תודה שנכנסתם 😊
אז ככה..
יש לי חבר כבר כמעט שנתיים ואני באמת אוהבת אותו הכי בעולם.
הזוגיות שלנו ממ.. אנחנו רבים די הרבה אבל האהבה עד עכשיו ניצחה את הריבים.
שנינו בצבא, אני בבסיס סגור, הוא בפתוח ובסופי שבוע הוא אצלי (יש לי דירה לבד) כל הסופ"ש..
לפני כמה זמן יצאתי למסיבה עם חברות (הוא לא אוהב מסיבות ובכלל לא אוהב כל כך לצאת, אז איתו לרוב אני רק בבית...) ושתיתי ממש הרבה (יותר מדי!!) והיה שם מישהו שנראה ממש טוב, הוא ממש מצא חן בעיני, והייתי ממש מסטולית ואכשהו יצא שהוא נישק אותי בצוואר, רק בצוואר! אפילו לא בפה, הוא ניסה אבל לא הסכמתי... אחרי שהלכתי הרגשתי הכי רע עם עצמי בעולם... כי באמת זה לא מגיע לחבר שלי.. הוא נאמן במאה אחוז, ונותן (נתן...) את כולו במאה אחוז.. ולמחרת הוא ראה אותי בוכה ושאל אותי מה קרה.. וסיפרתי לו שמישהו מצא חן בעיני במסיבה ונתתי לו לנשק אותי בצוואר... והוא נפגע כל כך.. הוא נפרד ממני.. אחרי כמה ימים של הרבה התנצלויות, הצטערויות ובכי... הוא הסכים לחזור אלי, אבל הזהיר אותי שהוא לא יוכל לבטוח בי, אמרתי לו שעם הזמן הוא יחזור לבטוח בי ושאני אגרום לו לחזור לבטוח בי.. חזרנו להיות ביחד.. וזה די חזר לקדמותו.. אבל כל פעם שאנחנו מתחילים לריב הוא ישר זורק את זה.. וכל פעם הוא אומר לי אני כבר לא יכול לתת לך מה שנתתי קודם.. וזה באמת קשה... כי אני באמת לא מתכוונת לעשות את זה שוב בחיים.. ואני רוצה שהוא יחזור לבטוח בי, שהוא יחזור לתת לי את ה100 אחוז מעצמו כמו פעם... מה לעשות?!
עוד דבר זה שעוד מעט אנחנו שנתיים... ורציתי להפתיע אותו ולעשות לו משהו ממש יפה.. אבל הוא אומר לי "חגגנו בחצי שנה, חגגנו בשנה, למה צריך לחגוג גם בשנתיים?!" וזה שובר לי את הלב, כי זה כאילו הוא כבר לא מתרגש מזה שהוא איתי..
אני יודעת שהרסתי את הכל, ואני באמת רוצה לתקן.. אני יודעת שיקח לו זמן להתגבר על מה שעשיתי אבל מה אני יכולה לעשות כדי שהוא שוב יבטח בי?!?!
עצה שלי... לא משנה מה.. אל תבגדו!!! ועכשיו אני צריכה את העצה שלכם.. אחרי שאני כבר עשיתי את זה... איך אני אגרום לו לסלוח לי באמת? איך אני אגרום לו לרצות שוב לתת לי את המאה אחוז?..
מהעצובה..
זה ממש כואב שבוגדים לך, זה אולי הדבר הכי כואב
כי את סומכת על מישהו ומאמינה לו ונותנת לו את כל כולך ופתאום
בום
אבל את יודעת את כל זה... וטוב שסיפרת לו את זה
תישמעי
את בעצמך אמרת יקח לו זמן להתגבר
זה וממש נכון, הזמן עושה את שלו...
מה שאני מציעה לך זה לכתוב לו מיכתב בכתב יד ולכתוב לו את כל מה שאת מרגישה
תכתבי לו שאת ממש ממש אוהבת אותו ושלעולם את לא תחזרי על הדבר הזה,
תצייני את העובדה שסיפרת לו על הבגידה הזאת ולכן הוא צריך להבין שאם סיפרת לו אז באמת לקחת את הקטע הזה רציני.
תכתבי לו משהו הכי יפה והכי מרגש...
הוא כועס והוא יכעס עליך אבל עם הזמן הוא ממש ממש יבין ויסלח לך
אני מאמינה שכבר עכשיו הוא סלח אבל פשוט לא שכח...
בקשר לזה שאתם רבים והוא זורק לך את זה
אז זה משהו טיבעי תחשבי את אם הוא בוגד בך (חלילה)
גם את היית זורקת לו את העובדה הזאת כדי להוציא אותו אשם בהכל.
אחרי בדרך כלל כשרבים מחפשים אשמים...
הכי טוב תכתבי לו מיכתב מאמי 😊
אההה ובקשר לזה שהוא לא רוצה לחגוג שנתיים
אז זה ברור
הוא אמר את זה מתוך כעס והוא בטח עדיין עצבני עליך
אם חבר שלי היה אומר לי את זה די הייתי ניפגעת האמת, אפילו הייתי עושה סיפור מיזה
איך קיבלת את זה?
קיצור אל תשאלי אותו איפה לחגוג תתכנני משהו לבד ותקחי אותו ותראי לו כמה הוא חשוב לך!!
תיסעו לצינר תזמיני חדר תבלו בנעימים
תעדכני
וסורי על החפירהה
QUOTE (sivanm @ 17/04/2007) תודה שנכנסתם 😊
אז ככה..
יש לי חבר כבר כמעט שנתיים ואני באמת אוהבת אותו הכי בעולם.
הזוגיות שלנו ממ.. אנחנו רבים די הרבה אבל האהבה עד עכשיו ניצחה את הריבים.
שנינו בצבא, אני בבסיס סגור, הוא בפתוח ובסופי שבוע הוא אצלי (יש לי דירה לבד) כל הסופ"ש..
לפני כמה זמן יצאתי למסיבה עם חברות (הוא לא אוהב מסיבות ובכלל לא אוהב כל כך לצאת, אז איתו לרוב אני רק בבית...) ושתיתי ממש הרבה (יותר מדי!!) והיה שם מישהו שנראה ממש טוב, הוא ממש מצא חן בעיני, והייתי ממש מסטולית ואכשהו יצא שהוא נישק אותי בצוואר, רק בצוואר! אפילו לא בפה, הוא ניסה אבל לא הסכמתי... אחרי שהלכתי הרגשתי הכי רע עם עצמי בעולם... כי באמת זה לא מגיע לחבר שלי.. הוא נאמן במאה אחוז, ונותן (נתן...) את כולו במאה אחוז.. ולמחרת הוא ראה אותי בוכה ושאל אותי מה קרה.. וסיפרתי לו שמישהו מצא חן בעיני במסיבה ונתתי לו לנשק אותי בצוואר... והוא נפגע כל כך.. הוא נפרד ממני.. אחרי כמה ימים של הרבה התנצלויות, הצטערויות ובכי... הוא הסכים לחזור אלי, אבל הזהיר אותי שהוא לא יוכל לבטוח בי, אמרתי לו שעם הזמן הוא יחזור לבטוח בי ושאני אגרום לו לחזור לבטוח בי.. חזרנו להיות ביחד.. וזה די חזר לקדמותו.. אבל כל פעם שאנחנו מתחילים לריב הוא ישר זורק את זה.. וכל פעם הוא אומר לי אני כבר לא יכול לתת לך מה שנתתי קודם.. וזה באמת קשה... כי אני באמת לא מתכוונת לעשות את זה שוב בחיים.. ואני רוצה שהוא יחזור לבטוח בי, שהוא יחזור לתת לי את ה100 אחוז מעצמו כמו פעם... מה לעשות?!
עוד דבר זה שעוד מעט אנחנו שנתיים... ורציתי להפתיע אותו ולעשות לו משהו ממש יפה.. אבל הוא אומר לי "חגגנו בחצי שנה, חגגנו בשנה, למה צריך לחגוג גם בשנתיים?!" וזה שובר לי את הלב, כי זה כאילו הוא כבר לא מתרגש מזה שהוא איתי..
אני יודעת שהרסתי את הכל, ואני באמת רוצה לתקן.. אני יודעת שיקח לו זמן להתגבר על מה שעשיתי אבל מה אני יכולה לעשות כדי שהוא שוב יבטח בי?!?!
עצה שלי... לא משנה מה.. אל תבגדו!!! ועכשיו אני צריכה את העצה שלכם.. אחרי שאני כבר עשיתי את זה... איך אני אגרום לו לסלוח לי באמת? איך אני אגרום לו לרצות שוב לתת לי את המאה אחוז?..
מהעצובה..
בתקווה שהקשר שלכם אכן ימשך עוד זמן, רק הזמן יעשה את שלו.
לבנות אמון לוקח שנים, להרוס אותו אפשר בשניה אחת קטנה.
אין לך מה לעושת, כל מתנה שלא תתני כל דבר שלא תעשי לא יחזיר לו את האמון מיד, אם בכלל כמו שהיה פעם.
את הדייסה שבישלת את עכשיו אוכלת, ילמד אותך להבא לא לשתות לשוכרה, בטח לא כשיש לך בן זוג.
מצטער שאני לא נותן לך שום עצה, כי פשוט אין!
מאמי , רק הזמן יעשה את שלו, אם בכלל.
אישית גם אם הייתי סולח לך בתור חברה שלי בחיים לא הייתי מתייחס אליך כמו בעבר, זה פשוט בראש.
בשנתיים שלכם כן תעשי משהו (אם תחזיקו עד אז), תשתדלי לא להגזים ותשתדלי לא לעשות את זה כדי לצאת ידי חובה, שיהיה קטן אבל מרגש ושווה.
אני מקווה שהוא יאכל את זה כמו בן אדם ולא יעשה לך סצינות וסרטים כי זה גם לא יפה מצידו.
שיהיה לכם הכי בהצלחה בעולם.
ומצטער שאני רע ואני אומר לך ככה ולא מנסה להיות אופטימי, יש לי נסיון רב ולצערי זה לא נגמר בטוב מקרים כאלה, כולי תקווה שהפעם אני אטעה והפעם זה יגמר בטוב.
אבל אני לא מתכוון לשקר ואני אומר לך רק את האמת, כמה שהיא לא תהיה קשה.
דוקטור אהבה
אור.
זהו.. זה נגמר...
חודש ומשהו מאז מה שעשיתי עבר וזה הצליח להחזיק מעמד ועכשיו שבוע לפני שאנחנו שנתיים.. בום.. נגמר..
באמת תכננתי לקחת אותו לצימר והוא הצליח להרוס לי את כל החשק..
ודאפסיי, באמת אמרתי לו את כל הדברים האלה... לא במכתב אבל בפנים..
אור צדקת.. זה לא החזיק מעמד..
והכי עצוב זה שאני זאת שאמרה את ה"אולי נפרד" ראשונה... רק שהוא המשיך, עוד לפני שהספקתי להגיד עוד משהו הוא אמר לי לא לדבר איתו יותר, אמרתי לו שאני רוצה שנשאר ידידים (איך אפשר לנתק מישהו לגמרי, מישהו שהיה כל כך קרוב אלייך, איך מוציאים אותו ככה מהחיים?!...) והוא אמר בסדר אבל שאני אתקשר אליו לפחות עוד חודש... איך אני יכולה לא לדבר איתו?!
איך אני יכולה להמשיך לעבוד כשכל הזמן יורדות לי הדמעות ואני לא מצליחה לעצור אותן..
אין, הלב נשבר... אבל כל זה באשמתי ואני יודעת את זה..
מהעצובה עוד יותר...
QUOTE (sivanm @ 17/04/2007) זהו.. זה נגמר...
חודש ומשהו מאז מה שעשיתי עבר וזה הצליח להחזיק מעמד ועכשיו שבוע לפני שאנחנו שנתיים.. בום.. נגמר..
באמת תכננתי לקחת אותו לצימר והוא הצליח להרוס לי את כל החשק..
ודאפסיי, באמת אמרתי לו את כל הדברים האלה... לא במכתב אבל בפנים..
אור צדקת.. זה לא החזיק מעמד..
והכי עצוב זה שאני זאת שאמרה את ה"אולי נפרד" ראשונה... רק שהוא המשיך, עוד לפני שהספקתי להגיד עוד משהו הוא אמר לי לא לדבר איתו יותר, אמרתי לו שאני רוצה שנשאר ידידים (איך אפשר לנתק מישהו לגמרי, מישהו שהיה כל כך קרוב אלייך, איך מוציאים אותו ככה מהחיים?!...) והוא אמר בסדר אבל שאני אתקשר אליו לפחות עוד חודש... איך אני יכולה לא לדבר איתו?!
איך אני יכולה להמשיך לעבוד כשכל הזמן יורדות לי הדמעות ואני לא מצליחה לעצור אותן..
אין, הלב נשבר... אבל כל זה באשמתי ואני יודעת את זה..
מהעצובה עוד יותר...
זה באשמתך נכון!
אבל את ניסית לתקן את הטעות ואת באמת הצטערת את הטעות הזאת...
לדעתי אתם תחזרו...
תתני לו זמן...
אין לי כ"כ מה להגיד לך. את בטח ממש שבורה עכשיו
את אשמה בזה...
אבל את באת וסיפרת לו ואת היית יכולה להסתיר...
אני יודעת שזה מעצבן מה שאני יגיד עכשיו
אבל יהיה טוב..
לדעתי אתם עוד תחזרו
תרגישי טוב נשמהה....
אור תמיד צודק מאמי.
מצטער שזה ככה, באמת שאני מקווה כל פעם שאני טועה.
ועדיף שלא תהיו ידידים ויהיה ניתוק מוחלט ולא תדברי איתו לעולם ולא תראי אותו לעולם.
ככה תוכלי להתגבר ולהמשיך הלאה.
זכרי, את לא תשכחי אותו בחיים, את תתגברי עליו ותעשי ממנו זכרון טוב לעתיד.
אף פעם לא שוכחים אהבה אמיתית. רק מתגברים עליה.
ואת תתגברי, הזמן יעשה את שלו, בינתיים כולנו פה.
תנסי לא לשקוע בצער שלך ובדמעות שלך, ולהמשיך את החיים שלך, הצבא החברות התחביבים, לחייך לצחוק, להכיר אנשים חדשים.
אור.
