבות והחלטתי לשכוח הכל וללכת לישון..
בבוקר התעוררתי מדפיקות בדלת. היה כל כך מוקדם מעניין מי זה היה?




