היינו פעם חברים. ליפני בערך 3 ומשהו שנים. חברים של סתם, כמו של ילדים ממש קטנים.
מאז עברו עוד שנתיים וחצי. דיברנו קצת באינרנט היינו ידידים קצת ממש לא הרבה.
ואז הקשר נותק. אין סיבה מיוחדת. לא היה ריב או משהו.
אני מאוהבת בבן אדם הזה נואשות. אין יום שאני לא חושבת עליו. אני רק כותבת וכותבת ואין מי שיקרא.
אני ילדה ביישנית. גם הוא. אנחנו באותו גיל.
אני חושבת שבהודעה שלי על ההוא שגדול ממני זה מישהו אמנם חמוד אבל זה יחלוף זה רק להשכיח את המישהו האמיתי. ויש לי רק 2 חברות שיודעות עליו, על ההוא שאני אוהבת באמת.
לפי כל הסימנים - הוא אוהב אותי, מנסה למשוך את צומת ליבי. כלומר הסימנים שהיו כשהיינו ידידים.
דרך חבר שלו הבנתי שהוא אוהב מישהי שאפילו חבר שלו לא מכיר, כך הוא אומר.
וחבר שלו ואני גם ידידים אז זו לא יכולה להיות אני כי הוא מכיר אותי.
מצד שני, החבר שלו קצת שקרן ומי לעזאזל יודע מי פה אומר את האמת?
הקיצר, יש את המישהו הזה שאני כל כך אוהבת ויש רק מעט מאוד פעמים שיש לי הזדמנות לדבר איתו 4 עיניים. היום - פיספסתי עוד הזדמנות כזו. ומי יודע מתי תבוא עוד אחת.
ואין לי מספיק אומץ בשביל להרים טלפון או סתם להגיד היי כי כל כך הרבה ישב לי בלב שאני לא ארגיש עם זה בנוח.
אולי אנחנו כבר חודשים לא מדברים אבל אני מרגישה שהוא הדבר האמיתי, שהוא זה שאני צריכה להיות איתו עכשיו. הוא החיים שלי. נכון להווה.
אי אפשר לספור את הפעמים שהייתי אומרת לעצמי: זהו היום אני עושה את זה. אבל אף פעם לא עשיתי.
עד היום ישנו דבר אחד שנישאר לי. המבט שלו. שכל כמה זמן מפתיע אותי מחדש וגורם לי להבין כמה שאני אוהבת אותו. העיניים מספרות הכל.
יאו מתוקה.... זה בדיוק מה שקורה לי... :roll:
רק שבמקרה שלי אנחנו ידידים טובים... וזה רק מקשה.. שינינו חושבים שהשני/ה מתסתכל/ת עלינו רק בתור ידיד/ה.....
ואני אוהבת אותו כלכך!!!!!!!!!
ושנינו ממש ממש ביישנים....
איך אני יכולה לרמוז לו או משו שאני אוהבת אותו?!
אני לא מפסיקה לחשוב עליו... הוא ה-האבה שלי... (בינתיים לפחות..)...
מה לעשות??
אני מבינה לליבך!! ולמרות הביישנות שלך את צריכה לקחת את עצמך בידיים ולדבר איתו
אחרת..את תישארי בספק של "אם" כל החיים שלך
"אם הייתי הולכת..אם הייתי מדברת"..וכו'..
לכי..תדברי איתו..תאמרי לו שאת אוהבת אותו..גם אם הוא לא מרגיש כמוך..לפחות תרד לך אבן ענקית מהלב!
יכול להיות שהוא האחד..אבל אם לא תגידי לו מה את מרגישה לעולם לא תדעי!!
אז העיצה שלי היא לשפוך בפניו את ליבך! לא להתבייש..אפילו לכתוב מכתב ולהביא לו..זו הדרך!!
בהצלחה..תעדכני אותי במתרחש
קל לי יותר להתבטא במילים למרות שאני חושבת שכדאיש אני אפגוש אותו איפשהו.
אבל אחרי תקופה ממושכת שלא דיברנו זה יהיה קשה ומפתיע שפיתאום אני מתקשרת (!!!! בחיים שלי לא התקשרתי אליו אפילו קודם לכן) או בביצפר מה אני אמורה להגיד לו לעזאזל?
וזה יהה מסובך בהפסקה עם הרעש.. אם הוא לא יהיה לבד אני עוד יותר אתבייש...
תראי חמודה..להתקשר זה לא סוף העולם!! וגם אם לא תשוחחו בטלפון
דברו בבית ספר..ואם חברים שלו איתו..אז תבקשי ממנו ללכת איתך שנייה הצידה!!!
תגידי לו מה שאת חושבת בלי לפחד...!!
איך אני יכולה לפתוח את השיחה איתו?
תנו לי עצותתת
תגידי לו "היי מה קורה?תקשיב אני צריכה לדבר איתך על משהו חשוב שמעיק עליי כבר הרבה זמן ואני מרגישה שאם אני לא יספר לך את זה ..זה לא יירד לי מהלב!!"..
ואז ספרי לו.....תגידי שאת יודעת שלא דיברתם הרבה זמן..ושאת הבנת בזמן הזה שאת מאד מאד אוהבת אותו...ואת מרגישה כלפיו..כך וכך..
מכאן השיחה תתפתח כי גם הוא ישתתף בה!!
אממ זה בסדר אם אני אגיד לוש אני רוהצ לדבר איתו ושאחרי ביצפר ניפגש??
ככה יהיה זמן לשנינו, לא?
בתקווה שהוא באמת יפגש איתי לבד ולא עם החברים המעפנים שלו!
תתנחמי אני בבעיה יותר קשה.....
QUOTE תתנחמי אני בבעיה יותר קשה.....
מה קרה לך?
אני באותו מצב כמוך ואני יודעת שקשה לבוא לבן אדם ולהגיד לו שאת אוהבת אותו
אבל לדעתי תעשי הכל כדי שהוא ידע כי..את סתם תפספסי את האהבה שלך ואת
תצטערי על זה....אז בהצלחה..
אתם צודקות. והיום - פיספסתי עוד הזדמנות לעשות משהו!
אוףף...
