חבריה... אם הוא יגיד לי שהוא רוצה לנתק את הקשר עד שיעבור לי (וזה מה שמתאים לו לעשות...) אני אמות... אני לא אוכל... זה לגמרי ישבור אותי!!!!
בעעעע
זה באמת מבאס.
אל תדאגי בנים הם כמו אוטובוס... את בטח מכירה את ההמשך..
מאיושש.. מה היה בסוף???????
אוקיי... אז ככה.. יש התפתחויות... ועכשיו אני לגמרי בדיכאון.. יואווו אני כל כך עצובה אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי... איזה טעות!!!!
אני ארשום את זה... זה פשוט נורא ארוך... בבקשה תגיבו ותגידו לי מה לעשות..!!!
אז ככה... אתמול בצהרים דיברתי איתו בטלפון הוא סיפר לי שחברה שלי סיפרה לו שאני בדיכי... הוא שאל אותי למה ואמרתי לו שאני אספר לו יותר מאוחר.. כי היינו אמורים להיפגש בערב..
קיצר בערב לפני שהוא בא כולם אמרו לי להגיד לו שאני אוהבת אותו כי במילא הוא יודע אז מה זה משנה... ואני לא רציתי אבל בסוף הם הצליחו לשכנע אותי... ועכשיו כשאני חושבת על זה מה כבר חשבתי שיקרה?? שהוא יבוא ויגיד לי שהוא גם אוהב אותי..????
כשהוא בא הוא אמר לכולם שלום ואז בא אליי ואמר לי שהוא חושב שאנחנו צריכים לדבר.. הסתכלתי על חברה שלי והיא סימנה לי כזה שזה ההזדמנות שלי לספר לו... קיצר הלכנו הצידה והתיישבנו על איזה ספסל.. אז קצת דיברנו על שטויות ואז הוא שאל אותי אם אני עדיין בדיכאון ואמרתי לו שקצת.. אז הוא החליט שהוא יגרום לי לצחוק... והוא התחיל לעשות כל מיני שטויות... מזההה נשפכתי ממני...
"אני רואה שסוף סוף הצלחתי להוציא ממך צחוק..!"
"רק אתה יכול להצחיק אותי ביום כזה..!"
"אז בא לך לספר לי למה אתה בדיכאון..??"
"טוב שב..."
הוא התיישב ואז איזה עשר שניות הסתכלנו אחד לשני לתוך העיניים.. העיניים המדהימות האלה שאני כל כך אוהבת!! ואז הוא אמר..
"דברי... כולי אוזן..."
"צדקת לגמרי.."
"בקשר למה?"
"בקשר לזה שאסור להסתבך באהבה.." הוא תמיד אומר שאהבה זה סתם בלאגן מיותר..
"אההה חחח כן.. למה?"
" סתם .. נפגעתי מאהבה.. אני פשוט כל כך אוהבת אותו.."
"את מי?"
"גיליתי שאני מאוהבת בחבר הכי טוב שלי..."
שקט... לאיזה חמש שניות הוא הסתכל עליי..
"אז זה כנראה לא אני כי אני החבר הכי הכי הכי טוב שלך.."
יואוווו רציתי להרוג אותו... למה הוא סתם מקשה עליי?!?!? ואני גם ככה הייתי בפאניקה.. במשך איזה 20 דקות דיברנו על זה ואני רמזתי לו והוא לא הבין.. כאילו הוא שיחק אותה לא מבין...
"יואוו אתה ממש מפגר.."
"אני אקח את זה כמחמאה..!"
"לא תקח את זה כילדה שמנסה להגיד לך מה היא מרגישה אליך ואתה רק מקשה עלייה.."
"למה את מדברת בגוף שלישי..?"
"אתה רוצה שאני אגיד לך בגוף ראשון.. אולי ככה תבין.. אני אוהבת אותך!"
מאיפה היה לי האומץ להגיד לו אני לא יודעת... אבל כל הקטע הזה שהוא שיחק אותה לא מבין כל כך הצחיק אותי איכשהו באיזשהו מקום בלב שכבר לא היה איכפת לי להגיד לו העיקר שיפסיק עם כל המשחקים האלה שלו...
שקט... איזה דקה ישבנו אחד ליד השני בלי להגיד מילה.. בלי להסתכל אחד על השני..
"את יודעת שכידידה את במקום הראשון... ואני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד אוהב אותך אבל רק בתור ידידה.." ידעתי את כל זה... אוףףףףףףףףףף
"כן.. אני יודעת... רק חשוב לי שלא תנתק תקשר או משו ושנישאר ליהיות חברים טובים.."
"אבל בגלל ששיקרת לי כמה פעמים (זה קרה לפני כמה חודשים ובכל הזדמנות הוא מזכיר את זה..).. אני לא חושב שנוכל להמשיך ליהיות ידידים כל כך טובים.."
רציתי למות.. קמתי והתחלתי ללכת הביתה.. הוא קם והלך אחרי.. כבר התחילו לרדת לי דמעות מהעיניים.. "מאיה אל תבכי.. את יודעת שאני האחרון שרוצה שתבכי בגללו..!! אבל אני רק אומר לך.."
"תעזוב אותי!! (כבר הייתי עם דמעות בעיניים..) חשבתי שאתה החבר הכי טוב שלי ושאתה יודע לסלוח... 100 פעמים אני ביקשתי ממך על זה סליחה... למה אתה לא יכול לסלוח... לא חשבתי שאתה כזה.. חשבתי אתה מישו שיודע ויכול לסלוח על טעויות... עכשיו תעזוב אותי כבר ותן לי ללכת!!!" השתחררתי מהידיים שלו שהחזיקו אותי והתחלתי ללכת הביתה.. ראיתי אותו עומד שם ומסתכל עליי אבל הוא לא התקרב... גם לא רציתי שהוא יתקרב..
כל הדרך הביתה היו לי טלפונים מחברות וידידים לא עניתי לאפחד מהם... לא הייתי מסוגלת.. ירדו לי דמעות אבל לא בכיתי... איפשו הרגשתי הקלה אבל גם הייתי בטוחה שהכל נהרס בינינו.. נהרסה הידידות הארוכה וניפלאה שלנו..!!!
הגעתי הביתה והלכתי ישר לחדר.. פתאום עוד טלפון.. עוד פעם החברה הכי טובה שלי.. עניתי..
"מאיה מה קרה מותק??? איפה את?"
סיפרתי לה הכלללל... והכל בבכי סוף סוף הצלחתי לבכות...
היא הרגיעה אותי.. אם היא לא הייתה מדברת איתי אני לא יודעת מה הייתי עושה עם עצמי.. הייתי בטח בוכה ובוכה ולא מצליחה להירדם...
אחרי שדיברנו איזה שעה וחצי עד 3 הלילה הצלחתי להירגע וללכת לישון קצת..
עכשיו התעוררתי..
גם רבתי עם החבר הכי טוב שלי ונהרסה לנו כל הידידות
וגם אני יודעת שמי שאני אוהבת לא שם עליי בתור חברה
הגעתי למסקנה.. אהבה זה חרא דבר ואני לא רוצה להתאהב יותר בחיים... הדבר היחידי שאהבה יכולה לגרום זה ס-ב-ל ואני לא רוצה ולא מסוגלת לסבול יותר כמו שסבלתי אתמול..!
סטווווווופפפפפפפ!!!!!
מה היה לפני חודשיים..? על מה שיקרת לו??
על שטויות... לגמרי שטות...
אבל הוא כועס עליי גם על משו אחר... שפעם הייתה לנו שיחה באייסיקיו ושלחתי אותה לחברה שלי והמניאקית הזאתי שלחה לחבר הכי טוב שלו ואז הוא ידע ששלחתי לה.. ורבנו לאיזה 3 שבועות... 😢
אז תגידי לו שאת מצטערת והלכ ואם הוא לא מוכן לסלוח לך אז בעיה שלו ושילך קיבינימט.. או שתשאלי אותו מה את יכולה לעשות בשביל שזה יחזור להיות כמו שזה היה...
את לא יודעת כמה פעמים אמרתי לו על זה סליחה... אבל הוא אומר לי כזה... סלחתי לך כבר.. ואז כל שניה הוא מזכיר את זה... וחוץ מזה אין לי אומץ לדבר איתו בכלל...
אין לך אומץ לדבר איתו בכלל.. או לדבר איתו על זה..??
לא יודעת... אני לא חושבת שאני מסוגלת לדבר איתו... כאילו אנחנו נסתכל אחד על השני ותמיד תיהיה תמבוכה הזאתי... את המתח הזה... לא יודעת...
אני לא יודעת מה לעשות איתו...
אני לא יכולה לשכוח ואני לא יכולה לעשות משו אחר... אני לא יודעתת...
כן זה נכון שתמיד תהיה המבוכה אבל עדיין אתם תצטרכו להתגבר על זה.. אין מה לעשות!
אוףףףףף אני כל כך כועסת על עצמי שסיפרתי לו...
אני מרגישה שכל הידידות הלכה לגמרי לעזאזל..
אבל תאמת מאז שסיפרתי לו אני מרגישה פחות ופחות מאוהבת בו... יוכל ליהיות שהתגברתי עליו?? ואם כן איך אני אגיד לו את זה כדי שנוכל לחזור ליהיות ידידים טובים שוב???
תראי.. פכם אחרונה שאמרתי למישו שאני אוהבת אותו זה באמת היה ידיד שלי וזה דיי הרס כן.. ואז אחרי שאמרתי לו הבנתי שאני בכלל לא אוהבת אותו ולא כלום.. אז פשוט אמרתי לו שישכח מזה שסתם חשבתי וממש ישכח מהכל.. וזה דיי עבר אבל לא ממש חזרנו להיות ידידים טובים..
אבל אצל כל אחד זה אחרת אז תנסי להגיד לו את זה..
אתר האהבה הישראלי