טוף מהתחלה אני אומרת לכם זה ארוך אז מי שאין לו סבלנות שלא ימשיך מכאן..
טוף אז ככה סיפרתי לכם כבר כמה פעמים על מי שאני אוהבת אבל אני אתן הזכרה קטנה : הוא גדול ממני בערך ככה 5 שנים ואני לא יודעת אם הוא גם מרגיש כלפי משו או אני סתם עוד אחת בשבילו...אני בקושי רואה אותו וכל זה....עכשיו ככה בזמן האחרון שמתי לב שזה ומחמיר...כלומר כבר לא על גבול הטעם הטוף.....אני אסביר....כבר לא היה איכפת לי מכלום אפילו לריב עם כל החברים שליי....אפילו החברה הכי טובה שלי אמרה לי כבר שזאת ממש אובססיה..כל מכונית כמו שלו אני מסתכלת אם זה הוא...אני יושבת קרוב לחלון וכל מכונית שנשמעת כמו שלו אני קופצת לחלון שהוא לא יעבור ואני אפספס אותו...אם נגיד אני לא מספיקה ואני רואה כבר שהאוטו עבר אני יכולה להשתגע אפילו להתחיל לבכות...אני מדמיינת אותו בכל מקום ..כל דבר קטן מזכיר לי אותו...ובאמת זה כבר כמו אובססיה...אני לא מסוגלת לחשוב על עצמי עם אף אחד אחר רק הוא כל היום בראש לי ....אני כבר לא יודעת אם אני אוהבת אותו באמת או שפשוט התרגלתי לחשוב ככה ולהתנהג ככה או שזה רק אובססיה...אבל אני רק חושבת על כל הדברים החמודים שהוא אמר לי ומתחילים להיות לי כאלה פרפרים ואני ישר מתחילה לחייך...אני באמת כבר כל כך הסתבכתי בסיפור הזה שאני לא יודעת מה איתי.....חיפשתי אותו בתמונות של מועדונים באינטרנט ואני יוצאת לכל מיני מקומות שאני יכולה לראות אותו בדרך....אם נגיד אני נוסעת בתחנת אוטובוס בשכונה יש מצב שאני אראה אותו אז אני מנסה ליסוע לכל מקום באוטובוס...הבעיה שהורים שלי דואגים ולא נותנים לי לנשום ואני מתכננת ליסוע באוטובוס ואז הם אומרים לי אנחנו נביא אותך ואז אני חוטפת קריזה ומתחילה לריב איתם שאני רוצה עצמאות ושיתנו לי להסתדר לבד...אני מנצלת כל הזדמנות כדי לנסות לראות אותו...כל יום שאני לא רואה אותו אני מרגישה תחושת החמצה....אני מרגישה שאני לא מנצלת מספיק את כל הזמן שיש לי כדי להיות איתו....ומה יקרה אם אני אמות נגיד מחר?! או בעוד דקה?! ולא הספקתי להגיד לו כל מה שאני מרגישה ולעשות איתו כל מה שאני רוצה?! מצד אחד אני מתה להגיד לו הכל והתנפל עליו בנשיקה מתה לזה מתה....אבל מצד שני אני לא בטוחה...כי אם הוא לא מרגיש אותו דבר?! ואם הוא ינצל את זה אחר כך?! מצד שלישי בכלל אין לי אומץ לעשות את זה...אני פשוט משץגעת מכל הדברים האלה...אני כל יום מרגישה שהחיים שלי פשוט מתבזבזים...פשוט הכל כל כך רע בחיים שלי בזמן האחרון...איך אחרים יכולים להיות כל כך שמחים ואני לא?! למה תמיד אני נפגעת?! למה אלוהים לא נותן לי גם להיות מאושרת לפעמים?! גם לי מגיע לפעמים להיות שמחה...אף פעם לא הייתי מאושרת עד הסוף...החבר הקודם שלי היה יתי בגד בי סלחתי לו ובסוף הוא זרק אותי ואז נשארנו ידידים וכל יום הוא אמר לי משו אחר....שיגע אותי עד ששכחתי אותו....אתם לא יודעים כמה זמן עבר...והייתה תקופה שבכלל לא יכלתי לוותר על שניהם....בסוף החלטתי שאני שוכחת תקודם בכל מחיר וזהו התאהבתי לגמרי ועם כל הנשמה בו...ואם נגיד אני והגדול יותר בסוף אחרי הכל נהיה ביחד...אני מרגישה שאני לא אוכל לשמוח עליו....עם כמה שאני אוהבת אותו.....הכל בגלל שהקודם הרס לי תאמון בכולם......החיים נתנו הרבה הוכחות שכולם אותו דבר ואין אפחד שונה....אז למה שהוא יהיה כזה?! ועוד יותר עם יופי כמו שלו...?! פחחחחחחחחחח בכלל....
טוף אז למקרה שבסוף שיגעתי אתכם ולאהבנתם כל כך מה הבעיה הבעיה היא החיים שלי בכללי...
ואפילו עם אפחד לא יעזור לי לפחות שפכתי ת'לב.....
או שתתחילי לצאת עם החברות ותבקשי מאחת מהחברות להכיר לך בחור...או שתתחילי לרמוז לא ולהתקרב אליו :roll:
וואי אין לי מה להגיד.... 8O
שמעי את פשוט עוברת תקופה קשה עכשיו
ככה זה בחיים
גם אני עכשיו באחת כזאת
ההורים פשוט לא נותנים לנשום ואני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי ולאנשים לא באמת אכפת ממני וגם זה שאני אוהבת לא ממש מרגיש אותו דבר ועכשיו גם הוא סיפר לי שיש לו חברה
זה רק דוגמא יש עוד...
אין דרך קלה לצאת מזה וגם אם מה שיש לך זה אובססיה זה יעבור ברגע שתכירי מישהו חדש
האהבה יכולה לעשות אותנו מאוד מאושרים או מאוד עצובים ואז אי אפשר לחשוב על שום דבר אחר...
אני למשל בזמן האחרון משקיעה הרבה אנריגה בחיזוקים עצמיים כי אף אחד לא עושה את זה בשבילי וזה קשה...
אין לי יותר מידי מה להגיד לך שיעזור חוץ מזה שתנסי להישאר אופטימית ותחשבי שהכל עיניין של זמן עד כמה שזה נשמע נדוש
אין מה לעזור לך האמת העזרה היחידה שאני יכולה לתת לך זה עצה לחיים
את צריכה להישאר רגועה את לא צריכה להיות על קוצים כי הוא כזה חמוד והוא כזה יפה והוא כזה חכם.. את צריכה להישאר רגועה את לא יכולה לריב עם כולם בגלל שנדלקת נמשכת על אותו בן אדם מסויים האנשים שקרובים עלייך מנסים לעזור לך דואגים לך לכן את לא יכולה לריב איתם בשבילם את הדבר היקר ביותר בחייהם להורים שלך ובין הדברים הכי יקרים לחברות שלך הם מנסים להושיט לך עזרה את צריכה לקחת אותה עם את רואה בה מועילה וכמו שאמרת מה יקרה עם מחר אני ימות עם עוד דקה אני ימות? זה לא יישנה הרבה זה יישנה רק לאנשים שמסביבך ולא לו אולי הוא יבוא יינחם את ההורים שלך אבל בתקופה מאוד מהירה זה יהפוך בשבילו לעוד חלק שעבר וחלף לו בחיים.. עם תקבלי מעט מהעזרה שמציאים לך תאמיני לי את תחיי שנים ארוכות ומאושרות עם תסמכי ותחיי בשלום עם האנשים שאת הדבר היקר להם בחיים..
יש רגעים בחיים שהם עצובים ואנחנו בודדים הם המשברים שאלוהים מציב לך אלו הם הקשיים שאת צריכה לעבור בלי ליפול למעוד אבל לא ליפול ולומר אני נשארת בנקודה הזאת בחיי ולא ממשיכה הלאה את אולי תשארי אבל הזמן עובר ועם את לא תעברי יחד איתו השריטה שלך תהפוך לפצע...
ואת צריכה להירגע באמת נהיית קצת אבססיבית תנסי להירגע לחשוב ואולי עם יהיה לך האומץ תחזירי את הרכבת למסילה ותדברי איתו..
בהצלחה!
עינתי מאמי תראי,
החיים שלך ממש לא חרא! זה אופייני למי שמאוהב,אני מזה מבינה אותך..כי גמלי הייתה בעיה כזאת עד לפני כמה חודשים..וההורים שלי כל הזמן הציקו לי..ואמרתי להם שאני הולכת לבד ואפילו המצאתי להם שקרים שאני הולכת לחברה אליה הביתה ואנחנו עושים עבודה אבל הלכתי אליה ויישר יצאנו..הרגשתי חרא עם זה ששיקרתי עליהם אבל הייתי כ"כ מאוהבת שלא התייחסתי לזה אפילו..
גם שאני הייתי מאוהבת ככה אפילו יותר מטורפת ממך.. כל הזמן אבל תמיד הייתי ליד החלון..אולי רואה אם הוא יעבור וכל הזמן רציתי ללכת לשכונה שלו וכמו שכבר אמרתי לך...שיקרתי להורים שלי..
פעם אחת אפילו רבתי עם חברות כי כל הזמן דיברתי עליו..וכל הזמן הזכרתי אותו..לא יכולתי להוציא אותו לשניה מהראש שלי!
ואני דווקא לא חושבת שזאת אובססיה..סך הכל מאוהבת..ואל תתרגשי מזה,כי שמאוהבים ככה זה.. :wink:
אף אחד לא תומך בך?! ככה את רק חושבת..כולם רוצים את הטוב בשבילך..!!! אל תחשבי ככה..
תגידי לו מה את מרגישה,ואם את חושבת שהוא ינצל את זה אז תעדיפי לשכוח ממנו..וסך הכל 5 שנים זה לא כזה ביג דיל..סתומרת זה די הרבה- לקטנים..אבל אפשר להסתדר,נכון??
מקווה שעזרתי קצת ואם לא אז עודדתי לפחות..
מתה עליך.. 😁
תודה...אבל הקטע שזה לא תקופה בכלל... כל החיים שלי ככה כל החיים שלי אני סובלת כלום לא מצליח לי...עכשיו בכלל אני והחברה הכי טובה שלי כל דקה רבות על משו אחר בלי קשר אליו...אני מרגישה שאני לבד ואין לי עם אפחד לדבר שלאפחד אני לא יכולה להגיד באמת איך אני מרגישה...אני מנסה להתמודד עם כל זה ואני יוצאת מהדיכאון ונכנסת אליו בחזרה....זה כאילו נעלם לכמה זמן אבל תמיד חוזר...וכמו שאמרתם המשבר הזה שאלוהים מציב לי..הוא נמשך כבר כמעט ש=נ=ה...! כאילו מה אף פעם אני לא אהיה מאושרת?! למה כלום לא מסתדר כמו שצריך?! מצד אחד אלוהים נותן לי משו...מצד שני הוא לא נותן לי להנות ממנו... :roll: אני פשוט מרגישה כאילו החיים עוברים לי מול העיניים...אני מרגישה ממש לבד...כאילו אף פעם אני לא אוכל לעשות משו עם הרגשות האלה....כאילו אני תמיד אשמור אותם אצלי...כל יום אני מנסה לצאת לפני שהוא גומר לעבוד כדי להספיק לראות אותו ואחרי שעות העבודה שלו..אני אפילו לא חושבת על לצאת....אני יודעת שזה ממש משוגע ושכחתי אפילו את עצמי אבל זה באמת ככה אין לי מצב רוח אף פעם אני עצבנית כל הזמן..יש לי יעני מצבי רוח...דיכאון מתמשך...ואנשים אומרים וואי גם כן יאללה צאי מזה איך כל כך הרבה זמן את אפילו לא רואה אותו ושתבינו לא ראיתי אותו בערך חודש אבל לא היה לנו דיברו כמעט ח=צ=י ש=נ=ה!!!!!!!!!!!!!!!!!רק שתקלטו... :roll:
QUOTE
החיים שלך ממש לא חרא! זה אופייני למי שמאוהב
:!: :!: :!:
קודם כל אני מבינה אותך ואני חושבת שאת צריכה להגיד לו בידיוק כל מה שאת מרגישה!!
כי תיראי אם את תמשיכי להיות ככה לריב עם חברות בגללו וכל הדברים האחרים שציינת אז את לא תיפטרי מזה לעולם! ומה עם תהיה לו חברה עכשיו?!?! את בכלל לא תוכלי לעשות כלום ! את רק תיהי יותר ויותר עצובה ועדיף עכשיו מאשר לעולם לא!!! אז תלכי אליו, תספרי לו הכל!!!! ממש הכל! תספרי לו כמה החיים שלך השתנו בגללו ואחרי שתעשי את זה את תרגישי כזאת הקלה על הלב!!!
והוא גם יגיד לך מה לעשות,הוא יבין אותך אני בטוחה!
אם תתפסי אותו בקטע שהוא לא עצבני ושהוא שקט (גם מקום שקט)
הוא יותר יבין אותך והוא יעזור לך להתמודד עם הכל!
תחשבי על זה, עד מתי זה יהיה? את תיהי חייבת מתישהו להגיד לו את זה! ואת תיהי חייבת לשתף אותו כי אולי גם הוא מרגיש כמוך?! והוא לא רוצה להגיד לך?
וגם אם הוא לא מרגיש כמוך את לא צריכה להיפגע שמעי את רבת עם החברות שלך בגללו תסבירי לו את זה...אני לא יודעת איך אני יסביר לך את זה אבל את חייבת להגיד לו ולשתף אותו כי הוא היחידי אבל היחידי שיוכל לעזור לך להתמודד עם הכל!
אני אומרת לך מנסיון גם לי היה מקרה כזה ורק אחרי שאמרתי לו הכל הוא עזר לי לשכוח אותו! ועזר לי לקחת את החיים בקלות ולהיות מאושרת כי גם אני הרגשתי בידיוק כמו שאת הרגשת! שאלוהים נתן לי משו אבל הוא לא מתקיים...הוא יעזור לך להבין את הדברים אחרת!
אז תלכי ותשתפי אותו!!!!
אני מקווה שעזרתי לך... 😢
ואני חושבת שאין סיבה שתריבי בגללו עם חברות וכו'!
את צריכה ללמוד לדעת להפריד בינו לבין הדברים האחרים...
תראו אני חושבת שסיבכתי קצת הכל והתבלבלתם קצת...אני לא רבה עם חברות שלי בגללו אני מסוגלת.....אבל אני לא רבה איתם בגלל זה....פשוט אני מרגישה כל כך לבד.....ותאמת אני כבר החלטתי ממזמן שאני צריכה לספר לו אבל אני לא יודעת איך להגיד את זה.....כאילו אני רוצה שניפגש לבד והכל אבל כמה שאני רוצה אני גם מפחדת כי תאמת אני לא מכירה אותו ממש לעומק ומי יודע מה יקרה בסוף....איך שאמרתי מקודם אני כבר לא סומכת על אף בן....
QUOTE וואי אין לי מה להגיד.... 8O
QUOTE
ותאמת אני כבר החלטתי ממזמן שאני צריכה לספר לו אבל אני לא יודעת איך להגיד את זה.....כאילו אני רוצה שניפגש לבד והכל אבל כמה שאני רוצה אני גם מפחדת כי תאמת אני לא מכירה אותו ממש לעומק ומי יודע מה יקרה בסוף....איך שאמרתי מקודם אני כבר לא סומכת על אף בן....
_________________
אם לא תנסי אף פעם לא תדעיייי!!!
את מעדיפה לשמור את זה לעולמים בתוך הבטן? עד שתהיה לו חברה ואת תתפוצצי מבפנים???...
😠 😠 😠
QUOTE
אם לא תנסי אף פעם לא תדעיייי!!!
את מעדיפה לשמור את זה לעולמים בתוך הבטן? עד שתהיה לו חברה ואת תתפוצצי מבפנים???...
חמסה חמסה חמסה חמסה חמסה חמסה חמסה חמסה...........
טפו טפו טפווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
ואני יודעת שאת צודקת ותאמת אני מתה להגיד לו!!! אבל אני כל כך מפחדת........הנה רק לחשוב על זה נהיה לי כאב בטן......בעעע
חחחחחחח ת'אמת זה נכוןןןןןןןןןןןןן אני מתפוצצת כשיש למישהו חברה ואני דלוקה עליוו וואי אני מתה מקנאההה חחחחחחחחחחחחח :wink:
תגידי לו......
זה מה שנשאר לי לומר לך......... לא יותר מזה
אני נתתי לך ת'עצה שילייייייי :roll:
תודה ממו'ש.....אבל אני לא חושבת שיהיה לי אומץ...תאמת אני בטוחה שלא יהיה לי אומץ...
QUOTE עינתי מאמי תראי,
החיים שלך ממש לא חרא! זה אופייני למי שמאוהב,אני מזה מבינה אותך..כי גמלי הייתה בעיה כזאת עד לפני כמה חודשים..וההורים שלי כל הזמן הציקו לי..ואמרתי להם שאני הולכת לבד ואפילו המצאתי להם שקרים שאני הולכת לחברה אליה הביתה ואנחנו עושים עבודה אבל הלכתי אליה ויישר יצאנו..הרגשתי חרא עם זה ששיקרתי עליהם אבל הייתי כ\"כ מאוהבת שלא התייחסתי לזה אפילו..
גם שאני הייתי מאוהבת ככה אפילו יותר מטורפת ממך.. כל הזמן אבל תמיד הייתי ליד החלון..אולי רואה אם הוא יעבור וכל הזמן רציתי ללכת לשכונה שלו וכמו שכבר אמרתי לך...שיקרתי להורים שלי..
פעם אחת אפילו רבתי עם חברות כי כל הזמן דיברתי עליו..וכל הזמן הזכרתי אותו..לא יכולתי להוציא אותו לשניה מהראש שלי!
ואני דווקא לא חושבת שזאת אובססיה..סך הכל מאוהבת..ואל תתרגשי מזה,כי שמאוהבים ככה זה.. :wink:
אף אחד לא תומך בך?! ככה את רק חושבת..כולם רוצים את הטוב בשבילך..!!! אל תחשבי ככה..
תגידי לו מה את מרגישה,ואם את חושבת שהוא ינצל את זה אז תעדיפי לשכוח ממנו..וסך הכל 5 שנים זה לא כזה ביג דיל..סתומרת זה די הרבה- לקטנים..אבל אפשר להסתדר,נכון??
מקווה שעזרתי קצת ואם לא אז עודדתי לפחות..
מתה עליך.. 😁
גם אני חושבת ככה!!!
