חשיפה! כך מכרה ארה''ב את ''ידידתה'' ישראל !
בשלהי תקופתו של שרון נערכה בגישה דחופה בה עודכן על קצב התקדמות הגרעין באיראן
ובו נתבקש שרון אז על ידי מערכת הביטחון להגיע אז להחלטה ברורה לכאן או לכאן באשר
למציאות בו תשיג איראן נשק גרעיני.
על ישראל לקבל החלטה קשה אמרו אז במערכת הביטחון. או שהולכים על תוכנית צבאית בו ישראל
פועלת לעצירת המהלך על כל הכרוך בכך. או שמתחילים כבר כעת בהכנות למציאות שתשרור באזור
אחרי שאיראן תצטרף למועדון הגרעין.
רה"מ דאז שרון היה עסוק בדברים "חשובים" אחרים, והפטיר כי בבוא הזמן ארה"ב היא שתעזור
לישראל במהלומה צבאית להפסקת התהליך באם הדרכים הדיפלומטיות לא יעזרו. דווקא בגלל תוכנית
ההתנתקות אמר שרון. ארה"ב תהיה מחויבת יותר, והתקפה על איראן תתקבל בעולם באופן אוהד
יותר ועל כן עלינו לסמוך על ארה"ב.
מייד עם הקמת הממשלה על ידי אולמרט בקשו במערכת הביטחון לקיים דיון מכריע בשאלת הגרעין
האיראני. מערכת הביטחון ביקשה להדגיש כי האלטרנטיבה לעצירת המהלך על ידי ישראל היא גרועה
בהרבה. אך גם אם משלימים עימה. חשוב לדעת כי ישראל חייבת להתחיל להיערך מעתה וללא התמהמהות נוספת!
אולמרט דחה את הדיון באומרו כי ממש בימים אלו מתגבשת הבנה אם ארה"ב למצות תהליך אחרון
של מאמצים דיפלומטים בטרם היא ארה"ב תפנה לאופציה הצבאית. וכי על סמך התרשמותו מהנשיא בוש.
ארה"ב לא תאפשר החזקת נשק נשק גרעיני על ידי איראן נקודה!
בנקודה זאת חשוב לציין כי בכל תוכנית שנסקרה או הוכנה בצבא לניטרול התהליך האיראני
מייד לאחריו הודיעו בכירים במערכת הביטחון בארה"ב כי כדאי לישראל להמתין כי לבסוף
או שמהלך הצבאי כולו יבוצע על ידי ארה"ב, או שלפחות היא תעזור באופן פיזי לישראל.
אך מתברר כי בכל הזמן הזה. הוליכה ארה"ב שולל את ישראל בנושא זה.
אין זה סוד ואני מתפלא תמיד מחדש על אלו המופתעים כאשר ארה"ב מעדיפה את שיקוליה הצרים והברורים
ולו הפשוטים ביותר, על פני ידידויות שונות ובוודאי על פני אינטרסים של ידידתה ישראל.
ארה"ב נמצאת כיום בבעיה בעירק, והממשל ובעיקר מערכת הביטחון שם מתחילה להבין כי שהיתה של
ארה"ב על אדמת עירק הוא זמני עד מאוד. אך כדאי שכבר כעת תכין ארה"ב את האלטרנטיבה ליום שאחרי.
כי הרי ברור כי לא ניתן לעזוב סתם כך, צריך איזו שהיא נוסחה לגוף שיקח אחריות על הנעשה באזור.
דווקא מכול המדינות סביב, איראן נראת האופציה היציבה ביותר לאופציית משכינת הסדר.
לא רק בסיס שיעי חזק. לא רק רצון להיות מעצמה מקומית. אלא גם גבול משותף ארוך שכעת
הוא נקודת תורפא, היכולה לההפך לנקודה חזקה ומשפיעה בוורציה אחרת. קשרים מבוססים
בעירק. אינטרסים משותפים. ועל אף סיבות רבות אחרות העלולים אולי להצביע ההיפך. נוטה
ארה"ב להמר כי אירן היא יכולה להיות מפתח ההצלחה בעירק.
אך כיום איראן היא כמעט האויב מס' אחת של ארה"ב. וכל עוד זה המצב לא יכולים אפילו
לחשוב בכיון. ולכן צריך אולי למצוא את הדרך לפרק את "חבילת המוקשים" בין אירן לארה"ב
ולחבר אינטרסים משותפים בהם יכולים הצדדים לצאת מסופקים. ובעיקר מרויחי אינטרסים הדדיים.
יש עוד כמה וכמה אינטרסים בשמירה על פיתרון משותף לארה"ב ואיראן. בעיקר הרגשה אמריקאית
כי מתן חסות והרשאה יכולה להביא לפיקוח ושליטה.
עבור ארה"ב השגת נשק גרעיני על ידי איראן אינה סכנה קיומית. היא גורמת לכאב ראש מקומי,
אך לא יותר מהשגת יכולת הגרעין על ידי פקיסטן, שבעבור האמריקאים משמעותו מדינה איסלאמית
שכבר מחזיקה ביכולת הזו. במערך האיומים שלה (השונה מזה הישראלי) היא כבר מעבר להיערכות
לנושא. ובכאב ראש כדאי אולי לשלוט כבמגרנה וללמוד לטפל נכון....
וכך ישראל תזכה לחיבוק גדול ואוהב ונשיקה אמריקאית דביקה על הלחי תוך הבטחה שארה"ב מרגישה
מחויבת לביטחונה של ישראל בלה בלה בלה. וכי היא לא תאפשר איום על קיומה. והיא תיחלץ לעזרתה
של ישראל בכל רגע גורלי בלה בלה בלה.
כעת יש התוהים האם יכולה בכלל ישראל לנקוט פעולה צבאית נגד מתקני הגרעין בעירק במיוחד
באם יהיו דווקא האמריקאים שיטילו וטו על הפעולה.
מבחינה פרקטית יש ביכולת האמריקאים לשבש פעולה שכזאת. החל משיבוש מערכת ה-G.P.S.
ועד הזהרת האיראנים באם פעולה כזו תתחיל, ובין לבין יש עוד מגוון יכולות וטו שכאלו.
ומכל מקום תחושת המרות בפיהם של כמה במערכת הביטחון בישראל. מזכירה להם עד כמה עמוק
הכניסה ישראל עצמה בחסות ממשלותיה השונות לכיסה העמוק והממכר של ארה"ב.
