מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות
מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות היא המלחמה שהביאה בסופו של דבר את ישראל לעצמאות. המלחמה התחילה ב-30 בנובמבר 1947, יום לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר לפיה יסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל ויקומו שתי מדינות, יהודית וערבית, זו לצד זו , והסתיימה ב-20 ביולי 1949.
המלחמה פרצה עקב התנגדותם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב להחלטת האומות המאוחדות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הערבים פעלו למנוע את הגשמת ההחלטה ולהגיע לשליטה ערבית על הארץ בכוח הזרוע. ערביי ארץ ישראל החלו בלחימה מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם, כשהם נעזרים בכוחות בלתי סדירים שבאו מבחוץ. חמישה צבאות של מדינות ערב: לבנון, סוריה, ירדן, עיראק ומצרים פלשו ותקפו את המדינה שזה עתה קמה והצטרפו למלחמה, מיד עם הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. המדינה שהוקמה במהלך המלחמה כוננה ממשלה זמנית, נקבעו סדרי שלטון ומשפט והכוחות הלוחמים שנקראו מיום הכרזת המדינה בשם "כוחות המגן" הוכרזו ב-26 במאי 1948 כצבא ההגנה לישראל. המלחמה הסתיימה בנצחונו של צה"ל, שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו"ם.
במהלך מלחמה זו הורחבו תחומי המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו"ם.
לפרטים נוספים
