שלום לכם,
רובנו איש/ה איש/ה בעיתו/ה מוצאים לעצמם בני/ות-זוג וביחד מקיימים חיי אהבה קשר והדדיות.
במציאות שלנו היום הפער בין הזמנים בהם אנחנו מרגישים צורך לחפש בני/ות זוג לבין הזמן שאנחנו הופכים לעצמאיים ומוכנים להקים בית הוא גדול. ומה שקורה הוא שנוצרים קשרים ואותם קשרים לעיתים מתים וכך אולי כוח האהבה והריגוש קטנים בקשרים הבאים... ומה שעוד קורה הוא שבד"כ קשרים ראשונים אלו פועלים בעיקר ממניע מיני-הורמונאלי-ריגשי ולאו דווקא ממניע שיכלי-אינטלקטואלי מה שבד"כ משפיע על צורת הקשר (ולעיתים לשלילה)... האם לדעתכם זה שווה את זה או שכדאי לדחות את זה...
יהי רצון שתשרה בין כולנו אהבה אהבה ואהבה!!!!
תודה




