פיגוע הירי בצומת בית חגי בהר חברון ביום שישי 24.6, שבו נרצחו אביחי לוי, בן 17 מבית חגי ואביעד מנצור, בן ה-16 מעתניאל, ושלושה ישראלים נפצעו, היה פיגוע הירי הפלסטיני הרביעי בשבוע החולף ביהודה ושומרון. בשבוע שחלף נהרגו ונרצחו גם רב סמל אבי קרוצ'י, בן 25 מבאר שבע, וייבגני ריידר, בן 28 מחרמש.

באירועי טרור אלה הפלסטינים שידרו שמונה מסרים להנהגה המדינית והביטחונית של ישראל.

1. לא רק שההתנתקות והפינוי יהיו תחת אש, אלא גם 'הרגיעה', שאף פעם לא היתה קיימת למעשה,
2. האש הפלסטינית תתבצע לא רק ברצועת עזה, אלא גם ביהודה ושומרון, וככל שיתקרב מעוד הפינוי גם בתוך הקו הירוק.

במלים אחרות, אם שאול מופז מאיים כי במקרה של אש פלסטינית ברצועה צה"ל יצטרך להיכנס לחלקים ממנה ולכבוש אותם מחדש, הוא יצטרך לבצע את אותה פעולה גם בגדה המערבית.

3. כל הארגונים הפלסטינים, ללא יוצא מהכלל, לוקחים חלק במערכת הטרור החדשה, ולא רק הג'יהאד האסלאמי, כפי שמנסים ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז לומר בימים האחרונים. על כך יעיד גם ניסיון פיגוע ההתאבדות שסוכל בשבוע החולף בבית החולים סורוקה בבאר-שבע. את הפיגוע תכננו וניסו להוציא אל הפועל גדודי אל אקצא ברצועת עזה.

4. לכן אין כל תועלת בפעולות צה"ל נגד הג'יהאד האסלאמי.

5. הפיגוע בהר חברון נערך מיד לאחר ביקורם של שר הביטחון מופז והרמטכ"ל רא"ל דן חלוץ בחברון, שם הם הורו, כתוצאה מהלחץ האמריקני, על פירוק עמדות ומחסומים של צה"ל בעיר. כלומר, תשובת ארגוני הטרור להקלות ישראליות, תהיה הגברת הטרור.

6. בייחוד מדובר על צעדי-המחוות שישראל עומדת לבצע בימים הקרובים, ובמרכזם העברת האחריות הביטחונית בבית לחם ליד הפלסטינים. בפיגוע בבית חגי מאותתים הפלסטינים כי קבלת בית לחם לאחריותם פירושה חידוש הפיגועים, כולל פיגועי ההתאבדות בירושלים.

7. להבטחותיהם או לדבריהם של אבו מאזן ושריו אין כל כיסוי בשטח. הם לא השולטים בו אלא ארגוני הטרור.

8. זה לא היה מקרה שחוליית המחבלים שביצעה את פיגוע הירי בבית חגי, נטלה לעצמה את השם 'חוליית מסעוד עייאד'. בכך הפלסטינים אותתו כי הם נשארים נאמנים למורשת הטרור של יאסר ערפאת, ולא למדיניותו של אבו מאזן, והגורם היחיד איתו הם מתאמים את פעולותיהם הוא חיזבאללה.

ב-13 בפברואר 2001, חיסלו מסוקים ישראליים בירי טילים בדרום רצועת עזה את סגן אלוף מסעוד עייאד, אחד מבכירי הקצינים המבצעיים של כוח 17. זה היה אחד הסיכולים הממוקדים הראשונים במלחמה.

ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד ברק, החליט לחסל את מסעוד עייאד לאחר שהתגלה כי ארבעה חודשים לפני פרוץ האינתיפדה, בסוף חודש מאי 2000 , שלח אותו יאסר ערפאת לביירות כדי ליצור שם קשר מבצעי עם הנהגת החיזבאללה, לקנות מידי החיזבאללה כמויות גדולות של נשק ולהביא לשטחי הרשות הפלסטינית מדריכים אנשי חיזבאללה המומחים בביצוע פעולות התאבדות, ייצור והפעלת מרגמות, ונשק תלול מסלול. זה היה השלב שבו החלו הפלסטינים בניסיונות ובניסויים לפתח את טילי הקסאם.

זמן קצר לאחר הגעתו של עייאד ללבנון התגברו משלוחי הנשק מלבנון אל הפלסטינים, ולרצועה ולגדה המערבית החלו להגיע המדריכים הצבאיים של החיזבאללה, כשהם מקבלים את הגנתם ופועלים תחת חסותם של שירותי הביטחון השונים של הפלסטינים. את מבצע הגנתם של אנשי חיזבאללה ופיזורם בין גופי הביטחון הפלסטינים השונים ניהל מוחמד דחלאן.

כאשר הפלסטינים משתמשים (זו לא הפעם הראשונה) בשמו של מסעוד עייאד, הם מאותתים כי המלחמה שהתחילה בשנת 2000 לא רק שאינה עומדת בפני סיום, אלא נכנסת לשלב חדש.