"עיריית ניו-יורק תלמד כיצד מתבצע טקס ברית המילה. מוהלים שיגוייסו לטובת העניין יסבירו למומחים את שלבי הברית", כך הבטיח ראש העיר, מייקל בלומברג.
ההודעה הדרמטית יצאה לאחר שמוהל בעיר נחשד בהדבקת תינוקות בשלבקת (סוג של הרפס) - כך דיווח העיתון ניוזוויק. בלומברג נפגש עם רבנים, והחליט לחקור את הנושא על-מנת "לוודא שכולם בטוחים". מוקדם יותר החודש אסרה מחלקת הבריאות של העיר על הרב יצחק פישר מלהופיע בטקסי ברית כמוהל.
למצוץ או לא למצוץ?
יותר מכל מטרידה את האמריקנים סוגיית המציצה בפה, שלב בברית המילה שבמחינה הלכתית לא ניתן לעשותו בכלי עזר מתווכים מלבד הפה. מציצה בפה נחשבת כפעולה השייכת לעולם הרפואה העתיק.
בריאיון לרדיו סייג בלומברג, פוליטיקאי משופשף, את ההשלכות שיכולות לצמוח ממחקר שכזה ואמר: "לא עיסקה של הממשלה לקבוע לאנשים איך לקיים את הדת שלהם.
"יש כאן שני דברים שחשובים מאוד לכל אחד", אמר בלומברג, "ההתחייבות שיש לנו להגן על הבריאות של כל אחד, וההתחייבות לוודא שאנשים יכולים לקיים את דתם בדרך שהם רוצים לעשות זאת".
מגע ישיר או עקיף?
בברית המילה יש שלושה חלקים: מילה, פריעה ומציצה. פוסקי ההלכה חייבו שהמציצה תיעשה דווקא בפה. ידוע כי בעבר נעשתה המציצה ישירות בפיו של המוהל ויש מחלוקות הלכתיות באשר לאופן הראוי לעשיית הפעולה כיום. הפסיקה המקובלת בחלק מן החוגים, היא לבצע את המציצה דרך צינורית סטרילית, המפרידה בין האיבר הנימול לפי המוהל. יש גם המתירים לשים פיסת כותנה בתוך הצינורית, על-מנת למנוע כל מגע בין דמו של התינוק לפיו של המוהל, אולם כאמור, יש האוסרים זאת בכל תוקף.
http://news.msn.co.il/news/WorldNews/Healt...50815155400.htm