ואם הוא היה יליד ישראל?

לילי גלילי על חוסר האמון של עולי רוסיה במשטרה, כפי שבא לידי ביטוי בפרשת הרצח בקצרין, שם יש תחושה שתפסו רוסי מסכן והלבישו עליו תיקפרקליטו של רומן זדורוב, החשוד ברצח תאיר ראדה, אסר עליו להתראיין ברוסית לערוץ 9 בנוכחות המצלמות של ערוץ 2, כך סיפר לצופיו הערוץ בשפה הרוסית. מן הסתם הגיע גם הפרקליט למסקנה, כי ככל שמרשו ייראה "ישראלי" יותר ייטיב הדימוי עם מצבו ועם מעמדו.

האיסור שהטיל הפרקליט על החשוד מבטא את האופן שבו הדוברים רוסית נתפשים בחברה הישראלית בכלל ובעיני המשטרה בפרט. הספקות הנלווים למעצרו של זדורוב מחדדים את משבר האמון שבין המשטרה לציבור הזה. סקר מקיף של ארגון הג'וינט, שבדק את האופן שבו דוברי רוסית בפריפריה רואים את היחס של מוסדות השלטון כלפיהם, חשף תמונה קשה: 69% מבני 30 ומעלה מגדירים את המשטרה כגוף העיקרי הנוהג כלפיהם בגזענות. בקרב הצעירים, כלומר אלה שכבר גדלו בישראל, שיעור הסבורים כך מגיע ליותר מ-50%. וכך הם מתייחסים למשטרה בחוסר אמון מוחלט. רבים רואים במשטרה אויב, תחושה שאישים מובילים בציבור הזה, כמו השר אביגדור ליברמן וארקדי גאידמק, מזינים בזלזולם הגלוי במוסדות אכיפת החוק.

החדשות הטובות היחידות הן, שהעולים כבר לא לבד. בעבר דיברו הוותיקים בזלזול על חוסר ההבנה של העולים מברית המועצות לשעבר את ההליכים הדמוקרטיים, והתלווה לכך הסבר פטרוני על חוסר ניסיונם בדמוקרטיה אמיתית. אלא שהשחיקה באמון הציבור בממסד בכלל ובמשטרה בפרט טישטשה את קווי ההפרדה בין ותיקים לעולים. זו כנראה אחת הסיבות לכך, שבניגוד לתופעות דומות בעבר, מעצרו של זדורוב אינו מעורר תגובה קהילתית מתגוננת מול חשש מהטלת אשם קולקטיבית. הדבר גם מעיד על התבגרותה של הקהילה.

גם אם יש מידה של פרנויה בהתייחסותה של קהילת הדוברים רוסית למשטרה, יש כמה עדויות לגישה מוטית כלפיהם. בתקשורת בשפה הרוסית מזכירים עתה התבטאויות של מפקד מרחב הגליל, תנ"צ ניר מריאש, עד לא כבר מפקד תחנת חיפה ומופקד על פענוח סדרת מעשי רצח שביצע העולה ניקולא בונר. מריאש קרא ל"סינון" העולים ותלה את העלייה בפשיעה בחיפה בעובדה שעולים רבים המגיעים דרך הים נשארים בעיר. לא פלא, שהקהילה ככלל חשה עתה אי נוחות בשל הלוך רוח כזה במחוז הצפוני של המשטרה.

לפרשת החקירה של הרצח בקצרין מביאים עמם יוצאי חבר המדינות גם מטען מעברם. יותר מאשר הציבור בכללו הם ספקנים בכל הנוגע לתקפותן של הודאות באשמה שמוסר חשוד תחת לחץ. הספקנות מעוגנת בזיכרון המשפטים של סטאלין, תקופה שבה הוגדרה ההודאה באשמה כ"מלכת ההוכחות". הכל הודו.


פרסומתלא במקרה הגישה עתה ח"כ מרינה סולודקין מ"קדימה" הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות באופן שיצריך "ראיית סיוע" ויצמצם הגשת כתבי אישום על בסיס הודאות כוזבות. על סמך ניסיון ממקרים שבהם הוצאו מחשודים עולים הודאות שווא טוענת סולודקין, כי קל יותר להוציא הודאה מפלילה ממהגר, שאינו מבין תמיד מה שואלים אותו והוא פגיע יותר אל מול כוחו המאיים של הממסד.

בציבור הדוברים רוסית רווחת כעת ההנחה, שהמשטרה תפסה רוסי מסכן והלבישה עליו תיק. החשש הגדול הוא, שגם אם זדורוב יורשע, יהיה ציבור גדול שיטיל ספק באשמתו. ואלה חדשות רעות לדמוקרטיה הישראלית