רצח ראש ממשלת ישראל גרר אחריו תיאוריות רבות הנוגדות את הגירסה הרשמית לרצח, תיאוריות שכונו במילה "הקונספירציה". בקטע שלפניכם מביא הגולש hadar קובץ של עדויות ותחקירים אשר פורסמו בעבר באמצעי התקשורת. מערכת סיקור ממוקד אינה נוקטת עמדה באשר לנושא הזה ומזמינה את הגולש הנבון לגבש עמדה משלו.
יצחק רבין נרצח מכדור בודד בחזה
זוכרים את התחקיר של נפתלי גליקסברג בערוץ השני בנובמבר 2005, זה שעסק במסתרי הכדור השלישי? למי ששכח, גליקסברג העלה תזה לפיה רבין ספג כדור שלישי בשוגג (נוסף על השניים "הרשמיים" בגבו), ככל הנראה ע"י מאבטח שניסה לפגוע ביגאל עמיר, כדור "ידידותי". התחקיר הסתמך על ממצא שתואר בדו"ח הפתולוגי אך לא זכה להתייחסות, והוא נקב קטן בקידמת החולצה משמאל. גליקסברג הרשים אותנו בכך שהוא מצא בעצמו נקב תואם בגופייה, והבטיח תשובה תוך חודשיים ממעבדה באנגליה שתקבע האם סביב הנקב ישנם שרידי ירי. ובכן, גליקסברג והערוץ השני לא מילאו את הבטחתם עד כה, ולא דיווחו לנו מה היתה תשובת המעבדה.
העניין הוא שיש מי שאינם מצפים לתשובה כלל וכלל, הם אפילו הקדימו את נפתלי גליקסברג וצוות הערוץ השני, ופתחו במאבק משפטי עוד ביולי 2005, בדרישה לפתוח את פרשת רצח רבין מחדש. לאחרונה הם אף הגישו לבג"צ גירסה אלטרנטיבית לפרשת רצח רבין, המתבססת על המסמכים הרפואיים הגלויים ועל חומר חדש לחלוטין בנושא.
הגירסה שהוגשה לבג"צ בתאריך: 8/1/06 ע"י העותרים, מזכירה אומנם במיקצת את גירסתו של גליקסברג, בכך שגם היא כוללת כדור שלישי, אך למעשה, רק במקצת. טענת העותרים היא שהתחקיר של גליקסברג היה תחקיר מטעם, אשר נועד "להלבין" את הכדור בחזה, אשר ממילא דינו להתגלות, מכורח הדרישה לחשוף את צילומי הרנטגן החסויים.
למעשה, קל ביותר לדחות את התזה של גליקסברג והערוץ השני על הסף, ולו מפני שלא נמצא שום חור במעילו של רבין התואם את החור בגופייה, ושבבדיקה הגופנית, כמו גם בצילומי הרנטגן ובנתיחה שלאחר המוות לא נמצא שום חור כניסה או קליע באזור החור חסר המשמעות בגופייה.
גירסת הערוץ השני גם אינה מספקת שום הסבר לקליע שתועד בעמוד השידרה וגרם לשיתוק הגפיים התחתונות ולשוק ספינלי, וגם אינה מסבירה כיצד יכל רבין להיכנס למכונית השרד בכוחות עצמו, בניגוד לממצאים שתוארו מפורשות במסמכי המיון הרשמיים, המצביעים על סימני שיתוק נוירולוגי ושוק ספינלי!
במאמר מוסגר נציין רק שלפני מספר חודשים הוגשה ל"אגודה לזכות הציבור לדעת", תלונה כנגד עורכי "התחקיר" התמוה הנ"ל (שפורסם זמן קצר לאחר תחילת ההליכים המשפטיים הנוכחיים...), וכנגד העיתונאי רונן ברגמן בפרט, שנמנע מלציין שקיימת בדיקת CT השוללת על הסף את כל התחקיר מתחילתו עד סופו- רונן ברגמן נמנע מלהגיב על התלונה.
העותרים הציגו לפיכך, בפני בג"צ גירסה שונה לחלוטין, בה מככב לאו דווקא כדור שלישי, אלא דווקא הכדור הראשון (מתוך שלושה).
מי שסבור בשלב זה שמדובר בגירסת קונספירציה חדשה, עלול להתאכזב, שכן 3 פעמים כבר "ישב" בג"צ על המדוכה ודן בהאשמות העותרים החמורות, שכללו בין היתר טענות על העלמת עצם הגעתו לכאורה של רבין למיון באמבולנס נט"ן ולא במכונית השרד, ועל העלמת מסמכי המיון האותנטיים ושכתובם מחדש, ובכל הפעמים נמנעו שופטי הבג"צ מלהזכיר ולו ברמז אפשרות שמדובר ברעיונות קונספירטיביים כלשהם, למרות שבסופו של דבר נידחו על הסף 2 מן העתירות, בעוד שהעתירה השלישית עדיין תלויה ועומדת, לאחר שהפרקליטות נדרשה להשיב על העתירה בתוך 21 יום.
תמצית הגירסה האלטרנטיבית לרצח רבין כפי שהוגשה לבג"צ:
1. רבין נרצח מכדור בודד בקידמת החזה מימין, שפגע בעמוד השידרה וגרם לריסוק חוליה גבית D5, שוק ספינלי ושיתוק הגפיים התחתונות.
2. רבין הגיע למיון איכילוב בשעה 21.52, ומותו נקבע קצת לפני השעה 22.30 במיון, לאחר כ-38 דקות החייאה, בהן קיבל כ-8 מנות דם וטיפול מקומי בפצע הירייה בחזה (פקינג והכנסת נקז בינצלעי מימין).
3. ב: 22.30 כבר הספיק ד"ר גוטמן לכתוב דו"ח רפואי שסיכם את כל הטיפול במיון עד קביעת המוות.
4. זמן קצר לאחר קביעת מותו של רבין (וכתיבת דו"ח מסכם ע"י ד"ר גוטמן), הוחזרו הרופאים לחדר הטראומה והטיפול הרפואי "חודש". רבין (או יותר מדוייק גופתו) אף נלקח לחדר הניתוח, שם נתגלו שני חורי כניסה חדשים בגבו, שלא היו קיימים במיון לפני קביעת מותו, האחד בגב מימין והשני במותן שמאל.
5. המסמכים הרפואיים שנכתבו לאחר מותו של רבין, הותאמו (תחת לחץ) לגירסת הרישמית המתרקמת. פצע הכניסה בחזה "הועלם" והוחלף בשני פצעי הכניסה בגב שנוספו לאחר המוות, כאילו היו אלה קיימים עוד בהגעה למיון.
6. בלי משים, נשאר בתיעוד הרפואי המוקדם יותר (ולפיכך האותנטי) דווח על ממצאים שבהמשך הועלמו, בתוכם ממצאי עמוד השידרה (כולל אבחנה של ריסוק החוליה וההשלכות הקליניות, קרי שוק ספינלי).
7. בדו"ח הפתולוגי מושלמת מלאכת הטיוח, גם הממצאים בעמוד השידרה "מועלמים".
8. להגנה ניתנו מסמכים רפואיים כוזבים, ביניהם תעודת חדר מיון משוכתבת, אשר נכתבה מחדש לאחר המוות. ההגנה קיבלה רק את טיוטת ה: CT ראש ולא את התשובה הרשמית, המודפסת והחתומה, וזאת על מנת להסתיר את ממצאי עמוד השידרה ואת הקליע הנוסף הנכללים בפיענוח הרשמי.
9. בתי המשפט למיניהם לא מנעו את החיסיון שהטילה הפרקליטות על המסמכים הרפואיים המקוריים, צילומי הרנטגן והפיענוח עליהם מפני ההגנה (ללא תקדים). בית המשפט העליון אף סירב לאפשר לרופאי טראומה בלתי תלויים לעיין בתוצאות הצילומים. אפילו בג"צ, לא הביע בהחלטתו מאוגוסט 2006 כל הסתייגות מעצם העלמת המסמכים הרפואיים האותנטיים ומסירת טיוטות מקושקשות ובלתי חתומות של צילומי הראש להגנה, במקום את תשובת הרנטגן הרשמית.
לסיכום טענות העותרים עד כאן, כפי שהוגשו לבג"צ: רבין נרצח מכדור בודד בחזה. שני הכדורים הנוספים נורו בגבו לאחר קביעת מוות. הצוות הרפואי המאוים נאלץ לשכתב את המסמכים הרפואיים - ואילו מערכת המשפט דאגה לגבות את העלמת המסמכים האותנטיים וצילומי הרנטגן.
להלן חלק מן החומר העובדתי עליו מתבססת גירסת העותרים:
באורח נס, הושג אחד מצילומי החזה של רבין (ראה למטה) ונשלח לחוות דעתו של מנהל מכון הרנטגן בהדסה עין כרם וזו מסקנת המומחה: בצילום החזה נראים היטליהם של שני קליעים, כאשר אחד משני הקליעים נמצא קידמית לעמוד השידרה ומסתיר אותו.
מסקנה זו סותרת לחלוטין את הדו"ח הפתולוגי של הד"ר היס, לפיו לא היה שום קליע קידמית לעמוד השידרה. מאידך, בצילום החזה הנ"ל חסר קליע אחד, אותו הקליע שהיה בשער הריאה השמאלי, משמע שהוא הוצא עוד קודם לכן, קרי במהלך הניתוח.
ברגע זה הוכח בודאות קיומם של 3 קליעים, האחד שהוצא בזמן הניתוח (מן הריאה השמאלית) והשניים האחרים שהוצאו מאוחר יותר, בזמן הנתיחה שלאחר המוות.
יתרה מזאת, מתוך המסמכים הרפואיים עולה בבירור, שהקליע המסתיר את עמוד השידרה (הכדור בחזה), הינו דווקא הקליע הקטלני, זה שנורה ראשון וגרם למותו של רבין. שני הקליעים האחרים, נורו בגופתו של רבין לאחר קביעת מות!
ביתר פירוט: בהסתמך על מסמכי המיון האותנטי (ראה תמונה): רבין הגיע למיון בשעה 21.52 באמבולנס נט"ן כשהוא מונשם, עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון D5-6 שגרם לריסוק חוליה גבית מלווה בשוק ספינלי.
נעשו פעולות החייאה שכללו עיסוי לב (האינטובציה היתה עוד קודם לכן, בנט"ן), אדרנלין, עירוי נוזלים, 8 מנות דם וכמו כן, פקינג לחור הכניסה בחזה והכנסת נקז בינצלעי מימין. בזאת הסתיימו כל הפעולות הרפואיות, לאחר שפצע הכניסה טופל במיון ולא נשאר שום אזור של דמם פעיל. בשעה 22.30, דהיינו לאחר 30-40 דקות החייאה, נקבע מותו של רבין. בשלב זה, התפנה הד"ר גוטמן לרשום דו"ח מסכם (יוצג בהמשך).
חוזרים לחדר הטראומה- הטיפול הרפואי "מתחדש"
זמן מה לאחר קביעת מוות, מוחזר הצוות הרפואי (מחדר רופאים) לחדר הטראומה, הטיפול הרפואי "חודש", והרופאים אף העבירו את גופתו של רבין לחדר הניתוח. בחדר הניתוח מגלים הרופאים שני פצעי ירייה נוספים, האחד בגב מימין (7 ס"מ מימין לקו האמצע) והשני במותן שמאל. כמו כן, מתגלה עתה ממצא נוסף בקידמת החזה – הוא הקליע הימני שנורה לאחר המוות ונמוש כעת מתחת לעור.
על אף הכל, ההצגה חייבת להימשך. מתחילים בפתיחת הבטן עם כריתת הטחול המרוטש (שאינו מדמם במיוחד מכיוון שהירייה לא היתה באדם חי), הכנסת נקז בינצלעי משמאל (במיון לא היה בכך צורך), פתיחת חזה, הוצאת הקליע משער הריאה השמאלי ע"י ד"ר קלוגר (תוך "העלמת" פעולה זו ממסמכי חדר הניתוח- על מנת לטשטש את העובדה שהיו סה"כ שלושה קליעים) והזלפת כ- 14 מנות דם נוספות (על ה-8 הקודמות).
בשלב כלשהו מצטרף הד"ר ולדימיר יקירביץ לניתוח, כשהוא אינו מודע לקביעת מוות בחדר הטראומה. יקירביץ ממשיך במלוא הקיטור, אולם להפתעתו, מייד עם סיום הניתוח מחליטים הד"ר קלוגר בעצה אחת עם הד"ר גוטמן לנתק את רבין מן המכשירים ולקבוע את מותו (מובן מדוע). יקירביץ אינו מסוגל לקלוט מדוע ממהרים לנתק את רבין מן המכשירים, במקום להשאירו מחובר למנשם ולקוצב לב, ולהעבירו להמשך השגחה וטיפול ביחידה לטיפול נמרץ, כמקובל, במיוחד לאור המאמץ והפעולות ההירואיות שבוצעו. בחדר הניתוח מתחיל ויכוח קולני נוקב בין יקירביץ לשאר המנתחים, בסיומו מנותק רבין מהמנשם ונקבע מותו (יקירביץ מסרב לחתום על דו"ח הפטירה).
שכתוב הדוחות הרפואיים
עם סיום הניתוח וקביעת מוות שוב, עוברים לשלב כתיבת הדוחות הרפואיים. כעת (במסמכים שנכתבו לאחר הניתוח), מוסיפים לדו"ח את שני פצעי הכניסה בגב "ומעלימים" את פצע הכניסה בקידמת החזה, ועל ידי כך נוצר הרושם שרבין הגיע למיון עם שני פצעי ירייה בגב. בתשובה לתמיהה שמעלה העיתונאי רונן ברגמן בפני הנהלת איכילוב לגבי תיעוד הפצע בחזה (ראה מאמר: "מלחמת הרופאים"), מיוחס פצע הכניסה הקטלני בחזה, ע"י דוברת איכילוב, לטעות אנוש, לפיה פצע הכניסה בחזה היה למעשה פצע היציאה של הכדור בגב, אלא… שלרבין כלל לא היו פצעי יציאה וכל הקליעים נשארו בגופו (כמה חבל על השם של הנהלת איכילוב).
בהמשך, מסכת השקרים הולכת ומסתעפת. כך למשל, בדו"ח הניתוח ובסיכום המהלך הקליני עוד נרשם ריסוק חוליה D5 (אם כי, בלי לציין את הקשר בין ריסוק החוליה לבין הירייה בחזה), אלא שבדו"ח הפתולוגי גם ריסוק החוליה והשבר בצלע שלידה כבר "מועלמים", ומתקבלת הגירסה השיקרית במלוא היקפה, וזו מחזיקה מעמד (הודות לגיבוי משפטי כבד) משך 10 שנים, למעשה עד: 7/11/2005.
כידוע, ד"ר היס נדרש, כנגד רצונו, לבצע את הנתיחה שלאחר המוות באיכילוב (במקום במכון לרפואה משפטית), בטענה שרצח רבין הינו חלק מהפיכה הכוללת את חטיפת גופתו של רבין (ראה מסמך). בטרם החל בעבודתו, הוזהר היס והוחתם על מסמכי סודיות ע"י השב"כ. הפרופסור לוי שהגיע עימדו לאיכילוב לא הורשה להיכנס לנתיחה (אך כן הורשו להיכנס אנשי שב"כ, אחיות שמימיהן לא צפו בנתיחה ועוד עוברי אורח למיניהם). השב"כ הצליח לבודד את ד"ר היס מיתר עובדי המכון, וכעת היה קל יותר להוציא ממנו את הדו"ח המבוקש.
הרופאים מסתבכים באמירות הסותרות את העדויות בבית המשפט
לא נרחיב כאן על דבריהם של הד"ר ברבש והשר סנה בנוגע לשלושת הכדורים והפגיעה בחוט השידרה. נתרכז דווקא בד"ר קלוגר, אשר העיד בבית המשפט שהספיק לטפל ברבין כבר במיון (ראה שוב ב"מלחמת הרופאים"). רונן ברגמן מעיתון הארץ תוהה מדוע קלוגר אינו "אומר אמת" בבית המשפט, שהרי על פי הגירסה הרשמית, כשהגיע הד"ר קלוגר מביתו לאיכילוב (סביב השעה 22.05), היה כבר רבין בחדר הניתוח. הד"ר קלוגר מתרץ זאת בכך שהקלדניות לא הבינוהו, הוא התכוון לומר בעדותו שטיפל ברבין בחדר הניתוח ולא במיון (טוב, הוא לא יכול לספר שרבין נשאר בחדר הטראומה עד אחרי השעה 22.30, הרבה אחרי שקלוגר הגיע לאיכילוב).
בהתאם לכך, ממשיכים רופאי איכילוב להתגאות בתקשורת שלקח להם 8 דקות בלבד לסיים את הטיפול בחדר הטראומה (לעומת 40 דקות במציאות).
אולם, הקושי הגדול ביותר היה להעלים מן ההגנה (ומעם ישראל) את מספר הקליעים האמיתי. מה שסייע במיקצת ביד התביעה היתה העובדה שקליע אחד הוצא עוד לפני הנתיחה שלאחר המוות, כך שבנתיחה נותרו שני קליעים. אך זה אינו מונע מהד"ר קלוגר להסתבך בלשונו. כך למשל, רונן ברגמן ("מלחמת הרופאים") איננו מבין מדוע העיד הד"ר קלוגר בבית המשפט כי הוא עצמו הוציא קליע (זה שהיה בשער הריאה השמאלי) עוד בחדר הניתוח, בעוד שד"ר היס עצמו מדווח על הוצאת שני קליעים בזמן הנתיחה שלאחר המוות (כך שהגענו לשלושה קליעים).
קלוגר מסביר לברגמן שהתכוון לומר שאת הקליע מריאה שמאל, הוא הוציא בנתיחה שלאחר המוות במקומו של הד"ר היס - וזאת לבקשתו של ד"ר היס, היודע שקלוגר יודע להוציא קליע מריאה בלי לגרום נזק לכלי דם (מה זה כבר משנה?). טוב, גם הטכנאי אלי ליפשטיין מנסה לסייע וטוען בסיפרו: אני הוצאתי את הקליע השמאלי וד"ר היס את הימני... (ליפשטיין רק שוכח לציין שאינו פתולוג). ד"ר היס (שמאחוריו 5,000 נתיחות), לא זקוק כמובן לעזרתו של קלוגר, אשר אינו מוסמך והינו חסר הכשרה כלשהי בפתולוגיה.
למי שעדיין אינו מבין, קלוגר "מעלים" מן הציבור (אך לא מבית המשפט) את העובדה שהוציא את הקליע משער הריאה השמאלי בזמן הניתוח, ומתרץ את עדותו בבית המשפט בכך שהתכוון לומר שהוציא את הקליע בזמן הנתיחה במקומו של היס. כך סידרו לנו קלוגר והיס "שני" קליעים במקום שלושה.
התרמית האחרונה של ד"ר היס – החטא ועונשו
התרמית האחרונה של הד"ר היס, היתה במהלך הופעתו בתחקיר הערוץ השני, והיא היתה כה טיפשית, עד כי הפכה למפתח להבנת כל פרשת רצח רבין וסייעה לפיצוח הפרשה באופן סופי.
הטעות הפטלית של היס היתה בעצם הצגתו של צילום החזה החסוי, כשהוא מנסה בעזרתו לדחות באופן סופי את טענת הכדור השלישי. היס הצביע על שני הקליעים היחידים הנראים בצילום החזה שלאחר המוות, כאילו מדובר בקליעים משתי היריות בגב. אלא שהיס שכח שאחד משני הקליעים בצילום, הינו קליע בלתי מדווח (חסוי), קרי הקליע שפגע בעמוד השידרה (ומסתיר אותו בצילום). לעומת זאת, חסר בצילום הקליע שהיה בשער הריאה השמאלי והוצא במהלך הניתוח, כך שביחד מגיעים לשלושה קליעים.
צילום החזה המפליל
להלן, צילום החזה החסוי שהוצג ע"י ד"ר היס, ובו רואים את הקליע הקטלני החסוי (חץ אדום) שפגע בעמוד השידרה וכעת מסתיר את חוליה D7.
קיום קליע בעמוד השידרה נשלל עד כה בתוקף רב ע"י כל הגורמים הרשמיים, וכאמור התגלה כעת באורח נס. המשמעות: רבין נרצח מכדור בודד בחזה. השב"כ ירה בגבו של רבין שני כדורים לאחר קביעת מוות על מנת להפליל את יגאל עמיר. ככיסוי, הוחזרו הרופאים ורבין נלקח לחדר ניתוח.
המסמך הסודי ביותר בישראל!!!
להלן המסמך הראשון שכתב ד"ר גוטמן, והוא מפרט את פציעתו של רבין ואת הטיפול הרפואי שקיבל עד קביעת מותו בשעה 22.30.
הביטו במיסמך ותיווכחו לדעת שרבין התקבל למיון עם פצע ירייה בודד בקידמת החזה מימין, כשפצע היציאה לכוון D5-6 עם ריסוק של החולייה. מייד עם הגעתו (בשעה 21.52) הוחל בהחייאה (עיסוי לב, אדרנלין), עם איטום חור הכניסה (פקינג) והכנסת נקז לבית החזה הימני.
מותו של רבין נקבע כבר בשעה 22.30, לאחר 30-40 דקות החייאה. לאחר קביעת מותו של רבין ב 22.30, בעת שהרופאים כבר עסקו בכתיבת דוחות סיכום (כולל הנ"ל), נורו בגופה 2 יריות נוספות בגב.
הסבר למסמך המיון הנ"ל
כל מסמך רפואי קליני מתחיל באנמנזה (סיפור תולדות המחלה או הפציעה), לאחר מכן הממצאים בבדיקה גופנית )מלמעלה כלפי מטה), בהמשך תוצאות המעבדה (אם ישנן) ולבסוף הפעולות שננקטו לפי הסדר. כלומר, מתקדמים מן הפסיבי (מה דווח לרופא) לעבר האקטיבי (מה הוא מצא בעצמו בבדיקה: בהסתכלות, מישוש, ניקוש והאזנה עם סטטוסקופ) ועד לפעולות ממש (אינפוזיה, החייאה, ניתוח וכיוצא בזה).
במסמך המיון הנ"ל חסרה האנמנזה (כי אף אחד לא מעז לדווח לרופאים כיצד נפצע הפצוע האלמוני וחסר ההכרה):
דם בכמות בינונית, הרבה קרישים (עוברים ישר לממצאים בבדיקה, קודם מה ניגלה בהסתכלות ראשונית)
פגיעת פצע ירייה עם חור בריאה באונה עליונה 2.5-3 ס"מ (עדיין בשלב ההסתכלות, אך כבר יותר לעומק)
פצע היציאה לכוון D5-6 (שימו לב שמשתמשים בלשון יחיד: "פצע היציאה") עם ריסוק של החוליה
נעשו פעולות החייאה: (הבדיקה הסתיימה, כעת עוברים לפעולות שננקטו על פי סדר כרונולוגי)
עיסוי
אדרנלין תוך לבבי
קיצוב (שימוש בקוצב לב חיצוני היות ואין פעילות חשמלית של הלב) אשר נמשך לפחות 30-40 דקות.
קיבל כ-8 מנות דם
בוצע פקינג של בית החזה הימני עם סגירת החור בריאה
לא נראה דמם אקטיבי - זהו משפט קריטי!!! משמעותו: בשל היעדר דמם אקטיבי, לא היה מקום לניתוח (בעוד שאילו התגלה דמם בלתי נשלט,היה מקום לשקול התערבות ניתוחית לעצירתו בטרם ירימו ידיים, שכן דמם פעיל מעיד שעוד יש זרימת דם ועצירתו עשויה לשפר את המצב)
נקבע מוות
נרשם ע"י ד"ר גוטמן שעה 22.30 4/11/95
יש אישור לכך שהמיסמך הנ"ל אכן נכתב בשעה 22.30, וזאת מכיוון שבשעה 23.30, היה כבר רבין לאחר עירוי של 22 מנות דם (ולא 8), ואז הוא גם הספיק לעבור ניתוח בטן + חזה. תוספות אלו (14 מנות דם וניתוח בטן + וחזה) מופיעות רק במסמכים המאוחרים יותר (שם מדווח על מוות ב: 23.15, לאחר 22 מנות דם וניתוח בטן + חזה).
מקור : http://www.sikurmemukad.com/sikurim/golshim/rabin.html




