המסר שלי ברור ואלה שמוכנים לקבל את דבריי. השלטון הפוליטי בישראל הושחת ע"י גורמים בינלאומיים, וכל המתמודדים לראשות הממשלה מושחתים כאחד. וזה כולל, קודם כל, את אריאל שרון. אני מבין את החגיגות סביב ניצחונו על ברק. אלו המנסים לגרור את ישראל למבצע התאבדות קיבלו סוף-סוף את המסר שלעם נמאס. הבחירות האלו היו דרך לפריקת רגשות והיוו תראפיה טובה לעם. למרבה הצער, אנשים באמת מאמינים שהמאבק הגיע לסופו. הם הולכים להתאכזב. הם יגלו ששרון יבגוד בעם לא פחות מברק, רק הסגנון ישתנה. זוהי הדרך שבה הימין הצליח לנצח בבחירות מלכתחילה: נתניהו היה באמצע מסע הסברה בארה"ב. שם הוא נפגש עם שני חברי ה-CFR, ג'ורג' שולץ והנרי קיסינג'ר. נתניהו עצמו אמר שהם אמרו לו שהגיע הזמן לרוץ לראשות הממשלה. הבעיה היא שהבחירות לא נועדו להתקיים, אלא בעוד שנתיים. נתניהו טס לישראל, בטענה שהוא בא לכבוד בר-מצווה, נפגש עם ברק, וחזר למסע ההסברה שלו בארה"ב. יומיים לאחר מכן ברק, שקיסינג'ר וכנופייתו העלו לשלטון מלכתחילה, הצהיר שהוא מתפטר, ושיתקיימו בחירות שבהן הוא יתמודד.
זוהי הדרך שבה הימין הצליח לנצח בבחירות מלכתחילה: נתניהו היה באמצע מסע הסברה בארה"ב. שם הוא נפגש עם שני חברי ה-CFR, ג'ורג' שולץ והנרי קיסינג'ר. נתניהו עצמו אמר שהם אמרו לו שהגיע הזמן לרוץ לראשות הממשלה. הבעיה היא שהבחירות לא נועדו להתקיים, אלא בעוד שנתיים. נתניהו טס לישראל, בטענה שהוא בא לכבוד בר-מצווה, נפגש עם ברק, וחזר למסע ההסברה שלו בארה"ב. יומיים לאחר מכן ברק, שקיסינג'ר וכנופייתו העלו לשלטון מלכתחילה, הצהיר שהוא מתפטר, ושיתקיימו בחירות שבהן הוא יתמודד. למה שהוא יעשה דבר מטורף כ"כ, אלא אם כן הורו לו לפעול כך? הוא פיגר בסקרים והוא התמודד בבחירות אבודות מראש. והקמפיין שלו רק הזיק למצבו בסקרים. המועצה ליחסים בינלאומיים הייתה נחושה בדעתה שהגיע הזמן ששרון ימשיך במשימה להוביל את ישראל למלחמה. ברק הכין את הדרך ועכשיו שרון יוביל את העם למלחמה. וכל היהודים בעולם חושבים שהכל קורה במקרה. לפני כמה שנים קיבלתי טלפון מיואל בינרמן. הוא השתתף בכנס על הכלכלה הישראלית במלון "שרתון" במנהטן. נרגש, הוא אמר: " הלכתי במסדרון בבית המלון ופתאום, לא תאמין מה ראיתי, שרון וקיסינג'ר יצאו ביחד מאחד החדרים". יואל סיפר את אותו הסיפור לכתבים שסיקרו את הכנס ולמחרת במסיבת עיתונאים שרון אישר שהתקיימה פגישה ואמר: "כדי להשיג שלום אין מנוס מויתורים". אחד הכתבים שאל אם כוונתו לויתורים טריטוריאלים והוא סירב לענות. השיחה עם קיסינג'ר עיצבה מחדש את כל אישיותו של שרון.
בינתיים התקשרתי לדובר של שרון, רענן גיסין, ושאלתי אותו על מה הייתה הפגישה. הוא ענה: "הם נפגשו כדי לדון בביטחון במזה"ת באופן כללי."
שאלתי למה שרון שר התשתיות דן בנושאי ביטחון בכנס על כלכלה.
הוא ענה: " אתה צודק, כמובן, הם דנו בנושאי כלכלה."
אני התעקשתי: "למה שרון בכלל נפגש עם קיסינג'ר?"
התשובה הייתה מהוססת: "השר שרון נפגש עם מר קיסינג'ר בכל פעם שהגיע לארה"ב מאז מלחמת יום כיפור."
בשבילי זה היה יותר מדי לעכל בבת אחת . בלי לחשוב שאלתי: "מה אתה יודע על הנהגתו של קיסינג'ר את המועצה ליחסים בינלאומיים?"
גיסין היסס ואז ענה: "מר שרון נתן לי הוראות שאין לדון בנושא הזה עד שהוא יכתוב עליו בספר הזיכרונות שלו."
אריאל שרון נולד וגדל במושב שמאלני קיצוני, כפר מלל. בתחילת שנת 1973 הוא ייסד מפלגה בשם "שלומציון". תומכי המפלגה היו מהשמאל, והוא אפילו הזמין את יוסי שריד לחלוק איתו את הנהגת המפלגה. באותה שנה באוקטובר פרצה מלחמה ושרון הפך גיבור לאומי. מעכשיו הקריירה הפוליטית שלו תקבל תנופה ובמועצה ליחסים בינלאומיים מחליטים שהוא צריך לעבוד איתם. הוא פגש את קיסינג'ר ושותפיו בתחילת 1974, הוא קיבל מהם את ברכתם ותמיכתם לעלייתו לשלטון, אך עם תנאים. התנאי הראשון היה שהוא יהפוך לחפרפרת בתוך הימין הישראלי, ויהרוס את תנועת "חרות". הוא חזר לארץ, ביסס את מפלגתו והציע לאחד את כל מפלגות הימין למפלגה אחת גדולה שתרוץ ביחד לבחירות בשנת 1977. הוא איחד את המפלגה הליברלית ( "גחל" ) עם תנועתו "חרות" ויצר את מפלגת "הליכוד".
עכשיו ניזכר בטבח שהתקיים במחנות הפליטים סברה ושתילה בשנת 1983. ביום שישי בבוקר, שרון אישר לפלוגת חיילים נוצרים של ה"פלאנגות" את הריגתם של הצלפים של אש"ף שהתחבאו במחנה הפליטים. אותם החיילים נפגעו בעבר מפעילות עויינת של אש"ף. שרון ידע איך הם יפעלו אם יינתן להם חופש פעולה. שרון שמע על הטבח באותו הערב והוא לא הורה על פינוי החיילים משם. הם נשארו שם במשך יומיים. בעקבות הפרשיה הזו הקריירה של שרון ניזוקה באופן זמני, אך הקריירה התחילה לסבול נזקים בלתי הפיכים. בשביל בגין היתה זו ההתחלה של הסוף. שרון הוא שחקן מעולה. מאז הצלחתו הצבאית בשנת 1974 הוא היה ליקיר של הימין. ומאז הצלחתו הימין הולך ונחלש. כשנתניהו חתם על הסכם "וואי", שכלל ויתורים גדולים יותר על שטחים משעשו פרס ורבין, גם הוא וגם מפקדיו במועצה ליחסים בינלאומיים הבינו שיש צורך בתכסיס מוצלח כדי למנוע התנגדות המונית. אז נתניהו מינה את שרון לשר החוץ ופחות משבוע אחר כך שרון חתם אף הוא על הסכם "וואי". ואז, כיוון שהגיבור הלאומי, יקיר הימין, הסכים לסעיפי הסכם, אף אחד לא חשב למחות. בשלב מוקדם במערכת הבחירות האחרונה מספר כתבים ישראלים כתבו שפרס ושרון קושרים קשר נגד ברק. המטרה הפעם הייתה, מינוי ידידו של שרון, פרס, למועמד מפלגת העבודה, לבחירות לכנסת.
אולם, ברק נלחם בכל כוחותיו נגד המינוי הזה, והנשק החזק ביותר שעמד לרשותו היה חלקו של פרס ברצח רבין. מפלגת "מרצ" עמדה לתמוך בהצעה שהציע יוסי שריד, להעמיד את פרס בראש המפלגה בתור מועמד לבחירות. ההצעה עמדה להתקבל אך ע"פ "ידיעות אחרונות" ברק שלח שליח ל"מרצ" "שיזכיר להם את רבין" ואז "מרצ" שינתה את דעתה כלפי פרס. בתקשורת העלו את ההשערה שברק הזכיר ל"מרצ" את ההלשנה של פרס על רבין לגבי חשבון הבנק הבלתי חוקי בשנת 1977, הלשנה זו גרמה להעברתו של רבין מהשלטון. וכן, שרבין קרא לפרס "חתרן בלתי נלאה". אך העובדות האלה היו ידועות והן לא היו מונעות מהמפלגה להעמיד בראשה את פרס. למרות ש"מרצ" דחו אותו פרס פתח בקמפיין, בעיקר בעזרת התקשורת, להעמדתו בראש מפלגת העבודה במקום אהוד ברק. ואז ברק דיבר באחת מתוכניות הבוקר של רשת ב ואמר שאם פרס לא מפסיק את הקמפיין שלו, הוא ידבר עם משפחת רבין לגבי הרצח. באותו בוקר, הקמפיין של פרס להחליף את ברק נעצר באופן פתאומי.
כבר יותר מעשרים שנה, כל שבת פנויה בצהרים, שרון ופרס נפגשים בביתו של פרס, במפגש חברתי. ביום הולדתו ה-75 של פרס, שרון ישב בכסא הכבוד לידו. הם חברים טובים. והמאבק הפוליטי שלהם כל השנים הוא מבויים לחלוטין. אל תתפלאו אם הזוג הזה יופיע ביחד מעל בימת הכנסת. אם שרון ייבחר הוא ירצה שפרס יהיה שר החוץ שלו. כן, הוא יודע על רבין, כל השותפים יודעים. אז גם שרון יסכל כל פעילות משפטית שעלולה לפגוע ברוצחיו של רבין. הוא יגן על החבר שלו שמעון עם כל הכוח שיש בידו עכשיו. מדינת ישראל תצא למלחמה כששרון ראש הממשלה, לא בגלל שרון - הוא רק "מנהיג צבאי חזק", כביכול ימני, שיצדיק אלימות נגד העם היהודי - אלא משום שאלו שבאמת שולטים על העולם תכננו את המלחמה הזו לאורך כל הדרך.
