מניעת הריון

מניעת הריון


בדורות האחרונים גברה המודעות לצורך בתכנון המשפחה, כשכוונת המילה תכנון היא - הולדת ילדים בעיתוי הנבחר הראש, על פי צרכים ושיקולים שונים של בני הזוג.

אין ספק שאם אוכלוסיית העולם תמשיך להתרבות בקצב הנוכחי, הרי שמתוך 6 מיליארד נפש החיים כיום, נגיע בשנת 2200 ל – 500 מיליארד, וקיים ספק אם יוותר מזון ומקום לכולם.



עד היום טרם נמצאה השיטה האידיאלית לתכנון המשפחה. יש בידינו מספר אמצעים להשגת מטרה זו, ועל בני הזוג לבחון את האמצעים ולהתאימם לצרכיהם תוך התייעצות עם הרופא המתאים.

בין השיקולים המנחים את בני הזוג בבחירת השיטה למניעת הריון מצויים: משך הזמן שבו הזוג מעוניין להימנע מהריון, מצבם הבריאותי של שני בני הזוג והעדפתם האישית.

השיטות מתחלקות למספר סוגים (ראה טבלה):

א. אמצעים טבעיים (ימים בטוחים, משגל מופסק, שטיפה)

ב. אמצעי חציצה (קונדום , קונדום לאישה)

ג. קוטלי זרע (נרות, קצף, משחות, ספוג תוך נרתיקי, דיאפרגמה)

ד. אמצעים הורמונליים (גלולה, התקן תוך רחמי, שתלים תת עוריים, זריקה תוך שרירית, מדבקה עורית וטבעת נרתיקית)

ה. התקן תוך רחמי

ו. עיקור הגבר או האשה (ניתוח)

ז. שיטות המצויות עדיין מגדר מחקר נסיוני(חיסונים...)



השיטות למניעת הריון ושעור בטיחותן
שיעור ממוצע של הריונות
השיטה

0.5%- 0.2%
גלולה למניעת הריון

1.5%-0.5%
התקן תוך רחמי

2.5%-24%
דיאפרגמה

2.5%-20%
קונדום

2%-20%
ספוגית

%-16%
משגל נסוג

24%-40%
ימים בטוחים

עד 30%
קצף, משחות, נרות

80%
ללא כל שיטה




הטווח הרחב בשיעור הבטיחות של השיטות השונות נובע משימוש לא נכון.


אמצעים טבעיים
ימים בטוחים
שיטה זו הינה טבעית ופשוטה ומבוססת על העובדות שהביצית מוכנה להפרייה 12-16 ימים לפני הווסת הבאה והיא שומרת על כושר זה במשך 24 שעות, ואילו הזרעון חי 3-2 ימים. לפיכך, במחזור בו 28 ימים, התקופה הבטוחה שלא להרות היא מהיום ה- 9 ועד היום

ה- 17. סה"כ 9 ימים. שיעור ההריונות בשיטה זו מגיע ל- 40% , בגלל שינוי מועד הביוץ, עקב שינויי אקלים, מתח ועוד.



מישגל מופסק או משגל נסוג
למרות ששיטה זו כלולה כאן, היא כלל אינה טבעית, ומבוססת על הכוונה שבן הזוג ישפוך את זרעו מחוץ לנרתיק. השיטה כרוכה במתח רב לשני בני הזוג ועדיין הזרעונים יכולים לזרום אל הלדן מבלי שהגבר יחוש בזרימה.



אמצעי חציצה
היתרון החשוב בשימוש באמצעים מסוג זה (קונדום וקונדום לאישה) הוא במניעת מחלות מין ובהגנה היחסית, שהם מעניקים נגד התפתחות סרטן צוואר הרחם. שימוש נכון יותר בשיטות אלו יוריד את שכיחות ההריונות הלא רצויים.



קונדום
כובעון לטקס בצורות שונות המורכב על אבר מינו של הגבר בשעת הזיקפה. אין להרכיבו במהודק, על מנת שישאר מקום לזרע הנפלט שאם לא כן, הוא ידלוף מעבר לשוליים.



קונדום לאישה
שקיק העשוי מפוליאוריטן המוחדר לפני תחילת יחסי המין אל תוך הנרתיק. יתרונו הוא בהגנה היותר טובה שהוא מספק כנגד מחלות מין וכן בהיותו עשוי מחומר החזק יותר מהלטקס של הקונדום.



חומרים קוטלי זרע
חומרים אלה משווקים בצורת קצף, משחה, נרות, ג'לי ועוד. יעילותם רבה כאשר הם משולבים עם אמצעי החציצה (קונדום, דיאפרגמה) ופחותה כאשר הם בשימוש בלעדי.


דיאפרגמה
מייחסים לקזנובה את השימוש בחצי לימון סחוט שהוכנס ללדן והורכב על צוואר הרחם כאמצעי מניעה. ואכן, הדיאפרגמה דומה בצורתה ללימון חצוי. היא בנויה בצורת כיפה מלטקס עם שוליים שבתוכם קפיץ פלדה המצופה בלטקס. היא מיוצרת בגדלים שונים ולכן על האשה לפנות לרופא על מנת שזה יקבע מהו הגודל המתאים לה, וינחה אותה בשימוש הנכון.

לפני הכנסת הדיאפרגמה, יש לשים בתוכה חומר קוטל זרע (בצורת משחה, ג'לי, או קצף) ולתת כמות נוספת, בלי להוציא את הדיאפרגמה, לפני כל שפיכת זרע נוספת.

את הדיאפרגמה יש להרכיב עד כ – 20 דקות לפני קיום יחסי מין וניתן להשאירה במקומה עד 24 שעות. שימוש נכון מבטיח בטיחות מפני הריון בשיעור של 98.5%.

עקרון פעולה של הדיאפרגמה במניעת הריון הוא בהשמת החומר קוטל הזרע, ממש סמוך לפי הצואר. הדיאפרגמה אינה משמשת כאמצעי מניעה של חציצה.



התקן תוך רחמי ("טבעת", "קפיץ", "קשר")

יש לזקוף את המצאת ההתקן התוך רחמי לזכותו של ד"ר גרפנברג, רופא יהודי בגרמניה, אשר המציא אותו לפני למעלה מ- 60 שנה.

קיימים סוגים אחדים של התקנים, אשר כולם עשויים מפלסטיק בצורות שונות ועטויים בסליל נחושת או נחושת וכסף או מיכל המכיל הורמון פרוגסטרון. ההתקן מוכנס אל תוך הרחם על ידי רופא ומונע הריון על ידי הפרעה או בהשתלת הביצית המופרית שם או בהפריית הביצית או בהפרעה לתנועת הזרעונים. החוט הקשור להתקן, אשר נמשך מהרחם אל תוך הלדן, מאפשר לאשה לוודא מדי חודש את הימצאותו של ההתקן במקומו, ואילו לרופא הנשים הוא מאפשר להוציאו בשעת הצורך.

מעקב רפואי נחוץ, מדי חצי שנה, על מנת לוודא כי הכל תקין. השימוש בהתקן תוך רחמי המכיל סליל מתכת קשור בדימום וסתי מוגבר יותר לעומת ההתקן המכיל פרוגסטרון המקטין את כמות ימי הוסת ואת כמות הדם שהאישה מאבדת במהלכו.

השימוש בהתקן תוך רחמי ככלל אינו מומלץ לנשים שטרם ילדו.



אמצעים אחרים
עיקור
שיטה זו היא אמנם הבטוחה ביותר ומבטיחה הגנה בפני הריון בשעור של 99.9%-99.5%, אך חסרונה מתבטא בכך שהיא מחייבת ניתוח. קיימות שיטות שונות שעיקרן קשירת החצוצרות, או חיתוכן, ובגבר – חיתוך צינורות הזרע.



אמצעים הורמונליים
מתן הורמונים, בכדורים, בזריקות, בתוך התקן תוך רחמי, במדבקות או בטבעת נרתיקית, או באמצעות שתלים תת עוריים, מביא לדיכוי הביוץ ועל ידי כך למניעת הריון. הביוץ הוא התהליך שבו הביצית פורצת מן השחלה בדרכה לחצוצרה של הרחם ומוכנה להיפגש שם עם תא הזרע, להתחבר עמו וליצור את העובר לעתיד לבוא.

האמצעי השכיח מכולם הוא הגלולה, המצויה בשימוש למעלה מ 40 שנה, והמכילה את הורמוני השחלה – אסטרוגן ופרוגסטין.

קיימים סוגים שונים של גלולות – כאלו המכילות את שני ההורמונים וכאלו המכילות רק את הפרוגסטין (ולכן הן מכונות "מיני גלולה"). הזריקות, ההתקנים התוך רחמיים והשתלים התת עוריים גם הם מכילים רק את הפרוגסטין.

גם הגלולות המכילות את שני סוגי ההורמונים נבדלות אלו מאלו בכמויות השונות של כל הורמון הנמצא גלולה ובסוגי ההורמונים.

הגלולה נלקחת במשך 21 יום, מהיום הראשון של המחזור, עם הפסקה לשבוע ימים וחוזר חלילה, כך שהיום הראשון בכל מחזור יהיה תמיד אותו יום בשבוע.

לגלולות מעלות רבות: הסדרת מחזור הווסת; הקטנת כמות דם הווסת והחלשת כאבי הווסת והמתח הטרום ווסתי; היא מביאה למעקב רפואי רצוף התורם בפני עצמו לגילוי מוקדם של מחלות; הקטנת השכיחות של סרטן הרחם והשחלות ב – 50% . יתרונה הבולט של הגלולה הוא בשיעור הבטיחות הגבוה שהיא מעניקה בפני הריון, כשבשימוש נכון יכול להגיע ל – 99.8%. חסרונותיה הם: הקטנת החשק המיני - הליבידו, הגדלה מעטה של הסיכון להתפתחות מצבים טרום סרטניים וסרטניים בצואר הרחם.

בעבר הגלולה הכילה כמות גבוהה של אסטרוגן, דבר שהיה קשור בשכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי לא רצויות כמו : יתר לחץ דם, סוכרת, יתר קרישת דם, בחילות והקאות, ירידה בתשוקה מינית, כאבי שדיים וראש, כתמים דמיים, הפסקת וסת, הפרשת חלב מן השדיים והפרשה לדנית מוגברת. כיום, הגלולה מכילה אסטרוגן במינונים נמוכים יותר, ועקב כך פחותה שכיחות תופעות הלוואי ופחות מ – 50% מהמשתמשות בגלולה מפסיקות את השימוש בה עקב תופעות הלוואי הבלתי רצויות. ישנן ארצות בהן הגלולה נמכרת ללא מרשם רופא.



החידוש האחרון בתחום מניעת ההריון: מדבקות חיצוניות – בקרוב בישראל

22 שנה אחרי שגילו בעולם את נפלאות התרופות הטרנסדרמליות (חוץ-עוריות) תרופות הניתנות באמצעות מדבקות על העור, בתחומי שיכוך כאבים, מחלות לב, בחילות והורמונים לגיל המעבר, נכנסה המהפכה גם לתחום מניעת הריון.



בארה"ב הן נמצאות כבר בשימוש, אותן מדבקות למניעת הריון, אשר בהרכבן הן זהות לדור השלישי של הגלולות, הניתנות במינון נמוך.

המדבקות מכילות את שני ההורמונים: פרוגסטין ואסטרוגן, והן מודבקות על גבי העור ומוחלפות אחת לשבוע בלבד, ובסך הכל – 3 מדבקות לחודש.

המדבקות ניתנות להדבקה בכל מקום בגוף, וניתן להסיר אותן בעת הצורך (כמו למשל: בעת מקלחת), והעדיפות היא להדביקן במקומות היותר מוגנים ויותר סטטיים בגוף כמו: אזורי הבטן, מותניים וגב תחתון.

במחקר שנערך בארה"ב נמצא שהיעילות במניעת הריון באמצעות המדבקות עומדת על 99%, זאת לעומת יעילותן של הגלולות, שהגיעה עד 99.5%.

עוד נמצא במחקר כי רק 2% מהמדבקות נפלו במהלך השבוע, ופחות מ- 3% נפרדו חלקית.



שיטות שהן עדיין בגדר מחקר
חיסון נגד הריון. כבר כיום ניתן במעבדה להזריק חיסונים נגד הריון, אשר מונעים הריון כשם שמונעים מחלות באמצעות חיסונים.