נכנסתי לתקופה קשה, והינה כבר חודש עובר לו.
הכל בגללי, כי אני עדיין ילדון, אני מתנהג כמו תינוק ועושה פשוט המון טעויות.
איבדתי את אהבת חיי בגלל זה, כבר כמה פעמים, אנחנו כלכך אוהבים ואין ספק בזה ואפילו אסור לי לזלזל בזה, אך זוהי אינה הבעיה. הבעיה שפשוט ריסקתי לחלקיקי חול את האמון שלה בי בגלל המון טעויות ומכל האהבה שיש לי כלפיה שחזרנו לא הצלחתי לתקן את הקשר, את האמון שבגללו הקשר חסר סיכויי.
ועכשיו ששוב נפרדנו, הכל בגלל עוד טעות והיא מדורגת כהכי גובהה, הכל נשבר כבר לא לחלקיקים כבר לפרוטונים. אולי כל זה בגלל היחס לחיים האלה שאני מזלזל בכל, דוחה תור לרופא ומתקשרים לברר מצו ראשון מהה קורה ואני רק דוחה ודוחה למועד מאוחר יותר, לגבי הלימודים השנה הראשונה שאני כלכך מזלזל בלימודים, כבר לא כותב במחברת סתם סוחב מחברת אחת וכותב שמה את כל המקצועות ואחרי זה אומר שאני אשלים למחברת המתאימה, גם זה אני לא עושה וזה רק מפה מתחיל הזלזול.
אני לא יודע מאיפה או איך אני אמור להשתנות, מאיפה להתחיל, איך להמשיך הלאה,
איך אני מחזיר את הבחורה שאני כלכך אוהב שפגעתי בה כלכך הרבה איך?
אני מנסה ומנסה ומנסה לחשוב איך אני משתנה, אני שבור מכל כיוון, אין מי שיכול לעזור לי עם זה חוץ מאני העצמי שעליו אני כלכך כועס.
מה כדי לגלות את כל מה שעכשיו קלטתי צריך לקרות משהו שיפקח את עיני? כי זה נכון הפרידה פקחה את עיניי, ואולי באמת זה היה צריך לקרות אחרת הקשר היה ממשיך להיות קר.
אוי אלוהים, שלח אלי טיפים , כי ניסיתי כמה פעמים להבין איך להשתנות אני לא יודע איך להשתנות.
אני מקווה שהכל יהיה טוב ושאני אצליח לשנות את כל החרא שיש בי ושאני אתחיל להתייחס לדברים ברצינות, לא לזלזל בדברים או הכי חשוב באנשים או בכלל לחיים עצמם.
פשוט תן לי את הכל, להשתנות ולהחזיר את מי שאני כלכך אוהב שגורמת לי לשלמות.




