פרידות הן לעיתים חלק בלתי נפרד ממערכות יחסים. בכל מה שקשור ללב, אי אפשר לתת נוסחת פלא קבועה שתרפא את הגעגועים והחלל שנוצר. אבל אפשר גם אפשר לנסות ולהקל את המצב, ולהפוך אותו מקשה לנסבל, ואף יותר מכך. הנה כמה הצעות. בואי נודה בכך: זו לא הפעם הראשונה שזורקים אותך לאנחות. הפעם הראשונה בטח הייתה איפהשהו בבית-הספר, כשעוד חשבנו שהחתיך של הכיתה יהיה אהוב ליבנו לנצח, אבל התגלה שהוא מעדיף לשחק כדורגל על לבלות זמן איכות איתנו... אז, בבית הספר, היית עצובה, אבל זו הייתה עצבות חולפת כזו שעד ארוחת עשר או מקסימום עד ההפסקה הגדולה היה חולף ועובר כאילו לא היה דבר.
עם השנים הולכת טכניקת השכחה של בן הזוג לבעייתית יותר. המחוות שלו, הריחות שלו, התחביבים שלו, המקומות בהם ביליתם יחד הופכים כולם באחת לאתרי זיכרון, הנצחה ובעיקר – דמעות. השירים ששמעתם הופכים לטאבו, הבגדים שלבשת בפגישה הראשונה, בשנייה ובאלו שבאו אחריה הופכים מיד לנחלתם של אחיותיך, חברותיך או ארגוני הצדקה הקרובים.
אבל, אחרי הכל, מסתבר שפרידות רק נועדו כדי שנוכל לנצל ולהעריך אותן בתקופה שבה שוב נהיה בתוך מערכת זוגית מסחררת.
[b]הדקי ממערכות יחסים עם ידידים, בעיקר אם הם הומואים.
גברים הומואים הם חבריה הטובים ביותר של האשה, הם יודעים ב-ד-י-ו-ק מה מסתתר מאחורי החיוכים, הרמיזות והמילים,ף ואין להם שום רצון להסתיר זאת ממך. נכון, לעיתים האמת תכאב, אולם מהרגע שהיא הופכת לעובדה, קל יותר להתמודד איתה. ואם לא, תמיד תהיה לך את הכתף של חברך החד-מיני כדי שתראו יחד פרקים מ"סקס והעיר הגדולה" או מ"חברים".
ספר.
אם אין לך כוח לחברים, לחברות, להורים או לשאר מטיפים ויועצים, קחי ספר. הכוונה היא לא לספר רומנטי, שבסופו את מתייפחת כי אהובך לא שר לך סרנדות מתחת לחלון, אלא לספר סטייל ברידג'יט ג'ונס או החתונה של החבר שלי, על גיבורה טראגית, שבסופו של דבר מוצאת אהבה אמיתית (או לפחות מגיעה להכרה שהאקס המיתולוגי שלה הוא משהו שאפשר להסתדר בלעדיו....).
חפשי תחביבים חדשים.
אין טעם להמשיך בחוגי שזירת הפרחים או המתנות לאוהבים, זה סתם יגרום לך כאב מיותר. במקום זאת, גווני את רשימת החוגים בהם את נוטלת חלק. אפשר, למשל, להירשם לחוג ריקוגדים סלוניים, או ללכת להרקדות המוניות בפארקים וכו'. אולי לא תמצאו שם אביר חלומות, אבל כשתמצאו אותו, לפחות תוכלו לגשת אליו בצעד תימני מפתה...
אוכל. ועוד אוכל.
אין תענוג גדול יותר מאשר לנסות ולמלא את החלל שנוצר בעקבות עזיבתו של החבר באוכל. הרבה אוכל. גלידות, שוקולד ושאר מעדנים שבימי היום-יום את מאלפת את עצמך לא לרצות. ובכן, על התאווה למזון לא תצלחי לוותר, אולם הפיתרון טמון באכילת כמויות קטנות, ואם כבר גלידה – אז דלת קלוריות. באופן הזה אחרי שתצאי מהדיכאון תוכלי לחפש בן זוג חדש, ולא לחפש שיפוצניק שירחיב את פתח הכניסה לביתך...
צאי לשטח.
קבלי בשמחה ובהסכמה כל הזמנה לדייט, כל שידוך או חצי שידור שנקרה בדרכך. אל תתני לשום הזדמנות לחמוק מבין ידייך. בצורה הזו לא תאבדי את הביטחון העצמי, ולא את המיומנויות שקשורות לבילוי אחד-על-אחד עם מי שיכול להיות זה שתבלי איתו את שארית חייך...
בהצלחה!!




