פריקה..

אהובי,


חשבתי המון השבוע על איך אני בעצם יודעת שאני אוהבת אותך.
לא רק שטוב לי אתך, לא רק שאני רואה משהו עתידי, או שיש כימיה - באמת אוהבת.
מגיע לך הסבר, שתבין למה אני כל כך עסוקה בזה.
אני בטוחה שגם אתה חשבת על זה לא מעט, במיוחד בתקופות הקשות.

איך הגענו ל- 4 חודשים?

אני לא אומרת שהן לא היו מדהימות, קשות ונפלאות.

אבל למה אנחנו ביחד?

אנחנו יודעים שלא מהרגל, כי אז לא היינו חוזרים אחרי שרבנו,
אז חשבתי על זה והחלטתי שאני אוהבת אותך כי טוב לי אתך, כי
אתה גורם לי לחייך, כי אתה חכם ומוכשר ואני מתחברת אליך בהמון
מובנים. אתה גורם לי לרצות להיות מישהי טובה יותר בכל מובן.
עכשיו כשאני מסתכלת על זה, זאת משמעות האהבה.
כשאכפת לך ממישהו, כשאתה לא מוכן להרפות או לוותר ותעשה הכל
בשבילו. אפילו אם אני עקשנית בריבים ושותקת, כי אני תמיד
סולחת ומחבקת בסוף, כי ברגע שאנחנו רבים, אני כבר לא סולחת
לעצמי שאני בכלל כועסת ומתנהגת כמו אידיוטית ואני מפחדת תמיד
שמשהו יקרה ואני לא אספיק לחבק אותך שוב.
לאהוב זה גם לבנות ציפיות, כי אני תמיד מאמינה שאתה יכול
לעמוד בזה. לאהוב זה להוריד ציפיות כי אתה בלחץ. לאהוב זה
לשבת ולכתוב את המכתב הזה מכל הלב ולהעמיד את עצמך במבחן אמת.
כי אני לא מפחדת שיש מישהו בחוץ שאני אסתדר איתו יותר טוב
ויידע לעשות את כל הדברים שאני רוצה לפני שאני אבקש, כי רק
אותך אני אוהבת באמת.
אני לא יודעת מה יהיה בעתיד ואולי לא תמיד נסתדר, אבל מה
שצריך לקרות קורה.
אתה יודע ואני יודעת שהיו לנו תקופות רעות.
תמיד היו אנשים שלא פרגנו, סיטואציות של לחץ ועוד הרבה דברים, אבל הם לא הפרידו בינינו ואני באמת חושבת שעם הזמן נלמד איך לא לתת להם להשפיע לנו על הקשר.
אולי זאת אהבה, ללמוד אחד על השני, להתפשר בתקופות מסוימות.

אני רוצה שתדע שבתקופה האחרונה, אני חושבת על משהו נחמד שנעשה אחרי שישי שבת,
אני מחייכת חיוך גדול שמיד מחליף את עצמו בדמעות.
גם זאת אהבה, להתגעגע אליך כל פעם מחדש אחרי שישי שבת, שאנחנו לא מתראים ולא מדברים.
אני רוצה להתאהב בך כל יום מחדש, כמו עכשיו. לגלות עליך פרטים
חדשים, לעשות ביחד דברים נפלאים ולדעת שרק אתך אני יכולה באמת לדבר.
אני רוצה להפסיק לריב. ואני יודעת שככה זה בחיים, צריך לדעת שיבואו ריבים, אבל אני רוצה שנהיה חזקים בשביל לעבור אותם.
כי אני אוהבת אותנו. אנחנו כל כך מתוקים ביחד. אנחנו חכמים ביחד ומסוגלים להכל.
אני אוהבת איך שאתה גורם לי להרגיש, שהכל אפשרי וכל מה שבא לי ומה שאני מרגישה זה טבעי ובסדר, שאני תמיד נראית נפלא, שתמיד השיער שלי בדיוק איך שאתה אוהב ושכל מה שאני אומרת זה נורא חכם או משעשע.
לפעמים אני מרגישה שאתה לא יודע כמה אני גאה בך. אתה מוכשר להפליא ולפעמים לא יודע עד כמה.
כמה שאתה חכם, אתה תמיד גורם לי לחשוב שאני חכמה לא פחות ושאני מסוגלת בדיוק כמוך אם הייתי רוצה.
זה באמת גורם לי להרגיש טוב לגבי עצמי.
בחודש האחרון אני פשוט לא מאמינה כמה יפה אתה, למרות שהיית מקסים קודם,
עכשיו אתה יפה פי עשר.
אז זהו, אולי בין השורות האלו יש את הסוד הגדול שחיפשתי, של האהבה.
מה שיש בינינו, ואין לכל כך הרבה אנשים. מה שיש לנו ואנחנו נאבקים עליו קשה, כי אנחנו לא ניתן לו לחמוק, לא כשעבדנו כל כך קשה על להשיג אותו.


אני אוהבת אותך, אוהבת אותך מאוד, רותם.