אני יודעת שזה ארוך אבל אני רוצה לספר לכם ת'סיפור שלי אז אם בא לכם תקראו ותגיבו כי זה באמת חשוב לי....
הכל התחיל לפני חצי שנה,כאשר הבנאדם היחיד שאהבתי באמת בחיים שלי-יותם, ניכנס לי לאיסיקיו.
"אני לא מכיר אותך ואת לא מכירה אותי אבל ראיתי ת'פרטים שלך וחשבתי שיהיה נחמד שנדבר" ככה הוא אמר לי בפעם הראשונה שדיברנו....
באותה תקופה היו לי פרטים דיי מגניבים וכל מיני שטויות שהייתי כותבת בפרטים באיסיקיו.
אני ויותם היינו בהתחלה בקשר ידידותי של האיסיקיו בקטע של "מה קורה אחי/אחותי" וכאלה...
אח"כ עברנו לדבר בטלפון ודיברנו שעות והעברנו ת'זמן והיה לי ממש כיף לשוחח איתו ונידהמנו מכמה שאנחנו דומים באופי. כך קשר זה נמשך שלושה חודשיים בערך עד לאותו לילה שבו הייתי חמה רצח ודיברתי איתו באיסיקיו ועשינו סייבר(באיסיקיו).
למחרת דיברנו שוב והיינו קצת בהלם כאשר הסתכלנו בהיסטורי. הקשר שלנו התגלגל והתאהבנו וכתבנו שירים אחד לשני ואמרונו אחד לשני: "אני אוהב אותך/אני אוהבת אותך" והרגשתי בעננים....
כמובן שראינו אחד ת'שני בתמונה וכל זה....כ"כ רצינו להיפגש ודיברנו על זה המון.
בהיום בהיר אחד,כשהלכתי לביצפר ליום לימודים כרגיל,במקום שיעור היסטוריה המחנכת סיפרה לנו על יום ירושלים(יותם גר בירושלים) היא סיפרה לנו שהביצפר שלנו,השכבה שלנו תייצג את אילת בצעדת יום ירושלים בירושלים. הייתי כ"כ המומה....עברו בי נחשולים של צמרמורת בכל הגוף והייתה בי התרגשות גדולה שסופסוף אני יהיה בירושלים ואוכל להיפגש עם יותם.
חזרתי מהביצפר מלאת ריגושים וישר הרמתי אליו טלפון לספר לו...
הוא היה בשוק,הוא כ"כ שמח הוא לא האמין שזה קורה,שסופסוף ניפגש.
יום ירושלים הגיע, יום שלישי 18/5/2004 5 בבוקר וכולם על האוטובוסים בדרך לירושלים...
ב-4 אחר הצהרים זה קרה,פגשתי אותו,את יותם. היינו כ"כ נבוכים לא ידענו מה להגיד נהיינו אדומים כמו עגבניה.... אח"כ ישבנו באיזה מקום ודיברנו. אח"כ הייתי צריכה להיכנס עם השכבה שלי לבריכת הסולטן ויותם לא יכל להיכנס לשם...ניכנסתי לשם ואז לא יכלתי וביקשתי לצאת לשירותים,המורה שלי לא הסכימה לי לצאת בכלל אז אחרי 3 דקות שאלתי ת'יועצת והיא אמרה לי:"צאי ותחזרי מהר" יצאתי מבריכת הסולטן ל-חצי שעה ככה והייתי עם יותם.... התחבקנו, התנשקנו(לא צרפתית...רק נשיקה בפה) וכשחזרתי בחזרה לבריכת הסולטן צעקו עלי בטירוף אבל זה לא עיניין אותי בכלל הייתי כ"כ מאושרת באותו הרגע שלא יכלתי לחשוב על כלום חוץ מיותם...
בשעות הערב(8-9 ככה) עלינו על האוטובוסים בדרך לאילת.... דיברתי עם החברות שלי והייתי כ"כ בעננים... חברה שלי שלא יצאה לטיול התקשרה אלי וסיפרה לי שדיברה עם יותם באיסיקיו ושהוא אמר כמה הוא מאוהב בי ושהיה לו כ"כ כיף ושהוא מצטער שלא צירפת אותי...
אח"כ המשכנו חיים רגילים באיסיקיו בטלפונים,ובתקופה האחרונה רבנו יותר מדאי....
הרגשתי שהוא לא אוהב אותי.... אמרתי לו את זה אך הוא אמר לי שכן שהוא אוהב אותי והתעקש להכניס לי את זה לראש אבל לא הרגשתי ככה,פשוט לא הרגשתי שהוא אוהב אותי...
יום אחד,חברה שלי מכיתה ט' (אני כיתה ח') אמרה לי לבוא איתה לזולה למקלט של חבר של ידיד שלה שממש כיף שם שכדאי לי להכיר שם ת'חבר'ה שהם כמוני,אוהבים את אותה מוסיקה(רוק ומטאל) מנגנים על גיטרות וממש חבר'ה מגניבים....
הלכתי איתה למקלט ושם הכרתי בחור בן 15 וחצי כיתה ט' (לא מביצפר שלי) שגם לו קוראים גל אבל כל החברים שלו מכנים אותו "בץ" או "בצבץ" וכל מיני כאלה כי שם משפחה שלו זה בציר...
בכל אופן נהיינו ידידים טובים והוא בא אלי והיה ממש נחמד.... ביקשתי שיספר לי קצת על המשפחה שלו ופתאום הוא נהייה רציני ועצוב והעדיף לא לדבר על זה וניסה לשנות נושא אבל אני התעקשתי אז הוא אמר לי שיום למחרת אני יבוא אליו לזולה והוא יספר לי הכל וכך היה.
יום למחרת הלכתי לזולה וכרגיל כל החבר'ה היו שם... אני ובץ נכנסנו למן בית כזה מעץ שהם בנו במקלט.... והתחלנו לדבר... הוא שכב לידי ולא רצה לספר לי וכמעט התחיל לבכות,עברה עליו שנה קשה... אמרתי לו שאני כבר יודעת הכל והוא אמר לי: "את לוידעת" אז אמרתי לו שאני כן והוא שאל מה אני יודעת אז אמרתי לו שאני יודעת שאבא שלו אנס ילדה נכה וכל זה אז הוא נהייה רציני ואמר לי:" הוא לא אנס הוא התעסק!!" ואז סיפר לי את כל הסיפור ושאל מאיפה אני יודעת אז אמרתי לו שחברות שלי סיפרו לי... הוא סיפר לי עוד מלא דברים קשים שקרו לו וכמעט התחיל לבכות... התחבקנו ואז פשוט זה קרה-הצתרפתנו. זו הייתה הנשיקה הראשונה שלי....
הנשיקה הצרפתית הראשונה שלי.... באותו רגע הכל נמחק לי מהראש,המשפחה,החברים,יותם... הכל פשוט נחמק..!! כשיצאנו מהבית הקטן כולם מחאו כפיים ושאלו אם אנחנו חברים אז לא ידענו מה לומר ואמרנו שאנחנו לא מוגדרים....
כשחזרתי הביתה הרגשתי כ"כ רע ועוד עם ההטפות של החברות שלי שעשו לי הרגשה עוד יותר רעה ואמרו לי שיצאתי זבל והרגשתי ממש חרא בגלל יותם...
למחרת שלחתי ליותם הודעה באיסיקיו שאני צריכה לדבר איתו בטלפון אם אפשר והוא לא ענה לי אז אח"כ פשוט כתבתי לו הכל שהקשר הזה לא מציאותי ובלתי אפשרי ואין אהבה שאי אפשר להרגיש אותה(שזה מה שהוא אמר לי בפעם האחרונה שרבנו) אז אמרתי לו שאני רוצה להיפרד וכשיראה ת'הודעה שידבר איתי ואחרי 2 דקות הוא פשוט התנתק....
חצי שעה אחרי זה התארגנתי והלכתי לזולה והייתי שם עם כל החבר'ה ועם בץ ושוב היינו בבית הקטן ושוב קרו דברים.... בערב כשחזרתי הביתה יותם אמר לי באיסיקיו שהוא לא מבין איך זה שלפני שבועיים אמרתי לו שאני מפחדת שהוא לא אוהב אותי ובלה בלה בלה אז כתבתי לו שבדיוק בגלל זה התחלתי להכניס לעצמי את זה לראש וזה פשוט לא זה... מאז הוא לא ענה ומאז אני עם בץ,אנחנו חברים... אבל עדיין יש לי קצת הרגשה רעה ואני לוידעת למה.... אני יודעת שהייתי באמת מאוהבת ביותם ובבץ אני לא מאוהבת,את בץ אני אוהבת אבל לא מאוהבת וכיף לי כל מה שקורה איתו וכל הנשיקות וכל הדברים האלה....
אפילו לפני יומיים הגענו למצב של נשיקות וכל זה רק בלי חולצה ז"א הורדתי לו חולצה והוא הוריד לי... אבל לפני שהוריד לי הוא ביקש רשות הוא אמר לי שהוא ילך לפי הקצב שלי כי מבחינתו הוא יכול להגיע עד הסוף וזה תלוי בי(הוא בתול) בכל אופן,מצד אחד אני חושבת שאני מתקדמת דיי מהר כי לפני 6 ימים זו הייתה נשיקה הראשונה שלי ואחרי 4 ימים כבר הגעתי למצב שלי בלי חולצה אבל כשאני איתו אני לא ממש חושבת על זה אני פשוט עושה מה שאני מרגישה...
אני דיי מבולבלת והכל כזה מתערבב לי בראש אז הייתי רוצה שתגידו לי מה דעתכם, האם לדעתכם עשיתי טוב/רע..?? מה אני צריכה לעשות..?? או פשוט סתם תגיבו....
בכל אופן,אלו החיים שלי בקטע של אהבה, אם הם מסובכים או לא אני לוידעת אני חושבת שכן ומרגישה שכן אבל הכל קרה מהר מדאי.... קיצר תגיבו....
תודה מראש ואוהבת,
גולי




