אוקי אז ככה.. חבר שלי בן 20.. הוא עדין בצבא..
הוא משתחרר עוד איזה 8 חודשים..
ולפני שבוע הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת ללמוד ..
הוא כבר בירר על מה שהוא רוצה באיזה מכללה ובדק
והוא צריך ללכת לשם ולראות..
עכשיו אם הוא נרשם.. זה לתקופה של 3 שנים
3 פעמים בשבוע בערבים..וביום שישי בבוקר..
ואני לא יודעת מה לעשות עם זה!
אני יודעת שהוא לא יעמוד בלחץ הזה!
הוא חוזר כל יום מהבסיס ב-6 ועובד איזה 3 פעמים בשבוע.. ויש לו חברים ויש אותי ויש את המשפחה
ויש עוד מלא דברים
ואני יודעת שאם הוא ילך ללמוד.. הוא יתצרך לוותר על כל כך הרבה דברים..
הוא כבר לא יוכל לעבוד.. כי הלימודים תופסים לו 4 ימי עבודה..
ובשאר הימים שהוא לא ילמד במכללה.. הוא ילמד בבית כי יש מבחנים ודברים כאלה..
ואני לא יודעת איך להגיד לו את זה..
מצד אחד אני נורא רוצה שהוא ילך ללמוד!
ואני שמחה שהוא החליט את זה.. כי לימודים זה חשוב..במיוחד שאין לו תעודת בגרות..
אני רוצה מאוד מאוד שהוא ילך ללמוד שלא תבינו לא נכון..
פשוט אני חושבת שעכשיו זה לא הזמן..
והבעיה היא שאמא שלו מעודדת אותו לזה עכשיו
וקצת קשה להתמודד מול אמא...
אני פוחדת שאם אני יגיד לו על זה משו.. הוא יבין את זה מהמקום הכי לא נכון..
שהוא יחשוב שאני חושבת רק על איך אנחנו לא ניפגש ומה יקרה לנו..
וזה לא נכון כי אני חושבת גם עליו.. על העומס שהוא יהיה בו..
ואני פוחדת שהוא ירים ידיים באמצע ויזרוק כסף וזמן לפח!
מה אתם אומרים?
להגיד לו את זה? ואם כן אז איך להגיד לו?
שזה לא ישמע אגואיסטי..
תודה לעוזרים..:]
וסליחה על החפיירה ..
הוא משתחרר יחסית ממש עוד מעט
למה שהוא לא יחכה טיפה עד סוף הגיוס
ואז שהוא יתחיל ללמוד הוא יהיה פנוי
בלי הרבה לחץ על הראש?
אבל אם הוא חושב שזה מה שהוא רוצה
והוא שלם עם זה אז אין ברירה מאמי
אני בטוחה שהוא ידע לחלק את הזמן שלו
נכון שיהיה קצת יותר קשה
ונכון שיהיה מלא עומס ולחץ
אבל הוא יתמודד סך הכל הוא בוחר מה לעשות
את יכולה לשתף אותו בחששות ובפחדים שלך מאמי
אין בזה שום דבר רע...
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
זה מה שאני חושבת..
שיעשה את זה אחרי השחרור..
מי לומד בזמן הצבא.. בחיים לא שמעתי על אחד כזה..
אוף.. אני רוצה היום לדבר איתו שהוא בא אלי..
אני מקווה שהוא יבין את הראש שלי.. 😊
מאמי תיראי תסבירי לו את זה בדיוק
כמו שכתבת לנו כאן
זה לא שאת לא רוצה שהוא ילמד בשביל
שהוא לא יצליח פשוט יש לך חששות לגבי התוצאות של זה.
תשתפי אותו בהכל בדיוק כמו שאת מבינה
יהיה בסדר😊
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (נאפי @ 18/06/2008) מאמי תיראי תסבירי לו את זה בדיוק
כמו שכתבת לנו כאן
זה לא שאת לא רוצה שהוא ילמד בשביל
שהוא לא יצליח פשוט יש לך חששות לגבי התוצאות של זה.
תשתפי אותו בהכל בדיוק כמו שאת מבינה
יהיה בסדר😊
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מסכימה עם מורני 😊
אם את כותבת שזה לא בגלל שאת אנוכית ורוצה שהוא יהיה איתך יותר
אלא בגלל שאת חושבת עליו, על זה שיהיה לו עומס ואת פוחדת שהוא ירים ידיים
ויבזבז זמן וכסף ותקווה,
אז את ממששששששששששש טועה בגישה שלך, כי את לא צריכה לחשוב על איך להגיד לו שזה לא מתאים,
אלא פשוט להיכנס איתו לזה בכל הכוח ולדרבן אותו להצליח! לדרבן אותו להתמיד ולא לפרוש,
את איתו בזה לא נגדו.
יהיה קשה ולחוץ אבל אל תשכנעי אותו לפרוש כי לימודים זה תמיד קשה,
בייחוד שהוא לא למדן גדול ואין לו אפילו בגרות.
אם את רוצה שהוא יהיה מאושר, שיצליח בחיים, שיהיה לו עתיד טוב,
אל תסתכלי על עצמך אלא עליו.
שילך וילמד ואת תתמכי בו והוא לא יפרוש! זו הגישה הנכונה לדעתי.
חבר שלי גם משתחרר עוד 4 חודש, אין לו בגרות והוא בכלל לא חושב על כיוון ללמוד עכשיו.
תאמיני לי שזה הרבה יותר מתסכל כי אותי חינכו שמי שלומד מצליח בחיים,
אני רוצה שהוא ילמד בשבילווווו, שיהיה לו עתיד שיהיה לו טוב..
ואת צריכה להיות שם בשבילו,
דבר אחרון ונוסף- לימודים לא דוחים כי את אף פעם לא יודעת מה יהיה אח"כ.
צריך לעשות את זה, ולסיים עם זה,
זה תמיד קשה,
זה תמיד לא כייף,
אבל זה משהו שצריך לעשות.
אסור לדחות כי את חושבת שאח"כ יהיה יותר פנוי אבל תירוצים תמיד היו ותמיד יהיו, הכי קל לדחות ואסור לעשות את זה, כי החיים מפתיעים.
אם זה באמת באמת לא בגלל שאת חושבת על עצמך על זה שיהיה לך איתו פחות זמן,
אז שלא תעיזי להוריד אותו מזה.
באמת מאמי זו דעתי ותחשבי על זה טוב אני חושבת שאמרתי לך פה הרבה דברים חשובים.
תראי אפשר להסתדר זה לא סוף העולם... הוא ילמד 4 ימים בשבוע וזה לא כל היום זה כל יום כמה שעות ככה שהוא יוכל להספיק לעשות גם דברים אחרים כמו לעבוד במשמרות שונות ולהיות איתך ועם המשפחה.
דווקא זה יותר נוח מהצבא שהגביל אותו מ 8 עד שעה 6.
עדי מאמי אני ממש לא חושבת על עצמי בקטע הזה שאני רוצה להוריד אותו מהלימודים
בשלב הזה של החיים שלו...
הוא כולה בן 20..
ואני רוצה מאוד שהוא ילך ללמוד! אין לך מושג עד כמה..
כי גם אני מאמינה שלימודים עוזרים מאוד בחיים
אבל אני פשוט יודעת.. לא חושבת... יודעת! שאם הוא ילך עכשיו ללמוד
הוא יפרוש.. והוא יבזבז זמן ויבזבז כסף ויתבאס מעצמו ממש!
יש לו כל כך הרבה בחיים עכשיו לעשות
הוא עובד 4 פעמים בשבוע בערך בערבים.. הוא מפרנס את עצמו
אין לו הורים שעוזרים לו ומביאים לו כל שבוע 100 שקל
הכל הוא משלם לבד
בנוסף יש לו את החברים שלו.. יש לו את הבילויים.. יש לו חברה..
אי אפשר לאכול הכל ביחד..
אי אפשר גם להיות בצבא גם לבלות גם לעבוד גם להיות עם משפחה וגם וגם..
צריך לוותר על משהו..
והדבר היחיד שלא נכנס פה בשלב הזה של החיים שלו זה הלימודים
למה צריך לערבב צבא ולימודים?
הוא יתצרך ללמוד גם בבית בנוסף למכללה
כי יהיו לו מבחנים ודברים כאלה..
ויהיה לו קשה
ואני לא רוצה שיהיה לו קשה
כי זה לא שהוא לא יוכל ללמוד עוד שנה..
הוא יוכל.. החיים לא בורחים לשום מקום
וגם אם הוא ילד ללמוד עוד 5 שנים.. לא יקרה שום דבר..
וחוץ מזה.. מאיפה הוא יממן את הלימודים האלה? זה הרבה כסף.
הוא צריך לחסוך.. וזה כסף שאין לו.
ומתי יהיה לו זמן לנוח מהצבא? ללכת לטייל לראות עולם? מתי אם לא עכשיו?
עוד 3 וחצי שנים אחרי הלימודים הוא כבר לא יעשה את זה..
אני אומרת שהחיים לא בורחים לשום מקום
ואין מה למהר ולרוץ איתם..
הוא כולה בן 20.. יש לו עוד המון שנים לחיות וללמוד
אז למה לעשות הכל בלחץ ולא לחיות את החיים?
לדעתי תני לו לזרום עם החיים ..
אם הוא רוצה לילמוד אז שילך לילמוד
,כמובן שלדעתי תגידי לו את כל מה שרשמת לנו ואם הוא יראה את זה כנכון אז הוא יחליט לוותר או שלא..
יש המון אנשים שלמדו בצבא שתי אחיות שלי למדו בזמן הצבא..
וגיל 20 זה לא מוקדם לילמוד כל אחד והזמן שלו ...
ואם הוא הגיע להחלטה צריך לכבד אותה
מה גם שלימודים זה מאוד חשוב למקצוע לעתיד ,אז יש בזה גם משהו חיובי שהוא יסיים את התואר בגיל מוקדם יחסית וזה מצויין..
שניה אני רוצה להבין נכון.
הוא רוצה ללכת ללמוד עכשיו תוך כדי שירות צבאי? מה הוא משוגע?
הוא לא יעמוד בזה. זה בלתי אפשרי פיזית. אתה חוזר אחרי יום מטורף בצבא? למי יש ראש ללמוד עכשיו.
שיסיים עשיו קודם שירות צבאי אחרכך שילך ללמוד מה שבא לו. זה מצויין שהוא החליט ללכת ללמוד, אבל הוא לא יצליח לעמוד בזה בלי קשר אפילו אליך או לחברים או לעבודה.
אני חושבת שאת צריכה להגיד לו את דעתך, תגידי לו פשוט את זה בגישה שזה נורא קשה רק חס וחלילה אל תגידי לו שהוא לא יצליח לעמוד בזה כי אחרת זה באמת יסובב אותו נגדך.
תספרי לו מקרים, תמציאי מקרים, הכל כדי שהמסקנה תשכנע אותו לבד שזה יהיה לו קשה בצורה מטורפת.
ועם אמא שלו, דברי איתה. אני מאמינה שאתם הרבה זמן ביחד, ויש בין אמא שלו ואת קשר יציב אז פשוט תיגרמי לה להבין את נקודת המבט שלך.
בהצלחה (:
דיברנו על זה..
והוא הבין על מה אני מדברת
והוא הסכים איתי שזה יהיה לו נורא קשה לעמוד בלחץ המטורף הזה..
ודיברנו על זה שללכת ללמוד תואר זה לא ללכת ללמוד בשביל להגיד עברתי..
כאילו זה איזה בגרות רגילה..
הוא רוצה לצאת משם עם ציון של 85 ומעלה ולצאת עם ציון כזה ולהיות בצבא זה קשה
דיברנו על זה והוא הסכים איתי
הוא אמר שהוא לא ילך ללמוד בזמן הצבא כי אין לו לאן למהר..
אז הוא ירד מזה :]
אחרי הצבא נכניס אותו לזה שוב!
תודה בנות! :] 😊
אני שמחה בשבילך ואת האמת? במיוחד בשבילו
כי להיכנס ללימודים בתקופת צבא זה כמו לבחור
להיכנס לתא לחץ ולא לצאת משם...
והאפשרות לשרוד בתוכו היא כל כך קטנה!
שיהיה לו המון בהצלחה והלימודים יחכו לו
כשהוא יסיים את הצבא ויהיה עם ראש נקי בעזרת השם!
בהצלחה עינבו'ש אוהבת אותך
וזה רק מוכיח ששיחות עושות פלאים😊
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אה אני הבנתי שהוא רוצה להתחיל אחרי הצבא
טוב לא משנה העיקר הכל הסתדר😊