תפוח:מקל על הפרעות כבד, כיב קיבה ודלקת מפרקים, מונע הסתיידות עורקים, קוטל חיידקים וסותר רעלים ולכן מגן בפני זיהום במערכת העיכול.
אגס:מומלץ במקרה של הפרעות בלב ולחץ דם גבוה. טוב כנגד שלשול, הפרעות בכבד, בכליות ובכיס המרה. האגס יש גם הטוענים כי הוא מקל על בשיעול ליחתי.
שזיף:מומלץ במקרה של עצירות, קשיים בעיכול וגזים ובעיות בכבד. מעולים נגד חולשה.
בננה:מיטיבה עם למערכת העצבים והשרירים. הבננה סותרת רעלים ומומלצת נגד חולשה, כיב קיבה, שלשול וטחורים.
תפוז:מחזקים את המערכת החיסונית, כלי דם, מונעים דלקות ודימום בחניכיים. טובים נגד חולשה פיסית והרעלה.
דובדבן:מיטיבים עם מערכת העצבים ועוזרים במקרה של "הירדמות" ידיים ורגלים, מווסתים את פעולת מערכת העיכול והכבד.
תות:התות מקל במקרים של הצטננות, כאב בטן וקלקול קיבה. טוב גם לצרידות ושיעול יבש
ענבים:מועילים במקרה של מחסור בדם ואנרגיה. מטיבים על הכליות ומקלים במתן שתן. טובים מול בצקות, הזעת לילה ושיעול.
משמש:טוב נגד עצירות ותולעים במעיים. מקל במקרים של חוסר דם, קצרת ודלקת במערכת הנשימה. עשיר בוויטמין A
לימון:מעבר לחיזוק המערכת החיסונית, החומציות שבהם טובה לחיטוי המעיים, לקלקול קיבה ולשיעול עם ליחה. הם מיטיבים במקרה של הפרעות בלב ובכלי הדם.
כמה כללים לסיכום
אם הצלחתם להשתכנע שחשיבות אכילת פירות הינה תנאי הכרחי לבריאות הגוף, ורגע לפני שתפצחו בזלילת פירות, זכרו את ההמלצה שמגבילה ל-4-5 פירות ליום וכמה כללים נוספים שיביאו להפקת מירב האיכות התזונתית המיטיבה עם מערכות הגוף:
את רוב הפירות, יש לאכול על קיבה ריקה. אכילת הפרי כחצי שעה לפני ארוחה, תביא לתרומה כפולה: מעבר לספיגה אופטימאלית של האיכות תזונתית, זו דרך מצוינת להשקטת רעב חזק מדי לפני הארוחה שיביא לאכילת יתר.
*לאכול חי. רצוי לאכול את הפרי במצבו הטבעי ביותר, כלומר כשהוא חי, ללא בישול, עיבוד, קילוף או אפיה. לא כרסק, כמיץ או כתרכיז. במיוחד כאשר המטרה להפיק ממנו תועלות רפואיות, כל הוויטמינים, המינרלים והפטרוכימיקלים שבפרי נמצאים בתכולתם המרבית.
*שטפו היטב את הפרי לפני האכילה. נזק הנגרם מהרעלת הכימיקלים השומרים על הפרי בעת התפתחותו, גדול מהאיכות התזונתית.
·*גוונו ככל שתוכלו. יותר סוגים, יותר צבעים, יותר טעם. יביאו לשילוב אופטימאלי של מקסימום הנאה עם מקסימום יתרונות.




