מה זה בעצם BDSM ?
"BDSM " - הוא מונח המכיל בתוכו את ראשי התיבות של שלושה צמדי מילות מפתח:
Bondage ( קשירה ) / Discipline ( משמעת),
Domination (שליטה) / Submission (כניעה),
Sadism (סדיזם) / Masochism (מזוכיזם)
1. קשירה ומשמעת (B/D ) :
המונח קשירה בא לציין את כל סוגי ההגבלה ואת כל האמצעים המשמשים להגבלת האחר, תנועותיו או חושיו.
משמעת יכולה לבוא בפן הפסיכולוגי, הפיזי, או בשניהם ומשמשת לעיתים קרובות לצורך חינוך והענשה.
2. שליטה/כניעה ( D/S ) :
הבסיס ל DS הוא חילופי הכוח המתחוללים כאשר הצד הכנוע מוותר או נכון יותר, מוכנע , ומעביר את השליטה לידי הצד השולט. השליטה / הוויתור על השליטה באה במובנים פיזיים, פסיכולוגיים, ולעיתים אף בשניהם ביחד.
3. סאדו – מזוכיזם ( SM ) :
SM מתייחס לרוב לאינטראקציה הפיסית המתקיימת בהסכמה ובין שני הצדדים, אשר במהלכה הצד ה"סאדיסט" מסב לצד האחר, "המזוכיסט" אי נוחות/כאב פיזי/כאב נפשי.
האמצעים להסבת הכאב, כמו גם דרגת הכאב ומשך הזמן בו הוא מוטל תלויים במידת הקרבה ותשוקת המעורבים.
על אף המילים הגדולות המרמזות על סגנון חיים או לפחות על העדפה מינית מובהקת, ניתן למצוא אלמנטים של כוח ושליטה (BDSM ) כמעט בכל מערכת יחסים.
לעיתים, סוג של קשר שכזה נתפס כסוג קשר "מוזר" ואפילו "סוטה" אך העוסקים בו הם אנשים שחווית הפעילות מביאה אותם לסף ריגוש וריחוף גבוה ביותר, שאינו כולל בהכרח יחסים מיניים.
הנפשות הפועלות בעולם ה BDSM :
• מלכה, גבירה, (mistressׂ ) , דומית, דומינה, אלילה - אשה שולטת
• אדון, מאסטר, דום - גבר שולט
• עבד, סאב – גבר כנוע
• שפחה , סאבית – אשה כנועה
• סוויץ' , סוויטצ'רית – אישה או גבר הנוטים לתחום השליטה והכניעה.
• ווניל, וונילית – אנשים ללא תחום או עניין כלשהו בעולם ה BDSM.
מה קורה בעצם, בפעילות הבידיאסאמית?
מהו סשן?
סשן הוא כניסה לאקט ה BDSM שבין השולט והכנוע.
משך הזמן ותוכנו של הסשן נקבעים בהתאם לרצונם של שני הצדדים המעורבים.
מהו 24/7 ?
פשוטו כמשמעו – 24 שעות ביממה , 7 ימים בשבוע – זהו הציון למערכת יחסים קבועה ומתמשכת.
כל מערכת יחסים שכזו שומרת בצורה קפדנית על המוטו שאומר כי החובה היא לשמור על "בטוח, שפוי ובהסכמה".
כמובן, רצוי לא להתנסות ב BDSM עם זרים גמורים. בכל מקרה, אין להניח לזר/זרה גמורה, לכלוא, לקשור או להגביל בכל צורה אחרת את התנועה או החושים.
בנוסף לכך, מצויים הגבולות – ישנה חובה לכבד את הגבולות הנקבעים יחדיו ע"י שני הצדדים. חוקים אלו הם בגדר "בל יעברו" ואל לו לדום לעבור אותם.
הצד השולט חייב לקחת אחריות על שלמותו ועל בריאותו הנפשית והפיזית של הנשלט שנמצא תחתיו. הוא חייב לדעת להשתמש בכל האביזרים, וללמוד את הסכנות הפוטנציאליות בכל פעילות שבה מבקשים להתנסות. הצד השולט חייב לשמור על רמת שליטה עצמית גבוהה מספיק להגן על הנשלט מפניי כל נזק לכל אורך הפעילות.
מהי ה safe word ?
זוהי מילת הביטחון המאפשרת לצד הנשלט לעצור את הסשן בכל שלב או להוריד את רמת הקושי שלו באם הוא נעשה מסוכן , מפחיד או כואב מדיי. המילה נקבעת מראש וניתן להשתמש בה בכל עת.
אז למה? !
למה לעבור את כל זה בעצם?
הכל למען הסאב ספייס...
סאב ספייס משמעותו חווית היציאה מן הגוף וריחוף בתוך מסע מרתק ומטהר.
זהו מצב מותנה אליו מגיע הנשלט ע"י השולט.
מדוע מצב מותנה?
כדי להגיע לסאב ספייס, פועלים על הנשלט בשני מישורים
המישור הפסיכולוגי - נפשי והמישור הפיזיולוגי - גופני.
המישור הפסיכולוגי - נפשי:
המישור הפסיכולוגי - נפשי בא לידי ביטוי בצורך של הנשלט להתמסר בצורה טוטאלית לשולט.
התמסרות זו כוללת בתוכה את המרכיבים הבאים או חלקם:
אהבה, הערצה, כניעה מוחלטת, נכונות עמוקה להיות נשלט, והצורך לציית ללא עוררין.
אל הסאב ספייס מתוך המישור הפסיכולוגי - נפשי, ניתן להגיע בכמה שיטות, אך כאמור, תלוי מהי מידת ההתמסרות והאהבה של הנשלט.
ישנם מקרים בהם הנשלט ישמיע את קולו ה"מוביל" והמרגיע של השולט ובצו המילים ייכנס אל ה"נסיקה" מתוך הגוף.
במקרים אחרים בהם הנשלט נמצא עמוק מאוד בתוך ההתמסרות, ייתכן מצב התנייתי בו השולט יאמר מילה או ישמיע צליל המוכר לנשלט כ"פקודה" שעליו לשקוע והיציאה מהגוף אל המסע המרתק יחל מייד.
המישור הפיזיולוגי - גופני:
המישור הפיזיולוגי - גופני בא לידי ביטוי בגירוי פיזי.
לגירוי הפיזי יש מכלול אפשרויות שהמאחד את רובן הוא הכאב.
למה דווקא כאב?
בעת ספיגת הכאב, מבצע הגוף תהליך המבוסס על שחרור אנדרופינים. (אנדרופינים הם חומרים טבעיים המצויים בגוף, המשככים את הכאב ומרגיעים אותו) .
על ידי העלאה מבוקרת של רמת הכאב, מייצר הגוף כמות גדלה והולכת של אנדרופינים, הגורמים לתחושה של אופוריה וריחוף.
תחילתו של ריחוף מתוך המישור הפיזיולוגי גופני נוצר מתוך כאב ממוקד אשר נבנה בהדרגה ע"י השולט מתוך הכרתו את יכולותיו של הנשלט.
כדי להגיע אל אותה חוויות הריחוף במסע, על הנשלט להגיע למצב זה מתוך רצון עז להתמסר לכאב, לספוג אותו מתוך נכונות לקבלו כחלק בלתי נפרד מהצורך בהנאה ולא מתוך תחושה של עונש או השפלה.
עליו להתמסר לכאב והחשוב מכל - לא להתנגד לו ובוודאי לא להלחם בו, בכאב.
גם במישור הפיזיולוגי - גופני ישנה חשיבות רבה לקשר שבין השולט והנשלט.
גם כאן אהבה והתמסרות מסייעות רבות ליכולת הספיגה של הנשלט ומקלות עליו לשקוע אל תוך הכאב ולקבלו בהנאה.
עומק ועוצמת הסאב ספייס:
בשני המישורים, הן במישור הפסיכולוגי- נפשי והן במישור הפיזיולוגי - גופני, ישנן רמות שונות של כניסה אל תוך הסאב ספייס, אל תוך הריחוף.
עם הימצאות האהבה ונכונות ההתמסרות, עוצמת הריחוף גבוהה יותר.
ככל שיכולת ספיגת הכאב וקבלתו גבוהים יותר, הריחוף עובר למחוזות רחוקים בתוך המסע ומכאן, גם זמן השהייה בו ארוך יותר ומלא חוויות נפשיות עמוקות יותר.
מסיפורי החוויות של נשלטים אשר שבו מן הספייס, נשמעו תיאורים מדהימים.
ישנם כאלה שסיפרו על "אור זוהר" אליו הגיעו הרחק מעבר לזמן העכשווי.
ישנם שתיארו את הניתוק מהגוף ואת הדאייה במרחב, במקומות בהם לא היו מעולם.
ישנם ששבו מן הריחוף וסיפרו על היטהרות טוטאלית של הגוף והנפש באחד.
לעיתים קרובות, יציאת הנשלט אל המסע המרתק הזה, כרוכה בשני המישורים גם יחד.
גם במישור הפסיכולוגי - נפשי, מעבר לקולו המוביל של השולט ייתכן ויניח את ידו בליטוף רך על גופו של הנשלט.
במישור הפיזיולוגי - גופני, בעת "החדרת" הכאב אל גוף הנשלט, יפנה השולט אל נפשו של הנשלט במילים מרגיעות ומנחות, אשר בנוסף לכאב, מפלסות את הדרך אל השקיעה ואל הריחוף.
מקור
